כוחות לוחמי אש ומשטרה בארוע דליפת האמונה בקניון בעכו ב-27 ביוני 2019 (צילום: מאיר ועקנין/פלאש90)

כרוניקה של אסון סביבתי ידוע מראש

תרבות הסמוך

הקניון בעכו שבו התגלתה דליפת אמוניה ביום חמישי האחרון, הוקם לפני שמונה שנים, תוך התעלמות מוחלטת מאזהרות המשרד להגנת הסביבה ● במשרד דרשו מרחק של לפחות 100 מטר בין הקניון למפעל הסמוך ● בפועל, המרחק בין קיר המפעל לקיר הקניון הוא 6 מטרים ● בישראל כמו בישראל, עד שלא יהיה אסון - לא מקשיבים למומחים

שעות ארוכות של לחץ ודאגה עברו ביום חמישי על תושבי עכו והסביבה.

בערך ב-12:30 בצהריים חשו כמה מבקרות בקניון עזריאלי צריבות בעיניים וקשיי נשימה. במקביל בקעה אזעקה מגלאי האמוניה שמותקנים ברחבי הקניון ובמפעל הגלידות שמעבר לקיר, פעם של 'שטראוס' והיום בבעלות 'יוניליוור', שמחזיק כ-17 טון אמוניה לצרכי קירור.

עד מהרה אותרו נקבים באחד הצינורות שמובילים את האמוניה.

כוחות לוחמי אש ומשטרה בארוע דליפת האמונה בקניון בעכו ב-27 ביוני 2019 (צילום: מאיר ועקנין/פלאש90)
כוחות לוחמי אש ומשטרה בארוע דליפת האמונה בקניון בעכו ב-27 ביוני 2019 (צילום: מאיר ועקנין/פלאש90)

אמוניה, כידוע, היא גז מסוכן ונפיץ, והמשטרה וכיבוי אש לא לקחו סיכונים. הקניון פונה במהירות, תושבים ברדיוס של כמה מאות מטרים הונחו להסתגר בבתים. תנועת הרכבות על המסילה הסמוכה הופסקה ותחנות עכו ונהריה נסגרו. רק לקראת ערב, ובתום יום שבו חייהם של רבבות אנשים שובשו, הכריזו הרשויות על חזרה לשיגרה.

הדיווחים על הקירבה יוצאת הדופן בין המפעל לקניון נשמעו לי מוכרים, ואכן חיפוש מהיר העלה טור שפרסמתי ב'מעריב' לפני כשמונה שנים – בשבוע שבו נפתח הקניון.

אירוע ההשקה החגיגי נערך על רקע מחאותיו הנמרצות של המשרד להגנת הסביבה. מתברר שאנשי המשרד סברו שבין מפעל שמחזיק כמות כזו של אמוניה לבין מקום ציבורי שמושך אלפי מבקרים ביום צריך להיות מרחק של לפחות 100 מטרים; בפועל, המרחק בין קיר המפעל לקיר הקניון הוא 6 מטרים.

במקרה של תקלה, התריעו במשרד להגנת הסביבה, עלול להתרחש אסון, אבל הועדה המקומית, בראשות ראש העירייה שמעון לנקרי, החליטה להתעלם מנבואות הזעם

במקרה של תקלה, התריעו במשרד להגנת הסביבה, עלול להתרחש אסון, אבל הועדה המקומית, בראשות ראש העירייה שמעון לנקרי, החליטה להתעלם מנבואות הזעם. עו"ד אלונה שפר-קארו, אז מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, נפגשה עם לנקרי וניסתה לשכנע אותו, ללא הצלחה. "אתם לא תעצרו את הפיתוח של עכו", הוא אמר לה. "במקום להתמודד עם הבעיה", היא סיכמה, "הרגו את השליח".

בחזרה ל-2019. האירוע ביום חמישי הסתיים, פחות או יותר, בשלום, אבל סיפק תזכורת לאחד האבסורדים בחוק התכנון והבנייה: המשרד הממשלתי שמחזיק בידע המקצועי לגבי חומרים מסוכנים ומצוייד בכלים להעריך את הסכנה הנשקפת מהם לציבור, בכלל לא שותף במקרים רבים בהליך קבלת ההחלטות.

"כשמדובר בוועדות מקומיות של העיריות", אומרת דורית זיס, מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, "ברוב המקרים בכלל לא חייבים לשמוע את עמדתנו. יש מקרים שבהם מחליטים על מיקום של מפעל או תשתית בלי לשאול אותנו ואנחנו לומדים על זה רק בדיעבד. במקרה הזה הצגנו עמדה ברורה, אבל לא הייתה לנו זכות הצבעה".

עיריית עכו שמעה מה ששמעה, והחליטה שיהיה בסדר. זה יכול לקרות רק בחסות הזלזול שבו מתייחסים בישראל לאיומים סביבתיים. הרי אם היה מדובר במיקום בעל רגישות ביטחונית (להבדיל מבטיחותית), ומערכת הביטחון הייתה קובעת שאסור להקים במקום קניון, שום עירייה או מוסד תכנוני לא היו מעלים על דעתם להתעלם מהאזהרה.

"גם עכשיו, כשאנחנו מדברים", אומרת דורית זיס, "מקודמות במקומות שונים תוכניות לאיזורי תעשייה שמקפלות בתוכן הרבה סיכונים מיותרים.

"לפי תפיסתנו, מפעל שמחזיק חומרים מסוכנים צריך להיות מרוחק לפחות 100 מטר מריכוזי אוכלוסייה. אם בצמוד למפעל שמחזיק אמוניה יש מפעל אחר, אפשר לוודא שהעובדים שם עוברים הכשרות ותרגולות ויודעים איך לתפקד בזמן חירום ולהגן על עצמם. אבל אם יש שם קניון שבו עוברים כל יום אלפי אורחים מזדמנים, אין שום דרך להכין אותם לזה".

כוחות לוחמי אש ומשטרה בארוע דליפת האמונה בקניון בעכו ב-27 ביוני 2019 (צילום: מאיר ועקנין/פלאש90)
כוחות לוחמי אש ומשטרה בארוע דליפת האמונה בקניון בעכו ב-27 ביוני 2019 (צילום: מאיר ועקנין/פלאש90)

במשרד להגנת הסביבה מקווים שמעז ייצא מתוק, ושהאירוע ביום חמישי, שהלחיץ כהוגן את התושבים והעירייה אבל הסתיים בלי פגיעות בנפש, יספק את קריאת ההשכמה הנחוצה. לא בטוח שזה יקרה. למעשה, מספרת זיס, בימים אלה מתכוונים בקניון, בניגוד גמור לעמדת המשרד, לפתוח מרפסת חדשה, חשופה לאוויר.

למעשה, מספרת זיס, בימים אלה מתכוונים בקניון, בניגוד גמור לעמדת המשרד, לפתוח מרפסת חדשה, חשופה לאוויר

בישראל כמו בישראל, הזיכרון קצר, החזרה לשיגרה מהירה, ועד שלא קורה אסון של ממש – ולעיתים גם אחרי שהוא קורה – תרבות הסמוך מנצחת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אביב, ערוב שימושים שכה מתפארים בו אכן נמתח עד הקצה וחשוב להגבילו במקרה של חומ״ס. טרם דווח לציבור מדוע ארע הכשל ומה היה טיבו (כיצד נגרמו חורים בצנרת)? וכן מדוע מערכות ההתרעה של המפעל לא... המשך קריאה

אביב, ערוב שימושים שכה מתפארים בו אכן נמתח עד הקצה וחשוב להגבילו במקרה של חומ״ס. טרם דווח לציבור מדוע ארע הכשל ומה היה טיבו (כיצד נגרמו חורים בצנרת)? וכן מדוע מערכות ההתרעה של המפעל לא עבדו? להזכירנו, הציבור התפנה בעקבות המעגל השני של מערכות ההתרעה שהוצבו בקניון הסמוך ולא בגלל מערכות ההתרעה של המפעל. כמה פעמים בשנה קורים ארועים של דליפת אמוניה בתוך המפעל שעלולים להסבר סיכון ופגיעה כלשהי בעובדים (גם אם רק בתוך גדר המפעל)? האם כל הארועים מדווחים לרשויות? האם מתקיים תחקור עובדים ובכירים במפעל תחת הזהרה? סיניה

עוד 545 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 25 בספטמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

יולי אדלשטיין: טעינו בפתיחה המהירה של המשק ומערכת החינוך - לא נעשה זאת שוב

ליברמן: נתניהו הביא את גמזו כדי להפיל עליו את האשמה במחדלי הקורונה ● שר: ״אם היו רואים את הישיבה של הממשלה בזום המדינה הייתה רועדת״ ● גמזו: ״כשפוליטיקאי עוקץ אותי זה מוריד את האמון בממשל״ ● נתניהו: ״סגר הוא לא עונש אלא הצלה״ ● שורת ארגוני מחאה ביטלו את ההפגנה בבלפור במוצאי שבת ● ארגונים אחרים הודיעו שיגיעו לבלפור ויקפידו על ריחוק ● עלות הסגר עודכנה ל-11 עד 12 מיליארד שקל

עוד 62 עדכונים

פלייליסט רצו להרוג אותנו, הרגנו אותם, בואו נשיר

ב-2010 היה לרון מיברג ידידי מגזין אינטרנטי שנקרא "אחר". יום אחד הוא פרסם בו פרוייקט של 100 שירי הרוק הגדולים של כל הזמנים, על פי טעמו האישי כמובן, וחשבתי אז שצריך אדם להיות סגור בבקתה בשלג העמוק במיין כשהוא לוקה ב"קדחת הבקתה", (cabin fever), כדי להשקיע מזמנו בפרויקט גדול כזה.

ואז פרסמה שם בירנית גורן את רשימת הקאברים הגדולים של כל הזמנים – רשימה שהפכה לפרויקט שפרסם כאן, בזמן ישראל, אמיר בן-דוד בראש השנה.

אכלתי את הלב. קודם כל, משום שקאברים הוא שמי השני. סטטיסטית אני מעדיף גרסאות כיסוי של מרבית השירים על פני גרסאות המקור. ג'ו קוקר, ליאון ראסל, ריי צ'רלס, ווילי נלסון – כולם ז"ל חוץ מווילי – זמרי קאברים גדולים שתמיד אעדיף לשמוע שיר בגרסתם מאשר בגרסת המחבר.

"איך לא חשבתי על זה קודם?" שאלתי את עצמי. "טוב, רד מזה. לא נשאר יותר על מה לעשות פרויקט".

ואז, בשעת לילה חשוכה ושקטה, הופיע סבא שלי בחלום.

הוא לא אמר כלום, סבא שלי. הוא רק לעס חתיכת שינקן והביט בי במבט עצוב ומאשים.

לבסוף, כשראה שאני לא יודע מה לומר, הוא נאנח ופלט: "נו?"

ואז הבנתי: אני הולך לבחור את עשר היצירות החסידיות הגדולות מכולם.

כמו בפרויקטים שקדמו לשלי, מדובר בטעם אישי בלבד ואין לראות בו קוד מחייב. סדר היצירות המוזיקליות אקראי, ואינו מסמל דירוג כלשהו, כי הטרגדיה היהודית הייתה דומה למדי לכל אורך ההיסטוריה. כמו שאמר לי פעם מישהו בעל תואר שלישי בהיסטוריה יהודית – "תמציתו של כל חג יהודי היא כדלקמן: רצו להרוג אותנו, הרגנו אותם, בואו נאכל".

והדברים ידועים.

אלא שכאן, במקרה שלנו, הדברים קצת שונים: "רצו להרוג אותנו, הרגנו אותם, בואו נשמע את המוזיקה שליוותה את כל התהליך".

1

ישראל זוהר: אמן הקלרניט

מסתבר שישראל זוהר, נגן קלרניט בפילהרמונית, הוא מנגני הקלרניט המבוקשים בימינו.

הקשיבו למוזיקה ותראו את המגפיים של טוביה החולב בבוץ של העיירה היהודית בפולין, את זקנו העבות של השויחט של העיירה, דמותו הגמלונית מבקרת אצל נשות העיירה בביתן כשהבעלים יצאו לשדה (לפחות אצלנו בשכונת "מפדה" בדרום רמת-גן כך זה היה, בשנות ה-50', אם כי הגברים לא יצאו לשדה אלא למשרדי ההסתדרות או הסוכנות או לעיסקיהם הבורגניים הקטנים).

אפשר כמעט להריח את השינקן והשפק שכולם מחביאים בארון הקרח הביתי, ואוכלים בערב חתיכה עם פרוסת לחם שחור וקצת בצל חי. מממ… א-מחייה!

2

להקת הכלייזמרים של בודפשט The Budapest Klezmer Band

מי שאינו שומע מבעד לצלילים הללו את קריאות הקוזקים ואת זעקותיה של סבתא של סבתא של סבתא שלי נאנסת בידי קוזאק בפוגרום, אין לו לב בכלל, או שהוא שמאלני חמוץ שלא שייך בכלל לעם היהודי.

3

Metropolitan Klezmer

השגיחו היטב על הלחמניה המתוקה, כי זה כל מה שהקציבו לכם ללוות חמישה סוגי סלטים מקופסה בצלחות קטנות – סלט תפוחי אדמה, חומוס, טחינה, פרוסות דקות של גזר חריף ומוחמץ וחצילים במיונז בתיבול שום רקוב – והשכן לשולחן חומד את הלחמניה שלכם.

חכו שתתחיל החופה והוא יצטופף עם שאר האורחים לטקס שבו לא רואים כלום ושומעים רק את הרבי מטיף ואת כולם מוחאים כפיים ואין לכם מושג על מה, ואז תוכלו לגנוב את לחמנייתו, וגם להביא קרוב אליכם את הקנקנים של מיץ התפוזים ומיץ האשכוליות. מי שלא היה בחתונה יהודית לא יבין זאת לעולם.

4

כלייזמרים במלכודת

זוכרים את הקטע המצמרר מהסרט "גברים במלכודת" שבו רוני קוקס מנגן בגיטרה ובילי רדן בתפקיד נער עם פיגור שכלי מנגן בבנג'ו? הקטע קרוי "Dueling Banjos" – "דו-קרב של בנג'ואים" – והוא אחד הקטעים הגדולים בקולנוע. הקטע הנוכחי הוא הדבר הקרוב ביותר אליו: דו-קרב בין כלייזמרים של מוזיקה יהודית לבין נגנים של מוזיקה צוענית. מי יתן ראשי בין שדיה של הצוענייה המנפנפת בהם מול הרב – לתחוב את ראשי לשם ולמות.

5

פרלמן והבלוז היהודי

אם הקלרניט הוא הכלי מספר אחת במוזיקה יהודית וחסידית, הכינור שני לו בחשיבותו, ומי כמו יצחק פרלמן יודע. הקשיבו בסבלנות לקטע הארוך במיוחד הזה, ותבינו איך היה נשמע בלוז יהודי אם היהודים היו הולכים לקטוף כותנה ולא שולחים לשדה את השווארצעס לעשות במקומם את העבודה השחורה.

ההיסטוריה היהודית כולה בקליפת אגוז במוזיקה הזו – שריפת בתי מקדש, גלות, שחיטה, פוגרום, נדודים, תחום-מושב, פוגרום נוסף, גלות, נדודים, שחיטה, קוזאקים, צוררים, התאבדות המונית על קידוש-השם, נדודים, פוגרום, צורר נוסף – טוב, אני חושב שהבנו את הפרינציפ.

6

דייויד קרקאואר בהופעה חיה בדנייפרופטרובסק

אפשר לשמוע היטב בין הצלילים את קרונות המשא בדרכם למחנות, ואם תקחו שאיפה גדולה, תוכלו אפילו להריח את העשן מהמשרפות. פיסת היסטוריה יהודית אופיינית – אני דור שני לשואה, קרוי על שם קרוביי שנשרפו במטהאוזן, אמא שלי החזיקה סבון שטענה שהוא עשוי מיהודים בארון הבגדים שלה, בטענה שיום אחד היא תראה לעולם מה הנאצים עשו, אז תרשו לי לאבד את זה.

גם הכנר שליד דייויד קרקאואר, שלבוש כאילו בזה הרגע שוחרר מהמחנות על ידי הרוסים, נראה כאילו שרף פיוז אי-שם בסיקסטיז ואיבד את זה גם. אני חושב שלזה קוראים פיוז'ן של תרבויות.

7

טריו קראקע

בשביל חוויה מושלמת מהמוזיקה של טריו קראקע יש להרכיב משקפי תלת-מימד, ולהיכנס אל תוך ציור של שאגאל (שאינו מופיע בקליפ). בואו נרחף החוצה מתוך החלון ונעוף מעל לגגות העיירה, כלה עם הינומה תחלוף על פנינו עם הראש לאדמה, גדר עץ תעמוד בדרכנו בין שני עננים, ונשמור על הראש שלא נחטוף בעיטה מרגל של עז שעוברת לנו מעל. הלקח הוא שבפעם הבאה נוסיף עוד מאה שקל ונקנה את האסיד ממקור מהימן.

8

להקת הכלייזמרים של קראקוב בקטע "הלוחם"

אני יודע שזה נשמע כמו בדיחה נדושה, אבל יש דבר כזה, להקת הכלייזמרים של קראקוב. במוזיקה מורבידית באופן מיוחד אפשר לעקוב אחרי יהודה המכבי, בר-כוכבא, הקנאים, צה"ל במלחמת לבנון הראשונה והשנייה – כל מקום בהיסטוריה היהודית שבו התחלנו כמו גיבורים גדולים ובהמשך אכלנו חָזוּק בישבן.

9

להקת הכלייזמרים של אמסטרדם בהופעה חיה

אם היו חילוקי דעות בנושא, הקטע הבא הוא ההוכחה הטובה ביותר לכך שיש בהונגריה גראס ושהוא איכותי ממדרגה ראשונה. איך אחרת אפשר להסביר את התנהגות הקהל בפסטיבל סזיגט בעת ההופעה, כשהתלהבות כמו שהוא מפגין כאן לא ראיתי גם בהופעות של סנטנה ואריק קלפטון. איך, אם לא בהבנה שכולם דפקו באנג רציני לפני שנכנסו לאולם?

10

התקווה

אין דרך טובה יותר לסיים פרויקט מדכדך מאשר בשיר המדכא מכולם: "התקווה". זה לא שאני מציע כאן לבחור כיום למדינה המנון חדש שייקרא "האכזבה" או משהו, ממש לא. אבל אם יום אחד הכנסת תחליט על כך, זו תהיה אחת ההחלטות המעטות של הכנסת שאותה אקבל בהבנה.

בכל זאת, כדי לסיים באקורד צורם במיוחד, חיפשתי גרסה מדכאת באופן חריג של ההמנון הלאומי, ומצאתי את הצירוף הבא: התקווה (!) בגרסת ראפ (!!) בצרפתית  (!!!)-  היש מדכא מזה?

אז לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 254 מילים

בחזרה לסברה ושתילה

מיוחד "מתנדבים נשאו גופות באלונקות אל בורות טריים שנבזקו בסיד, וסידרו אותן בשורות. פלסטינים צעירים, עטויים מסכות לבנות מפני הצחנה, חפרו בורות נוספים כאחוזי תזזית, בעוד מאות אזרחים מסתובבים סביב. פה ושם הציצה יד או רגל מבין שרידי הבתים. באווירת ההיסטריה המרוסנת בקושי, הפכנו לבלתי נראים" ● העיתונאי הוותיק אברהם רבינוביץ' משחזר את ביקורו באתר הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון, לפני 38 שנים בדיוק

עוד 2,314 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 39 ימים לבחירות

משחקי הכס

מותה של רות ביידר גינזבורג, אייקון פמיניסטי והשופטת הליברלית ביותר של בית המשפט העליון בארה"ב, שינה את כיוון המירוץ לנשיאות ● לטראמפ כבר יש מועמדת שמינויה יטה את בית המשפט לכיוון השמרני ● הדמוקרטים כבר מאיימים להרחיב את מספר השופטים אם ביידן ייבחר ● ומעל כל זה מרחפת השאלה מי באמת מרוויח ומי מפסיד מהמאבק על זהותו של בית המשפט

עוד 1,495 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מֶחְדָּל

ערב יום הכיפורים 2020, אמיר בן-דוד חושב על בוגרי יום הכיפורים 1973. אז הם היו חיילים צעירים שהתכווצו מפחד במוצבי התעלה, היום הם קשישים בסיכון שמתכווצים מפחד נגיף הקורונה ומתגעגעים לנכדים

עוד 757 מילים

יהדות בצל קורונה - ניצחון פולחן העגל על קדושת ערך החיים

בערב ראש השנה תשפ"א נגיף הקורונה העמיד למבחן את המאמין מול אלוהיו. במבחן הצורך מול ערך קדושת החיים, קרס הערך. גולם הפולחן קם על יוצרו.

זה היה רק עניין של זמן עד שהמפגש הבלתי אמצעי של נגיף הקורונה עם חברת השבטים הישראלית יחולל קטסטרופה לאומית. ערוצי החדשות יכולים לפמפם כל היום את ההתנהלות והמנהיגות הכושלת. אבל אם מקלפים מעט את פני השטח מגלים כי ההתנהלות והמנהיגות הם רק סימפטום לכישלון מובנה ובלתי נמנע.

החברה הישראלית היא חברת קפסולות משוסעת לשבטים כאוטונומיות מגזריות. סוג של תתי מדינות לעמים שונים. לכל תת מדינה מערכת חינוך נפרדת, אינטרסים משלה ונציגים שאוחזים בשלטר פוליטי. בתנאים אלה, כל החלטה היא תוצר של מערך איזונים ופשרות בין הרצונות, הזכויות והאינטרסים הסותרים של קבוצות הלחץ. כך, לא ניתן להכחיד נגיף הדבקה משתולל הדורש משמעת אחידה, שהיא פועל יוצא מאמון והזדהות עם התשתית הערכית שמייצגת ההנהגה.

החברה הישראלית היא חברת קפסולות משוסעת לשבטים כאוטונומיות מגזריות. סוג של תתי מדינות לעמים שונים. לכל תת מדינה מערכת חינוך נפרדת, אינטרסים משלה ונציגים שאוחזים בשלטר פוליטי

ערך מול צורך – יהדות במבחן ערכים מול צרכים

הסטטוס קוו הדתי הוא דוגמא לשיח קלוקל בחברה שלא השכילה ליצור זהות יהודית ישראלית משותפת. נגיף הקורונה העמיד לראשונה את האורתודוקסיה הדתית במבחן המתח בין ערך קדושת החיים, לבין הצורך להמשיך בשגרת הפולחן היום יומי.

ההנהגה הדתית התקשתה להכריע ולקבוע כי ערך קדושת החיים גובר, ולכן יש לאסור תפילה בבתי הכנסת. הנציגות הפוליטית ועסקני הדת מהפלגים החרדים והחצרות החסידיות, ועד לחוגי דת ליברלים יותר כארגון רבני צוהר, הסתפקו בהצגת מגוון מתווים שרק מצמצמים את סכנת ההדבקות ולא מאפשרים למנוע אותה כליל.

מתווים אלה מייצגים גישות שונות לצמצום הסכנה. ממתווה המצמצם את ההגבלות ומאפשר להכיל יותר מתפללים, ועד לחוגים השואפים למתווה מחמיר יותר, שישתווה לפחות למתווה המסעדות, בתי האוכל ואולמות התרבות.
הבנתם מה הקורונה חשפה? שבתי הכנסת הם למעשה כמו מסעדות ובתי תרבות. חלק מרשימת הצרכים היום יומית. בתי כנסת עונים לצורך ההתכנסות לחוויית פולחן התפילה, כפי שמסעדות, בתי תרבות וחדרי כושר מספקים צרכים קולינריים ואחרים.

קריסת ערך קדושת החיים

בפרשת ניצבים בספר דברים אותה קוראים בשבת שלפני ראש השנה. מציב משה בנאומו האחרון לפני הדור שעתיד להיכנס לארץ את עקרון העל של קדושת החיים:

"הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ." (דברים ל'. יט)

קריאה מכוננת זו, המקדשת את החיים כערך עליון, ממצבת את היהדות כדת חיים לתועלת האדם. דת שתכליתה היא – החיים עצמם, בדרישה לשכללם, ולשאוף בהם לטוב, חסד ומשפט. החיים הם אפוא צו עליון. לא גזירה.

קריאה מכוננת זו, המקדשת את החיים כערך עליון, ממצבת את היהדות כדת חיים לתועלת האדם. דת שתכליתה החיים עצמם, בדרישה לשכללם, ולשאוף בהם לטוב, חסד ומשפט. החיים הם אפוא צו עליון

זהו הרקע לקביעת הכלל הבסיסי של פיקוח נפש הדוחה את כל מצוות התורה. כלל זה ממצב את קדושת החיים כערך-על מוחלט הדורש אפס סיכון. ערך שלא ניתן לאזנו עם ערך אחר, ובוודאי לא עם צורך אנושי בפולחן.

הנהגה דתית אמיתית הייתה אמורה להישמע לצו ולהורות על סגירת בתי הכנסת. בלי שום מתווה קפסולות כזה או אחר. שהרי כל מתווה הוא סוג של פשרה ואיזון בן הערך לצורך. איזון המקטין אמנם את הסיכון, אך לא מונע אותו באופן מוחלט. אלא שהעסקנים ושתדלני הדת בכנסת דרשו מתווה שישתווה לפחות למתווה המסעדות.

מסתבר שהחטא הקדמון ביהדות חוזר שוב ובגדול. התפילות בבתי הכנסת הפכו למתחמי צריכה קולינרית רוחנית לסיפוק חוויה דתית אנוכית. הקולינריה הזו, עשירה במגוון סגנונות במנעד רחב: מהתכנסויות מתונות בבתי כנסת ועד לפולחן קיצוני חוצה גבולות עד לאומן הרחוקה.

לא לחינם "מסעדת" ברסלב משגשגת מכולם ומצליחה לשגר אלפי מאמינים מכל המגזרים עד לאומן באוקראינה "הקדושה". היא פשוט מציעה את ארוחת הגורמה הרוחנית הכי מדליקה. הוללות פולחן על ציון קבר. לא פחות. הארוחה הכי טעימה למבולבלי המאה 21, מחפשי האהבה וחוויית הריגוש הדתי. בדיוק כמו המקבילה החילונית לאומן – הפגנות בלפור שהפכו לפולחן חגיגת פסטיבל וודסטוק מרגש.
כך נרקמה לפתע בבלפור קואליציית חסידי ברסלב בפיזוז משותף עם מפגיני בלפור.

הנהגה דתית אמיתית הייתה אמורה להישמע לצו ולהורות על סגירת בתי הכנסת. שהרי כל מתווה הוא סוג של פשרה ואיזון בן הערך לצורך. איזון המקטין אמנם את הסיכון, אך לא מונע אותו באופן מוחלט

במבחן בו העמיד נגיף הקורונה את המאמין מול אלוהיו. מבחן הצורך בפולחן, מול ערך קדושת החיים, קרס הערך. גולם הפולחן קם על יוצרו. לחסידי הפולחן, יהיו אלה ברסלבים או בלפורים, אין אלוהים, מלבד האלוהים שהם מייצרים לעצמם.

מתכון עגל הזהב

המתכון לפולחן הזה נרשם לפני כ-3,000 שנה, שם במדבר, מיד לאחר מעמד הר סיני ומתן התורה. חטא העגל מופיע במקרא בצמוד למעמד הר סיני, כסוג של גרורה למעמד הגדול. כמעט חלק ממנו:

"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ" (שמות לב' א.)

"וַַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן." (שמות לב' ג.)

"וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות לב' ד.)

מעמד הר סיני, הרגע המופלא בו נוצרה הברית בין העם ואלוהיו, הוא גם הרגע בו נולדה הסכנה שתרחף מעלינו תמיד. והסכנה היא לא במובן של אי שמירת מצוות, אלא בהפיכתן לעגל. הפיכת האמצעי, הפולחן, לסיפוק עצמי על חשבון המהות והערך. אותו עגל שהחוטאים עיצבו לעצמם, וציפו אותו בנזמי הזהב שלהם.

המסר הוא שבכל הדורות אנו חשופים לסכנה הטמונה דווקא ברגעי שיא של ריגוש דתי, המעורר כמיהה לחוויה רוחנית ממשית. זהו הרגע בו הפולחן, האמצעי, מתנתק מהערך העליון. במקום לשרת אותו, הוא מבטל אותו.

העגל הוא ביטוי לפולחן אנוכי. לחיפוש מתמיד אחרי איזה משה שילך לפנינו. מישהו שנלך אחריו באקסטזה ריגושית, בעיניים עצומות. יהיה זה איש, עגל, פרה, קבר, רבי, ״גדול דור״. מישהו שיראה לנו את הדרך ויסיר מאתנו את הצורך לקחת אחריות, להתמודד ולהפעיל את צלם אלוהים שבנו.

מעמד הר סיני, הרגע המופלא של הברית בין העם ואלוהיו, הוא גם הרגע בו נולדה הסכנה שתרחף מעלינו תמיד. לא באי שמירת מצוות אלא בהפיכתן לעגל. הפיכת האמצעי, הפולחן, לדרך לסיפוק עצמי על חשבון המהות והערך

זו משמעות ההתגודדות סביב אהרון בדרישה: "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים".
כשהדגש הוא על ״לנו״, לצרכינו. ואכן, מיד לאחר שאהרון, הביבי של אז, כמו ביבי, נכנע ללחץ ויוצר עבור המפגינים המתקהלים מתווה לעגל זהב, פורצת ההתלהבות הדתית:

"וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק." (שמות לב' ו )

הנה כל ביטויי התאווה קופצים. ההתהוללות פורצת. הם עורכים מסיבת טיש חסידי ענק מתובלת במאכל ומשקה ואפילו התאווה השנייה זוקפת ראש:

"וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק."

חטא זה הוא ביטוי לחולשה אנושית טבעית. אי היכולת לרסן תאווה אנוכית ולהכפיף אותה לעקרון, לערך, לצו עליון. במילים אחרות. לאלוהים. תהיה זו תאווה למלוכה, או תאווה לפולחן אל.

הנטייה להיסחפות אחר תאוות היצר האנוכי היא חלק אורגני מהטבע האנושי. לכן היהדות לא ניסתה לבטל את מה שלא ניתן לבטל. המקרא מאפשר בדיעבד את הצורך בפולחן עולות וזבחים, שתורגמו בהמשך לתפילות. אבל תוך הצבת כללים מרסנים, ומתווה שיצמצם את ההתרכזות בפולחן ויגביל אותו.

אז מה קרה בישראל 2020, שהפולחן הפך לערך?

נראה שהדתה אנטי יהודית השתלטה על ישראל. רנסנס התשובה והתחיה הרוחנית אינם חזרה למקורות. הם יותר ביטוי למשבר. לחלל ריקני שמתמלא בנהירה אחר חוויה רוחנית, משמעות לחיים וחיפוש אהבה.

קל למצוא סיפוק ואהבה כשיוצרים בדמיון את מושא האהבה וממחישים אותו. כך הופך אלוהים ל״אבא שבשמיים״ – טַאֲטֶע.

כך רצים חסידי טַאֲטֶע לחפש את מושא אהבתם בהתבודדות יערות, בבתי כנסת, אצל רבנים שבעצמם הופכים לעגלים ואלילים קטנים. הם מחפשים ממשות לאל בדמות צדיק. ואם הוא איננו, יהיה הקבר לעגל.

זה מה שקרה לנו ממשה רבינו שמקום קבורתו לא נודע, ולא בכדי, ועד ל"רבינו" החדש, נ נח נחמ נחמן מאומן שמקום קבורתו נודע גם נודע, עד שהפך לפולחן של זהב.

אבל היהדות דוגלת בערך החרות. אלוהים, שהוא צלם אלוהים שבאדם. אלוהים כביטוי לדרישה, ולא כמיהה לסיפוק. אלוהים כדרישה למחויבות וללקיחת אחריות, ולא לחיפוש תענוג. מחויבות ליציאה מ"האני" ונתינה לאחר.

בנצי גיספאן הוא בוגר מדעי המדינה, פילוסופיה ומשפטים, לשעבר יו״ר, מנכ״ל ובעלי קבוצת "מתחתנים", עו״ד ואיש עסקים, מיוזמי תנועת ״מתחברים - יהדות ישראלית״, שהציעה פלטפורמה רעיונית לזהות יהודית-ישראלית. פרסם מאמרים ומקאמות בעיתונות, כותב בימים אלה ספר פרשנות יהודית-ישראלית למקרא

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,223 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

דעה ככה לא אוכפים סגר

מחסומי המשטרה שיוצרים פקקי ענק הם עונש קולקטיבי לציבור שגם כך החיים שלו בתקופה הזו לא קלים ● וכשבקצה הפקק יושב שוטר שבכלל לא בודק את המכוניות, זה רק מרסק את מה שנשאר מאמון הציבור במשטרת ישראל

עוד 681 מילים

מומחי קהלת ביקשו לסתור חוות דעת שמנדלבליט לא הגיש

בשבוע שעבר הוגשה לממשלה חוות דעת משפטית של פורום קהלת בשאלה האם לממשלה יש סמכות להחליט על הגבלת הפגנות פוליטיות ● המסמך מפרט את כל הסיבות שבעטיין היועמ"ש הציג בפני הממשלה עמדה שגויה ● יש רק בעיה אחת קטנה: מנדלבליט לא הגיש חוות דעת בשאלה הזו ● כך פועלים השר אוחנה ואנשי קהלת להפריט את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה ● פרשנות

עוד 1,160 מילים ו-1 תגובות

לישראל יש ראש ממשלה שלא טועה אף פעם, בשום דבר ועניין

אתמול רשם נתניהו שיא חדש ביחס בין מנהיג ונתיניו ● לשיטתו, הציבור הוא זה שגילה רפיון, פוליטיקאים פופוליסטים מיסמסו החלטות מצילות חיים, האופוזיציה היא זו שקוראת להפר את התקנות, וכמובן התקשורת והמפגינים הם אנרכיסטים, מפוררי משמעת ויושבים על מדגרת קורונה ● ומה יש לגנץ, לפיד ובנט לומר בעניין? ● פרשנות

עוד 621 מילים

QAnon, אותה גברת אנטישמית בשינוי אדרת

תיאוריית קונספירציה חדשה בשם QAnon, לפיה דמוקרטים פדופילים פועלים בסתר נגד טראמפ, צוברת תאוצה ומתפשטת בעולם ● אבל חוקרים מודאגים במיוחד מהאלמנטים האנטישמיים - הסמויים והגלויים - השלובים בה ● "הטענה שהוליווד נשלטת בידי יהודים, שחברי קונגרס יהודים הם פדופילים, מזכירה את הפרוטוקולים של זקני ציון" ● בגרמניה זה כבר הוביל לגילויי אלימות

עוד 978 מילים

להחלטה להטיל סגר מלא ולהגביל את ההפגנות בבלפור אין כל נימוק רציונלי ● השיקולים הם פוליטיים, ואינם יכולים לשמש הצדקה סבירה להחלטה שכזו ● מעיון בתיקון לחוק הקורונה שהונח היום על ידי הממשלה, עולה כי הגבלת הפגנות המוניות אינה לשבועיים בלבד ● ואם לכל תזכיר חוק אמורה הממשלה לצרף נתונים תומכים, אז הפעם היא הסתפקה בשתי מילים: "לא רלוונטי" ● פרשנות

עוד 970 מילים

מיוחד הר הבית לא בידינו

הנשיא טראמפ מדבר על המוני תיירים מוסלמים שיבקרו בהר הבית בעקבות ההסכם עם האמירויות ● גם במשרד התיירות אופטימיים, ובונים על 2 מיליון עולי רגל בשנה ● אך המומחים לאתר פסימיים יותר, וחוששים ממתיחות בהר ● "נאום טראמפ מדאיג את הפלסטינים והירדנים, ומשחק לידי חכמי הדת ומבקרי ההסכם. זאת תהיה 'הוכחה' להשתלטות ישראלית על קודש הקודשים האסלאמי - בגיבוי אמריקאי"

עוד 3,367 מילים

בתי חולים קורסים מעומס, אבל הרשות לאשפוז כלל לא דנה בפיזור חולים

חשיפת זמן ישראל בתי חולים באזורים "אדומים" קורסים מעומס עקב ריבוי חולי קורונה, ואילו בתי חולים באזורים "ירוקים" יכולים לקבל מטופלים נוספים, אבל למערכת הבריאות אין תוכנית לפיזור חולים ברחבי הארץ ● הגוף היחיד שמוסמך להחליט על ניוד חולים בין בתי חולים הוא הרשות העליונה לאשפוז, אבל הוא לא דן בכך אפילו פעם אחת מאז התפרצות הקורונה ● משרד הבריאות: הרשות תתכנס בשבוע הבא

עוד 1,803 מילים

נתניהו: "ההפגנות מסייעות לי פוליטית, הן מדגרת קורונה"

יזהר שי רוצה להתפטר מהממשלה ● בליכוד תוקפים את מנדלבליט ● גמזו: "המלצתי להדק את הסגר ולא לסגור את כל המדינה" ● 121 אלף מובטלים חדשים בשבוע האחרון ● נתב"ג כנראה ייסגר לטיסות יוצאות ● היועמ"ש מבהיר שלא התנה את הגבלת ההפגנות בסגירת המשק ● מרכז המידע לקורונה: שיעור הבדיקות החיוביות,מהגבוהים בעולם

עוד 43 עדכונים

ברית נתניהו-דרעי ניצחה. הציבור ישלם על זה ביוקר

אחרי יומיים של דיונים בקבינט הקורונה, נתניהו ודרעי יכולים לסמן ניצחון אישי: הממשלה אישרה את ההחמרות בסגר שכוללות הגבלה משמעותית של ההפגנות, בעוד בתי הכנסת יישארו פתוחים ביום כיפור ● עבור נתניהו, כל האמצעים כשרים כדי לעצור את הפגנות האלפים נגדו ● ואילו סכנת החיים שקיימת בבתי הכנסת נדחקה בגלל הפחד של הרבנים מקטיעת שרשרת ההדתה ● פרשנות

עוד 639 מילים

במסר מרגיע הסביר פרופ' אבי שמחון כי העניים מקבלי הקצבאות נפגעו הכי פחות מהמשבר הכלכלי ● אבל הוא לא סיפר על היום שבו תגיע "החשבונית" שמאפשרת את מימון כל הפעילות הזו, ותכה לא רק בעניים הנוכחיים - אלא תייצר דורות של עניים למשך 100 השנים הקרובות ● ואת כל הטוב הזה עשה שמחון כדי להכשיר את הקרקע עבור הבוס מבלפור לקראת הטלת עוד מגבלות, חמורות עוד יותר ● פרשנות

"העניים נפגעו הכי פחות" במשבר הקורונה, כך אמר אתמול (יום ג׳) אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. כמובן שמדובר באמירה אומללה ומנותקת מהמציאות, אבל ההסבר שנתן לה שמחון מעניין לא פחות.

שמחון טען בראיון ל-ynet שהעניים מקבלים קצבאות, ושהקצבאות לא נפגעו. אבל למעשה שמחון סיפר לנו רק על צדו האחד של המטבע, שהוא שפיכת כסף מצד המדינה על העניים. הוא לא סיפר על היום של אחרי הקורונה, שבו יגיע החשבון למימון כל הפעילות הזו, ושאותם העניים "שהכי פחות נפגעו מהמשבר", עלולים להפוך בבת אחת לקורבנות הכי גדולים שלו.

את כל זה עושה שמחון כדי להכשיר את הקרקע עבור הבוס מבלפור לקראת הטלת עוד הגבלות, חמורות עוד יותר, על המשק והכלכלה בישראל, כל כולן כתוצאה ממחדל מנהיגותי אחד גדול של אותו ראש ממשלה שלו מייעץ שמחון.

אם נביט לרגע על הנתונים היבשים, נגלה ששמחון אכן צודק בהסבר לדבריו. היקף הקצבאות, ובראשן דמי האבטלה, הוגדל והורחב משמעותית בתקופת המשבר. שמחון אף ציין שבזכות האמון שיש בעולם לכלכלה הישראלית, יכול האוצר לממן את כל הקצבאות הללו מהלוואות בריבית נמוכה שהמדינה לקחה ממשקיעים.

החדשות הרעות הן שהקצבאות המורחבות, שחלקן ניתנו על ידי המדינה כדי לכסות על מחדליה, למעשה מורידות את הסיכוי שנוכל להמשיך ולקבל הלוואות בריבית נמוכה גם בעתיד הלא-רחוק. אחרי הכל, האמון של המשקיעים בכלכלה הישראלית מושתת על דירוג האשראי הגבוה שחברות הדירוג הגדולות בעולם העניקו למשק. אבל כתנאי לאי-הורדת הדירוג הזה, הציבה לאחרונה אחת מחברות הדירוג את הדרישה לצמצם את הגירעון האדיר שנוצר ושעוד צפוי לגדול, לרמות יעד נמוכות, שמזכירות יותר את אלו שהיו לפני המשבר. לפי התחזיות של בנק ישראל היקף הגירעון עשוי להגיע ל-150 מיליארד שקל עד סוף השנה.

חלוקת מזון לקשישים עניים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
אילוסטרציה, חלוקת מזון לקשישים עניים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

המדיניות הכושלת של הממשלה, שמחייבת להטיל עוד הגבלות על הכלכלה הקורסת ועוד הוצאות על קופת המדינה, למעשה מפחיתה את הסיכוי שישראל תוכל לעמוד ביעד הדי דמיוני שהציבו לה חברות הדירוג.

הממשלה תהיה חייבת לפגוע באופן קיצוני בשירותים ובקצבאות שאותם היא מספקת כיום לאותם עניים "שלא נפגעו מהמשבר" לדברי שמחון, וזאת כדי לצמצם את חובות העתק או לפחות את חלקם, ביום שאחרי הקורונה.

הממשלה גם תהיה חייבת להגדיל את הכנסותיה על ידי הגדלת מסים. ואולם, מאחר שהעלאת מס לעשירים מנוגדת לאג'נדת השוק החופשי, שנתמכת על ידי נתניהו ושמחון, סביר להניח שהנפגעים הגדולים מפעולה כזו יהיו, איך לא, אנשי המעמד הבינוני והנמוך. למעשה, הקצבאות הללו לא רק שיפגעו בעניים הנוכחיים, אלא ייצרו דורות של עניים, גם למשך 100 השנים הקרובות.

הממשלה תהיה חייבת להגדיל את הכנסותיה על ידי הגדלת מסים. ואולם, מאחר שהעלאת מס לעשירים מנוגדת לאג'נדת השוק החופשי של נתניהו ושמחון, סביר להניח שהנפגעים הגדולים יהיו אנשי המעמד הבינוני והנמוך

מדינת ישראל גייסה הלוואות בעשרות מיליארדי שקלים כדי לממן את כל הטוב הזה. אחת ההלוואות, בגובה מיליארד דולר, נלקחה ל-100 שנה. המשמעות היא שהדורות הבאים ישלמו מהיום ועד יום העצמאות ה-172 של מדינת ישראל סכום של 45 מיליון דולר בשנה כריבית למשקיעים זרים רק על הלוואה זו. כל שנה.

כדי לממן את הקצבאות וחבילות הסיוע לקורונה, גייס האוצר בחודש אחד בלבד, במרץ-אפריל, חוב ממשלתי בהיקף שקרוב לסכום עליית החוב הממשלתי ב-2018 כולה: 10 מיליארד דולר. הסכום הזה מצטרף לכ-39 מיליארד שקל שהמדינה כבר מחזירה – מדי שנה – כריבית למלווים על הלוואות קודמות, ובלי קשר לקורונה.

רגע אחרי שישראל זחלה לסגר שני, נראה שאין לנו אלא להבחין שכבר עתה אנחנו נמצאים רק בתחתיתו של הר חובות שצפוי רק לגדול. עכשיו צריך להמתין לתירוץ הבא שיפיק פרופ' שמחון בעוד כמה שנים, בניסיון להסביר למה העניים הם  הנפגעים העיקריים ממדיניות הצמצומים חסרת התקדים של הממשלה.

מימין: בנימין נתניהו, בני גנץ, אבי שמחון (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
מימין: בנימין נתניהו, בני גנץ, אבי שמחון (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 543 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה