שעות ארוכות של לחץ ודאגה עברו ביום חמישי על תושבי עכו והסביבה.
בערך ב-12:30 בצהריים חשו כמה מבקרות בקניון עזריאלי צריבות בעיניים וקשיי נשימה. במקביל בקעה אזעקה מגלאי האמוניה שמותקנים ברחבי הקניון ובמפעל הגלידות שמעבר לקיר, פעם של 'שטראוס' והיום בבעלות 'יוניליוור', שמחזיק כ-17 טון אמוניה לצרכי קירור.
עד מהרה אותרו נקבים באחד הצינורות שמובילים את האמוניה.
אמוניה, כידוע, היא גז מסוכן ונפיץ, והמשטרה וכיבוי אש לא לקחו סיכונים. הקניון פונה במהירות, תושבים ברדיוס של כמה מאות מטרים הונחו להסתגר בבתים. תנועת הרכבות על המסילה הסמוכה הופסקה ותחנות עכו ונהריה נסגרו. רק לקראת ערב, ובתום יום שבו חייהם של רבבות אנשים שובשו, הכריזו הרשויות על חזרה לשיגרה.
הדיווחים על הקירבה יוצאת הדופן בין המפעל לקניון נשמעו לי מוכרים, ואכן חיפוש מהיר העלה טור שפרסמתי ב'מעריב' לפני כשמונה שנים – בשבוע שבו נפתח הקניון.
אירוע ההשקה החגיגי נערך על רקע מחאותיו הנמרצות של המשרד להגנת הסביבה. מתברר שאנשי המשרד סברו שבין מפעל שמחזיק כמות כזו של אמוניה לבין מקום ציבורי שמושך אלפי מבקרים ביום צריך להיות מרחק של לפחות 100 מטרים; בפועל, המרחק בין קיר המפעל לקיר הקניון הוא 6 מטרים.
במקרה של תקלה, התריעו במשרד להגנת הסביבה, עלול להתרחש אסון, אבל הועדה המקומית, בראשות ראש העירייה שמעון לנקרי, החליטה להתעלם מנבואות הזעם
במקרה של תקלה, התריעו במשרד להגנת הסביבה, עלול להתרחש אסון, אבל הועדה המקומית, בראשות ראש העירייה שמעון לנקרי, החליטה להתעלם מנבואות הזעם. עו"ד אלונה שפר-קארו, אז מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, נפגשה עם לנקרי וניסתה לשכנע אותו, ללא הצלחה. "אתם לא תעצרו את הפיתוח של עכו", הוא אמר לה. "במקום להתמודד עם הבעיה", היא סיכמה, "הרגו את השליח".
בחזרה ל-2019. האירוע ביום חמישי הסתיים, פחות או יותר, בשלום, אבל סיפק תזכורת לאחד האבסורדים בחוק התכנון והבנייה: המשרד הממשלתי שמחזיק בידע המקצועי לגבי חומרים מסוכנים ומצוייד בכלים להעריך את הסכנה הנשקפת מהם לציבור, בכלל לא שותף במקרים רבים בהליך קבלת ההחלטות.
"כשמדובר בוועדות מקומיות של העיריות", אומרת דורית זיס, מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, "ברוב המקרים בכלל לא חייבים לשמוע את עמדתנו. יש מקרים שבהם מחליטים על מיקום של מפעל או תשתית בלי לשאול אותנו ואנחנו לומדים על זה רק בדיעבד. במקרה הזה הצגנו עמדה ברורה, אבל לא הייתה לנו זכות הצבעה".
עיריית עכו שמעה מה ששמעה, והחליטה שיהיה בסדר. זה יכול לקרות רק בחסות הזלזול שבו מתייחסים בישראל לאיומים סביבתיים. הרי אם היה מדובר במיקום בעל רגישות ביטחונית (להבדיל מבטיחותית), ומערכת הביטחון הייתה קובעת שאסור להקים במקום קניון, שום עירייה או מוסד תכנוני לא היו מעלים על דעתם להתעלם מהאזהרה.
"גם עכשיו, כשאנחנו מדברים", אומרת דורית זיס, "מקודמות במקומות שונים תוכניות לאיזורי תעשייה שמקפלות בתוכן הרבה סיכונים מיותרים.
"לפי תפיסתנו, מפעל שמחזיק חומרים מסוכנים צריך להיות מרוחק לפחות 100 מטר מריכוזי אוכלוסייה. אם בצמוד למפעל שמחזיק אמוניה יש מפעל אחר, אפשר לוודא שהעובדים שם עוברים הכשרות ותרגולות ויודעים איך לתפקד בזמן חירום ולהגן על עצמם. אבל אם יש שם קניון שבו עוברים כל יום אלפי אורחים מזדמנים, אין שום דרך להכין אותם לזה".
במשרד להגנת הסביבה מקווים שמעז ייצא מתוק, ושהאירוע ביום חמישי, שהלחיץ כהוגן את התושבים והעירייה אבל הסתיים בלי פגיעות בנפש, יספק את קריאת ההשכמה הנחוצה. לא בטוח שזה יקרה. למעשה, מספרת זיס, בימים אלה מתכוונים בקניון, בניגוד גמור לעמדת המשרד, לפתוח מרפסת חדשה, חשופה לאוויר.
למעשה, מספרת זיס, בימים אלה מתכוונים בקניון, בניגוד גמור לעמדת המשרד, לפתוח מרפסת חדשה, חשופה לאוויר
בישראל כמו בישראל, הזיכרון קצר, החזרה לשיגרה מהירה, ועד שלא קורה אסון של ממש – ולעיתים גם אחרי שהוא קורה – תרבות הסמוך מנצחת.
אביב, ערוב שימושים שכה מתפארים בו אכן נמתח עד הקצה וחשוב להגבילו במקרה של חומ"ס. טרם דווח לציבור מדוע ארע הכשל ומה היה טיבו (כיצד נגרמו חורים בצנרת)? וכן מדוע מערכות ההתרעה של המפעל לא עבדו? להזכירנו, הציבור התפנה בעקבות המעגל השני של מערכות ההתרעה שהוצבו בקניון הסמוך ולא בגלל מערכות ההתרעה של המפעל. כמה פעמים בשנה קורים ארועים של דליפת אמוניה בתוך המפעל שעלולים להסבר סיכון ופגיעה כלשהי בעובדים (גם אם רק בתוך גדר המפעל)? האם כל הארועים מדווחים לרשויות? האם מתקיים תחקור עובדים ובכירים במפעל תחת הזהרה? סיניה
חבר הפרלמנט האיראני אבראהים רזאי אמר בפוסט ב-X כי איראן תגיב "באופן כואב ונחרץ" לתקיפה הישראלית בביירות.
המשטרה עצרה שני חשודים בהתפרעות מתנחלים אתמול בחווארה שבצפון הגדה המערבית, שבה נפצעו תשעה פלסטינים.
לפי המשטרה, החשודים הם גברים בשנות ה-30 לחייהם מאזור השומרון.
במשטרה סבורים כי הם היו בין עשרות מתנחלים שנכנסו לחווארה בסביבות הצהריים, יידו אבנים לעבר מבנים, גנבו כלי רכב ובעלי חיים והכו תושבים פלסטינים מקומיים.
לפי WAFA, סוכנות הידיעות הרשמית של הרשות הפלסטינית, בין הפצועים חבר מועצה מקומי שנפצע ברגלו מרסיסים, ארבעה שהוכו וארבעה נוספים שנפגעו מגז מדמיע שפיזרו התוקפים.
במשטרה אומרים כי צפויים מעצרים נוספים הקשורים לתקיפה.
אתמול אמר צה"ל כי חייל שתועד מכה פלסטיני בחווארה במהלך תקיפת המתנחלים יעמוד בפני "צעדים פיקודיים ומשמעתיים מתאימים" לאחר שיזוהה.
נכון לשעות אחר הצהריים, צה"ל טרם זיהה את האיש שנראה בתיעוד כשהוא לובש ציוד צבאי.
לזמן ישראל נודע כי בצבא בודקים את האפשרות שהאיש שנראה במדי צבא אינו חייל, אלא אולי חבר בכיתת כוננות של התנחלות סמוכה. עם זאת, הדבר לא אומת כל עוד האיש לא זוהה.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר בריאיון לתוכנית "פגוש את העיתונות" של NBC News כי וושינגטון "קרובה מאוד" להסכם עם איראן, אך כי הוא מבקש כעת להוסיף סעיפים שיבטיחו שטהרן לא תשיג נשק גרעיני.
טראמפ אמר בריאיון גם כי המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חמינאי, שנבחר בזמן המלחמה, נפצע באורח קשה במהלכה, ושיבח את מה שתיאר כ"אומץ" של המנהיג.
טראמפ אמר ל-NBC כי שני הצדדים "קרובים מאוד" לחתימה על הסכם, אך אותת כי הוא מבקש הגבלות נוספות שימנעו מאיראן להשיג נשק גרעיני בכל דרך. "יש לנו כמה נקודות. הן אפילו לא נראות כמו נקודות גדולות… הם הסכימו לכך שלא יהיה להם נשק גרעיני. היה לנו שם סעיף שלפיו [הם] לא יפתחו נשק גרעיני. וכולם היו מרוצים ממנו חוץ ממני", אמר.
טראמפ אמר כי הוא רוצה סעיף נוסף שיאסור על איראן לקנות או להשיג בדרך אחרת נשק גרעיני: "ואמרתי, 'ובכן, מה קורה אם הם לא מפתחים, אלא יוצאים וקונים, משיגים? אני רוצה להכניס את המילים, 'אם הם קונים, רוכשים או משיגים'… אתם יודעים, חייבים לכלול גם את זה, כי זה לא פיתוח. אז אין להם זכות לפתח או לרכוש, להשיג או לקנות".
לדבריו, וושינגטון תשיב לידיה ותשמיד את מאגר האורניום המועשר לרמה גבוהה של איראן אם הצדדים יגיעו להסכם, והזהיר כי ארה"ב תפגע עוד יותר ביכולותיה של איראן ותבטיח את החומר בכוח אם השיחות יקרסו.
"אם נגיע להסכם שעכשיו אנחנו ידידותיים, כולנו נלך יחד. זה יהיה שלנו. נוציא את זה ונשמיד את זה, בין אם במקום ובין אם נוציא את זה מהמקום", אמר טראמפ בנוגע לאורניום המועשר של איראן. הוא הוסיף: "אם לא נגיע להסכם, אז נוציא אותם צבאית, באופן קשה מאוד. ונחכה עד שנעשה את זה לפני שנלך, ובמקרה כזה תהיה לנו בטיחות בכל מקרה".
הנשיא אמר לכתבים ביום חמישי כי כוחות אמריקאיים יוכלו להוציא את האורניום המועשר של איראן גם בלי הסכם, אך טען כי "אין סיבה" לעשות זאת משום שהמשטר אינו יכול כעת להגיע למאגר. הוא גם טען כי שקל לשלוח כוחות אמריקאיים להשיב את מאגר האורניום הקבור בתחילת המלחמה, אך החליט שלא לעשות זאת בגלל הסיכונים הצבאיים הכרוכים בכך.
בריאיון ל-NBC אמר טראמפ כי בכוונתו להשאיר את הכוחות האמריקאיים פרוסים באזור עד "השלמת" השיחות.
טראמפ אמר כי ההנהגה האיראנית כעת "רציונלית יותר" ו"חכמה מאוד", בעקבות חיסולם של כמה בכירים במהלך המלחמה. לדבריו, מוג'תבא חמינאי "פצוע די קשה. אז יש בזה אומץ מסוים. הרבה אנשים, אם הם היו פצועים כל כך קשה, הם לא היו מדברים על, אתם יודעים, 'איך אנחנו מתקדמים עם ארצות הברית?' היו להם דברים אחרים בראש".
טראמפ סירב להבהיר אם הוא יודע את מיקומו המדויק של חמינאי או אם המנהיג נמצא באיראן, ואמר: "אני לא רוצה לומר אם אני יודע איפה הוא או לא… אבל יש סבירות טובה שאני יודע".
שני בני אדם נהרגו ולפחות 11 נפצעו בתקיפות הישראליות בפרברים הדרומיים של ביירות, כך דיווחה סוכנות הידיעות הלאומית של לבנון.
לפי הסוכנות, התקיפות כוונו לשתי דירות במעוז חזבאללה. גורמים ישראלים אמרו כי הצבא תקף מפקדות של חזבאללה.
השופטת גילה כנפי שטייניץ הורתה לקבוע דיון בהול בעתירות בעניין בחירת עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. הדיון יתקיים בתוך כשבועיים.
אולי הבעיה של משבר האקלים היא שהוא לא יורה רקטות. הוא לא משגר כטב"מים, לא חוצה גבולות, לא עומד בראש מיליציה ולא נושא דגל של ארגון טרור.
הוא רק מייבש מקורות מים, מעלה מחירי מזון, מעמיס על תשתיות, פוגע בבריאות הציבור, משבש שרשראות אספקה, מחמיר אי־יציבות אזורית ופוגע ברציפות התפקודית של מדינות. כנראה שבישראל של היום זה עדיין לא מספיק כדי להיחשב איום ביטחוני.
פז נקש עזרא היא ראש המחלקה הסביבתית ומומחית לקיימות, בחברת Good Vision מקבוצת פאהן-קנה. בוגרת תואר ראשון דו חוגי בביולוגיה (B.Sc) וגיאוגרפיה וסביבת האדם (B.A) מאוניברסיטת תל אביב. שירתה כקצינת משאבי אנוש בחיל האוויר כ-5 שנים ועבדה באגף הביקורת במשרד מבקר המדינה על המשרד להגנת הסביבה ומשרד התיירות.
בשנת 1986 פרסמה שולמית הראבן את מאמרהּ המכונן "משיח או כנסת". זו לא הייתה מסה תיאולוגית על דקויות האמונה, אלא תהייה פוליטית חריפה, שתקפה ישירות את שורשי הקיום שלנו כאן: האם הריבונות במדינת ישראל היא אנושית – כזו הנתונה בידי אזרחיה על טעויותיהם ומגרעותיהם, ועל כן כפופה לתיקון וביקורת – או שמא מדובר בריבונות מטאפיזית, הנגזרת מצו אלוהי שאינו נתון לוויכוח?
ה"כנסת", לשיטתה של הראבן, מעולם לא הייתה רק מִבנה בירוקרטי או מוסד שלטוני; היא סמל לפוליטיקה של הכרעה ארצית, של אחריות ושל גבולות כוח ברורים.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
יהיו מי שיאמרו שמדובר בחולמים בהקיץ, ואחרים שיראו בכך הזדמנות לשינוי היסטורי – בעיצומה של מלחמה רב זירתית במזרח התיכון יושבת קבוצת אינטלקטואלים, נציגי שלוש הדתות המונותאיסטיות, במוזיאון השואה בדובאי – ומנסה ליצור יחד את המפנה ההיסטורי במזרח התיכון, את הגשר לשלום.
וכך גם במהלך המלחמה בעזה ובימי המלחמה באיראן, בעוד המתיחות הביטחונית בחזיתות השונות נמשכת, יושבת הקבוצה הזו ומנסה למצוא את פתרון הקסם להידברות.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
אבח אכן מזהה דברים במדויק, למשל שביבי הפך כבר מזמן להקשר זהותי, אבל ברשעותו הלא מתוקה אב"ח חושב שהוא חייב לעודד, לשבח, לקלס ולהלל את המופרעות הזו. קרוב אליו בטיפשותו זו הוא הפרופסור נסים מזרחי שמזהה סנטימנט אצל מזרחים רבים, מזהה נכון, אך במקום להתווכח איתו הוא בטוח שתפקידו להצדיק.. (הסנטימנט במקרה של מזרחי הוא הגישה של מזרחים רבים בהעדפת היהודים על אחרים) אבח מסוכן לעצמו ולסביבותיו. וכלל אינו מתוק
https://avshalom-elitzur.academy/articles/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9F
https://avshalom-elitzur.academy/articles/אבישי-בן-חיים-והדוקטור-בר-מינן
הפרוייקט הציוני היה דמיון ופנטזיה והוא זמני לא יעזור לכם שום דבר ולאדון חילול השם אני גאה לחלל את השם שלך אני ואתה לא מאמינים באותו אלוהים סולברג הוא הכומר של דת הציונות ואפילו הלבוש שלו זה כשל כומר
תפסיקו לנסות לגייס את החרדים. המטרה צריכה להיות ריסוק מבנה החברה החרדית – הגיוס יגיע באופן טבעי בעקבות זה. לא צריך באלימות – רק לסגור את כל הברזים ולשים את עקב המדינה על צווארם של האדמו"רים ראשי הכתות.
כל התקציבים, כל ההטבות, כל ההנחות, כל מוסדות החינוך המתוקצבים הלא ממלכתיים, כל המשרות המומצאות לחרדים – לסגור את כל הברזים.
שחררו את הצעירים החרדים מגיוס ל-5 השנים הבאות ומהחובה להתייצב בישיבות – תנו להם לברוח החוצה מציפורני האדמו"רים והרבנים ולמצוא עבודה.
יהיה קצת בכי ותמונות ריגשי של ילדים חרדים רעבים – אבל התעלמנו מהתמונות מעזה, נתעלם גם מזה. החברה החרדית לא תשרוד 6 חודשים ללא עטיני המדינה. צה"ל יהיה מוכן לקבל את כל מי שירצה לקפוץ אל סיר ההיתוך ולהצטרף לעם ישראל. בלי גדודים נפרדים ובלי הפרדה מנשים – כולם ביחד בסיר ההיתוך. בן גוריון כבר ידע שככה בונים עם.
אחרת אפשר לסגור את הפרויקט הציוני.
תודה על הסקר
לדעתי חשוב לשאול בסקר הבא – האם הציבור בעד המשך כהונתה של הממשלה הנוכחית – כן או לא ביבי – גורם לחלק מהאנשים להגן בחרוף נפש על ההצבעות הקודמות שלהם – לשאול את הציבור האם הוא רוצה שינוי או עוד 4 שנים כמו אלו – יהיה הרבה יותר מעניין מדעה על איש מסויים מוצלח ככל שיהיה
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו