שעות ארוכות של לחץ ודאגה עברו ביום חמישי על תושבי עכו והסביבה.
בערך ב-12:30 בצהריים חשו כמה מבקרות בקניון עזריאלי צריבות בעיניים וקשיי נשימה. במקביל בקעה אזעקה מגלאי האמוניה שמותקנים ברחבי הקניון ובמפעל הגלידות שמעבר לקיר, פעם של 'שטראוס' והיום בבעלות 'יוניליוור', שמחזיק כ-17 טון אמוניה לצרכי קירור.
עד מהרה אותרו נקבים באחד הצינורות שמובילים את האמוניה.
אמוניה, כידוע, היא גז מסוכן ונפיץ, והמשטרה וכיבוי אש לא לקחו סיכונים. הקניון פונה במהירות, תושבים ברדיוס של כמה מאות מטרים הונחו להסתגר בבתים. תנועת הרכבות על המסילה הסמוכה הופסקה ותחנות עכו ונהריה נסגרו. רק לקראת ערב, ובתום יום שבו חייהם של רבבות אנשים שובשו, הכריזו הרשויות על חזרה לשיגרה.
הדיווחים על הקירבה יוצאת הדופן בין המפעל לקניון נשמעו לי מוכרים, ואכן חיפוש מהיר העלה טור שפרסמתי ב'מעריב' לפני כשמונה שנים – בשבוע שבו נפתח הקניון.
אירוע ההשקה החגיגי נערך על רקע מחאותיו הנמרצות של המשרד להגנת הסביבה. מתברר שאנשי המשרד סברו שבין מפעל שמחזיק כמות כזו של אמוניה לבין מקום ציבורי שמושך אלפי מבקרים ביום צריך להיות מרחק של לפחות 100 מטרים; בפועל, המרחק בין קיר המפעל לקיר הקניון הוא 6 מטרים.
במקרה של תקלה, התריעו במשרד להגנת הסביבה, עלול להתרחש אסון, אבל הועדה המקומית, בראשות ראש העירייה שמעון לנקרי, החליטה להתעלם מנבואות הזעם
במקרה של תקלה, התריעו במשרד להגנת הסביבה, עלול להתרחש אסון, אבל הועדה המקומית, בראשות ראש העירייה שמעון לנקרי, החליטה להתעלם מנבואות הזעם. עו"ד אלונה שפר-קארו, אז מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, נפגשה עם לנקרי וניסתה לשכנע אותו, ללא הצלחה. "אתם לא תעצרו את הפיתוח של עכו", הוא אמר לה. "במקום להתמודד עם הבעיה", היא סיכמה, "הרגו את השליח".
בחזרה ל-2019. האירוע ביום חמישי הסתיים, פחות או יותר, בשלום, אבל סיפק תזכורת לאחד האבסורדים בחוק התכנון והבנייה: המשרד הממשלתי שמחזיק בידע המקצועי לגבי חומרים מסוכנים ומצוייד בכלים להעריך את הסכנה הנשקפת מהם לציבור, בכלל לא שותף במקרים רבים בהליך קבלת ההחלטות.
"כשמדובר בוועדות מקומיות של העיריות", אומרת דורית זיס, מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, "ברוב המקרים בכלל לא חייבים לשמוע את עמדתנו. יש מקרים שבהם מחליטים על מיקום של מפעל או תשתית בלי לשאול אותנו ואנחנו לומדים על זה רק בדיעבד. במקרה הזה הצגנו עמדה ברורה, אבל לא הייתה לנו זכות הצבעה".
עיריית עכו שמעה מה ששמעה, והחליטה שיהיה בסדר. זה יכול לקרות רק בחסות הזלזול שבו מתייחסים בישראל לאיומים סביבתיים. הרי אם היה מדובר במיקום בעל רגישות ביטחונית (להבדיל מבטיחותית), ומערכת הביטחון הייתה קובעת שאסור להקים במקום קניון, שום עירייה או מוסד תכנוני לא היו מעלים על דעתם להתעלם מהאזהרה.
"גם עכשיו, כשאנחנו מדברים", אומרת דורית זיס, "מקודמות במקומות שונים תוכניות לאיזורי תעשייה שמקפלות בתוכן הרבה סיכונים מיותרים.
"לפי תפיסתנו, מפעל שמחזיק חומרים מסוכנים צריך להיות מרוחק לפחות 100 מטר מריכוזי אוכלוסייה. אם בצמוד למפעל שמחזיק אמוניה יש מפעל אחר, אפשר לוודא שהעובדים שם עוברים הכשרות ותרגולות ויודעים איך לתפקד בזמן חירום ולהגן על עצמם. אבל אם יש שם קניון שבו עוברים כל יום אלפי אורחים מזדמנים, אין שום דרך להכין אותם לזה".
במשרד להגנת הסביבה מקווים שמעז ייצא מתוק, ושהאירוע ביום חמישי, שהלחיץ כהוגן את התושבים והעירייה אבל הסתיים בלי פגיעות בנפש, יספק את קריאת ההשכמה הנחוצה. לא בטוח שזה יקרה. למעשה, מספרת זיס, בימים אלה מתכוונים בקניון, בניגוד גמור לעמדת המשרד, לפתוח מרפסת חדשה, חשופה לאוויר.
למעשה, מספרת זיס, בימים אלה מתכוונים בקניון, בניגוד גמור לעמדת המשרד, לפתוח מרפסת חדשה, חשופה לאוויר
בישראל כמו בישראל, הזיכרון קצר, החזרה לשיגרה מהירה, ועד שלא קורה אסון של ממש – ולעיתים גם אחרי שהוא קורה – תרבות הסמוך מנצחת.
אביב, ערוב שימושים שכה מתפארים בו אכן נמתח עד הקצה וחשוב להגבילו במקרה של חומ"ס. טרם דווח לציבור מדוע ארע הכשל ומה היה טיבו (כיצד נגרמו חורים בצנרת)? וכן מדוע מערכות ההתרעה של המפעל לא עבדו? להזכירנו, הציבור התפנה בעקבות המעגל השני של מערכות ההתרעה שהוצבו בקניון הסמוך ולא בגלל מערכות ההתרעה של המפעל. כמה פעמים בשנה קורים ארועים של דליפת אמוניה בתוך המפעל שעלולים להסבר סיכון ופגיעה כלשהי בעובדים (גם אם רק בתוך גדר המפעל)? האם כל הארועים מדווחים לרשויות? האם מתקיים תחקור עובדים ובכירים במפעל תחת הזהרה? סיניה
לפי הדיווחים, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית וסגנו נעם סולברג גינו את החלטת שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בלי לדון במחסור בשופטים מחוזיים, ותקפו אותו על כך שהוא "מנותק לחלוטין" מצרכי המערכת והשטח. בנוסף הם דרשו מלוין לכנס בתוך 45 יום חמש ישיבות בשבועיים כדי לבחור את המועמדים.
לדבריהם, החלטתו למקד את כינוס הוועדה ביוני בקידום נשיאי בית משפט השלום ושופטי תעבורה, משפחה ונוער "לא נותנת מענה לצרכים אקוטיים אחרים ודומה שנובעת משיקולים זרים".
במכתב שעליו חתומים השניים עם השופטת דפנה ברק־ארז בהיותם נציגי העליון בוועדה למינוי שופטים, נכתב: "אנו שמחים שזיהית, הגם שבאיחור ניכר, את הקשיים שמתעוררים נוכח הסירוב לכנס את הוועדה.
"ואולם מכתבך מתעלם באופן בוטה מהמחסור האקוטי בשופטים בבתי המשפט המחוזיים, בפרט בחיפה ובבאר שבע. התקנים במכתבך מנותקים לחלוטין מצורכי המערכת והשטח ודומה שנובעים ממניעים זרים. לא זו מפת הצרכים המערכתית שתיתן מענה לצורכי האזרח".
עוד מסרו במכתבם: "לא למותר לציין כי עד היום, למרות שהחוק אינו מעניק לך יותר מקול אחד בוועדה, עשית שימוש לרעה בסמכותך כמי שאמון על כינוס הוועדה. בפועל, באצטלה של 'הסכמה רחבה', הטלת וטו שאינו בסמכותך על מועמדים שונים ועל הצבעות בוועדה. אנו דורשים כי מכאן ואילך רשימת המועמדים וההצבעה בוועדה תיעשה על פי המתווה הקבוע בחוק".
"לא נוכל לסיים פנייתנו אליך מבלי להזכיר את הקשיים הרבים שנובעים מסירובך לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון. בעת הזו קיים חוסר בשני נשיאים לבתי המשפט המחוזיים, מינוי של שלושה שופטים, נשיא קבוע וסגן נשיא לבית הדין הארצי לעבודה, עשרות סגני נשיאים ושופטים עמיתים. חוסרים אלה מצטרפים לאי־מינוי השופטים ואך מגבירים את הפגיעה בביטחון הציבור ובאזרח".
צה"ל חשף את נתוני התקיפות בלבנון מפרוץ מבצע 'שאגת הארי', ועדכן כי ביממה שלפני הפסקת האש חוסלו יותר מ-150 מחבלי חזבאללה ובסך הכל במהלך המבצע חוסלו יותר מ-1,800 מחבלי חזבאללה בלבנון.
בנוסף, הותקפו ביממה שלפני הפסקת האש כ-300 תשתיות צבאיות, בהן משגרים, מפקדות ומחסני אמצעי לחימה במספר מרחבים בלבנון.
בין המחוסלים מפקד גזרת בינת ג'בייל בארגון הטרור חזבאללה, המחבל עלי רצ'א עבאס, יחד עם מפקדים נוספים בארגון. עבאס פעל לשיקום גזרת בינת ג'בייל וקידם מתווי טרור נגד חיילי צה"ל.
עבאס הינו מפקד גזרת בינת ג'בייל הרביעי שחוסל על ידי צה"ל מתחילת מבצע 'חיצי הצפון'.
נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, אמר כי לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אין הצדקה לשלול מאיראן את זכויותיה הגרעיניות, כך דיווחה סוכנות הידיעות ISNA, על רקע מחלוקות מתמשכות בין וושינגטון לטהרן בנושא הגרעין.
"טראמפ אומר שאיראן לא יכולה להשתמש בזכויותיה הגרעיניות אך לא אומר על איזה פשע. מי הוא שימנע מאומה את זכויותיה?", צוטט פזשכיאן.
העיתון המצרי "אל־שורוק" דיווח כי נציגים של חמאס ופת"ח קיימו לאחרונה סדרת פגישות חריגה ברצועת עזה, במטרה להגיע להבנות בנושאים הקשורים לסוגיה הפלסטינית.
לפי הדיווח, הצדדים דנו בגיבוש מתווה בנוגע לנשק של חמאס, וכן בתפקיד מרכזי ופעיל של הרשות הפלסטינית בניהול הרצועה.
גורם בכיר בחמאס אמר לעיתון כי הארגון הביע נכונות לשתף פעולה עם הרשות הפלסטינית ולהעביר אליה את כל סמכויות השלטון בעזה.
גורם בפת"ח הוסיף כי האווירה בשיחות הייתה חיובית יותר באופן ניכר, וכי מדובר בסבב הראשון של מגעים שנערך בין נציגים בדרג השטח בתוך רצועת עזה עצמה.
ב"הארץ" דווח כי הפרקליטות הודתה שהיא אינה מצליחה להביא את ישראל איינהורן, היועץ הפוליטי המקורב לראש הממשלה שחשוד בפרשות קטאר-גייט וההדלפה לבילד, לדיונים בכתב האישום נגדו על הטרדת עד המדינה שלמה פילבר.
שופט בית משפט השלום בפתח תקווה דרור קלייטמן הבהיר לפרקליטות כי עליה להבהיר בתוך שבועיים כיצד היא מתכוונת להתמודד עם הבעיה ולנהל את התיק בלי איינהורן.
לפי הדיווח, השופט אמר כי "המאשימה הצהירה שהיא לא יכולה לנהל את התיק ללא איינהורן אך לא עלה בידיה להביאו לבית המשפט. אם בכוונת המאשימה לנהל את ההליך, יש צורך לתת הסבר לבית המשפט כיצד הדבר עולה בקנה אחד עם ההצהרה כי לא ניתן לנהל את ההליך ללא נוכחותו של איינהורן".
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
אז הבטחתי קצת להאריך אודות חמו של המנהיג העליון החדש, הלא הוא פרופ' ע'ולאם-עלי חדאד-עאדל.
ובכן, חדאד עאדל הינו פילוסוף פורה ביותר, פרופסור באוניברסיטה בדימוס, משמש כיום כנשיא האקדמיה לשפה וספרות פרסית, עורכה הראשי של ה'אנציקלופדיה של העולם האסלאמי', התמודד לנשיאות איראן בבחירות 2013 תחת סיסמת "האדיקות והתבונה" ו – תחזיקו חזק – מתרגם כתביו של עמנואל קאנט לפרסית.
מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
כאשר יכתבו ההיסטוריונים את דברי הימים של המערכה מול איראן, יתהו מאוד כיצד הכריע אדם אחד בעד יציאה למערכה גורלית כל כך בחיי האומה. האיש, מנוסה ככל שיהיה, יצרי ככל שיהיה, בעל קשרים וכושר מנהיגות, חכם ונוסך ביטחון בקולו המונוטוני, הכריע את גורלה של אומה בשיקול דעתו הבלעדי.
האיש שהתווה את דרך המלחמה, שקבע את האסטרטגיה (הפלת המשטר או הכשרת השטח להפלתו הם מטרות זהות) וכפה על חבריו השרים הסובבים אותו לתמוך בקשה שבמלחמות, שסיכוניה רבים ומטרותיה לא הושגו עד כה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.
מחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)
בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)
עמותות מוכרות *תמיד* מאפשרות תרומה חד פעמית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו