ביום חמישי האחרון הגישה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ את עתירתה המתוקנת בפרשת הצוללות וכלי השיט, במצוות השופטים. העתירה המתוקנת כוללת – לראשונה – גם התייחסות להחלטתו בחודש שעבר של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שלא להורות על חקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת המניות שרכש מבן-דודו נתן מיליקובסקי.
את האופן שבו מפרשת התנועה לאיכות השלטון את העובדות, המתגלות מתוך החלטתו של מנדלבליט עצמה, מנסחת התנועה באופן קולע בסעיף 309 לעתירתה, והוא מובא כאן במלואו:
"מטורף!!!"
הנחת היסוד של התנועה היא כי לאורך השנים זרמו עשרות מיליוני שקלים מכיוונו של מיליקובסקי לכיסו של נתניהו, וכי כספים אלה מהווים חוליית החיבור בין פרשת הצוללות לבין פרשת המניות.
לגישת התנועה, פרשת המניות איננה עומדת לבדה, אלא מקבלת את הנופך הפלילי רק אם מציבים אותה בהקשר הראוי, בתוך הסיפור הכללי של יחסי מיליקובסקי-נתניהו וקבלת ההחלטות בתיק 3000, שבו כידוע הוחלט להעמיד לדין שורה ארוכה של חשודים – שנתניהו אינו ביניהם.
לגישת התנועה, פרשת המניות איננה עומדת לבדה, אלא מקבלת את הנופך הפלילי רק אם מציבים אותה בהקשר הראוי, בתוך הסיפור הכללי של יחסי מיליקובסקי-נתניהו וקבלת ההחלטות בתיק 3000
"הסתכלות צרה מחמיצה את הנקודה", טוענת התנועה בעתירתה המתוקנת, "מדובר במקרה שבו רואים את העצים – ומפספסים את היער".
שעון ההתיישנות ממשיך לתקתק
תקציר הפרקים הקודמים: עתירת התנועה לאיכות השלטון, אשר הוגשה לפני חמישה חודשים, עסקה בעיקרה בדרישה לקיים חקירה פלילית נגד נתניהו בפרשת הצוללות וכלי השיט.
העתירה הוגשה בעקבות תחקיר עצמאי ונרחב שערכה התנועה, שכלל איסוף עשרות תצהירים מבכירי מערכת הביטחון – תצהירים שהוטל עליהם צו איסור פרסום, ושאף מנדלבליט עצמו הודה כי למד מתוכם פרטים חדשים על הפרשה, שלא היו ידועים למערכת אכיפת החוק קודם לכן.
מנדלבליט התבקש להשיב לעתירה, תוך ששעון ההתיישנות ממשיך לתקתק – מאחר שהמניות האמורות הוחזקו על ידי נתניהו עד נובמבר 2010 ופירוש הדבר שאם לא תיפתח חקירה במהלך החודש הנוכחי, תעמוד לחשוד נתניהו טענת התיישנות.
בסופו של דבר, אחרי דחיות שונות, פירסם היועץ המשפטי לממשלה ב-15 באוקטובר את החלטתו שלא לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה בפרשת המניות, שבוודאי הייתה מתגלגלת לבדיקת החשדות נגדו גם בעניין כלי השיט.
מיד לאחר מכן הודיע היועמ"ש לבג"ץ כי יש למחוק את עתירת התנועה, אך השופט סולברג אישר לה להגיש עתירה מתוקנת, התוקפת במישרין את החלטת היועץ המעודכנת. וזו, כאמור, הוגשה ביום חמישי האחרון.
"הודעה דרמטית של היועץ המשפטי"
לבית המשפט נהוג לכתוב בלשון מתונה, מנומסת, עצורה. עתירות ותגובות המוגשות לשופטים אינן, אחרי הכול, שקולות להתבטאויות ברשתות חברתיות. ועם זאת, נדמה שלאנשי התנועה לאיכות השלטון היה קשה לעצור את הזעם והזעזוע שתקפו אותם למקרא נימוקי היועץ בהחלטתו.
התנועה מצטטת את דברי מנדלבליט עצמו, שהגיע למסקנה כי רכישת המניות ממשפחת מיליקובסקי ב-2007 הייתה בסכום נמוך בהרבה משוויין הריאלי, ובכך קיבל נתניהו טובת הנאה משמעותית, שהוליד לו בהמשך רווח גדול.
"מדובר בהודעה דרמטית של היועץ המשפטי", כותבת התנועה. מדובר לכל הפחות ב-14 מיליון שקלים – ואם נתניהו לא החזיר את ההלוואה שקיבל בסך 600 אלף דולר, הרי שמדובר ב-16.5 מיליון שקלים.
זה לא נגמר כאן. החלטת היועץ מפרטת סכומים נוספים שמיליקובסקי שילם לנתניהו בקשר ישיר לאותה עסקת מניות – דיבידנד בסך 700 אלף דולר, ושיפוי בגין חבות מס בסך 175 אלף דולר. "לו היה היועמ"ש משקלל גם את סכום הדיבידנד והמס ששולם בעבור אותה 'טובת הנאה משמעותית'", כותבת התנועה, "היה מגיע לסכום דמיוני של 20.5 מיליון שקל. מטורף עוד יותר".
"לו היה היועמ"ש משקלל גם את סכום הדיבידנד והמס ששולם בעבור אותה 'טובת הנאה משמעותית'", כותבת התנועה, "היה מגיע לסכום דמיוני של 20.5 מיליון שקל. מטורף עוד יותר"
הכספים הללו הגיעו לחשבון הבנק של נתניהו ב-30 בנובמבר 2010, כשנה וחצי לאחר שחזר ללשכת ראש הממשלה ולמעון ברחוב בלפור.
סכומי כסף כל כך גדולים אינם מתכתבים עם עמדת היועץ כי מדובר ב"מסורת משפחתית" של מתן כספים ממשפחת מיליקובסקי למשפחת נתניהו – טענה שמיליקובסקי השמיע בחקירתו ב-2017. "האם נדרש מיליקובסקי להציג אסמכתא כלשהי להוכחת הטענה הזו?", נשאל בעתירה. מנדלבליט לא עמד על כך.
עוד מדגישה התנועה כי מנדלבליט אכן ציין בהחלטתו שמתוך סך פעילותה של טיסנקרופ, עסקיה עם חברת גראפטק היו זניחים, ועמדו על סך הקטן מ-1% מהמחזור השנתי של התאגיד (מחזור שעמד בשנת 2017 על 39 מיליארד דולר).
אך לא כך אם מסתכלים מהצד השני – הרלוונטי: מה היה חלקה של טיסנקרופ במחזור הכנסותיה של גראפטק? תשובת התנועה: טיסנקרופ "לא הייתה סתם לקוח בולט, ולמעשה לפי כלל הראיות שהנפיק מיליקובסקי עצמו, אין ספק שטיסנקרופ הינה לקוח קריטי לחיי החברה – עד כדי משמעותי לקיומה – וזאת על רקע נטישת לקוחות אחרים".
על פי החישוב שערכה התנועה לאיכות השלטון, מדובר בכשליש ממחזור עסקיה של גראפטק. "היש לקוח קריטי מכך לחיי החברה?", תוהה התנועה בעתירתה.
ועל רקע הנתונים הדרמטיים האלה, קבע מנדלבליט כי "אין בנמצא תשתית ראייתית המצדיקה פתיחת חקירה בפרשת המניות או שינוי העמדה ביחס לנתניהו בפרשת כלי השיט".
"הכיצד?", משפטני התנועה תוהים בזעקה גדולה, "הכיצד יכולה להיגזר המסקנה שלא קיימת תשתית ראייתית מספיקה?" שהרי נתניהו פעל במגוון דרכים בלתי סבירות כדי לקדם עסקאות ענק של מערכת הביטחון עם טיסנקרופ, "לרבות הסתרה, מידור ואף שימוש בשקרים בוטים". אפילו היועץ עצמו קבע בהחלטתו כי "יש שאלות כבדות משקל שעולות מהעדויות ומהתצהירים, ואשר נותרו לעת הזו ללא מענה".
את העמדה הזו של מנדלבליט התנועה אינה מצליחה להבין. "התחושה הקשה היא שהיועץ המשפטי לממשלה בחר לירות את החץ ורק לאחריו לצייר את המטרה. עצוב ומבייש לקרוא דברים אלו".
גילוי נאות: עו"ד יובל יועז מייצג את משמר הדמוקרטיה הישראלית שעתרה גם היא לבג"ץ לביטול החלטת היועמ"ש בעניין מניות נתניהו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו