השבוע חל היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. כל שנה בתאריך הזה אני משתמשת במדיה הזו כדי לספר על התופעה של שתלטנות קיצונית, אשר מרגע שגיליתי אותה, פתחתי במסע של שנים כדי לתת לה מקום בשיח הציבורי שלנו.

השנה הלא פשוטה הזו של משבר עולמי, שהוא האירוע המכונן של המאה הנוכחית, מביאה אותי להבנות ודיוקים גם כלפי התופעה הזו.

מספר הנשים שנרצחו בידי בני זוגן בישראל ובעולם בתקופות הסגר והמשבר הכלכלי החמור בלתי נתפס. הזרקור מופנה, ובצדק, למקרים הקיצוניים ולתמרורי האזהרה שעל כולנו ללמוד בעל פה וללמד אחרות. אך ישנן מערכות זוגיות שלא יסתיימו ברצח ואף אינן כוללות מכות פיזיות כלל, אבל הרמיסה של הנפש והנזק הבלתי הפיך שנגרם לנשים שחיות בהן, חייבים לקבל מקום ונראות.

מספר הנשים שנרצחו בידי בני זוגן בישראל ובעולם בתקופות הסגר והמשבר הכלכלי בלתי נתפס. הזרקור מופנה, ובצדק, למקרים הקיצוניים. אך ישנן מערכות זוגיות שלא יסתיימו ברצח אבל רמיסת הנפש בלתי הפיכה

לא רק מערכות יחסים שבהן יש מכות פיזיות עם סימנים או חלילה נסיון רצח ורצח הן מערכות יחסים שהחברה שלנו אינה יכולה לסבול. גם מערכות יחסים שבהן נשים חוות השפלה יומיומית, התעמרות, כפייה לציית, מעקב מתמיד, חקירות יומיומיות על מעשיהן והגבלה על סוג העבודה או ההשכלה שיוכלו לרכוש הן מערכות יחסים שהחברה שלנו צריכה להוקיע, הן בשיח והן בחוק.

בתקופה הנוכחית, שבה אנחנו מכונסות בתוך הבית, רואות הרבה פחות את החברות שלנו, השכנות שלנו וקרובות המשפחה שלנו, אנחנו עלולות לפספס הזדמנויות להיות אוזן קשבת.

את פגישות העבודה ואפילו פגישות חברתיות, אנחנו מקיימות בזום, בוואטסאפ וידאו או בטלפון. התמונה הדו מימדית שמתקבלת לא תמיד מצליחה להעביר את הסיפור כולו.

אז מה את יכולה לעשות? מה אתה יכול לעשות?

להתקשר, לסמס ולהשתדל להדליק מצלמה, לחברות, שכנות, קולגות בעבודה, כמה שיותר פעמים בשבוע.

לשאול את חברותינו, שכנותינו ודודותינו מה שלומן, להתעניין בחייהן, ולהציע אוזן קשבת ותמיכה, גם (ואולי דווקא) כאשר הכל נראה תקין ואין סימנים בולטים לאלימות.

החיים שלנו עמוסים ולחוצים, אבל אם כל אחד ואחת ימצאו זמן לתקשר עם 5-10 נשים באופן קבוע, ויתנו מקום לספר ולחלוק חוויות מחיי הזוגיות, הן יוכלו לספר על מה שעובר עליהן.

לא רק מערכות יחסים שיש בהן מכות פיזיות עם סימנים או חלילה נסיון רצח ורצח הן מערכות יחסים שהחברה שלנו אינה יכולה לסבול. גם כאלה שבהן נשים חוות השפלה יומיומית, התעמרות, כפייה לציית, מעקב, חקירות והגבלות

הנשים שראיינתי במהלך שנות המחקר הדגישו וחזרו ואמרו:

"אל תוותרו עלי. תמשיכו לנג'ז. בפעם הארבעים שתתקשרו אני אספר הכל".

שתלטנות קיצונית על ציר הזמן, איור: ד"ר אילנה קוורטין

ד״ר אילנה קוורטין היא מחברת הספר "כלואות: שתלטנות קיצונית בזוגיות". היא עורכת דין המתמחה בגירושין, אקטיביסטית פמיניסטית בתחום בריאות נשים וזכויות נשים ושותפה לחקיקה בתחומים אלה. היא יזמת פמטק ופועלת לפיתוח אמצעים טכנולוגיים לקידום נשים. בשירותה הצבאי הייתה מ״מ קורס תצפיתניות וכתצפיתנית הייתה ממקימות עמדת נחל עוז ועמדת נצרים. כיום היא גם חניכת טיס ובצוות המוביל של קהילת הטייסות הישראליות. אילנה היא אם לארבעה, מתגוררת בישוב אליאב.