JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אפידמיולוג מומחה: אנחנו "אפילו לא קרובים" לחיסון מלא בישראל ב-2021 | זמן ישראל
חיסון לקורונה. אילוסטרציה (צילום: Kunal Mahto/iStock)
Kunal Mahto/iStock
אפידמיולוג מומחה: אנחנו "אפילו לא קרובים" לחיסון מלא בישראל בשנה הבאה

ראיון "יש אור בקצה המנהרה, אנחנו פשוט לא יודעים מה אורכה"

האם חיסון ימנע מאתנו להעביר את הנגיף לאחרים, או רק מלהידבק בעצמנו? ● האם נזכור לקבל מנה שנייה? ● מתי נצטרך עוד חיסון? ● מאיפה יהיו מספיק בקבוקונים, מחטים ומקררים? ● וזה בהנחה שיצרני החיסונים מסוגלים לעמוד בביקוש חסר התקדים בכל העולם ● פרופ' מייקל אדלשטיין חושב שהישראלים זקוקים לבדיקת מציאות ומתריע: "עדיין אי אפשר לזרוק את המסכות - נזדקק להן עוד זמן מה"

גם שנה שלמה אחרי שהחיסונים הראשונים נגד הקורונה יגיעו לישראל, לא נהיה "אפילו קרובים" למצב שבו כל האזרחים יהיו חסינים לנגיף, אומר האפידמיולוג פרופסור מייקל אדלשטיין.

לדבריו, הציבור הישראלי זקוק לבדיקת מציאות, היות שאנשים מניחים בטעות שתוצאות ניסוי מוקדמות המראות 95% יעילות פירושן שכמעט כל הישראלים יהיו חסינים לנגיף הקורונה בתוך כמה חודשים מהפצת החיסון.

"יש עכשיו אור בקצה המנהרה – הבעיה היא שאנחנו פשוט לא יודעים מה אורך המנהרה", אומר אדלשטיין, שהחזיק עד לאחרונה בתפקיד בכיר בתוכניות לבריאות הציבור של בריטניה וכעת משמש פרופסור באוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' מייקל אדלשטיין
פרופ' מייקל אדלשטיין

הוא התיישב לשיחה עם זמן ישראל ביום שלישי שעבר, אחרי שמפתחי החיסונים דיווחו על תוצאות מבטיחות בניסויים הקליניים שלהם – מודרנה, שטוענת ל-94% יעילות, ופייזר, שטוענת ל-95% יעילות.

החיסונים שהזמינה ישראל כוללים את הזריקות האלה, שהמנות הראשונות שלהן צפויות להגיע כבר החודש. בינתיים, מפתחי החיסון במכון הביולוגי בנס ציונה סיימו את השלב הראשון של הניסוי בזריקת ה"ברילייף" שלהם במסקנה כי הוא בטוח, עם תופעות לוואי "שוליות מאוד", ומקווים שיהיו להם כמה מנות מוכנות עד הקיץ.

"הופעתם של כמה חיסונים בטוחים ויעילים בתוך תקופת זמן קצרה כל כך היא הישג מדהים שישנה את המשחק במאבק נגד מגפת הקורונה", אומר אדלשטיין. "אבל חיסונים הם לא פתרון קסם, והגנה מלאה על האוכלוסייה מפני הנגיף תיקח עוד זמן".

"הופעתם של כמה חיסונים בטוחים ויעילים בתוך תקופת זמן קצרה כל כך היא הישג מדהים שישנה את המשחק במאבק נגד הקורונה. אבל חיסונים הם לא פתרון קסם, והגנה מלאה על האוכלוסייה תיקח עוד זמן"

משאלות מפתח על האופן שבו החיסונים יפעלו למעשה בתוך הגוף שלנו ועד גורמים טריוויאליים לכאורה אבל דרסטיים, כמו מחסור במחטים, הוא משרטט את האתגרים העומדים בפנינו ואומר כי יש מקום לאופטימיות – אבל גם צורך בסבלנות.

1

חיסון לכל ישראלי בשנה הראשונה? אל תבנו על זה

ראש הממשלה בנימין נתניהו מדבר רבות על עסקאות החיסונים שחתם ועל ההתקדמות שעשתה ישראל בפיתוח התרכיב המקומי, שעבר זה עתה את השלב הראשון של הניסויים הקליניים, אבל לדברי אדלשטיין, הפצת החיסון תהיה ככל הנראה איטית יותר מהמצופה.

אדלשטיין מעריך כי עד סוף הרבעון הראשון של 2021, לבד מהחיסונים הסיניים שנועדו לשימוש ביתי, יהיו בעולם חיסונים שיספיקו ל-150 מיליון בני אדם בלבד. המספר הזה, הוא מציין, קטן יותר ממחצית אוכלוסיית ארצות הברית.

חיסון לקורונה של חברת מודרנה. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
חיסון לקורונה של חברת מודרנה. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כשהמספר הזה יגדל במהלך השנה, ישראל תהיה ממוקמת במקום טוב להשגת חיסונים, אבל לא מספיק עבור כל מי שיהיה מעוניין לקבל זריקה.

"זהו תרחיש חסר תקדים לחלוטין, והוא מציב אתגר עולמי של היצע, למרות המאמצים הבינלאומיים להאיץ את הייצור באופן שלא נראה עד כה בעולם החיסונים", הוא אומר. "יצרנים עושים מיקור חוץ ליצרנים אחרים, המתחרים הישירים שלהם", דוגמת אסטרהזניקה, שהעבירה חלק מהייצור שלה למכון סרום בהודו.

"זהו תרחיש חסר תקדים והוא מציב אתגר עולמי של היצע, למרות המאמצים להאיץ את הייצור באופן שלא נראה עד כה בעולם החיסונים. יצרנים עושים מיקור חוץ ליצרנים אחרים, המתחרים הישירים שלהם"

במציאות, בשנה הראשונה סביר שיהיו מספיק זריקות חיסון לחלק מהאוכלוסייה, וככל הנראה הן יינתנו לעובדי מערכת הבריאות, אלה הנמצאים בסיכון גבוה, ולקבוצות גיל מסוימות, החל בקשישים.

2

הזריקות יעילות, אבל למה בדיוק?

האם חיסון ימנע מאתנו להעביר את הנגיף לאחרים, או רק מלהידבק בעצמנו? זוהי שאלת מפתח שתקבע את המידה שבה הזריקות יבלמו את התפשטות המגפה בתקופת הזמן הארוכה שבין תחילת ההתחסנות לסופה, אבל בשלב הזה פשוט אין תשובה.

הניסויים הקליניים מטבעם מדווחים על מה שנראה יעיל בהגנה על הנסיינים מפני הידבקות בקורונה, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה תרופת דמה. אבל אין להם שום דרך לבדוק אם הנסיינים העבירו את הנגיף לאנשים אחרים.

בית מרקחת בקליפורניה עם שלט שאין עדיין חיסונים נגד קורונה למכירה, ב-2 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Jeff Chiu)
בית מרקחת בקליפורניה עם שלט שאין עדיין חיסונים נגד קורונה למכירה, ב-2 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Jeff Chiu)

"אנחנו עדיין לא יודעים אם החיסונים מספקים הגנה עקיפה באמצעות בלימת ההתפשטות, נוסף על כך שהם מגנים על אנשים מפני מחלה קשה", אומר אדלשטיין. "זה אומר שאנחנו בעצם עדיין לא יודעים אם זה ימנע מאנשים שחוסנו ונדבקו בנגיף להעביר אותו לאחרים".

"אנחנו עדיין לא יודעים אם החיסונים מספקים הגנה עקיפה באמצעות בלימת ההתפשטות, נוסף על כך שהם מגנים על אנשים מפני מחלה קשה. אנחנו לא יודעים אם זה ימנע מאנשים שחוסנו ונדבקו בנגיף להעביר אותו לאחרים"

3

מתי נצטרך עוד חיסון?

לא זו בלבד שהיצרנים צריכים לייצר מנה כמעט לכל אדם על פני כדור הארץ, אלא שאין להם שום מושג מתי הם עשויים להידרש לייצר מנות נוספות עבור כולם.

ליצרנים אין שום דרך, כרגע, לקבל מידע ברור בנוגע למשך יעילות החיסון, מה שאומר שלא ידוע אם יהיה לחץ מתמשך לחיסונים חוזרים, ואם כן, באיזו מידה יצליחו יצרני החיסונים להתמודד עם הביקוש.

מרכז הייצור של חברת פייזר בבלגיה (צילום: AP Photo/Olivier Matthys)
מרכז הייצור של חברת פייזר בבלגיה (צילום: AP Photo/Olivier Matthys)

"בעולם החיסונים יש טווח משתנה", אומר אדלשטיין. "יש חיסונים שההגנה שלהם נמשכת כל החיים; לדוגמה, אם אתה מקבל שתי מנות חיסון נגד צהבת מסוג A או נגד חצבת. מצד שני, אם אתה מקבל חיסון נגד טיפוס המעיים או שפעת, אתה מוגן רק לשנה או שנתיים.

"למשך היעילות של החיסון יש השלכות עצומות, ואנחנו עדיין לא יודעים על זה כלום בנוגע לקורונה".

4

ישראלים רבים יחמיצו את הזריקה השנייה

בתרחיש האידיאלי, כל מי שיוצע לו חיסון יהיה מוגן לחלוטין. אבל זו אינה תחזית מציאותית, אומר אדלשטיין.

החיסונים שהזמינה ישראל לאחרונה דורשים קבלת שתי מנות בהפרש של כמה שבועות (החיסון שמפותח בארץ, שיהיה מוכן רק בקיץ 2021 לכל המוקדם, הוא יוצא דופן ומצריך מנה אחת בלבד). בכל חיסון שכולל שתי מנות נפרדות, שיעור משמעותי של אנשים פשוט לא מופיע לקבלת המנה השנייה, אומר אדלשטיין.

מרכז חיסונים של קופת חולים כללית בצפת (צילום: דוד כהן/פלאש90)
מרכז חיסונים של קופת חולים כללית בצפת (צילום: דוד כהן/פלאש90)

אנשים שמקבלים מנה ראשונה של חיסון עשויים להחמיץ את המנה השנייה בגלל חוסר התארגנות, שיכחה או אמונה שגויה שהם כבר מוגנים בזכות המנה הראשונה. לדברי אדלשטיין, אף על פי שעדיין לא ידוע בבירור באיזו מידה אותם אנשים יהיו מוגנים מפני הנגיף, ניתן להניח שההגנה לא תהיה מלאה בשל מינון חסר.

אדלשטיין גם צופה שתוכנית ההתחסנות תפגר זמן מה אחרי אספקת החיסונים בשל ענייני לוגיסטיקה.

החיסון יינתן לקבוצות שונות על פי סדר עדיפויות – שכל הנראה ייקבע לפי משתנים של גיל וסיכון – ויהיו עיכובים, מפני שהמרפאות יחכו עד שכל מי שמשתייך לאותה קבוצה יגיע להתחסן לפני המעבר לקבוצה הבאה.

5

בקבוקונים, מחטים ומקררים

בחזרה לנושא ההיצע, אדלשטיין אומר שהיצרנים עלולים להיתקל בתרחיש הלא יאמן שבו יהיה להם היצע מוכן של חיסונים, אבל מחסור בבקבוקונים או בצנצנות כדי לאחסן אותו.

מקרר מיוחד במרכז איחסון סודי בגרמניה, שם מוחזק החיסון לקורונה, 4 בדצמבר 2020 (צילום: Ralph Orlowski/Pool/dpa via AP)
מקרר מיוחד במרכז איחסון סודי בגרמניה, שם מוחזק החיסון לקורונה, 4 בדצמבר 2020 (צילום: Ralph Orlowski/Pool/dpa via AP)

"אף פעם לא הוכנו כל כך הרבה מנות במהירות כזאת על ידי כל כך הרבה יצרנים, וזה עלול להוביל למחסור בבקבוקונים, במזרקים ובאריזות", הוא אומר. "זה נשמע מאוד טריוויאלי, אבל אתה לא יכול להפיץ חיסון אם אין לך בקבוקונים כדי לאחסן אותו.

"שרשרת של אירועים שבדרך כלל נמשכת חמש עד עשר שנים נדחסת עכשיו לזמן קצר, אבל העניינים הטכניים עדיין דורשים זמן".

"אף פעם לא הוכנו כל כך הרבה מנות במהירות כזאת על ידי כל כך הרבה יצרנים, וזה עלול להוביל למחסור בבקבוקונים, במזרקים ובאריזות. אתה לא יכול להפיץ חיסון אם אין לך בקבוקונים כדי לאחסן אותו"

קיימים גם אתגרים לוגיסטיים בהובלת החיסונים למרפאות, מדגיש אדלשטיין, בייחוד הצורך ב"שרשרת קרה" של אחסון כדי לשמור את הזריקות כל הזמן בקירור כפי שדורשים רוב היצרנים.

החיסון של פייזר הוא בעייתי במיוחד – הוא דורש אחסון בטמפרטורה נמוכה מאוד, דבר המהווה אתגר לוגיסטי לא פשוט, שבעטיו הוא עלול שלא להתאים לכמה מדינות, אומר אדלשטיין.

6

החלטה קשה את מי לחסן קודם

המאבק במגפה פירושו לחסן אנשים מוקדם ככל האפשר, וגם להחליט מי יהיה הראשון בתור, אומר אדלשטיין.

הגישה הרווחת היום היא שמקבץ המנות הראשון צריך להינתן לצוותי הרפואה ולקשישים, אבל אדלשטיין אומר שהשינוי בדפוסי ההדבקה, שבו מספר גדל והולך של צעירים נדבקים בנגיף בהשוואה למבוגרים, עשוי להצריך חשיבה מחדש.

שר הבריאות יולי אדלשטיין וראש הממשלה בנימין נתניהו במחסר הקירור של חברת טבע, שם יאוחסנו החיסונים שיגיעו. 26 בנובמבר 2020 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
שר הבריאות יולי אדלשטיין וראש הממשלה בנימין נתניהו במחסר הקירור של חברת טבע, שם יאוחסנו החיסונים שיגיעו. 26 בנובמבר 2020 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

"השאלה היא אם אתה רוצה להגן על מי שפגיע יותר מפני המחלה המתפשטת או לעצור את התפשטות המחלה", הוא אומר, ומציין שאף על פי שהקשישים הם הפגיעים ביותר, הצעירים יותר נוטים להיות מפיצי הנגיף הגדולים ביותר. לכן, אם החיסון יעצור את הפצת הנגיף ואת התפתחות המחלה, אולי יש היגיון בחיסונם של אנשים צעירים תחילה.

"למרות שזה נוגד את האינטואיציה, חיסון הצעירים, שהם הכי פחות פגיעים, הוא אולי הדרך המהירה ביותר לעצור את ההתפשטות", טוען אדלשטיין. אולם הוא מציין כי הוא אינו בהכרח תומך בדרך הזאת, אף על פי שהוא חושב שיש היגיון בטיעון הזה – מה שאומר שעדיין צריך לשקול בזהירות את סדר העדיפויות במתן החיסון.

"השאלה היא אם אתה רוצה להגן על מי שפגיע יותר מפני המחלה המתפשטת או לעצור את התפשטות המחלה. חיסון הצעירים, שהם הכי פחות פגיעים, הוא אולי הדרך המהירה ביותר לעצור את ההתפשטות"

"אם אתה חושב שהרעיון הזה של חיסון הצעירים תחילה הוא מופרך, הוא לא – זו גישה מאוד רווחת שמשמשת במתן חיסונים אחרים", הוא אומר, ומציין שהגישה הזו הוכחה כאסטרטגיה יעילה ב-2006, כשחיסון ילדים נגד חיידק הפנאומוקוק הגן גם על הקשישים.

"עם שפעת, אם אתה מחסן ילדים ומשיג הגנה של 75% בקרבם, זה יכול להעניק לקשישים הגנה שווה או אפילו רחבה יותר מפני שפעת לעומת זו שהייתה מושגת באמצעות חיסון שלהם באופן ישיר", הוא מסביר.

פרופ' זאב רוטשטיין פוגש בהדסה את החולה הראשון שמקבל חיסון ניסיוני נגד קורונה, 1 בנובמבר 2020 (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
פרופ' זאב רוטשטיין פוגש בהדסה את החולה הראשון שמקבל חיסון ניסיוני נגד קורונה, 1 בנובמבר 2020 (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

אבל, בסיכומו של דבר, אומר אדלשטיין, הוא מלא תקווה.

"אנשים לא צריכים לצפות שכולם יהיו מחוסנים בשנה הבאה, ועדיין אי אפשר לזרוק את המסכות – אנחנו נצטרך להשתמש בהן עוד זמן מה", הוא אומר. "אבל אנחנו צריכים גם להבין שהחיסונים מיוצרים באיכות גבוהה בזמן שיא, מה שייזכר בהיסטוריה כאחד ההישגים הגדולים ביותר שנרשמו בתחום בריאות הציבור".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
קשקשנים. רבים אצלכם בתחילת הקורונה טענו שנתניהו סתם מבהיל את הציבור ממניעים פוליטיים (פרופסורים כרמי ולס למשל]. באוגוסט אמרתם שישראל מתאבדת בגלל שהממשלה הרעה הזאת עשתה מעשה "כחול לבן" ו... המשך קריאה

קשקשנים. רבים אצלכם בתחילת הקורונה טענו שנתניהו סתם מבהיל את הציבור ממניעים פוליטיים (פרופסורים כרמי ולס למשל]. באוגוסט אמרתם שישראל מתאבדת בגלל שהממשלה הרעה הזאת עשתה מעשה "כחול לבן" וטירפדה את הצעותיו של נתניהו לסגר חלקי ומנגד טענם שנתניהו הורס את המשק כי הוא לא פותח עסקים קטנים ומכוני כושר. כשחברות התרופות ייצרו חיסון אמרתם שישראל תהיה האחרונה לקבל כי נתניהו זה נתניהו לא עושה כלום רק המשפט מעסיק אותו. בסגר הראשון קראתם לנתניהו פאניקר ונצלן פוליטי. כשפתאום התברר לכם שנתניהו הצליח להקדים כמעט את כל מדינות העולם בקבלת החיסונים, אמרתם שהם אולי יגיעו בשנה הבאה, בטח לא בינואר (מספיק לקרוא את לפיד ועפר שלח בפייסבוקים שלהם]. כשראשוני החיסונים כבר הגיעו לישראל אתם הייתם אלה שמיהרו להתחסן, מפירים את הבטחתם לא להיכנע לנתניהו ותעלוליו ול להתחסן כי החיוסנים הם פייק.
אז יאללה, חידלו מלנענע !

עוד 1,374 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 27 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

ילדה בת שבע נורתה למוות בערערה; המשטרה: זו כנראה קטטה שהסלימה בין שכנים

נעצרו מספר גורמים שלפי החשד קשורים לירי ● כמה רחפני נפץ של חזבאללה פגעו בצפון הארץ, בקרבת גבול לבנון ● החרדים איימו לתמוך בוועדת חקירה ממלכתית לטבח - הליכוד הצביע בעד חוק המעונות; מועצת אוקטובר: טרגדיה של עם הפכה לספין מגעיל ● ההצבעה בקריאה ראשונה על פיזור הכנסת תיערך ביום שני הקרוב; טרם נקבע מועד הבחירות

לכל העדכונים עוד 22 עדכונים

פסילוסיבין ככיוון מבטיח לטיפול ב-PTSD בארץ

מאז ה-7 באוקטובר אנחנו מתמודדים לא רק עם שיקום בתים וקהילות, אלא גם עם שיקום נזק בלתי נראה: שיקום התודעה.

הנתונים שמצטברים מהשטח מציירים תמונה מוכרת מדי למי שעוסקים בבריאות הנפש – גל מתמשך של הפרעות דחק פוסט־טראומטיות, דיכאון וחרדה, שמאתגר את המערכות הקיימות ודורש מענה רחב, מהיר ומדויק.

פרופסור איל פרוכטר הוא שותף מייסד ומנהל תחום רפואה ומדע קולקטיב עיקר - השותפות לחוסן בישראל.

ד"ר נדיה ליסובודר היא יועצת קלינית CRO, מייסדת ומנכ"לית של גליל מחקר ביו-רפואי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 849 מילים
אמיר בן-דוד

מדינה במבצע חיסול

ספק אם יש מישהו במדינה שמסוגל לדקלם את שמות כל "ראשי הנחש" שישראל חיסלה מאז השבעה באוקטובר. והלילה חיסלנו – בפעם המי יודע כמה – את ראש הזרוע הצבאית של חמאס ● וגם: הווטו האמריקאי בצפון ● האיום הדרמטי של רוסיה ● התפנית המעודדת בגוש עציון ● מבזק ספורט ● ועוד...

הרמטכ״ל אייל זמיר, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ בדיון בקריה ב-26 במאי 2026 (צילום: מעיין טואף/ לע״מ)
מעיין טואף/ לע״מ

המל"ל כיבה את נורת האזהרה הירוקה

פרישת המל"ל מעיסוק במשבר האקלים מחזירה את ישראל לימים שבהם העיסוק בנושא נתפס כפריבילגיה של מחבקי עצים ● זה לא רק מיושן, אלא מנותק מהמציאות שבה מתקיים קשר הדוק בין שינויי האקלים לביטחון הלאומי ● הפתאומיות והשרירותיות של המהלך מעוררות חשש שמדובר בחלק מרוח התקופה: הרוח הטראמפיסטית המנשבת במסדרונות הממשל הישראלי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,262 מילים

להקים את הסנהדרין

ראוי להקים בישראל את מוסד "הסנהדרין". המערכת הפוליטית סרחה ויוקרתה מצויה בשפל עמוק ברחוב הישראלי. פוליטיקאים רדודים וברוטליים בהתנהגותם החדירו נורמות פסולות לחיים הציבוריים והשחיתו את המערכת הפוליטית.

אנו זקוקים לסוג של חבר מושבעים או בית מגוון בהרכבו, שיהווה מקור השפעה והשראה למנהיגים ולציבור הרחב וישפיע על השיח הציבורי, וזאת בהיעדר ריסון של מקבלי ההחלטות.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 632 מילים ו-1 תגובות

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים

לכשכש בכלב - הפסיכולוגיה של החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון

החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון בצל הבחירות הקרבות ומשפטו הפלילי של ראש הממשלה: כשהצורך הביטחוני פוגש את כשל המהמר, רציונליות מוגבלת ומנהיג הזקוק לשינוי סדר היום. 

*  *  *

הסרט "לכשכש בכלב" משנת 1997 מתאר נשיא אמריקאי המסובך בפלילים, ש"ממציא" מלחמה במדינת אויב. במקום לעסוק בפרשיות הפליליות של הנשיא, הציבור בסרט עוסק באיום החיצוני, בצורך להכריע את האויב ובחיזוק האחדות הפנימית. המלחמה אינה העיקר בסרט. העיקר הוא מאמץ "הנדסת תודעה" של הציבור.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 861 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים

ריאיון המסע פורץ הדרך של הרופאה הדרוזית הראשונה

ד"ר נאדיה ח'יר, שזכתה בשבוע שעבר בפרס יוקרתי למנהיגות נשית, נזכרת בימים שבהם לנשים דרוזיות היה אסור לנהוג או ללמוד באוניברסיטה ● ההחלטה ללמוד רפואה נולדה מתוך רצון לעזור לנשים בקהילה שסירבו להיבדק אצל רופאים גברים – ודרשה פגישה חשאית עם מנהיג העדה כדי לקבל אישור חריג

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

בצפון, המורתע הפך למרתיע

יותר מ־130 תקיפות בשבוע אחד ו־11 חיילי צה"ל שנהרגו מאז הפסקת האש אינם עוד "הפרות" נקודתיות, אלא סימן לשינוי מאזן ההרתעה בצפון ● חזבאללה זיהה את נקודת התורפה הישראלית ברחפני הנפץ, הקפיא בפועל את תנועת הכוחות בתוך לבנון והרחיב בהדרגה את טווח הפגיעה גם לתוך ישראל ● כל עוד הדרג המדיני מרסן את התגובה, הארגון ימשיך לפרש את הזהירות הישראלית כחולשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 850 מילים

הפלירטוט החרדי עם איזנקוט הוא בעיקר מסר לנתניהו

החרדים מנסים להחזיר לעצמם את מעמד לשון המאזניים באמצעות פלירטוט פומבי עם איזנקוט, אבל האיום על נתניהו נשען על בלוף כפול: הם לא באמת בדרך לממשלת מרכז–שמאל, ומתווה הגיוס של איזנקוט רחוק מאוד ממה שהם מבקשים ● המטרה הפוליטית ברורה: ללחוץ על הליכוד, לבלבל את הגוש שממול ולנסות להפוך את איזנקוט לגלגל חמישי בקואליציית נתניהו הבאה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 780 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-4 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.