ב-26 בינואר, שוקי לוין היה עד לתוצאות של מה שהוא מכנה "פיגוע טרור". באתר הארכאולוגי הנדיר מתקופת הברזל המוקדמת בהר עיבל שבגדה המערבית, ליד שכם, חומה היקפית שעמדה במקום במשך יותר מ-3,000 שנים נפרצה שוב ושוב במהלך עבודות סלילה של הרשות הפלסטינית, שגרמו לנזק בלתי הפיך.

אף על פי שהשאלה למה בדיוק שימש אתר הפולחן הזה – ואת מי – עדיין נתונה בוויכוח, הארכאולוגים תמימי דעים באשר לתיארוכו לסביבות המאה ה-11 לפני הספירה, או התקופה שבה בני ישראל החלו להתיישב בארץ כנען.

יותר מ-3,000 שנים מאוחר יותר, האתר הפך למוקד של קמפיין שהשיקו מתנחלים הקוראים לישראל למלא תפקיד פעיל יותר בשימור אתרים ארכאולוגיים באזורים שבשליטה פלסטינית, וייתכן כי בסופו של דבר הם גרמו נזק בעצמם בניסיון חשאי "לתקן" את החומה העתיקה.

הנושא התגלגל במהירות למאבק פוליטי שייצר כותרות גדולות והצית האשמות בשפה טעונה מאוד, אשר הדגישה את יחסי הדחיפה-ומשיכה הרגישים בין המדע לפוליטיקה סביב חפירות ארכאולוגיות בגדה המערבית.

הנזק לאתר הישראלי הקדום ורב הערך בהר עיבל התרחש במהלך עבודות לסלילת כביש שביצעה הרשות הפלסטינית, באישורה של ישראל, במטרה לחבר את שכם לכפר הסמוך עסירה א-שמאלייה. לאחר שהעניין יצא לאור, ראש מועצת עסירה א-שמאלייה אמר שכל נזק שנגרם – נעשה בשוגג.

מזבח יהושע" באתר הארכאולוגי בהר עיבל, 15 בפברואר 2021 (צילום: באדיבות "שומרים על הנצח")

האתר, הידוע בפי המקומיים כ"אל-בורנאט" – "כובע צילינדר" בערבית – נחשב לדוגמה נדירה וחשובה של יישוב ישראלי קדום, היחיד מסוגו באזור.

"זה אתר חשוב, ששייך לגל של התיישבות הררית מהשלב המוקדם של תקופת הברזל", אומר לזמן ישראל פרופ' ישראל פינקלשטיין, אחד החוקרים המובילים בעולם של ההתיישבות באזור בתקופת הברזל.

"ככל שאני יכול להעריך, הוא מתוארך למאה ה-11 לפני הספירה. ככזה, ניתן לראות אותו כמייצג את הקבוצות שייסדו את ממלכת ישראל (הממלכה הצפונית) במאה ה-10 לפני הספירה. במילים אחרות, זה אתר ישראלי קדום", הוא אומר.

"זה אתר חשוב, ששייך לגל של התיישבות הררית מהשלב המוקדם של תקופת הברזל. ניתן לראות אותו כמייצג את הקבוצות שייסדו את ממלכת ישראל במאה ה-10 לפני הספירה. במילים אחרות, זה אתר ישראלי קדום"

פרופ' אהרון מאיר מאוניברסיטת בר-אילן אומר שהאתר הוא ככל הנראה בעל משמעות "בקנה מידה עולמי – אתר מורשת תרבותית חשוב לכל מי שמתעניין בהיסטוריה ובתרבות של האזור הזה".

האתר גם נחשב על ידי קבוצות מסוימות של נוצרים ויהודים למקום שבו בנה יהושע בן נון מזבח כמצווה בספר דברים כ"ז, ה', כפי שמתואר בספר יהושע ח', ל"א: "מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל". בשנות ה-80 פרופ' אדם זרטל העלה את האפשרות שמדובר במזבח יהושע, לאחר שניהל במקום כמה עונות של חפירות ארכאולוגיות.

מזבח יהושע" באתר הארכאולוגי בהר עיבל, 15 בפברואר 2021 (צילום: באדיבות "שומרים על הנצח")

הקהילה הארכאולוגית המדעית דחתה ברובה את הזיהוי המקראי, אבל החוקרים תמימי דעים באשר לחשיבותו של האתר, ללא קשר לשאלה אם מדובר במזבח יהושע או לא.

"גם בלי לקבל את הפרשנות של זרטל, מדובר באתר בעל חשיבות רבה, שמייצג לא רק שלב מוקדם מאוד של ה'התיישבות הישראלית' בתקופת הברזל המוקדמת, אלא גם את אחד מאתרי הפולחן הבודדים שקשורים לתופעה הזאת", מדגיש פרופ' מאיר.

"מדובר באתר בעל חשיבות רבה, שמייצג לא רק שלב מוקדם מאוד של ה'התיישבות הישראלית' בתקופת הברזל המוקדמת, אלא גם את אחד מאתרי הפולחן הבודדים שקשורים לתופעה הזאת"

לוין, מדריך טיולים שעסק בעבר בתחום הביטחון והשתתף בחפירות שניהל זרטל, גילה את הנזק לחומה התוחמת הנמוכה שמקיפה את מתחם האתר מתקופת הברזל כאשר הביא להר עיבל קבוצה של ראשי התנחלויות.

"עליתי עם צוות מהמועצה האזורית שומרון כדי ללמד אותם על האתרים השונים שעל ההר", מספר לוין לזמן ישראל. לדבריו, הוא גילה שכמה קטעים מחומת האבן בת 3,000 השנים "נגרסו" על ידי מכונה כבדה. בנוסף, כשמונה גלי אבנים ממערב לחומה, שהיו חלק מההתיישבות הקדומה, ניזוקו באורח דומה, הוא אומר.

לוין מאשר כי לב האתר, שהוא מכנה אותו מזבח על סמך הניתוח והפרשנות של זרטל, לא ניזוק.

מדריך הטיולים שוקי לוין באתר הארכאולוגי בהר עיבל (צילום: באדיבות המצולם)

לוין מספר כי ב-1977, לאחר שעבד באתר במשך כמה עונות, זרטל קידם אותו לפקח על שימור החפירות, "כדי לוודא שהערבים שבאים לעשות את עבודת השימור עובדים בהתאם להוראות של זרטל".

כיום, לוין הוא אחד האפוטרופסים בפועל של האתר, והוא לוקח לעתים קרובות תיירים יהודים ונוצרים לסיור במזבח השנוי במחלוקת.

לוין, שהתגורר שנים רבות בהתנחלות קרני שומרון שבגדה המערבית ועבר לאחרונה לרעננה, מסביר את ההשקפה של זרטל בכל הזדמנות, וממשיך בכך את המורשת של הארכאולוג המקראי שהלך לעולמו ב-2015.

לדבריו, בשנה שעברה הוא יזם מבצע ניקיון באתר, שכלל משלוח של 110 חבילות עפר לניפוי רטוב במדרשת שבי שומרון, תחת חסותו של ד"ר סקוט סטריפלינג, מנהל החפירות בשילה. הוא גם טוען כי בשנה שעברה הוא שילם מכיסו עבור סימון קואורדינטות להדמיית תלת-ממד על ידי צוות של ארכאולוגים מרשות העתיקות (על פי רשות העתיקות, אם אכן התבצעו מדידות כאלה, הן נעשו על ידי ארכאולוגים באופן פרטי).

ללוין יש תוכניות גדולות להתקין שילוט טוב יותר באתר, באנגלית, בעברית ובערבית (כל השלטים הקודמים נגנבו, לדבריו), ולגדר אותו כדי לסמן את גבולותיו בבירור. שימור האתר זקוק לחידוש, והוא חושש שאנשים עלולים למעוד בו בקלות – ולהפיל את האבנים.

האנטומיה של סערה תקשורתית

מיד לאחר שחזה בהרס המשתולל של החומה ההיקפית הנמוכה בהר עיבל, לוין יידע את קבוצת הפעילים "שומרים על הנצח", שמשתייכת לעמותה הימנית "רגבים" ופועלת להגנה על אתרים ארכאולוגיים בגדה המערבית, בכלל זאת אלה הנמצאים בשטחי הרשות הפלסטינית.

מזבח הר עיבל הוא אחד מעשרות שרידים ארכאולוגיים חשובים הנמצאים בשטחי B בגדה המערבית, ולפיכך נמצאים תחת חסותה של הרשות הפלסטינית, שאמורה לשמור על אתרי מורשת ולתחזק אותם, על פי הסכמי אוסלו.

מזבח הר עיבל הוא אחד מעשרות שרידים ארכאולוגיים חשובים הנמצאים בשטחי B, ולפיכך נמצאים תחת חסותה של הרשות הפלסטינית, שאמורה לשמור על אתרי מורשת ולתחזק אותם, על פי הסכמי אוסלו

ממשלת הרשות הפלסטינית כוללת משרד תיירות וארכאולוגיה, אבל הוא אינו מעסיק צוות ארכאולוגים איתן שתפקידו לשמור ולתחזק את עשרות האתרים הפזורים בשטחים הפלסטיניים, והרשות הפלסטינית גם אינה מספקת פיקוח ארכאולוגי במהלך עבודות סלילה ותשתיות, לדברי החוקרים. שר התיירות והארכאולוגיה וגורמים אחרים בממשלה הפלסטינית סירבו להגיב לפניות חוזרות מצדנו.

פעילים ישראלים מהימין מאשימים זה זמן רב את הפלסטינים כי הם אינם משמרים כראוי את אתרי המורשת, והם הפכו במהרה את הנזק בהר עיבל לזעקה לפעולה למען מטרתם.

בתוך זמן קצר, מנהל הפעילות של "שומרים על הנצח", גיא דרך, איתר סרטון של הצוות מעסירה א-שמאלייה הסמוך שביצע את העבודות ליד האתר, אשר פורסם בעמוד הפייסבוק של מועצת הכפר. חברי הארגון תרגמו אותו לעברית והפיצו אותו למבחר ערוצי תקשורת ימניים, שם הוא עורר במהרה את תשומת לבה של תקשורת המיינסטרים בארץ.

בסופו של דבר, הסאגה ו"הרס מזבח יהושע" הגיעו לדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר: הנשיא ראובן ריבלין קרא לצה"ל להגן על האתר, ואמר כי "חבלי ארצנו משופעים באתרים קדושים בעל ערך דתי, היסטורי וארכאולוגי עצום. אתרים אלה, ומזבח הר עיבל ביניהם, הם אתרי מורשת בעלי משמעות לאומית ואוניברסלית שערכם לא יסולא בפז". חבר הכנסת צבי האוזר קרא לוועדת החוץ והביטחון לבקר באתר.

אבל שר הביטחון בני גנץ אמר כי האתר הארכאולוגי עצמו לא נפגע, וכי הוא לא יקצה כוח של צה"ל למטרה זו, היות שביקור במקום יהיה "בעל אופי פוליטי" (קבוצה של ארכאולוגים מובילים שלחו לו מכתב תקיף שבו טענו כי החומה היא למעשה חלק בלתי נפרד מהאתר העתיק).

שר הביטחון בני גנץ אמר כי האתר הארכאולוגי עצמו לא נפגע, וכי הוא לא יקצה כוח של צה"ל למטרה זו, היות שביקור במקום יהיה "בעל אופי פוליטי"

אחרים בימין ניסו גם הם לנצל את הנושא לצורך רווח פוליטי, וכמה מהם האשימו את הפלסטינים ב"פיגוע טרור" באתר ארכאולוגי.

יו"ר מפלגת ימינה נפתלי בנט פרסם סרטון של עצמו באתר עם יו"ר המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, שבו הדגיש את הקשרים התנ"כיים למקום והאשים את הרשות הפלסטינית ב"מעשה שמאפיין את דאע"ש".

משמאל: יושב ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, יושב ראש ימינה, נפתלי בנט, וסגנו של דגן, דוידי בן ציון, בהר עיבל, 14 בפברואר 2021 (צילום: צילום מסך)

הסאגה הגיעה לשיא ב-11 בפברואר, כאשר ברגע כמו-הוליוודי, דגן יזם מבצע "שיקום" חשאי, ללא פיקוח של מומחה לשימור ארכאולוגיה.

בסופו של דבר המועצה האזורית שומרון "הכניסה את היד לכיס", כדברי לוין, ושילמה לקבלן יהודי פרטי כדי "לשקם" את החומה. אולם גם עבודות אלה נעשו ללא פיקוח ארכאולוגי, ופועלי הקבלן לקחו אבנים אקראיות מהאזור כדי למלא את החסר.

המועצה האזורית שומרון "הכניסה את היד לכיס" ושילמה לקבלן יהודי פרטי כדי "לשקם" את החומה. אולם גם עבודות אלה נעשו ללא פיקוח ארכאולוגי, ופועלי הקבלן לקחו אבנים אקראיות מהאזור כדי למלא את החסר

אף על פי שהפרצות "נסתמו", על פי לוין, החלקים שנבנו מחדש אינם נראים אותנטיים, כך שלא ממש מדובר ב"שיקום" אלא יותר ב"תיקון", לדבריו (הוא מתכוון להביא ארכאולוג לאתר השבוע).

"אני לא יודע מה יותר טרגי", אומר ד"ר אסף אברהם, שמתמחה בבנייה מתקופת הברזל המוקדמת, "ההרס המקורי או ניסיון השיקום".

אתר או "אתר"

לעין בלתי מזוינת, החומה ההיקפית הנמוכה סביב אתר מזבח הר עיבל נראית כמו הרבה טרסות אבן אחרות ברחבי הארץ, שנוצרו על ידי פינוי אבנים משדות חקלאיים במהלך מאות שנים.

קטע הרוס של חומת האבן הנמוכה מתקופת הברזל המוקדמת באתר הארכאולוגי בהר עיבל, 10 בפברואר 2021 (צילום: באדיבות "שומרים על הנצח")

נראה שהנזק הראשוני נגרם בדצמבר, במהלך עבודות סלילה של כביש חדש המחבר בין עסירה א-שמאלייה לשכם. במקום להביא למקום משאית מלאה בחצץ, שישמש לסלילת השכבה התחתונה של הכביש, הקבלן הפלסטיני הביא מכונה שנועדה לגרוס אבנים באתר ולייצר חצץ, שיהווה את שכבת הבסיס של הכביש.

הרוב מחשיבים זאת ל"טעות תמימה", שכן הקבלן חשב בטעות שהחומה ההיקפית מתקופת הברזל היא טרסה רגילה, על פי אברהם וכמה אנשים נוספים שהתראיינו לכתבה. ארכאולוגים מאמינים כי החומה נבנתה כאמצעי לסימון המתחם הקדוש של אתר הפולחן, אבל עבור מבקרים רבים, ה"אתר" הוא למעשה המזבח עצמו, שממוקם בפנים המתחם, במרחק כמה מטרים מהחומה העתיקה.

ארכאולוגים מאמינים כי החומה נבנתה כאמצעי לסימון המתחם הקדוש של אתר הפולחן, אבל עבור מבקרים רבים, ה"אתר" הוא למעשה המזבח עצמו, שממוקם בפנים המתחם, במרחק כמה מטרים מהחומה

בשיחה עם זמן ישראל, ראש מועצת עסירה א-שמאלייה, חאזם יאסין, הכחיש את הטענה שבסלילת הכביש החדש נעשה שימוש כלשהו באבנים מהאתר הארכאולוגי, והתעקש כי האתר לא ניזוק במהלך העבודות.

"סללנו את הכביש בחלקו כדי לשפר את הגישה לאתר הארכאולוגי. למה שנהרוס אותו?" אמר יאסין.

כשהוא נשאל באופן ספציפי על אזכור המזבח בסרטון המציג את עבודות הבנייה, אשר פורסם על ידי הרשות המקומית והופץ על ידי "שומרים על הנצח", יאסין אומר שההאשמה נובעת מאי-הבנה.

הכפר הפלסטיני עסירה א-שמאלייה ב-2012 (צילום: ויקיפדיה)

"התושבים המקומיים קוראים לכל האזור בשם הזה, לא רק לאתר. האבנים שהשתמשנו בהן לא היו מהאתר הזה ספציפית. 'אל-בורנאט' הוא אזור שמשתרע על פני יותר מ-800 דונם", אומר יאסין.

אבל יאסין הודה כי היו תושבים שלקחו כמה אבנים מהחומה הסמוכה לאתר, שלדבריו נמצאת "במרחק 300 מטר ממנו". לדבריו, לאחר מעשה פנו אליו קצינים ישראלים ואמרו לו שהחומה היא חלק מהאתר.

"הם אמרו שזאת החומה של האתר, אבל אנחנו מחשיבים אותה לחומה ישנה שמפרידה בין אזור אחד לאחר. אנחנו לא חושבים שיש לה קשר כלשהו לאתר. אם יש אילו שהן בעיות, נשמח לשתף פעולה ולבנות אותה מחדש", הוא אומר.

"הם אמרו שזאת החומה של האתר, אבל אנחנו מחשיבים אותה לחומה ישנה שמפרידה בין אזור אחד לאחר. אנחנו לא חושבים שיש לה קשר כלשהו לאתר. אם יש אילו שהן בעיות, נשמח לשתף פעולה ולבנות אותה מחדש"

זה אזור B

בהתייחס לטענותיהם של גנץ ושל ראש מועצת עסירה א-שמאליה, שהחומה ההיקפית היא לא חלק מהאתר הקדום, אברהם אומר באופן נוקב: "החומה שנהרסה היא חלק מהאתר, חלק מהמתחם. זה כמו שחלק מהכותל המערבי היה נגרס – זה חלק מהמתחם הקדוש".

אברהם מסביר שאף על פי שהחומה בבירור לא נועדה לביצור, היא נבנתה באותה תקופה וככל הנראה שימשה מעין גבול. "השאלה מדוע בנו אותה ולמה היא שימשה עדיין נתונה בוויכוח", הוא אומר.

מזבח יהושע" באתר הארכאולוגי בהר עיבל, 15 בפברואר 2021 (צילום: באדיבות "שומרים על הנצח")

אברהם אומר שאף על פי שהוא יכול להבין את המניעים מאחורי הבנייה האקראית המחודשת, הוא רואה בה החמצת הזדמנות לבצע בדיקות ארכאולוגיות חדשות, שהיו פחות זמינות בתקופת החפירות שביצע זרטל, כגון הארה מגורה אופטית (OSL) ואפילו תיארוך פחמן-14 של דגימות אורגניות במקום.

הבנייה הלא מפוקחת של החומה ככל הנראה חיסלה את חלון ההזדמנות הזה, אף שלדבריו הוא מתכנן לבקר באתר ואולי לקחת חלק במאמצים להציל את מה שנשאר.

"כל הבעיה היא שזה אזור B, ואין שם הגנה ישראלית", הוא אומר.

הוואקום שנוצר בתחומי הסמכות והאחריות היה המניע להקמת ארגון "שומרים על הנצח", אומר גיא דרך, שלומד לתואר ראשון בארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

"השיקום הוא נחמד ואסתטי, אבל הנזק שנגרם הוא בלתי הפיך", אומר דרך. "לא מספיק רק לבנות מחדש, אלא אנחנו חייבים להיות בטוחים שתקריות מהסוג הזה לא יקרו שוב בעתיד".

מזבח הר עיבל ב-2012 (צילום: אלעד צור, ויקיפדיה)

דרך טוען כי ישנם עשרות אתרי מורשת אחרים שהרשות הפלסטינית אינה דואגת לשימורם.

"אנחנו דורשים מממשלת ישראל לקחת אחריות כוללת לכל האתרים שסובלים מכך – ביהודה ושומרון ובאזורים A, B ו-C. לא לחכות עד שיהיה הרס ולנסות לתקן אותו, אלא להימנע ממנו מלכתחילה".

"אנחנו דורשים מממשלת ישראל לקחת אחריות כוללת לכל האתרים שסובלים מכך – ביהודה ושומרון ובאזורים A, B ו-C. לא לחכות עד שיהיה הרס ולנסות לתקן אותו, אלא להימנע ממנו מלכתחילה"

מתאם פעולות הממשלה בשטחים, היחידה של משרד הביטחון שמקיימת מגע עם הרשות הפלסטינית בעניינים אזרחיים, אומר שאין לו סמכות בשטחי B של הגדה המערבית, שנתונים בשליטה פלסטינית אזרחית על פי הסכמי אוסלו. "כפי שידוע, הממשל האזרחי מוסמך להפעיל סמכויות אזרחיות רק בשטח C, ולכן פועל בשטח זה בלבד לשימור אתרים ארכאולוגיים, וכן למניעת שוד והרס של עתיקות".

דרך טוען כי ישנו תקדים למהלך חד-צדדי של חידוש השליטה הישראלית: "בהסכמי אוסלו נכתב גם שלצה"ל אסור להיכנס לשטח A. אבל כשהיו פיגועי טרור [במהלך האינתיפאדה השנייה], וצד אחד לא קיים את ההתחייבויות שלו, אז ישראל נכנסה".

כשמדובר במבצע ביטחוני, אומר דרך, "קל מאוד לישראל לעשות מהלכים כאלה. אבל ברגע שמדובר במורשת, הבסיס לקיומנו, הם מהססים. כשיש סמכות בלי אחריות, אז הצד השני צריך לקחת על עצמו את התפקיד".