הנשיא ביידן אומר שהוא רוצה לנצל את ההזדמנות הנוכחית לחיזוק הרשות הפלסטינית ● מאמצים קודמים לא הועילו לעזתים, ולא מנעו את התחמשות חמאס ● דניס רוס, לשעבר השליח המיוחד למזרח התיכון, משוכנע שצריך להקים מנגנון בינלאומי חדש, שיפקח על הסחורות הנכנסות לרצועה באמצעות מכשירי מעקב ● האם באמת ניתן למנף את הפסקת האש לפתרון של ממש?
מי שלא מרוצה מהיחסים בתוך משפחתו הגרעינית מוזמן לפנות למקור ישן ובדוק ולהבין שהוא לא חריג. אתמול הסתיימה הקריאה השבועית בספר בראשית, והשבוע מתחילות הפרשיות של שמות.
במרכז הספר השני בחומש מככבים יציאת מצרים, קבלת התורה והנדודים במדבר, לקראת כניסה לארץ המובטחת ומימוש הזהות כעם. מה הוא עם בכלל ועם ישראל בפרט, האם יש לו קיום בלי אמונה באותה הבטחה, עד כמה הציוויים מחייבים את ישראל כיישות מדינית, אלו ועוד הם חלק מהשיח הציבורי בימינו.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
ייאמר מיד, הגיע הזמן לערוך בדיקה יסודית ביותר של כל גופי הביטחון ושל הממשלה בכל הקשור לשבעה באוקטובר, הן לפני מועד זה והן אחריו במהלך מלחמת "חרבות ברזל". השאלה החשובה היא האם המבקר הנוכחי הוא האדם המתאים לערוך ביקורת כזו. ספוילר – הוא לא!
המבקר הודיע כבר מזמן שהוא מתכוון לערוך ביקורת, אך לפחות בשלב זה היא ממוקדת בצה"ל. אמנם, הוא הודיע שהוא מתכוון לערוך ביקורת גם על הממשלה, אך עד כה היא אינה מתקדמת, בעיקר בגין חוסר היענות של משרד ראש הממשלה לדרישותיו.
ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
מקדמי ההפיכה המשטרית בחרו לכנות את הצעת החוק להשתלטות פוליטית על מערכת המשפט בשם "מתווה פשרה". הביטוי "פשרה" בהקשר זה משקף את המציאות בדיוק באותה מידה שהביטוי "רפורמה" משקף את ההפיכה המשטרית.
דיקטטור אידאולוגי (המכהן כשר משפטים) "מתפשר" עם משרת דיקטטורה בשכר (המתוגמל כשר חוץ), על האופן בו ישלימו את השתלטות השליט על הרשות השופטת.
ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.
לפני הכל, הבעיה בתוכנית סער-לוין היא חוסר אמון *מוחלט* בכנות הכוונות של שני האנשים המציעים אותה – מי באמת חושב שטובת המדינה, או הדמוקרטיה זה מה שעומד לנגד עיניהם של שני אלו? ירים את ידו.
אין לי את הכלים וההבנה המשפטית לרדת לעומק ההשלכות של ההצעה, ולא אמורים לבחון הצעה על פי האנשים שמציעים אותה. אבל במקרה זה מדובר באדם אחד שהביא עלינו את אסון ההפיכה המשטרית וקרע את המדינה, אדם שמשתק את מערכת המשפט כבר שנתיים, אדם שמסרב לכנס את הועדה לבחירת שופטים (שנבחרה בקדנציה שלו בצורה חוקית) כי אין לו רוב בה, ומנסה בכל כח לדחוף שני אנשים ספציפיים מקהלת שאין להם שום התאמה לשיפוט כסוסים טרויאנים לתוך בית המשפט העליון (לעיתים נראה כי זו מטרת העיקר של לוין). האדם השני הוא אופורטוניסט פוליטי שאין לו שום בעיה לשנות את דיעותיו ואת מחנהו הפוליטי לקידום האינטרסים האישיים שלו, והשרדותו הפוליטית. לכן קשה לי מאוד להאמין שטובת המדינה וחיזוק הדמוקרטיה מהווים איזשהו פקטור בשיקולים שלהם (אולי פקטור שלילי).
אתן לגדולים ממני לנתח את תוכן ההצעה. אשאר בינתיים סקפטי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם