ישראל ניצלה. ישראל הוצלה. ישראל משכה עצמה בציציות שערותיה אל מחוץ לחול הסמכותני, הטובעני של משטר נתניהו. המצילים לא היו מציגים. הם היו עשרות ומאות אלפי אזרחים הגונים שהבינו, אינטואיטיבית ואינטלקטואלית, הרבה לפני מרבית הפוליטיקאים, אנשי התקשורת, ומה שקרוי "המעמד הפוליטי" (The political class), שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה קיומית, מבפנים.
ישראל משכה עצמה בציציות ראשה אל מחוץ לחול הסמכותני, הטובעני של משטר נתניהו. המצילים לא היו מציגים. הם היו עשרות ומאות אלפי אזרחים הגונים שהבינו שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה קיומית
ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
במסיבת העיתונאים שקיים בצאת שבת, בנימין נתניהו נדרש למדיניות חלוקת הנשקים המופקרת שמוביל השר איתמר בן גביר, על רקע הריגתו של יובל דורון קסטלמן ז"ל בידי חייל צה"ל. "במצב הקיים צריך להמשיך עם המדיניות הזו, אני בהחלט תומך בה. יכול להיות שנשלם על כך מחירים". השיב נתניהו, לפני שפרש ידיו לצדדים והוסיף: "אלה החיים".
נתניהו ידוע בזכות הרבה מתכונותיו. היכולת לאמפתיה אנושית בסיסית איננה אחת מהן. ועדיין, נדמה שגם הוותיקים שבמבקריו הופתעו ממופע כה מעורר קבס של ערלות לב. באגביות של אדם המדלג מעל גופת הומלס ברחוב ומבקש להתעלם מקיומו הלא נוח, נתניהו ביטל בתור גזירת גורל את הריגתו של אזרח, שמותו הוא תוצאה ישירה של מדיניות צמאת דם ומתירת דם שמקדמים שריו ושופריו, מדיניות של "קודם לירות – ורק אחר כך לשאול שאלות".
יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רגע, הוא נהרג מנשק של חיילי צהל, לא מנשק של אזרחים. אם ככה צריך לקחת לחיילי צהל את הנשקים, נכון? אה כבר התחילו לעשות את זה בשנים האחרונות, מפחד מגניבות הנשק.
כן, צריך פשוט לחכות שיבואו ויטבחו בנו, וגם לקחת לכולם את סכיני המטבח, שבטוח לא נוכל להתגונן
הקונספציה קרסה, כך אנו שומעים פעם אחר פעם מאז השבעה באוקטובר. כמעט אין תחום שבו אין שיקול דעת מוטעה, מחדל, שאננות ולא אחת שיקולים זרים ואטימות.
בתוך כך, כידוע, ישנה גם הקצנה דתית החודרת לשורות הצבא – כפי שמיטיב להסביר פרופ' יגיל לוי בספרו "המפקד האליון". הוא משרטט תהליך בו יותר ויותר חיילים חרד"לים נכנסים לצבא עם אמונתם, שכוללת הרחקת נשים, כשהיחס המבזה הזה מתקבל על ידי הרשויות. אך לצד זאת יש תהליך הפוך ממש באותו צבא – יחידות שבהן בולט רוב נשי. ביניהן התצפיתניות וגדוד השריונאיות, שהכו בתדהמה גם מפקדים בכירים בצבא.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא יקרה במצב הנוכחי. הרבנות היא אלטרנטיבה שילטונית שאיננה מתכוונת לוותר על תאוותה לשררה (הרי תורה הם אינם יודעים בין כך).
כלומר, לא יכולה להיות מדינת ישראל דמוקרטית ויהודית וזאת מפני שיהדות היא דת ודת היא שיטת שילטון היררכית אלטרנטיבית.
"רציתי לקחת את המעילים היפים שלי מאיטליה אבל כולם התמלאו עובש. אמרתי לעצמי, בקרוב תקני מעילים חדשים. הכול בסדר, העיקר שאת חיה"
קיבוץ כיסופים. נשואה, אם לחמישה וסבתא. פונתה למלון באילת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ישראל הייתה דמוקרטיה במשך כחצי שנה בתולדותיה. בין הזמן שבו בוטל המשטר הצבאי על ערביי ישראל והזמן שבו הוטל משטר צבאי על ערביי השטחים. היינו חייבים להעיף את נתניהו אבל כל הדיבורים על שיח דמוקרטי ליברלי? זה כמו בעלי עבדים במיזורי שרוצים להעיף את המושל המושחת ולא מבינים מה הבעיה עם העבדות, הרי זה רק לשחורים, הלבנים יכולים להנות מדמוקרטיה לכל דבר ועניין.