ועכשיו – להגדיר מחדש את הפוליטיקה הישראלית

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
איתי לנדסברג נבו
שלט בהפגנה בבלפור

ישראל ניצלה. ישראל הוצלה. ישראל משכה עצמה בציציות שערותיה אל מחוץ לחול הסמכותני, הטובעני של משטר נתניהו. המצילים לא היו מציגים. הם היו עשרות ומאות אלפי אזרחים הגונים שהבינו, אינטואיטיבית ואינטלקטואלית, הרבה לפני מרבית הפוליטיקאים, אנשי התקשורת, ומה שקרוי "המעמד הפוליטי" (The political class), שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה קיומית, מבפנים.

ישראל משכה עצמה בציציות ראשה אל מחוץ לחול הסמכותני, הטובעני של משטר נתניהו. המצילים לא היו מציגים. הם היו עשרות ומאות אלפי אזרחים הגונים שהבינו שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה קיומית

הם יצאו לרחובות לאט, המעגלים התרחבו ואז הצטמקו שוב, לא תמיד מתוך הגיון שניתן היה לפענח בזמן אמת. אבל הנחישות וההתמדה של הגרעין הקשה, גם מול מכשיריו האימתניים ביותר של המשטר – המשטרה, השב"כ, התקשורת השבויה, הבוטים והפייקים ברשתות החברתיות – הנחישות הזו היא שהביאנו עד הלום.

משטר נתניהו הוא רשת. כפי שארגוני ביון טווים בשקדנות, לאורך שנים ארוכות, רשתות רשתות של משתפי פעולה, סוכנים פעילים ורדומים, משוטים או מודעים, כך יצר משטר נתניהו שכבה עבה ומוצקה של ישראלים, שעבורם המשך שליטתו של נתניהו הפכה לצורך חיוני, ופעמים רבות גם מתגמל.

חלקם האמינו ועדיין סבורים שנתניהו הוא "מגן ישראל", מנהיג יחיד בדורו שישראל חבה לו חוב שלעולם לא יוחזר. אחרים, ציניים יותר, עשו את המשטר קרדום לחפור בו, חיבור ישיר או עקיף אל מחוזות הכסף-כוח-כבוד.

פיצוח הרשת הזו הוא משימה מסובכת, רב-מימדית. יש בה מרכיב אידאולוגי, מרכיב פוליטי, מרכיב תקשורתי, ומרכיבים סוציו-אקונומיים. ויש בה, כן, כפי שמיטיב לנצל בציניות אבישי בן חיים, יש בה גם מרכיב זהותני. למחנה הביביסטי יש נרטיב חזק, יש בסיס רעיוני, ויש מערכת משומנת של תמריצים. וכל אלה עדיין כאן גם ביום שאחרי הורדתו של נתניהו מכס ראש הממשלה.

מנגד, הקונגלומרט הפוליטי שהצליח להתגבש מול הביביזם איננו רשת. הוא חיבור רופף של קבוצות פוליטיות שונות מאוד זו מזו. אין לו נרטיב חזק למעט החלפת נתניהו והחזרת המדינה ל"נורמליות", "שפיות" ו"תפקוד". אין לו בסיס רעיוני מובהק, והתמריץ העיקרי לשרידותו הוא הפחד מאובדן השלטון ומפגש חוזר עם הבוחר.

משטר נתניהו הוא רשת. כפי שארגוני ביון טווים בשקדנות, לאורך שנים, רשתות משתפ"ים, סוכנים פעילים ורדומים, כך יצר משטר נתניהו שכבה עבה של ישראלים, שעבורם המשך שליטתו היא צורך חיוני

הפוליטיקה הישראלית נבנתה סביב קווי-שבר אידאולוגים וזהותיים. מחנה הימין ומחנה השמאל בידלו עצמם בעבר על בסיס יחסם לסוגיית שטחי הגדה המערבית ועזה. כאשר יצחק רבין, אהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט הפכו לראשי ממשלה, הם נישאו על גלי הסכסוך והנסיונות לפתרונו. גם נתניהו עלה במקור, ב-1996, על הרקע הזה.

ברור שהקונגלומרט בנט-לפיד-סער-גנץ-ליברמן ושותפיהם משמאל לא נוצר בהקשר ישראלי-פלסטיני, ואין בו כל מכנה משותף בתחום זה. להיפך, כפי שהשתקף בקווי היסוד ובנאומו של בנט בכנסת, ככל שהדבר תלוי במובילי הקואליציה, הנושא הפלסטיני אמור לעבור למצב "השתק" עד סוף הקדנציה.

ברור גם שאילו היו נשאלים להגדרתם-העצמית (ונניח לרגע שהיו משיבים בכנות), רובם המכריע של חברי הכנסת של הקואליציה ושל חברי הממשלה, היו מגדירים את עצמם כאנשי ימין או מרכז, ורק מיעוטם כאנשי שמאל.

נתניהו נאחז במותג "ימין", שכן רוב הישראלים מגדירים את עצמם ככאלה, ובנאומו אמש בכנסת ניסה לתאר את יריביו הימניים כ"ימין מדומה". הקרב הזה בתוך מחנה הימין ימשיך להגדיר את המערכת הפוליטית גם בשנים הקרובות, בוודאי כל עוד נתניהו נשאר בה כשחקן פעיל.

ברור שאילו היו נשאלים להגדרתם-העצמית (ונניח לרגע שהיו משיבים בכנות), רובם המכריע של החכ"ים מהקואליציה ושל חברי הממשלה, היו מגדירים את עצמם כאנשי ימין או מרכז, ורק מיעוטם כאנשי שמאל

אבל עבור הדמוקרטיה הישראלית חיוני לעבור משיח רדוד, סיסמתי וריקני, לבירור מעמיק בהרבה של הזהויות הפוליטיות האמיתיות בתוך מחנה הימין, ומעבר לו.

נפתלי בנט, איילת שקד, גדעון סער ואביגדור ליברמן וכל חברי מפלגות-הרסיס שלהם הם אנשי ימין מובהקים, שאין בינם לבין עמדות נתניהו והליכוד שום הבדל אמיתי. כולם צמחו בליכוד וכולם עשויים בהחלט לשוב לליכוד בתצורה כזו או אחרת.

מימין להם, סיעות הגזענות הדתית של סמוטריץ' ושל בן גביר, ונתזיהן השונים, מסמנות כנראה את הגבול בין הימין לימין הרדיקלי. זהו ימין לא-ממלכתי, שעבורו "תהליך הגאולה" הסטיכי הוא צו אלוהי מחייב, הרבה מעבר לחובת הציות לחוק או לנורמות בינלאומיות בסיסיות.

זהו קו גבול שחשוב מאוד לחדד ולהבהיר, שכן יש לו משמעויות עמוקות על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית. לנתניהו היה וישנו אינטרס לטשטש את הקו, ולהעביר שוב, כפי שעשה בבחירות האחרונות, מספר מנדטים מהליכוד לסמוטריץ'-בן-גביר, כך שיצלחו את אחוז החסימה.

האינטרס הציבורי הוא דה-לגיטימציה מחודשת לכהניזם וגרורותיו, ולגזענות ה"גאה והלא מתנצלת" שמייצגים גורמים אלה, למרבה הבושה, לא רק ברחוב אלא גם בכנסת. הברית בין הביביזם לכהניזם, ובינם לבין החרדים הספרדים והאשכנזים, היא כתם על הדמוקרטיה הישראלית.

חיוני לדמוקרטיה הישראלית לעבור משיח רדוד לבירור מעמיק של הזהויות הפוליטיות האמיתיות במחנה הימין ומעבר לו. האינטרס הציבורי הוא דה-לגיטימציה מחודשת לכהניזם וגרורותיו, ולגזענותם ה"גאה והלא מתנצלת"

בעוד שלימין לגווניו יש כאמור סיפור מכונן, למחנה שמולו אין אפילו שם מוסכם, שלא לדבר על נרטיב חזק, אידאולוגיה מוצקה ו"כלי עבודה" פוליטיים. מיצובו המתחזק של לפיד כראש המחנה הזה רק מנכיח את הואקום.

ברמה הערכית, המחנה הזה אמור לייצג את מה שמייצגת המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, למול הטראמפיזם: מחויבות לדמוקרטיה מהותית ולא רק פורמלית, פלורליזם כעמדת-יסוד, שאיפה להוגנות ולשוויון חברתי, התנגדות לקפיטליזם דורסני, לריכוזיות ולהון-שלטון, חיבור לזירת הרעיונות והמוסדות הגלובליים בדגש על משבר האקלים, עתיד מערכות המטבע העולמיות, שוק העבודה העתידי, וגם חתירה ליישוב סכסוכים בדרכי דיפלומטיה ושלום.

אבל סט האג'נדות המפואר הזה, ברובו, הוא נחלת רק חלק קטן מן הפלטפורמות המפלגתיות בישראל. הוא זר לרוב בעלי זכות ההצבעה, לא מכיוון שבחנו אותו לעומק, גיבשו עמדה מושכלת ודחו אותו, אלא משום שאין לו כמעט נוכחות בשיח הציבורי והפוליטי, ואין לו גם כמעט זכר במערכות החינוך.

הדומיננטיות של נתניהו וחברי הרשת שלו ברוב מערכות החיים הישראליות, שנבנתה במשך 25 שנה, חנקה את השיח הדמוקרטי-ליברלי ודחקה אותו לשוליים. עד שבאה מחאת בלפור, מחאת אזרחים אותנטית בהיקף שמעולם לא נראה בישראל, והחייתה חלק ממנו.

אם כך, בעידן החדש שהתחיל אמש, משימתה של הפוליטיקה הישראלית מוגדרת היטב – המשימה היא: להגדיר היטב. להגדיר מחדש את תחולתם ואת גבולותיהם של המחנות הפוליטיים. את התוכן האמיתי שלהם. לתת בהם שמות וסימנים ותוכניות מעשיות, ולתקשר אותם בקול תרועה רמה לציבור הישראלי כולו. זה נכון לימין, שרצוי שיחדד את הגבולות בינו לבין הגזענות הדתית, ובינו לבין הביביזם. אבל זה נכון שבעתיים למחנה שכנגדו, זה שגם הוא בין תופסי השלטון, ונדרש עכשיו להגדיר את עצמו.

הדומיננטיות של נתניהו וחברי הרשת שלו ברוב מערכות החיים הישראליות, שנבנתה במשך 25 שנה, חנקה את השיח הדמוקרטי-ליברלי ודחקה אותו לשוליים. עד שבאה מחאת בלפור, מחאת אזרחים אותנטית בהיקף שמעולם לא נראה בישראל,

הדומיננטיות של נתניהו ורשתו, שנבנתה במשך 25 שנה, חנקה את השיח הדמוקרטי-ליברלי ודחקה אותו לשוליים. עד שבאה מחאת בלפור, מחאת אזרחים אותנטית בהיקף שמעולם לא נראה בישראל

הדמוקרטיה הישראלית זקוקה מאוד לכינון מחדש, על בסיס של מערכת זהויות פוליטיות ופלטפורמות פוליטיות מעודכנות, מדויקות, ושיח פוליטי שיתנער מעידן נתניהו, ויציע לישראלים אלטרנטיבות רעיוניות מהותיות.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ישראל הייתה דמוקרטיה במשך כחצי שנה בתולדותיה. בין הזמן שבו בוטל המשטר הצבאי על ערביי ישראל והזמן שבו הוטל משטר צבאי על ערביי השטחים. היינו חייבים להעיף את נתניהו אבל כל הדיבורים על שיח... המשך קריאה

ישראל הייתה דמוקרטיה במשך כחצי שנה בתולדותיה. בין הזמן שבו בוטל המשטר הצבאי על ערביי ישראל והזמן שבו הוטל משטר צבאי על ערביי השטחים. היינו חייבים להעיף את נתניהו אבל כל הדיבורים על שיח דמוקרטי ליברלי? זה כמו בעלי עבדים במיזורי שרוצים להעיף את המושל המושחת ולא מבינים מה הבעיה עם העבדות, הרי זה רק לשחורים, הלבנים יכולים להנות מדמוקרטיה לכל דבר ועניין.

עוד 1,038 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 28 ביולי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מנה שלישית של חיסון הקורונה למבוגרים החל משבוע הבא

הלך לעולמו נתן מיליקובסקי, בן-דודו ופטרונו של נתניהו ● שאשא ביטון מכחישה את הדיווח, שלפיו, קיימה שיחה מתוחה עם בנט, שבה הוא מתח עליה ביקורת ● רע"ם הצביעה נגד - והצעת החוק לאי הפללה של משתמשי קנאביס לא עברה ● הורוביץ וזנדברג נפגשו עם מקביליהם הפלסטינים ● אפרת רייטן היא מועמדת העבודה לוועדה לבחירת שופטים; קרן ברק - מועמדת הליכוד ● בתוך שבועיים יתקיים דיון בבג"ץ בעתירה בעניין הרכב ועדות הכנסת

עוד 55 עדכונים

במקום לחגוג שוויון, לעשות שוויון

לעיתים חגיגות השוויון הן שמעידות יותר מכל על העדרו. לפני מספר ימים שודרה באחד מערוצי החדשות כתבה על "המנכ"ליות של משרדי הממשלה". 10 מנכ"ליות משרדים מכהנות בממשלה הנוכחית, שיפור ניכר ביחס לעבר. 7 מהן השתתפו באותה כתבה, שאין לי ספק בכוונותיהם הטובות של יוזמיה. אך בעודי צופה באותן נשים מרשימות, חשבתי שזו הפעם הראשונה שאני נתקלת ברובן. שההופעה הראשונה שלהן במהדורת חדשות איננה מקצועית, אלא מגדרית.

10 מנכ"ליות משרדים מכהנות בממשלה הנוכחית, 7 מהן השתתפו בכתבה. בעודי צופה בנשים המרשימות חשבתי, שזו הפעם הראשונה שאני נתקלת ברובן. שהופעתן הראשונה אינה מקצועית אלא מגדרית

האם נכון לנו כחברה, שמנהלות מוכשרות של משרדי ממשלה זוכות ל"טבילת האש" התקשורתית שלהן כנשים ולא כנשות מקצוע? האם זה נכון להן? שוויון מלא יהיה כאשר כל אחת מאיתנו תבחן רק בהתאם למי שהיא ולא מה שהיא. כאשר לא תהיינה עוד כתבות שחוגגות שוויון, אלא שפשוט יהיה שוויון שיקבל ביטוי גם בחשיפה התקשורתית.

כש"חוגגים שוויון", במידה רבה מודים בכך שהוא עדיין לא כאן. כשמזמינים מנהלת להתראיין בכתבה בשל היותה אישה, לא בטוח שמעצימים אותה, כנראה שלהפך, מקטינים אותה ומכניסים אותה למסגרת מגדרית שעמיתיה הגברים לא נדרשים לה.

לא בדקתי מי היו אותן 3 מנכ"ליות שנעדרו מהכתבה ואינני יודעת מדוע לא הופיעו בה. אולי הרגישו לא בנוח מהמעמד המגדרי והעדיפו שהחשיפה התקשורתית שלהן תהיה קשורה לעשייה, בדיוק כמו זו של המנכ"לים הגברים, שהם גם עדיין הרוב הגדול.

כשמזמינים מנהלת להתראיין בכתבה בשל היותה אישה, לא בטוח שמעצימים אותה. כנראה שלהפך, מקטינים אותה ומכניסים אותה למסגרת מגדרית שעמיתיה הגברים לא נדרשים לה

האתגר שלנו כחברה הוא להפוך את השוויון המגדרי לדבר רגיל, מובן מאליו, לא כזה שחוגגים או מציינים אותו. לא לעסוק בטפיחות על השכם של עצמנו בגאווה על כל אישה נוספת שממונה לתפקיד בכיר, אלא להפוך את המציאות הזאת לדבר טבעי. שמינוי של אישה, כמו מינוי של גבר, יזכה בביקורות טובות וגרועות ביחס לכישוריה, ניסיונה והתאמתה לתפקיד, לא ביחס למגדרה.

וצריך לזכור עוד פרט אחד קטן ומשמעותי, גם ההישגים שאנחנו מציינים היום, יותר שרות, יותר מנכ"ליות, פרקליטה צבאית ראשית ועוד, הם עדיין חלק ממציאות של אפליה והדרה. המנהיגות הפוליטית, הצבאית והכלכלית בישראל היא גברית כמעט כולה. רוב המנכ"ליות שהופיעו בכתבה, אינן מובילות את המשרדים הגדולים והמשפיעים, כך גם ביחס לרוב השרות. גם בכלכלה, למרות שיפור שחל בשנים האחרונות, עדיין הנשים במיעוט.

גם אם לא ניתן להעלים את תקרת הזכוכית בן רגע, צריך להפסיק לתת לה את זמן השידור באמצעות חגיגת הצלחתן של המעטות שהצליחו לנפצה. במקום זאת יש לפעול כדי לייצר שינוי מלמטה.

לא לתת עוד לגיטימציה להדרת נשים מהמרחב הציבורי, לשיח מזלזל, להקטנת נשים ולפגיעה בהן. לצערי הרבה מאותם דברים עדיין טבועים בחברה הישראלית על גווניה השונים. עדיף שכלי התקשורת יתרכזו יותר בחשיפתם ובמאבק לשינויים ופחות בחגיגה מוקדמת של הצלחתן של המעטות, שעדיין אינן מעידות על הכלל.

גם ההישגים שאנחנו מציינים היום, יותר שרות, מנכ"ליות, פרקליטה צבאית ראשית ועוד, הם עדיין חלק ממציאות של אפליה והדרה. המנהיגות הפוליטית, הצבאית והכלכלית בישראל – כמעט כולה גברית

אם נדע לייצר שוויון בחיים, בסופו של דבר יהיה גם שוויון בסיקור התקשורתי, ללא צורך בכתבות צבע מיוחדות.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 475 מילים

פרשנות השנאה לבדד תשכון?

הוויכוח המתמשך סביב נאומו של שר החוץ יאיר לפיד על אנטישמיות טומן בחובו הכרה בהתנגשות בין ציפיות הציונות למציאות המרה ● לפיד ניסה להסיט בנאומו את התפיסה הציונית הקלאסית של אנטישמיות מקריאה לשינוי היהודים לעבר הכרה בכך שהיהודי, במובן עמוק, אינו רלוונטי לאנטישמיות: הוא המטרה שלה, ולא הסיבה לה ● פרשנות

עוד 2,898 מילים

מכון התקנים היה בניגוד עניינים חמור בחקירת תאונת המנוף ביבנה

פרסום ראשון זו הייתה תאונת המנוף הקשה ביותר בארץ ● ארבעה עובדים נהרגו, המשטרה מינתה את מכון התקנים לתת חוות דעת שקבעה כי האשמים הם הפועלים שמתו ● העגורן שקרס לא תאם את מסמכי הרישיון ומי שחתם הוא מכון התקנים, שעובד שלו קיים שיחה אסורה עם בעל העגורן אחרי התאונה ● המכון ויבואני המנופים היו בקשורים קרובים בעשור האחרון ● מכון התקנים: "אין לנו קשר לאירוע ולתוצאותיו המצערות"

עוד 3,127 מילים

למקרה שפיספסת

סער והעליון במרוץ מקביל להגנה על זכויות חשודים

בזמן ששר המשפטים מקדם חוק יסוד חדש שיעגן את זכויותיהם של חשודים ועצורים, בית המשפט העליון פועל לחזק את אותן זכויות חשודים במסגרת ההליך המשפטי בעניין חוקיות החיפוש שבצעה המשטרה בטלפון של יונתן אוריך ● עד שיעבור החוק של סער, קשה לחשוב על נושא מהותי יותר שבו על העליון לקבוע כללים ● גם אם המשמעות היא שיועצי נתניהו לפתע קוראים לאקטיביזם שיפוטי

עוד 947 מילים

מאורעות תוניס הם פרפורי "האסלאם הפוליטי" חביב המערב

גבול ישראל עזה שוב מתחמם ושוב בגלל הסיבות הידועות – חמאס לא מוכן שרמאללה תקבל לידיה את כספי שיקום עזה, והוא מתעקש לשמור על הנוהל הישן של מעבר הכסף מקטר ישירות אליו. חמאס גם מאיים לחדש את צעדות השיבה.

גבול ישראל עזה שוב מתחמם מהסיבות הידועות – חמאס לא מוכן שרמאללה תקבל את כספי שיקום עזה, מתעקש לשמור על נוהל מעבר הכסף מקטר ישירות אליו, ומאיים לחדש את צעדות השיבה

אבל חמאס גם חייב לקחת בחשבון כי המזרח התיכון משתנה ולא לטובתו. מה שקורה עכשיו בתוניס זה בעצם פרפורי "האסלאם הפוליטי", רעיון שהשתעשעו בו במערב, כאילו ניתן למצוא בתוך האסלאם כוחות מתונים שיכולים להיות בעלי ברית של המערב ולהילחם יחד באל-קאעידה ואח"כ במדינה האסלאמית.

מה קורה בתוניס? הנשיא, יחד עם הצבא, ביטל את הפרלמנט שבשליטת האחים המוסלמים, כאשר העם הוא דווקא עם הצבא, ובמקום שהאחים יוציאו מיליונים לרחובות, המוני תוניסאים שטפו דווקא את מטה מפלגת הנהדה ועשו בה שמות.

המפלגה הזאת, והעומד בראשה, ראשד גנושי, נתפסו במערב כסמל האסלאם הטוב שעמו המערב יכול להסתדר. עם השמות במטה המפלגה אפשר לומר כי תם עידן האסלאם הפוליטי אשר הנשיא אובמה קידם בכל כוחו.

תוניס איננה הבעיה היחידה של האחים המוסלמים. גם טורקיה. יש תפנית בעמדת ארדואן, והוא אומר לראשי האחים ממדינות ערב להסתלק יפה לפני שהוא יהיה רציני. ראשי האחים מכוויית כבר ברחו חזרה הביתה, והם מעדיפים את הכלא הכווייתי על האירוח של ארדואן,

וכעת יש סימן שאלה על "התפוח הגדול" – ראשי האחים של מצרים. סיסי דורש את הסגרתם, ארדואן סגר להם את תחנת השידור שהסיתה מטורקיה לתוך מצרים, אבל עד לרגע זה הוא לא הסגיר את ראשי האחים לידיו של סיסי.

מפלגת הנהדה בתוניס והעומד בראשה נתפסו במערב כסמל האסלאם הטוב, עמו המערב יכול להסתדר. כעת אפשר לומר כי תם עידן האסלאם הפוליטי שאובמה קידם בכל כוחו

הטלפון של ארדואן לנשיא הרצוג הוא באותו הקשר, אבל לדעתי אין לסמוך על מילתו של ארדואן. הוא לא ויתר על חלום החליפות, ולא יוותר. הכל טקטיקות.
מהומה לא קטנה מתחוללת בהנהגת האחים באירופה ויש ידיעות על משבר פנימי גדול, אבל מכיוון שמבחינת התעמולה של האחים הכל סבבה, קשה לדעת מה מתחולל שם.

כאשר חמאס עזה מאיים בחזרה לצעדות השיבה, יש לבחון זאת על רקע משבר האחים המוסלמים הכולל. כוחם הגדול של האחים המוסלמים הוא בברית שהם כרתו עם השמאל האירופאי.

ראינו זאת במשטים של ארדואן ובצעדות השיבה שנתמכו לוגיסטית מאירופה בשלב הראשוני, כאשר חמאס עדיין לא נקט עמדה. מי שיזם את צעדות השיבה היו אירגוני השמאל הפלסטיניים, יחד עם ברית האחים-שמאל האירופאים, וחמאס הצטרף כאשר ראה שהפרוייקט מצליח. והוא גם דאג לסיים את הצעדות תמורת מחיר שקיבל מישראל.

חמאס עלול לממש את צעדות השיבה, אבל הפעם הזאת הוא יחסר את הלוגיסטיקה של אירופה. אלא אם כן ברית האחים שמאל אירופאי תמצא בזה הזדמנות לרענן את הברית, אבל יש להטיל בכל ספק.

חמאס עלול לממש את צעדות השיבה, אבל הפעם הוא יחסר את הלוגיסטיקה של אירופה. אלא אם ברית האחים שמאל אירופאי תמצא בזה הזדמנות לרענון הברית, מה שמוטל בספק

מה שחמאס בהחלט צריך לקחת בחשבון אלה מראות ההמון התוניסאי הפורץ לתוך משרדי א-נהדה. המצב בתוניס לא דומה למצב בעזה, אבל הרוח הגבית בעולם הערבי נושבת נגדו.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 489 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

אלו שקיבלו חיסון ראשון ביולי עשויים לקבל את המנה השנייה באיחור

אחרי שבנט קרא להתחסן עד ה-9 ביולי על מנת לקבל מנה שנייה לפני שיפוג תוקפם של החיסונים שבארץ, מספר המתחסנים זינק ואז צנח שוב בדיוק ב-10 ביולי ● התוצאה היא כי במשך שבועיים, מעטים התחסנו - ואלו שהתחסנו עשויים להמתין יותר משלושה שבועות לקבלת המנה השנייה ● כעת כולם מחכים למשלוח הבא מפייזר והמומחים מדגישים: קבלת חיסון שני באיחור דווקא יכולה להוות יתרון ● בדיקת זמן ישראל

עוד 1,530 מילים

חיל האוויר תקף שלשום מתקני חמאס בתגובה לסדרת הדליקות בנגב המערבי ● בנוסף, ישראל צמצמה את שטח הדייג ושוקלת כעת הגבלת תנועה במעברים ● אולם יעילות הצעדים הללו מוטלת בספק, וגם חמאס מחזיק במדרגות תגובה משלו ● אם לא תחול התקדמות בשיחות קהיר, סבב לחימה יכול להיות שוב על הפרק ● פרשנות

עוד 584 מילים
אפליקציית ביט. אילוסטרציה

רשות התחרות מצאה ש"ביט" היא מונופול. בזאת הסתיים הטיפול

רשות התחרות ביססה בדוח מיוחד את העובדה ש"ביט" של בנק הפועלים השתלטה על שוק אפליקציות התשלומים, תוך חשש לפגיעה בתחרות והצרכנים ● אולם במקום לנקוט נגדה בצעדים הדרושים על פי חוק, הרשות העדיפה לגלגל את הטיפול לבנק ישראל - גוף שאינו אמון על התחרות ומצוי בניגוד עניינים מול הרשות ● פרשנות

עוד 652 מילים

סער זועם על בנט כי התנער מתמיכתו בחוק שימנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה

בנט על חיסון שלישי: "קרובים לזה מאוד, כמה שפחות לדבר – הסיכוי יגדל" ● לראשונה בגל הנוכחי: יותר מ־2,000 מאומתים ביממה, 138 במצב קשה ● בצל פרשת NSO, גנץ ימריא לביקור בזק בצרפת, שם ייפגש עם שרת ההגנה ● בן גביר נגד טיבי: "היועץ של ערפאת פעל ללא סמכות לסתום לי את הפה"; טיבי: "נהג כמו בריון" ● כהנא מתכוון לחסום כניסת ארגונים רפורמיים לתחום הכשרות

עוד 47 עדכונים

מתן כהנא הוא האנטיוכוס החדש

שר הדתות סימן לעצמו שלוש מטרות: הגיור, מינוי הרבנים הראשיים, ושוויון לנשים ● את המהפכה הראשונה במערך הכשרות הוא כבר החל להוציא לפועל ● גם מינוי אישה ליו"ר מועצה דתית לראשונה מזה 17 שנה מעיד על רצינות כוונותיו ● "כל השנים רציתי להיות שר לעניינים האלה", הוא אומר לזמן ישראל ● "כהנא וחבריו באו לקעקע את היהדות מבפנים", משיבים החרדים ● פרשנות

עוד 650 מילים ו-2 תגובות

בניגוד לתחזיות: העולם מתאושש, ישראל פחות

פוליטיקאים וכלכלנים הבטיחו שהמשק יתאושש במהירות ממשבר הקורונה, וכי המובטלים יחזרו לעבודה בזריזות ● אבל השוואה בינלאומית מגלה: הכלכלה הישראלית לא התאוששה והמובטלים לא חוזרים למעגל העבודה מהר יותר מאשר במדינות אחרות ● וגם על דמי אבטלה הוציאה הממשלה הרבה יותר

עוד 2,522 מילים

צריכת השקיות ברשתות המזון בישראל שוב בעלייה

מאז נכנס חוק השקיות לתוקף ב-2017, אז צנחה צריכת השקיות ב-78%, נרשמת עלייה עקבית בצריכה ברשתות המזון ● ב-2020 חלה עלייה של 9% לעומת 2019 ● בסך הכל, נרשמה עלייה של 34% בצריכת השקיות בתוך שלוש שנים ● במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי עדיין מדובר בהפחתה משמעותית לעומת התקופה שלפני החוק, וכבר מתכננים את הצעדים הבאים שיבלמו את מגמת העלייה

עוד 492 מילים ו-1 תגובות

חשדות לשחיתות במכרז לבחירת מבקר פנים בפארק אריאל שרון

פרסום ראשון יו"ר ועדת הביקורת של פארק אריאל שרון קיימה קשר עם מועמד לתפקיד מבקר הפנים וביקשה מוועדת המכרזים לשנות את תנאי המכרז לטובתו ● כשהיועצת המשפטית התריעה נגד המהלך - היא הוצאה מהדיון ובהמשך פוטרה ● וכשהקשר הפסול התגלה – היו"ר טענה כי "אינה זוכרת את הפרטים" ● דוח רשות החברות מאשר את ממצאי תחקיר זמן ישראל ומדגים כיצד פועלת שחיתות שלטונית

עוד 1,501 מילים ו-1 תגובות

בן גביר הוצא בכוח אחרי שכינה את טיבי "מחבל"

האופוזיציה סרבה להתקזז עם האוזר שאושפז בבית חולים ● העיתונאי רוני דניאל הלך לעולמו בגיל 73 ● ניצן הורביץ: "בלי פתרון למערכת הבריאות לא נעביר תקציב" ● דיווח: בכחול לבן שוקלים לנצל את החוק הנורווגי עבור גנץ או שוסטר ● הרצוג: "אם כל מי שיכול יתחסן – בתי הספר יישארו פתוחים" ● מהלילה – אסורה כניסת מלווים לטרמינל הנוסעים בנתב"ג ● שר האוצר: קצבת השלמת הכנסה לגימלאים תעלה ל־70% משכר המינימום

עוד 68 עדכונים

ממשלת בנט-לפיד שוברת שיאים בסחטנות

יאיר לפיד היה מראשי המתנגדים לחוק הנורווגי וביקר בחריפות את המצאת ממשלת החילופים בשנה שעברה ● מאז, הפך לאדריכל הממשלה הנוכחית, המנופחת ממש כמו קודמתה ● לפיד מודה כי "גם אנחנו נכשלנו בעניין הזה" והתקשורת בתגובה מתפעלת מהכנות שלו ● אבל כישלון והכאה על חטא הם לא מנהיגות ● במקום לחתוך את התופעה, לפיד רק מעודד אותה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מעניין איך אתה היית מתנהל במצב המורכב הזה? ואם לא בך נעסוק, אז באופן כללי - מה הפתרון? ואם הפתרון שלך יביא למותה של הממשלה? בדר"כ הפוסטים של ירושלמי לעניין, אך הפעם אני לא מבין את הביקו... המשך קריאה

מעניין איך אתה היית מתנהל במצב המורכב הזה? ואם לא בך נעסוק, אז באופן כללי – מה הפתרון? ואם הפתרון שלך יביא למותה של הממשלה? בדר"כ הפוסטים של ירושלמי לעניין, אך הפעם אני לא מבין את הביקורת. שיעבירו חוקי מניעת נאשם בהנהגה וועדת הצוללות ונתקדם! זאת חיה מסורבלת הממשלה, היא קמה על כרעי כרעיים, תנו לה קצת אוויר. סתם הצעה מעאפאנה: אולי שכל חברי הממשלה יפרישו משהו ממשכורתם למען נזקקים, זאת אחלה יוזמה. בגין היה מופת

עוד 604 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה