במאי 2017, הלכתי עם אחותי וגיסתי לערב בלתי נשכח שבו יחד עם 50,000 צופים וצופות, זכינו לראות את גיבורת הילדות שלנו מפזזת על במה עם השירים האהובים שגדלנו עליהם. היא חדרה לתודעה הציבורית כשהיתה רק בת 16, אבל הקריירה שלה החלה כבר עשור קודם לכן.

היא בת גילי, היא מוכשרת בעולמות השירה והריקוד, מאחוריה שלושה עשורים של עשייה עשירה, אבל שלא כמוני, היא אינה שולטת בנעשה בחייה. היא כלואה במערכת יחסים רקובה ורעילה עם אביה ואינה רשאית לקבל החלטות על היבטים טריוויאליים ביומיום שלה.

היא בת גילי, מאחוריה 3 עשורים של עשייה, אבל שלא כמוני, היא אינה שולטת בנעשה בחייה, כלואה במערכת יחסים רקובה ורעילה עם אביה ואינה רשאית לקבל החלטות על היבטים טריוויאליים ביומיום שלה

השבוע יצא ספר הביכורים שלי "כלואות", שעוסק בשתלטנות קיצונית בזוגיות ומבוסס על המחקר שלי בו ראיינתי עשרות נשים שחיות בזוגיות כזו. אך הדברים בספר רלוונטיים לא רק לזוגיות אלא למערכות יחסים נוספות.

עטיפת הספר "כלואות" של ד"ר אילנה קוורטין

כמי שעוקבת במשך שנים אחרי סיפורה הטרגי על בריטני ספירס, גיליתי שהנושא רלוונטי שבעתיים גם למתרחש בחייה של הכוכבת והאומללה.

בסרט FRAMING BRITNEY SPEARS שיצא בפברואר 2021, נפתח לעיני הצופים והצופות צוהר מטלטל אל תוך חייה של אחת מכוכבות הפופ הגדולות בדורנו. בריטני לא השתתפה בהכנת הסרט (היא אינה מורשית להיחשף לתקשורת ללא אישור או הכוונה), ונקודת המבט שמוצגת בו כוללת מרואיינים ומרואיינות שהסכימו לשוחח עם הכתבים והעורכים של הניו יורק טיימס על הסיפור שמזעזע את כל תומכיה ואוהדיה של בריטני בעולם.

החל משנת 2008 חיה בריטני את חייה תחת צו משפטי מסוג "קונסרבטורשיפ" שמשמעו שליטה בחיים של אחר או אחרת. בישראל הדבר דומה לצו אפוטרופסות, אך גם בישראל וגם בארה"ב, זהו צו שמוענק על בסיס גיל וחוסר מסוגלות או תפקוד.

בניגוד לכך, הצו שניתן לאביה של בריטני הוא יחיד מסוגו ומאז ועד היום לא הוענק צו דומה לשליטה על חייה של אישה צעירה, מתפקדת, שפויה ועובדת. הצו אף ייחודי בכך שהוא כולל שני חלקים – חלק אחד של אפוטרופסות על כל נכסיה וחלק נוסף של אפוטרופסות עליה כבנאדם.

הצו שניתן לאביה של בריטני יחיד מסוגו. מאז ועד היום לא הוענק צו דומה לשליטה על חיי אישה צעירה, מתפקדת, שפויה ועובדת. הצו ייחודי אף בכך שהוא כולל 2 חלקים – אפוטרופסות על כל נכסיה ועליה כאדם

כמי שעוקבת אחרי חשבון האינסטגרם של בריטני, וגם אחרי זה של תומכיה ואוהדיה בעולם שפעילים מסביב לשעון כדי להציל אותה (חפשו את #FREEBRITNEY), אני נחשפת, כמו מיליוני עוקבים אחרים, לגוונים מסויימים בחייה. הודעותיה רצופות האימוג'י, סרטונים יומיומיים של ריקודים שהיא רוקדת עם עצמה, ושלל פוסטים תמוהים, מציגים תמונה של אישה שכלואה בתוך ביתה ונשלטת על ידי אחרים שמתחזים כרוצי טובתה.

https://www.instagram.com/p/CN3lLK3guo4/

בריטני היא פרפורמרית רצינית. בכל הופעותיה היא טוטאלית – היא רוקדת, שרה, ולרוב היא אף הבימאית והמפיקה של הקליפים ושל ההופעות שלה. היא מכוונת מבחינה אומנותית את כל מה שהיא עושה – היא יוצרת ומובילה ועושה הכל במקצוענות ששמורה למעטות. אין ויכוח כי היא אחת מזמרות הפופ המשפיעות בדורנו.

על רקע זה צורמת ובלתי נתפסת העובדה שכל הכסף שהרוויחה בריטני בקריירה עתירת התהילה שלה, נשלל ממנה והיא מתקיימת על קצבה זעומה. את בניה האהובים היא רואה לעיתים רחוקות. אביה שולט במי היא תראה, מי יקיף אותה, עם מי תדבר, והאם תיחשף לתקשורת. גם בבגדיה ובסדרי העבודה שלה. בהוראתו, היא מטופלת בכדורים פסיכיאטריים שמשבשים את שיקול הדעת שלה ומחבלים בשפיותה. היא חיה בתעתוע גדול, בבלבול עצום, ובבידוד עמוק.

הודעותיה רצופות האימוג'י, סרטונים יומיומיים של ריקודים שהיא רוקדת עם עצמה, ושלל פוסטים תמוהים, מציגים תמונה של אישה שכלואה בתוך ביתה ונשלטת על ידי אחרים שמתחזים כרוצי טובתה

בריטני ביקשה בדיון בבית המשפט, שהתקיים ב-24.6.2021, שישחררו אותה מהצו החונק הזה. היא מבקשת ומתחננת לשחרורה כבר כמעט עשור ואין שומע. היא מבקשת שיעניקו לה את הזכות לבחור את עורכי הדין שלה בעצמה.

בהקלטה מתוך אולם בית המשפט, בטלפון הנייד של אחד האקטיביסטיים שפועלים לשחרורה, היא עלתה מול בית המשפט באמצעות זום וגוללה בצורה בוגרת ושקולה כיצד היא אולצה לחתום על מסמכים משפטיים, כיצד היא אולצה לעבוד ולהופיע, וכי היא רוצה את חייה בחזרה.

ההקלטה שוחררה, על אף שהיא קטועה באמצע ועל אף שבית המשפט קוטע את דבריה מספר פעמים כדי לאפשר לקלדנית להספיק לתמלל את דבריה, ולראשונה קולה של בריטני נשמע והעולם כולו נחשף לקולה הרועד של הזמרת.

בריטני תהיה בת ארבעים בעוד מספר חודשים אבל הצו הזה מנהל את חייה כאילו היתה בת 85 וחולה בדימנציה. היא חיה בצורה חשופה ואין לה פרטיות בביתה שלה. אין בחדרה דלת, והיא פרוצה לצפיה גם כשהיא מתלבשת ומתפשטת. ישנו מעקב מתמיד על כל צעדיה.

"עבדתי שבעה ימים בשבוע. אתם יודעים למה זה דומה? לסחר בנשים", היא אומרת בבית המשפט. ומסבירה כי עד כה קולה לא נשמע, אך לכבוד הדיון הנוכחי היא כתבה הכל על דפים ומבקשת להקריא. "הוא אוהב לשלוט בכל היבט בחיים שלי. הוא מת על זה שהוא שולט 100% בבת שלו".

היא ממשיכה ומתארת את המצב בחסות אביה. אמה ושאר בני משפחתה אינם בתמונה. היחידה שתמכה בה וליוותה אותה ובולטת מאוד בסרט, היא אישה שטיפלה בה כשהיתה צעירה ונשכרה עבורה כבת לוויה.

בריטני תהיה בת 40 בעוד מספר חודשים, אבל הצו הזה מנהל את חייה כאילו היתה בת 85 וחולה בדימנציה. היא חיה בצורה חשופה ואין לה פרטיות בביתה שלה, גם כשהיא מתלבשת ומתפשטת. ישנו מעקב מתמיד על צעדיה

"כל דבר שקשור בי, צריך להיות מאושר על ידי אבא שלי", כך מסבירה בריטני בעדותה. כאישה עצמאית ואוטונומית, זה בלתי נתפס שעליה לדווח על כל מעשיה ולקבל רשות לפעולות קטנות. השליטה הפטריארכלית של אביה נועדה להגדיל את כבודו בעיני עצמו ובעיני אחרים, על חשבון השפלתה של בריטני ושליטה בה. בריטני מפחדת מאבא שלה, ואחרי שנים של שליטה מרגישה משותקת ואפילו לא מסוגלת להופיע כל עוד הוא בתמונה.

בריטני מספרת:

"הוא אמר לי שאם לא אעבוד עשר שעות ביום, לא אוכל לראות את הילדים שלי או את החבר שלי".

זהו תיאור של שתלטנות מסוג הגבלה. אחת הדרכים המתוחכמות של גברים שתלטנים להגדיל את השליטה היא באמצעות בידוד מחברים ומבני משפחה.

"הם לא נתנו לי לצאת במשך חודש מהבית".

היא נכלאה בכליאה של ממש, ולא בכליאה מטאפורית. ושמרו עליה כאילו היתה מאושפזת שרוצה לברוח. וכל זה בביתה שלה.

היא מספרת איך היא נשלטת בכל היבט כלכלי בחייה. אין לה מושג כמה כסף יש בחשבון ואין לה יכולת לנהל את ענייניה הפיננסיים או לחוות דיעה לגביהם. זוהי שתלטנות כלכלית.

"הוא אמר שאם לא אעבוד 10 שעות ביום, לא אוכל לראות את ילדיי או את החבר שלי". זהו תיאור של שתלטנות מסוג הגבלה. אחת הדרכים המתוחכמות של גברים שתלטנים להגדלת השליטה, באמצעות בידוד ממקורבים

היא מגוללת כיצד היא לא מכירה את הפסיכולוג שלה, היא לא בחרה אותו, קצב הטיפול האינטנסיבי והטיפול התרופתי הקיצוני נכפו עליה, ובכל השנים שטופלה זה נעשה בצורה ציבורית. היא לא זכתה לפרטיות מינימלית, על אף שכמובן עליה לקבל פרטיות בזמן טיפול נפשי. כשיצאה מהטיפול בוכה, נתקלה בצלמי פפרצי שחיכו לקבל את פניה, מגחכים למראה בכייה ומרוויחים כסף על חשבון מצבה.

צי שלם של בני לוויה, רופאים, אחיות, פסיכיאטרים, מנהלים מוזיקליים, רקדנים, כוריאוגרפים, נהגים ואחרים חיות וחיים על חשבונה, כמי שמתפקדת כעסק רווחי ומניב, ואיש מהם לא טרח לשמור שם על זכותה לפרטיות.

היא סיפרה כיצד היא רוצה להיפגש עם חברה הכי טובה שלה שגרה במרחק 8 דקות ממנה, וכי היא רוצה שיאפשרו לחבר שלה יסיע אותה ברכב שלו. היא רוצה להתחתן וללדת ילדים. היא רוצה להוציא את ההתקן התוך רחמי שאילצו אותה בכפייה להחדיר לגופה, אך מונעים ממנה גישה לרופא לשם כך.

אלו דברים שאסור לה לעשות במסגרת הצו המשפטי. קראתןם נכון – היא לא מורשית לשלוט על גופה, ביתה, כספה, ילדיה, האוויר שהיא נושמת.

"אני עייפה מלהרגיש לבד. זכותי לקבל זכויות כמו כל אחד אחר בעולם. אני רוצה להמשיך לדבר איתכם עוד הרבה זמן כי אני יודעת שברגע שארד מהקו, אשמע 'לא לא לא' מכל עבר".

כך היא מסכמת בטון נואש, כמו שבויה שמצאה לרגע חיבור לעולם, ובעוד רגע תיתפס שוב על ידי שוביה, תיאזק ותורד בחזרה למרתף. הבקשות הטריוויאליות והברורות שלה חושפות עד כמה המצב שבו היא נמצאת מעוות וחמור.

ושוב, בניגוד למקרים של שתלטנות קיצונית בזוגיות שחקרתי, שבהם אין נגיעה משפטית כיוון שהנושא רחוק עדיין מהשיח המשפטי, במקרה של בריטני הכפייה והשליטה מעוגנים משפטית. וכך היא מתארת בכאב:

"מדינת קליפורניה איפשרה בצורה משפטית וחוקית לאבא שלי לשלוט בי ולעשות לי את כל זה. אני בטראומה קשה".

זה כמעט בלתי נתפס שבאיבחה של חותמת משפטית נהרסו חייה של בריטני ללא היכר. השחיקה של הבטחון העצמי שלה והמחיקה השיטתית של העצמי שלה הותירו אותה במצב שבו היא לא יכולה להילחם על הזכויות הבסיסיות שלה. מה שלנו נתפס כטריוויאלי ורגיל – כמו ללכת לטייל בפארק, או אפילו לקבל פרטיות בחדר השירותים, הפך להיות למאבק שאי אפשר לנצח בו עבורה.

שתלטנות קיצונית הנה מערך התנהגויות דכאניות שאינו כולל אלימות פיזית. בדרך כלל בן הזוג כופה על האישה פרקטיקות שונות בכל מיני תחומים – בתחום הכלכלי, המיני, המילולי והרגשי, בתחום התעסוקה וההשכלה, בתחום ההתחברות למשפחה וחברים ועוד. תכליתן של שלל ההתנהגויות היא לאפשר שליטה של בן הזוג באישה ובכך לבסס, לחזק ולהגדיל את מעמדו ואת כבודו.

בניגוד למקרים של שתלטנות קיצונית בזוגיות שחקרתי, שבהם אין נגיעה משפטית כיוון שהנושא רחוק עדיין מהשיח המשפטי, במקרה של בריטני הכפייה והשליטה מעוגנים משפטית

אך שתלטנות קיצונית מתרחשת לא רק בזוגיות, אלא במערכות יחסים משפחתיות נוספות. המקרה של בריטני הוא מהחמורים ביותר, לא רק בגלל הצו המשפטי שלמעשה מעגן את השתלטנות של אביה בצורה חוקית, אלא גם בגלל כמות בעלי המקצוע השונים שמעורבים בסיפור שלה בשתיקה.

רופאים, פסיכיאטרים, עורכי דין, מנהלים וסוכנים, צלמים ורקדנים, כולם חשופים כל השנים למה שקורה לה, אך אינם מושיטים יד. הם לא מדווחים או תוהים על הפתולוגיה של המתרחש סביבם או על שלומה של בריטני. כך נוצר מצב של מעגל שמזין את עצמו כל פעם מחדש. שתלטנות היא דבר חודרני ומחלחל, ויתכן שאימתו של האב שורה גם על האנשים שהעסיק בשמה ובכספה.

ולנו הצופים והצופות נדמה שמדובר בזמרת פופ מצליחה, עם קריירה משגשגת וחיי כוכבת שיש לקנא בה. מעבר לאפיזודות של מצבים נפשיים שנחשפנו אליהם בתקשורת, בעיקר סביב הפרדה מבן הזוג וקבלת המשמורת על הבנים שלה, נראתה בריטני עד לא מזמן כמי שנהנית מחיי זוהר ומרוויחה מיליונים.

אבל הפער בין מה שנראה מבחוץ לבין הבריונות שבריטני חווה, ההתעללות והתעמרות בכל היבט בחייה, הוא שמונע מהסביבה לזהות את גודל העוול שנעשה לה או להתערב לטובתה.

המקרה של בריטני הוא מהחמורים ביותר, לא רק בגלל הצו המשפטי שלמעשה מעגן את השתלטנות של אביה בצורה חוקית, אלא גם בגלל כמות בעלי המקצוע השונים שמעורבים בסיפור שלה בשתיקה

ומהצד השני, היכולת של בריטני להילחם או אפילו לזהות את מה שעובר עליה כעוול, הולכת ונשחקת. התעתוע שמציף אותה, חוסר היכולת שלה לדבר עם אחרים ולהדהד את שעובר עליה כדי לקבל פרספקטיבה, הבידוד שלה מהעולם החיצוני והשליטה בכל תחום בחייה, גורמים להימשכות המצב.

אם לא נעזור לבריטני מהר, כבר לא יהיה למי לעזור.

אם את חווה שתלטנות דומה, מוזמנת לפנות לעזרה במוקד משרד הרווחה. לחייג 118.

ד״ר אילנה קוורטין היא מחברת הספר "כלואות: שתלטנות קיצונית בזוגיות". היא עורכת דין המתמחה בגירושין, אקטיביסטית פמיניסטית בתחום בריאות נשים וזכויות נשים ושותפה לחקיקה בתחומים אלה. היא יזמת פמטק ופועלת לפיתוח אמצעים טכנולוגיים לקידום נשים. בשירותה הצבאי הייתה מ״מ קורס תצפיתניות וכתצפיתנית הייתה ממקימות עמדת נחל עוז ועמדת נצרים. כיום היא גם חניכת טיס ובצוות המוביל של קהילת הטייסות הישראליות. אילנה היא אם לארבעה, מתגוררת בישוב אליאב.