ההרחבה של מפעלי בז"ן בחיפה נבלמת לפי שעה, לאחר שבית המשפט העליון קיבל את העתירה של עיריית חיפה נגד האישור להרחבת מתחם בז"ן.

בית המשפט קיבל את עמדתה של עיריית חיפה לפיה בז"ן תחויב להגיש תכניות מפורטות לכל מתקן ייצור או זיקוק חדש, כדי שהציבור יוכל לבחון את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של המתקנים האלה.

האישור להרחבת בזן ניתן בעבר על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ומשרדי הגנת הסביבה והבריאות. עיריית חיפה מקדמת תכנית לפינוי המפעלים המזהמים מהמפרץ, בעוד שבז"ן מעוניינת דווקא להתרחב.

כעת, המועצה הארצית לתכנון ובנייה תצטרך לקיים דיון נוסף בתכנית ולקבוע הוראות נוספות לעניין סוגי המתקנים, לאור השפעתם הסביבתית. במקרה שהתכנית לא תתוקן בתוך שנה היא תבוטל.

מגמת פסק הדין היא להשית על המפעלים החדשים הגבלות מחמירות על זיהום אוויר ומים, להכריח אותם להטמיע את הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר להקטנת הזיהום, ולא להוסיף עוד לקצב הפליטות הקיים

"זהו צעד נוסף במאבק של העירייה נגד המפעלים המזהמים במפרץ חיפה ובראשם בז"ן", אמרה ראשת עיריית חיפה, עינת קליש-רותם. "כולי תקווה שגם הממשלה ומוסדות התכנון יפנימו את המסר החשוב שיצא היום מבית המשפט".

מארגון מגמה ירוקה, שגם שותף לעתירה יחד עם אדם טבע ודין, נמסר בתגובה כי "האתגר של מפעלים והרשויות כרגע צריך להתמקד בפינוי אחראי עד 2025 וסגירת מתקנים מהירה ככל הניתן, שתאפשר לתושבי האזור לנשום לרווחה ולהפחית את התחלואה. פסק הדין של העליון הוא עוד הוכחה שהמפעל המזהם במדינה ייסגר. השאלה היא כמה נזק ייגרם עד אז ומה יהיה המועד. פעילי הסביבה יהיו כאן כדי לקרב את היום המיוחל".

בז"ן עוסקת בעיקר בזיקוק נפט גולמי לדלק. בעל השליטה בחברה הוא עידן עופר, באמצעות החברה לישראל, (33%) וכן דייוויד פדרמן, באמצעות מפעלים פטרוכימיים, (15%). החברה הרוויחה בשנה החולפת 701 מיליון שקל על הכנסות של 25 מיליארד שקל.

טכנולוגיות להפחתת הזיהום

בתקופה האחרונה בז"ן מנסה לשפר את תדמיתה בקמפיין אגרסיבי, שכולל תשדירי טלוויזיה ורדיו, בהובלת הפרזנטורית מירב מילר.

התשדיר מדבר על כך שבז"ן היא אחד מבתי הזיקוק עם החותם הסביבתי הנמוך באירופה, והחברה השקיעה מיליארדי שקלים בטכנולוגיות להפחתת הזיהום.

מתחם בז"ן כולל, בין היתר, את כרמל אולפינים, גדיב, שמנים בסיסיים וחיפה כימיקלים, שעוסקים בעיקר בזיקוק מוצרי נפט וייצור מוצרים לתעשיית הפטרוכימיה והפלסטיקה. תכנית ההרחבה המקורית כללה תוספת בנייה של 40% לעומת המצב הקיים, למתקנים, מכלים, צנרת, דוודים, ארובות ועוד, והשטח הכולל של תוספת הבנייה הוא 40 דונמים.

התכנית הוגשה לוועדה המחוזית בתחילת העשור הקודם, והופקדה בה רק ב-2012. לאחר מכן בז"ן התבקשה לצמצם את תוספת המבנים ל-20% והתכנית אושרה ב-2016. העירייה ערערה לבית משפט לעניינים מנהליים בשנה שעברה, והערעור נדחה.

עיריית חיפה ערערה לעליון וטענה בעיקר, כי התכנית לא כללה פרטים נדרשים לגבי תוספות הבנייה, שמהן אפשר לקבל תמונה מהימנה על ההשלכות הסביבתיות של פעילות המתחם המורחב. השופטים עוזי פוגלמן, ברון וחיות קיבלו את הערעור וקבעו כי התכנית תחזור למועצה הארצית לתכנון שתקבע הוראות נוספות למתקנים.

מגמת פסק הדין היא להשית על המפעלים החדשים הגבלות מחמירות על זיהום אוויר ומים, להכריח אותם להטמיע את הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר להקטנת הזיהום, ובאופן כללי לא להוסיף עוד לקצב הפליטות הקיים (ריכוז החומר המזהם במטר מעוקב של אוויר בכל רגע נתון). בית המשפט לא קיבל את הדרישה של ארגוני הסביבה לקבוע תקרה כוללת לכמות המזהמים במתחם.