ההרחבה של מפעלי בז"ן בחיפה נבלמת לפי שעה, לאחר שבית המשפט העליון קיבל את העתירה של עיריית חיפה נגד האישור להרחבת מתחם בז"ן.
בית המשפט קיבל את עמדתה של עיריית חיפה לפיה בז"ן תחויב להגיש תכניות מפורטות לכל מתקן ייצור או זיקוק חדש, כדי שהציבור יוכל לבחון את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של המתקנים האלה.
האישור להרחבת בזן ניתן בעבר על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ומשרדי הגנת הסביבה והבריאות. עיריית חיפה מקדמת תכנית לפינוי המפעלים המזהמים מהמפרץ, בעוד שבז"ן מעוניינת דווקא להתרחב.
כעת, המועצה הארצית לתכנון ובנייה תצטרך לקיים דיון נוסף בתכנית ולקבוע הוראות נוספות לעניין סוגי המתקנים, לאור השפעתם הסביבתית. במקרה שהתכנית לא תתוקן בתוך שנה היא תבוטל.
מגמת פסק הדין היא להשית על המפעלים החדשים הגבלות מחמירות על זיהום אוויר ומים, להכריח אותם להטמיע את הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר להקטנת הזיהום, ולא להוסיף עוד לקצב הפליטות הקיים
"זהו צעד נוסף במאבק של העירייה נגד המפעלים המזהמים במפרץ חיפה ובראשם בז"ן", אמרה ראשת עיריית חיפה, עינת קליש-רותם. "כולי תקווה שגם הממשלה ומוסדות התכנון יפנימו את המסר החשוב שיצא היום מבית המשפט".
מארגון מגמה ירוקה, שגם שותף לעתירה יחד עם אדם טבע ודין, נמסר בתגובה כי "האתגר של מפעלים והרשויות כרגע צריך להתמקד בפינוי אחראי עד 2025 וסגירת מתקנים מהירה ככל הניתן, שתאפשר לתושבי האזור לנשום לרווחה ולהפחית את התחלואה. פסק הדין של העליון הוא עוד הוכחה שהמפעל המזהם במדינה ייסגר. השאלה היא כמה נזק ייגרם עד אז ומה יהיה המועד. פעילי הסביבה יהיו כאן כדי לקרב את היום המיוחל".
בז"ן עוסקת בעיקר בזיקוק נפט גולמי לדלק. בעל השליטה בחברה הוא עידן עופר, באמצעות החברה לישראל, (33%) וכן דייוויד פדרמן, באמצעות מפעלים פטרוכימיים, (15%). החברה הרוויחה בשנה החולפת 701 מיליון שקל על הכנסות של 25 מיליארד שקל.
טכנולוגיות להפחתת הזיהום
בתקופה האחרונה בז"ן מנסה לשפר את תדמיתה בקמפיין אגרסיבי, שכולל תשדירי טלוויזיה ורדיו, בהובלת הפרזנטורית מירב מילר.
התשדיר מדבר על כך שבז"ן היא אחד מבתי הזיקוק עם החותם הסביבתי הנמוך באירופה, והחברה השקיעה מיליארדי שקלים בטכנולוגיות להפחתת הזיהום.
מתחם בז"ן כולל, בין היתר, את כרמל אולפינים, גדיב, שמנים בסיסיים וחיפה כימיקלים, שעוסקים בעיקר בזיקוק מוצרי נפט וייצור מוצרים לתעשיית הפטרוכימיה והפלסטיקה. תכנית ההרחבה המקורית כללה תוספת בנייה של 40% לעומת המצב הקיים, למתקנים, מכלים, צנרת, דוודים, ארובות ועוד, והשטח הכולל של תוספת הבנייה הוא 40 דונמים.
התכנית הוגשה לוועדה המחוזית בתחילת העשור הקודם, והופקדה בה רק ב-2012. לאחר מכן בז"ן התבקשה לצמצם את תוספת המבנים ל-20% והתכנית אושרה ב-2016. העירייה ערערה לבית משפט לעניינים מנהליים בשנה שעברה, והערעור נדחה.
עיריית חיפה ערערה לעליון וטענה בעיקר, כי התכנית לא כללה פרטים נדרשים לגבי תוספות הבנייה, שמהן אפשר לקבל תמונה מהימנה על ההשלכות הסביבתיות של פעילות המתחם המורחב. השופטים עוזי פוגלמן, ברון וחיות קיבלו את הערעור וקבעו כי התכנית תחזור למועצה הארצית לתכנון שתקבע הוראות נוספות למתקנים.
מגמת פסק הדין היא להשית על המפעלים החדשים הגבלות מחמירות על זיהום אוויר ומים, להכריח אותם להטמיע את הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר להקטנת הזיהום, ובאופן כללי לא להוסיף עוד לקצב הפליטות הקיים (ריכוז החומר המזהם במטר מעוקב של אוויר בכל רגע נתון). בית המשפט לא קיבל את הדרישה של ארגוני הסביבה לקבוע תקרה כוללת לכמות המזהמים במתחם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הנבלה עו''ד אבינועם ארדן ובנו הנוכל השר ''לביטחון'' פנים גלעד ארדן, והנוכל אבי לוק… ביצעו 5 שינויים בתב''ע, החזירו את החוזה בשנה אחורה בכדי , טמנו פסולת חומרים מסוכנים בקרקע הפרטית שלנו, בכדי לשרת את חברות ענק אינטל ופקר יד פז (לב לבייב) ,ולנפח את כיסם במיליוני שקלים על גב שלנו ולהרעיל את הציבור ולסכן את הסביבה באשקלון ובדרום , …רק כסף, כסף, כסף, מושחתים, רמאים! ומישטרה באשקלון כבר 3 שנים לא עושה כלום, והשופטים מושחתים גם הם לא עושים כלום. ואנחנו תושבי חוץ עד יום זה משלמים את הרדיפה של עיריית אשקלון בארנונה מנופחת עבור נכס מזוהם, ללא חשמל, ללא מים, שעוצרים אותנו מלהשכיר או לימכור!!!! מדינה שאוכלת את תושביה
BURN IN HELL YOU SATANIC JEWS THAT POISON MY FATHER AND OUR PROPERTY, CORRUPT MAFIA STATE!!!
ביום שישי לקראת ערב התחיל הטלפון שלי לפלוט הודעות בקצב מואץ. על הקו: חיפאים מודאגים שחסן נסראללה הצליח להפר את שלוות הסופ"ש שלהם.
שוב אמוניה, שוב איומים להרים על טיל (תרתי משמע) את מפרץ חיפה על תושביו. מאז שמיכל האמוניה המפורסם רוקן לפני כשנתיים, זכו החיפאים לשקט לפחות בחזית הזו, והנה – קאמבק.
בראיון לערוץ הבית, "אל מנאר", שחלקים ממנו שודרו וצוטטו גם בתקשורת הישראלית, הציג מנהיג חיזבאללה את בנק המטרות בעורף הישראלי, בראשו "המתנחלים" שמתגוררים בין אשדוד לנתניה.
נסראללה נהנה מאמינות לא מבוטלת בציבור הישראלי. חיפאים ששמעו אותו שולף את איומי האמוניה תהו למה בעצם הוא מתכוון? אולי הוא יודע משהו שלא מספרים לנו?
בהמשך הזכיר גם את מיכל האמוניה שבאמצעות פגיעה בו אפשר יהיה לפגוע ברבבות ואפילו במאות אלפי ישראלים.
אז מצד אחד ידוע שמיכל האמוניה ריק ולא מהווה שום סכנה, אבל מצד שני חסן נסראללה נהנה מאמינות לא מבוטלת בציבור הישראלי. לא מעט חיפאים ששמעו אותו שולף מהבוידעם את איומי האמוניה תהו למה בעצם הוא מתכוון? אולי הוא יודע משהו שלא מספרים לנו?
אז הנה ניסיון לעשות סדר בדברים: מיכל האמוניה של "חיפה כימיקלים" אכן ריק ולא נעשה בו כיום שימוש. לחברה בכלל אין היתר להחזקת רעלים וחומרים מסוכנים.
ובכל זאת, יש אמוניה במפרץ חיפה. הרי התעשייה בישראל ממשיכה להשתמש באמוניה לשתי מטרות עיקריות – קירור וייצור דשנים, והמפעל שהיה אמור לקום במישור רותם בדרום, ולספק את צורכי התעשייה טרם קם (המכרז שהממשלה פרסמה נכשל).
במשרד להגנת הסביבה עדיין מאמינים שהמפעל הדרומי יקום, אבל מן הסתם התהליך הזה ייקח זמן, ובינתיים צריך אמוניה. אז איך היא מגיעה ואיפה היא מאוחסנת?
הסוגיה הזו עמדה במרכז מחלוקת סוערת לקראת סגירת מיכל האמוניה. בשלב מסוים עלתה הצעה להחליף את המיכל היבשתי באניית אמוניה שתעגון במפרץ חיפה, שתוכל להרים עוגן ולהימלט בזמן מלחמה.
המתנגדים, ביניהם אנשי עמותת "צלול", טענו שזה אומר להחליף סכנה בסכנה – אנייה אולי ניידת יותר ממיכל, אבל ממוגנת הרבה פחות.
במקביל נבחנו כ-12 חלופות שונות, שנבדקו על ידי כל גורמי הסביבה והביטחון, ביניהם פיקוד העורף והמועצה לביטחון לאומי. בתום הבדיקה נבחרה חלופה שככל הנראה אין לה תקדים בעולם בהיקפים כאלה – "איזוטנקים".
האמוניה מגיעה למפרץ חיפה באניות בתוך איזוטנקים, שהם מיכלים אטומים ייעודיים. כל מיכל מכיל 11-12 טונות אמוניה (לשם השוואה – במיכל האמוניה הגדול היו 12 אלף טונות), ובכל אנייה יש כמה עשרות מיכלים כאלה.
האיזוטנקים נפרקים בנמל ומובלים במשאיות למפעלים ולאתרי התעשייה, שבהם האמוניה נדרשת.
לא רק גורמי הביטחון סברו שזו החלופה המועדפת – גם ב"צלול" מסכימים שכל עוד המפעל בדרום לא קם, האיזוטנקים הם הדרך הבטוחה ביותר לשנע את האמוניה.
האם, אם כך, אין כל סיכון? כשעוסקים בחומרים מסוכנים אין דבר כזה "אפס סיכון". תאורטית, חיזבאללה יכול באמצעות טיל מדויק (מאוד) לפגוע באנייה שעוגנת בנמל ובבטנה יש איזוטנקים עם כמה מאות טונות אמוניה. בפועל, יש סכנה הרבה יותר גדולה שטיל יפגע באניית נוסעים, ברכבת, או סתם ברחוב חיפאי סואן.
הסתברותית כנראה נשקפת לציבור הישראלי סכנה גדולה יותר מהאפשרות שמשאית שמובילה אמוניה תתהפך בכביש, או שתהיה דליפה מאחד המפעלים (כמו זו שהתרחשה לאחרונה בעכו), מאשר מהנשק של נסראללה.
קשה להאמין, אגב, שנסראללה לא יודע שלהפחדות שלו אין בסיס; כשמיכל האמוניה רוקן, מנהיג חיזבאללה פרסם הודעות חגיגיות שבהן טען – במידה מסוימת של צדק – שהמיכל נסגר בגלל האיומים שלו.
אבל נסראללה גם יודע שדי באזכור המילה אמוניה כדי להקפיץ את הישראלים. רק שבניגוד לעבר, יש סיכוי קטן מאוד שלצ'ק הזה יהיה כיסוי.
פעילי סביבה מחיפה הגיעו שלשום לשערי מפעל דור כימיקלים בעיר כדי למחות על אירוע דליפת הגז החמורה שהתרחשה במקום לפני שבועיים.
הפעילים קיבלו את פניו של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט ונציגי ממשלה אחרים שהגיעו למקום, במסגרת הליך השימוע שהם עורכים למפעל. באותו יום גם ניתנה החלטה של בית משפט מחוזי בחיפה, שאיפשר את המשך הפעילות בדור, לאחר שעיריית חיפה דרשה להשבית אותו.
"ההליך בבית המשפט היה בעיקר פרוצדורלי, לא על הדליפה עצמה אלא על ההיתר הזמני, אבל הדליפה עוד לא נבחנה", אומרת רוית שטוסל מהקואליציה לבריאות הציבור.
"אנחנו חיים פה על נסים ונפלאות, כל הזמן מזל שלא קורה אסון לאומי. שבועיים לפני האירוע בדור התלקחה מיכלית גפ"מ לא רחוק משם בחניון לילה והדליקה עוד מיכליות. כמה ימים אחרי הדליפה בדור היה שרב ול"ג בעומר. מה היה קורה אם כל האירועים האלו היו במקביל?", היא מוסיפה.
התושבים מרגישים שההליכים מול גורמי האכיפה מתנהלים מעל הראש שלהם. הם כאילו לא צד בעניין, וחלקם לא הצליחו להיכנס גם לדיון באולם הקטן בבית המשפט. כעת הם מקיימים חוגי בית ומגייסים כסף לקמפיין בשלטי חוצות. בתשובה לשאלה מה צריך לקרות עכשיו, שטוסל משיבה בלי להתבלבל: "שיסגרו את המפעל".
האירוע בדור כימיקלים התרחש לפני שבועיים, אז נסגרה צומת הום סנטר בחיפה ל-30 שעות לאחר שהתגלתה במקום דליפת גז, בצינור שהולך לבתי הזיקוק. דור מקבלת את הגז הזה, מסוג MTBE, בצינור שמגיע מהנמל ומעבירה אותו לבתי הזיקוק, שם הוא נמהל בדלק, ומשמש להפחתת זיהום האוויר משריפתו במנועי המכוניות. מהסיבה הזו בז"ן צורפו לעתירה של דור נגד ההשבתה.
"אין רגולציה, משרד הגנת הסביבה פישל, הוא לא באמת נמצא פה", אומרת שטוסל ומכוונת להיבט המטריד במיוחד באירוע הדליפה: 19 יום עברו מאז שתושבים התלוננו למוקד העירוני על ריחות באיזור הצומת, אך לא נעשה עם זה כלום.
רק כאשר הצטברו כמויות משמעותיות של החומר, התושבים שוב התלוננו והרשויות התחילו לטפל בזה. העירייה אף דרשה, כאמור, להשבית את המפעל, אך דור עתרה לבית המשפט שאישר להמשיך את פעילותו, למעט הצנרת שדלפה. בית המשפט דרש מדור לבצע בדיקות תכופות יותר של הצינורות ולדווח על כך, עד לדיון הבא שיתקיים בתחילת יולי.
בגלל הזמן הארוך שחלף מאז שהתושבים התלוננו ועד שהרשויות התערבו באירוע, כמו גם הסירבול שיש בין גופי הפיקוח, התושבים מרגישים שהם בעצם לבד בסיפור הזה. יתרה מכך, הם חוששים גם ממה שאי אפשר לראות או להריח, כפי שאומר שי דנון ממגמה ירוקה: "הניטור זה איגוד ערים חיפה והאכיפה שייכת למשרד להגנת הסביבה. מכשירי המדידה שלהם לא גילו את הגז. אין מה לסמוך עליהם במקרה הבא.
"הניטור זה איגוד ערים חיפה והאכיפה שייכת למשרד להגנת הסביבה. מכשירי המדידה שלהם לא גילו את הגז. אין מה לסמוך עליהם במקרה הבא"
"מה נעשה עם חומרים שאין להם ריח? שלא רואים אותם? אנחנו רואים את השמיים נצבעים בשחור ואז פונים לאיגוד ערים והם אומרים שמכשירי הניטור מראים שהכל בסדר. גם לפני שנתיים היה אירוע של שריפה בבתי הזיקוק וזה עבר מתחת לרדאר של המנטרים, הם אמרו שזה כמו יום רגיל".
מי מתפנה, מתי ואיך
אבל שני הפעילים איתם שוחחנו כבר לא דורשים רק את הידוק הפיקוח על המפעלים. למעשה, הם רוצים להיפטר מהם, כפי שאומר דנון: "אנחנו כבר לא שם. אנחנו לא בקטע של להוכיח שיש בחיפה זיהום עודף, והאם יש מחלות או לא. זה לא העניין שלנו. כל הגורמים יודעים שזה קיים. סגרנו ת'נושא. אנחנו מדברים על סגירת מפעלים ופינויים. מי מתפנה ומי זז ואיך ומתי זה קורה".
הדרישה הזו מגובה גם בעבודת מטה שנעשתה במועצה הלאומית לכלכלה, לפיה ניתן לפנות את בז"ן מהמפרץ ב-2025, אם כי לא הוגשה המלצה רשמית כזו לממשלה. אלא שמול הדרישה הזו, יש למפעלים טיעונים כבדי משקל.
כפי שציינה בהחלטתה שופטת המחוזי תמר שרון נתנאל, בז"ן הוא מפעל חיוני למשק, כפי שנקבע בחוק, שכן הוא מספק 60% מהדלק בישראל, ואת כל היתר מייבאים. כדי לזקק את הדלק, בז"ן מייבאת נפט. לדברי דנון, זה אומר שבעצם לא צריך לעשות כאן את הזיקוק.
"למה בז"ן מפעל חיוני למשק? כמו שמייבאים את הנפט אפשר לייבא את המוצר המוגמר. מביאים תזקיקים ומאחסנים אותם וזהו"
"למה בז"ן מפעל חיוני למשק? כמו שמייבאים את הנפט אפשר לייבא את המוצר המוגמר. מביאים תזקיקים ומאחסנים אותם וזהו", הוא אומר. "ההבדל בין המלחמות שהיו למלחמות שיש היום הוא שהעורף הפך לחזית. לבנון 3 לא תהיה כמו לבנון 2. הטילים יהיו ממוקדים יותר. מה שהיה נכון לחוק הישן שקבע שזה מפעל חיוני לא נכון להיום, אחרי לבנון 2 והאיום האיראני. פה קבור הכלב. לא רק שזו לא תעשייה חיונית לביטחון המדינה, היא מסכנת את ביטחון המדינה".
דנון מסתמך בדבריו על התקדים של מיכל האמוניה, וטוען שאותו היגיון אמור להיות מופעל גם לגבי דור ובז"ן. לפני שנתיים, אחרי שנים ארוכות של מאבק ציבורי, בית המשפט העליון הורה לרוקן את מיכלי האמוניה ממפרץ חיפה והשמיים לא נפלו:
"אם אין איום טילים, אז מה היתה הסכנה באמוניה? הרי היא מתמוססת במים, רק משפריצים צינור מים וזהו. גם אז הם עמדו על הרגליים האחוריות, אמרו שמערכות קירור יקרסו, הקמ"ג בדימונה ייסגר, אבל היום רואים שאחרי שהתקבלה ההחלטה מביאים אמוניה בספינה וברגע שיהיה איום יעיפו מפה את הספינה וזהו".
במלים אחרות, בניגוד לניתוח העלות-תועלת של שופטת המחוזי, דנון אומר שהסיכון כאן בכלל לא שווה את התועלת: "אלה רחשי הלב שלי, ויכול להיות שאני רואה צל הרים כהרים, אבל אי אפשר לסכן את כל האיזור. חיזבאללה מראים בסרטונים שלהם נקודות ציון של נתב"ג, דימונה, ובתי זיקוק חיפה. זו מטרה נייחת".
עד שהמפעלים הללו ייסגרו, אם בכלל, הפעילים מקווים שהרגולציה תהיה יותר הדוקה ולפחות במקרה הספציפי של דור, העירייה תצטרך להביא חוות דעת יותר מקצועיות לדיון הבא שייערך בבית המשפט. כפי שאומר דנון: "בית המשפט עשה שכל, נתן למפעל ולעירייה בראש, הם צריכים לעשות עבודה יותר יסודית.
"אני בעד לקדם את הסגירה אבל צריך לתת לשופטת את הכלים לקבל החלטה כזו ולכן היא דרשה מהעירייה להביא חוות דעת על פעילות המפעל. העירייה צריכה לקחת את המקרה הזה כמקרה מבחן גם לרישוי המפעלים האחרים".
המשרד להגנת הסביבה פשט היום (שני) על משרדי חברת "דור כימיקלים" ומצא מסמכים הקשורים לאירוע החמור של דליפת הגז הדליק בצנרת C4, המוליכה את הגז מהמפעל אל בז"ן. המסמכים שנמצאו רלוונטיים לדליפה שארעה בסוף השבוע האחרון.
המשרד אסר על "דור כימיקלים" לחדש את העברת החומרים המסוכנים בצנרת בו החברה משתמשת, עד למיצוי בחינת האירוע והשלכותיו. במכתב שקיבלה החברה, נכתב כי "יש להשאיר את הצנרת ללא כל פעילות – גם אם הדבר כרוך בהשבתת המפעל או מתקניו".
כמו כן, על דור כימיקלים להעביר למשרד להגנת הסביבה באופן מיידי תוכנית לבדיקת מיקום התקלה והסיבות שהובילו אליה.
אתמול הודיעה בצעד יוצא דופן ראש עיריית חיפה, ד"ר עינת קליש-רותם, כי היא מזמנת לשימוע, שצפוי להיערך היום, את בכירי החברה. בהודעה הבהירה העירייה כי "תוצאה אפשרית של ההליך הינה ביטול הרישיון הזמני והוצאת צו סגירה מיידי לחלק ממתקני החברה".
באופן תקדימי, הוציאה הערב ראשת עיריית חיפה, ד"ר עינת קליש-רותם, זימון לשימוע לחברת "דור כימיקלים", בעקבות ארוע דליפת הגז הדליק בסוף השבוע האחרון.
השימוע יתקיים מחר (שני) אחר הצהריים, והוזמנו אליו מנהלי החברה, טרם קבלת החלטה על ביטול רשיון העסק. קליש-רותם ניצלה את סמכותה לפי חוק רישוי עסקים.
"דור כימיקלים" מחזיקה את קז הגז התת-קרקעי שדלף במפרץ חיפה, ארוע שחייב סגירת רחובות למשך יומיים בשל רמת זיהום גבוהה.
בהודעה על הזימון, הבהירה עיריית חיפה כי "תוצאה אפשרית של ההליך הינה ביטול הרישיון הזמני והוצאת צו סגירה מיידי לחלק ממתקני החברה".
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם