לפעמים נגמרות לי המילים ואני נותר פעור פה מול הצד שאיתו אני מתווכח. כך היה עם הרשומה של "מנכ"ל חברת המחקר למגזר החרדי", דודי דרור.

אסכם בקצרה: לפי מר דרור, הציבור החילוני "שונא חרדים", בעוד שהציבור החרדי כלל לא שונא חילונים. ולכן, על מנת לפתור את בעיית השנאה, צריך לחנך ילדים חילונים על ידי היכרות טובה יותר עם החרדים במפגשים של "פנים אל פנים".

על הדרך יש להכיר להם את הרבנות, את בתי הדין הרבניים והמועצות הדתיות. כך יבינו החילונים שטופי השנאה שהחרדים אינם גרועים כמו שמציירים אותם "בתקשורת".

לפי דרור, הציבור החילוני "שונא חרדים", בעוד שהציבור החרדי כלל לא שונא חילונים. לכן, על מנת לפתור את בעיית השנאה, צריך לחנך ילדים חילונים על ידי הכרות במפגשים "פנים אל פנים" עם החרדים ומוסדותיהם

החילונים גם ילמדו מהחרדים מה היא ערבות הדדית, כי הרי לחילונים אין כלל ערבות כזו. כך, בעיני דרור, יצטמצמו הפערים החברתיים.

וודאי אתם שואלים את עצמכם מה באחריות החרדים במפגש הזה בין חילונים וחרדים? ובכן, החרדים צריכים לוודא שהערכים "השמרניים והבדלניים" שלהם "לא נפגעים" בעקבות המגע עם החילונים.

כן, כך זה נכתב על ידי חרדי אמיתי. זו לא פרודיה ולא בדיחה.

אז אם כבר אנחנו מדברים על שנאה, אולי שווה שמר דרור יבדוק מה עובר על אישה חרדית שרוצה לחיות חיים עצמאיים ולא להינשא בשידוך, על להט"ב חרדי שרוצה לצאת מהארון או על חרדי שרוצה להתגייס לצה"ל.

החברה החרדית מתהדרת באפס סובלנות, בהגדרה, לכל מי שמעז להיות שונה ומעז לחשוב עצמאית. את השיעור הראשון שלהם בסובלנות הם צריכים ללמוד מהמרכז הגאה בתל אביב, בו באמת לומדים על אהבת האחר והאדם באשר הוא.

את ההיכרות של הציבור החרדי והחילוני צריך לעשות בכמה מקומות חשובים, ואני מסכים עם דרור שההתחלה היא במערכת החינוך. החרדים, החילונים וכל הזרמים צריכים ללמוד בזרם אחד, ממלכתי, בו לומדים לימודי ליבה כמו אזרחות, אנגלית ומתמטיקה.

אחר כך החילונים והחרדים צריכים להיפגש בצבא, בו כולם וכולן משרתים באופן שווה. ואחר כך, בשוק העבודה. שם ייפגשו כל החרדים עם הציבור החילוני, שנושא אותם על גבו, ויבינו שלא מדובר באנשים שרוצים "לאיים על החיים שלהם", אלא שפשוט ישאו בנטל הכלכלי של חיים במדינה מודרנית. כמו כל אזרח אחר. אכן, היכרות בלתי אמצעית מצמצמת שנאה, אבל גם שוויון מצמצם שנאה, ואני חושב שהפיתרון שלי משלב בין השניים באופן מיטבי.

וודאי תשאלו את עצמכם מה באחריות החרדים במפגש הזה בין חילונים וחרדים? ובכן, החרדים צריכים לוודא שהערכים "השמרניים והבדלניים" שלהם "לא נפגעים" בעקבות המגע עם החילונים

אבל אם יש משהו שאני למד מדבריו של דרור הוא שאין תקווה או מקום להידברות. את השינוי צריך לעשות כמו הסרת פלסטר. לקצץ בתקציבים הנותנים לחרדים פריווילגיות מופרכות, לבטל את המוסדות מימי הביניים כמו הרבנות ובתי הדין הרבניים שמאמללים את חייהם של מיליוני ישראלים, ולחייב כל ילד וילדה חרדי ללמוד לימודים מלאים שיאפשרו להן ולהם לבחור בבוא היום את החיים שאותם הם רוצות ורוצים לחיות.

דרור חש מאויים, ובצדק, לציבור החילוני נמאס. הגיע זמן שוויון.

שמאלני ציוני גאה, תל אביבי, לומד משפטים ומלמד עברית. הוביל מחאות למען קהילת להט״ב, שיויון לנשים והדמוקרטיה הישראלית וכעת דובר של ח"כ יאיר גולן. גר עם הכלבה שלו, ירדנה.

הנה תמצית תסריט הבלהות שהתממש: יואב גלנט הפחדן אזר אומץ ואמר לציבור במרץ 2023 שבנימין נתניהו חייב להפסיק עם ההפיכה המשטרית, כי הערכת אמ"ן היא שעלולה לפרוץ מלחמה. זאת בשל כך שאויבינו מזהים את החולשה ההיסטורית שנתניהו הוביל אליה.

ובאמת: מי לא יכול היה לזהות את הדבר השקוף הזה? מנהיג בלתי כשיר שממוקד בעצמו בלבד אשר הרכיב ממשלת ימין קיצוני בזויה שמוקעת במערב. ביצוע הפיכה משטרית שהופכת את ישראל לדיקטטורה רקובה. כל גורם משפטי, כלכלי, מדיני וביטחוני במערב המום מהטרלול וחש סלידה עמוקה מממשלה פתולוגית זו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אנחנו נמצאים עכשיו במשבר בשתי חזיתות: בדרום – מלחמת "מבול עזה", מלחמה עוצמתית ברצועת עזה נגד חמאס; ובצפון, בלבנון – מלחמת "מבול חזבאללה", מלחמה נגד ארגון חזבאללה, שבשלב זה היא בעצימות נמוכה, אבל נדרש שינוי מצב מוחלט וחיסול האיום שלו עלינו מלבנון, ומלחמה זו עלולה להתפתח למלחמה בעצימות גבוהה מאוד.

אציג כאן חזונות לשלום שראוי לישראל לדבוק בהם, הן כלפי הפלסטינים והן כלפי לבנון, מטרות מלחמה של ישראל למלחמות לעת הזאת הנכפות על ישראל בדרום ובצפון, ולסיום דרכי פעולה אפשריות (דפ"אות): לפעולה מדינית; הסברה לדעת הקהל בעולם; ופנייה ישירה לאוכלוסייה הלא מעורבת ברצועת עזה ובלבנון.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספר נוסף שלו "אכזבה וגאווה - מלחמת יום הכיפורים" יצא לאור ב-2023 בהוצאת "טפר - הוצאה לאור".