על פי נתוני משרד הבריאות שהתפרסמו בשבוע שעבר, רק 3% מהחרדים התגלו כחיוביים לקורונה, ונדמה שהגל האחרון פוסח על החברה החרדית. כל זאת לא מפריע לנתוני מדד השנאה השנתי שהתפרסם ב-ט' באב להציג תמונה לא נעימה על הציבור הישראלי.
רק 3% מהחרדים התגלו כחיוביים לקורונה, ונדמה שהגל האחרון פוסח על החברה החרדית. זה לא מפריע לנתוני מדד השנאה השנתי, שהתפרסם ב-ט' באב, להציג תמונה לא נעימה על הציבור הישראלי
דודי דרור הוא מנכל אסקריא חברת יעוץ ומחקר המתמחה בחברה החרדית. החברה מבצעת סקרים ואנליזת מחקר להשגת תובנות עסקיות לקידום העסק.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בדיון הנוכחי לגבי המלחמה בעזה קיימות שתי הגדרות שמושמעות תדיר, ויש ויכוח האם נכון להשתמש בהן בנוגע למעשי צה"ל ברצועה. הראשונה היא "רצח עם" והשנייה היא "טיהור אתני".
"טיהור אתני" פירושו פעולה של ניקוי שטח גאוגרפי מנוכחותה של אוכלוסייה מרקע מסוים על-ידי גירוש אנשיה, מתוך כוונה שלא לאפשר עוד חזרתם למקום. לעומת זאת, "רצח עם" הוא ניסיון לנקות אזור מאוכלוסייה לא רצויה באמצעות הרג בניה. ההבדל בין שתי הפעולות האלה הוא מהותי, על אף ששתיהן נחשבות פשעי מלחמה ומנוגדות לדין הבינלאומי.
חגי אולשניצקי הוא דוקטור בלימודים קלאסיים, העוסק בחקר של היסטוריה צבאית, כלכלית, חברתית ומדינית. כיום חוקר ומרצה באוניברסיטת ורשה, ובעבר חוקר באוניברסיטת בזל.
כשההרגשה הכללית פה במדינה היא של לחץ וחרדה – בין אם כאלה שהילדים שלנו חווים או שאנחנו ההורים משרים עליהם שלא במתכוון – טיפול וייעוץ מקצועי הם עניין חשוב. אבל איך נדע שהילד שלנו בידיים המקצועיות הנכונות?
* * *
הנוער שלנו לא הספיק להתאושש מהקורונה והנה פרצה מלחמת חרבות ברזל, מלחמה אינטנסיבית שהפכה לשגרת החיים שלנו כבר מעל לשנה. כשמדובר בילדים ונוער, אפשר רק לדמיין את עוצמת הסערה שהם חווים. קל וחומר כשמדובר בהורים; מעבר לתסכול, לפחד מפני העתיד ולחרדות, אפשר להניח שקיימת בהם גם תחושה קשה של אשמה וחוסר אונים.
זוהר גורן אהרון הוא עו"ס קליני, פסיכותרפיסט, קב"ן במילואים ומומחה לטיפול בטראומה. מנהל ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה רב תחומית". http://www.otsmot-psy.co.il/
עולם הרפואה הצליח לשנות את אופי מחלת האיידס, שנתפסה כגזר דין מוות, לכזו שניתן לנהל כמו כל מחלה כרונית אחרת. לא פחות משמעותי הוא השינוי התודעתי – הפחדים, הסטיגמות והבידוד החברתי פינו את מקומם למודעות, אמפתיה ויכולת לקבל את המחלה כחלק מהחיים המודרניים.
* * *
בימים אלו שבהם אנו מציינים את יום האיידס העולמי, שחל החודש, אני זוכרת היטב את תחושות הפחד המצמית שנגיף האיידס עורר במהלך שנות ה-80. כמחלה שנחשבה לבעלת יחסי הציבור הגרועים בעולם – אנשים חששו מהדבקה, השמועות והמיתוסים חגגו והסטיגמות כלפי אוכלוסיות ספציפיות עבדו שעות נוספות.
דר' מרינה צדקין תמיר היא פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ואתה חושב שלאנשים החלולים האלה המתקראים אמריקנים כל זה אכפת? בדיוק כמו הביביסטים, רק הבטחות ריקות (make america great again), והכהניסטים (משילות) מעניין. הנה, תראו איזה יופי הצלחנו, ולא הצלחנו בגלל ה deep state . יש כאן פרדוקס? רק סמולנים רואים פה פרדוקס ולא מבינים שזו האמת. אין על ביבי. וטראמפ. ובן גביר. הם הצילו ויצילו אותנו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הדברים יפים, והרעיון לשילוב היכרות בחינוך מגיל צעיר מבורך.
עם זאת:
א. הנתון לגבי שנאה משני הצדדים לא נראה לי סביר. הילדים החרדים לומדים לשמור ולהיזהר מהפריצות שבעולם החילוני, ולפחד מהאנשים חסרי הערכים שבו. הסטרואוטיפים מושרשים היטב במערכת החינוך והחברה החרדית, ודאי באותם 60% קיצוניים יותר. אולי הילדים לא מודים בזה בסקר, כי המשמעות היא מעבר על המצוות לכאורה.
ב. החרדים, על כל גווניהם, אינם מאמצים חשיבה עצמאית, ואינם מוציאים מתוכם כמעט מנהיגים מתונים. ההקצנה הולכת וגדלה, וכל המקצין הרי זה משובח. מי שלא יכול עוד פשוט יוצא בשאלה. כל עוד נבחרי הציבור הזה מפגינים התעלמות מהערכים של החילונים (כן יש כאלו), ונלחמים להותיר את הציבור שלהם כולו, גם מי שלא מתאים לכך, בבתי המדרש והישיבות, מבלי לתרום כלכלית לחברה, אלא רק להיתלות בה – לא תזכו באהדת החילונים.
ג. שינוי המצב דורש שינוי עמוק בציבור החרדי, שיוביל לשינוי הסטטוס קוו, ויאפשר רק לעילויים בתורה ללמוד בלבד, וליתר החרדים לקחת חלק בחיי היום יום של המדינה, לצד לימוד התורה, כפי שקרה בכל מקום ולאורך כל ההיסטוריה של העם היהודי.
מה שמוביל היום את הנהגת החברה החרדית הוא הפחד הבלתי מרוסן מאובדן השליטה בציבור שלהם – שיגלה את מנעמי העולם החילוני וינטוש את הדת. לכן מחזיקים את הציבור בהפחדות. זו לא אמונה אמיתית, אלא יצירת תנאים שכולאים את האנשים, ומאפשרים רק לאמיצים במיוחד לברוח, ובמחיר כבד מאוד. אם הייתה אמונה אמיתי בצדקת הדרך, לא היו מונעים מפחד, ולא מנסים למנוע מפגש עם אנשים אחרים.
החרדיות צריכה לפתוח את דלתותיה לעולם, גם במחיר הסכנה שחלק מהחרדים יחליטו לעזוב. היות וההנהגה לא תעשה זאת, הציבור צריך להניע תהליכים אלו 'מלמטה', וזה לא קורה. משטר הפחד של ההנהגה משתק אתכם. פחד של ניתוק מתמיכת הקהילה, קשיי העולם שמחוץ לה, וסבלי העולם הבא.