ממשלת ישראל הפקידה בגנזך המדינה תמלולי ישיבות שקיימה בנושא הקורונה. כך עולה מתשובת גנזת המדינה שניתנה לאחרונה לפנייתה של מנכ"ל העמותה לחופש המידע. התשובה ניתנה במסגרת עתירה שהגישה העמותה בצוותא עם שורת כלי תקשורת, בבקשה לחשוף את תמלולי ישיבות הממשלה בנושא הקורונה.
ממשלת ישראל הפקידה בגנזך המדינה תמלולי ישיבות שקיימה בנושא הקורונה. כך עולה מתשובת גנזת המדינה שניתנה לאחרונה לפנייתה של מנכ"ל העמותה לחופש המידע
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
תשובת הגנזת איננה מתייחסת למועד ההפקדה. לסוגיית מועד ההפקדה השלכות מרחיקות לכת בדבר חשיפת התמלולים לציבור. אם יתברר, כי ההפקדה בוצעה טרם חילופי הממשלות ביוני ואף בטרם הגשת העתירה, יהיה ביכולתה של המדינה לטעון בפני בג"ץ, כי חשיפת התמלולים עומדת בסתירה לחוק הארכיונים.
על-פי חוק הארכיונים, מרגע הפקדת תמלולי ישיבות הממשלה בגנזך, חל עליהם חיסיון של שלושים שנה. בימים הקרובים מתכוונת מנכ"ל העמותה לחופש המידע, רחלי אדרי, לפנות לגנזת המדינה בדרישה לדעת מתי נעשו ההפקדות האמורות.
במקרה או שלא, החוק איננו מגדיר במפורש מתי חלה על הממשלה חובת ההפקדה בגנזך המדינה. כך נוצרת עוד פירצה המאפשרת למדינה לחמוק מחשיפת תמלולים.
חשוב לחדד: הפקדת מסמכים בגנזך המדינה איננה דבר של מה בכך. מדובר בהליך מרכזי בעל השלכות ציבוריות נרחבות, בין היתר, עקב הטלת החיסיון הנלווה אליו.
הגיוני שבעת חילופי ממשלות יופקדו חומרים בגנזך המדינה; אבל האם סביר שמייד לאחר תום דיון בממשלה יופקדו התמלולים הנוגעים לו? על פי אדרי: "אצל נתניהו זאת הייתה פרקטיקה. ידוע שכשהוא לא רצה שחומר ייצא החוצה מישיבות הממשלה בהתאם לחוק חופש המידע, הוא דחף אותו לגנז המדינה או העביר אותו לשב"כ".
הפקדת מסמכים בגנזך המדינה היא הליך בעל השלכות ציבוריות נרחבות, בהן החיסיון הנלווה. הגיוני שבעת חילופי ממשלות יופקדו החומרים בגנזך, אבל האם סביר שמייד לאחר דיון בממשלה?
מזה למעלה משנה נמנע מזכיר הממשלה מחשיפת תמלולי ישיבות הממשלה וקבינט הקורונה, בהתאם לתקנון הממשלה. תמלולים אלה יכולים לשפוך אור על מערכת השיקולים שהנחתה את ממשלת נתניהו בקביעת מדיניות הקורונה בראשיתה.
מזכיר הממשלה מסרב להשתמש בסמכותו ולאפשר לעיתונאים לעיין בחומרי הקבינט, משום שלטענתו, מדובר בחומרים המסווגים כ"סודיים ביותר", ולכן יש לסגור אותם בארכיון המדינה. המשמעות: לציבור יתאפשר לעיין בחומרים רק לאחר שלושים שנה.
לדברי אדרי: "התקנות שמזכיר הממשלה נשען עליהן עומדות בסתירה לחוק יסוד הממשלה וזהו הבסיס לעתירה שהגשנו".
אולם הפקדת התמלולים טרם הגשת העתירה, עלולה לעקר את הטענה שבלב העתירה, לפיה ההסתרה נוגדת את חוק יסוד הממשלה.
סיפור חשיפת תמלולי ישיבות הקורונה הינו מקרה מורכב וסבוך בעל זוויות ופרשנויות רבות. הוא נוגע לשורה של חוקים ותקנות, ביניהם חוק יסוד הממשלה, חוק הארכיונים, חוק חופש המידע ותקנון הממשלה.
למעלה משנה נמנע מזכיר הממשלה מחשיפת תמלולי ישיבות הממשלה וקבינט הקורונה, בהתאם לתקנון הממשלה. התמלולים יכולים לשפוך אור על שיקולי ממשלת נתניהו בקביעת מדיניות הקורונה
תסבוכת זו איננה מקרית. שורה של משפטנים ומומחים לחופש המידע מבהירים, כי זאת אחת הדרכים בהן נוקטת המדינה במטרה להותיר את הציבור בערפל ולהקשות עליו להיחשף למסמכים שישפכו אור על השיקולים ועל מערכת קבלת ההחלטות של ממשלות ישראל.
הדרישה לחשיפת תמלולי קבינט הקורונה וישיבות הממשלה בסוגיית הנגיף, הינה מקרה מהמובהקים ביותר להמחשת מדיניות הערפול של מדינת ישראל.
גנז המדינה הקודם, יעקב לזוביק, אף מגדיר זאת באנלוגיה כ"אותיות הקטנות של האותיות הקטנות בפוליסת הביטוח". לזוביק, ששימש בתפקיד בשנים 2018-2011, מעריך, כי אם הופקדו תמלולי ישיבות הקורונה בגנזך המדינה, יתקשה בג"ץ עד מאוד לקבל את העתירה לאור העובדה כי חשיפתם עומדת בסתירה לחוק הארכיונים; זאת, בשל התקדים שתיצור הפסיקה וההשלכות הכבירות שיהיו לה על יתר הנושאים וההחלטות שנידונו במסגרת ישיבות הממשלה לאורך השנים.
השאלה שעמדה למבחן בכתבה זו הייתה מדוע הוטל חיסיון לשלושים שנה על תמלולי דיוני הממשלה וקבינט הקורונה. שאלת יעילות הזריקות של פייזר, כמו גם סוגיות רפואיות מקצועיות אחרות, אינן רלוונטיות לכאן. הניסיון היה להבין מה הרקע שהביא להחלטה להטיל את החיסיון; האם, למשל, המחיר שסוכם כי מדינת ישראל תשלם לחברת פייזר הוא הרקע לחיסיון או שמא מדובר במניעים אחרים.
תסבוכת זו איננה מקרית. שורת משפטנים ומומחים לחופש המידע מבהירים, כי זו אחת הדרכים בהן נוקטת המדינה כדי להותיר את הציבור בערפל לגבי מערכת קבלת ההחלטות
בכירים במערכת הבריאות, כמו גם חבר-הכנסת לשעבר עפר שלח, שעם פרוץ הקורונה עמד בראש ועדת הקורונה בכנסת ומחודש אפריל 2020 שימש כראש הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, לא ידעו להשיב לשאלה זאת. כולם סברו שיש להסיר את החיסיון.
גם שר הביטחון בני גנץ, שר החוץ יאיר לפיד ואיתם שורה של שרים, חברי-כנסת ואנשי ציבור, התבטאו לאחר כינון הממשלה הנוכחית בראשות נפתלי בנט, כי יש להסיר את החיסיון מעל דיוני הממשלה וקבינט הקורונה.
בפתח הדברים ולאחר בירור הנושא, יש להבהיר, כי הטלת החיסיון לשלושים שנה איננה חריגה או ייחודית לקורונה. מקורה, כאמור, בשורה של חוקים ותקנות ממשלה, ולדברי לזוביק "נעשית באופן אוטומטי". גם אדרי מאשרת את הדברים. "הפוליטיקאים בכלל לא מבינים את הסיפור כאן. זה מאבק של משפטנים ופקידים. מבחינתם מדובר באסון. זה מדרון חלקלק עבורם", היא אומרת.
אדרי מבהירה, כי עיקר העניין בחשיפת התמלולים נוגע לשבועות הראשונים מרגע הופעת הקורונה בישראל; קרי, החודשים מרץ-אפריל 2020. בתקופה זו, הוטלו הסגר וההגבלות הראשונות על הציבור, שגזרו עליו מחירים כלכליים ואישיים כבדים.
לא פחות חשוב מכך, זה גם היה הרקע להקמת ממשלת הרוטציה בין נתניהו לגנץ באפריל 2020. "אנחנו רוצים לדעת מה אמר כל אחד מהנוכחים בישיבות האלה, מה נאמר להם ומה היו חילופי הדברים ביניהם", אומרת אדרי.
כזכור, פירק גנץ בצוותא עם גבי אשכנזי את השותפות עם יאיר לפיד ומשה יעלון במפלגת "כחול-לבן" ובכך אפשר את הקמת הממשלה.
עם חתימת ההסכם בין השניים פורסמה הודעה משותפת לליכוד ולמפלגתו של גנץ, לפיה: "לאור מצב החירום במדינה ועל רקע האתגרים הרפואיים, הכלכליים והחברתיים הניצבים בפני מדינת ישראל, הושגה הערב הסכמה בין ראש הממשלה נתניהו ובני גנץ, על הקמת ממשלת חירום לאומית".
עיקר העניין בחשיפת התמלולים נוגע לשבועות הראשונים של הקורונה בישראל; אז הוטלו הסגר והגבלות שגזרו על הציבור מחירים כלכליים ואישיים כבדים. זה גם היה הרקע להקמת ממשלת הרוטציה בין נתניהו לגנץ
כחלק מהרכבת הממשלה, סוכם על הקמת קבינט קורונה בהובלה משותפת של נתניהו וגנץ, ש"ירכז את הטיפול במגפה בהשתתפות השרים הרלוונטיים וגורמי המקצוע". גנץ נימק אז, כי אחרי שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה, החליט "לשמור על הדמוקרטיה ולהילחם בקורונה".
הסגר הראשון שהוטל בעקבות הקורונה, הביא לדחייה בחודשיים של פתיחת משפט נתניהו. המשפט אמור היה להיפתח בתאריך 17 במרץ 2020. יום קודם, בשעת לילה מאוחרת, הכריז שר המשפטים אז, אמיר אוחנה: "מצב חירום מיוחד בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל למשך עשרים-וארבע השעות הקרובות בעקבות התפשטות נגיף הקורונה".
למחרת הודיע בית המשפט המחוזי על דחיית הדיון הראשון במשפט נתניהו ליום 24 במאי.
משפט נתניהו נדחה ל-24.5, יפתח בעוד חודשיים. כך החליטה ראש ההרכב רבקה פרידמן פלדמן. הצטרפו למשדר ב-@KnessetT https://t.co/n6rcdB3GQI
— עידן קוולר (@IKweller) March 15, 2020
חשיפת התמלולים הנוגעים לישיבות הממשלה וקבינט הקורונה באותם ימים הופכות בנסיבות האמורות לחיוניות מאוד, בשל החשש כי נתניהו ניצל את התפרצות המחלה לא רק להרכבת ממשלת החירום, אלא גם לטובת דחיית משפטו.
חשיפת התמלולים הנוגעים לישיבות הממשלה וקבינט הקורונה באותם ימים הופכות לחיוניות מאוד, בשל החשש כי נתניהו ניצל את התפרצות המחלה לא רק להרכבת ממשלת החירום, אלא גם לטובת דחיית משפטו
נוסף על כך, מוכנותה של מערכת הבריאות לשעת-חירום – בכלל זה התפרצות מגפה (הקורונה עונה על הגדרה זו), מלחמה, רעידת אדמה וכל אירוע רב-נפגעים אחר – הייתה לקויה מאוד.
שורה של דוחות, לרבות של מבקרי-המדינה בעשור וחצי האחרונים, עוד קודם להופעת הקורונה, חשפו ליקויים חמורים במוכנות מערכת הבריאות לאירועים שכאלה. דוחות אלה מתחו ביקורת חריפה לא רק על מוכנות מערכת הבריאות, אלא גם על אי-עמידה בתקנות שהיא עצמה קבעה ואי-יישום דוחות קודמים שהתריעו על היעדר מוכנות בסיסית.
באפריל 2020 פרסמתי במסגרת גוף התקשורת "השומרים" שני תחקירים שחשפו את היעדר המוכנות להתפרצות מגפה של מערכת הבריאות ואת הכאוס ששרר כתוצאה מכך בשבועות הראשונים להופעת הקורונה בישראל.
נתניהו היה ראש-ממשלת ישראל משך שתיים-עשרה שנה ברציפות, החל משנת 2009. בחלק מהזמן אף שימש כשר הבריאות. שר הבריאות בעת התפרצות הקורונה היה יעקב ליצמן.
בשנים 2013-2009 שימש ליצמן כסגן שר הבריאות (עקב סירובו באותה עת להתמנות לתפקיד שר בממשלה "ציונית") וכשר הבריאות בשנים 2017-2015. במילים אחרות, באחת-עשרה השנים טרם הופעת הקורונה, היה ליצמן שר הבריאות הוותיק ביותר. האחריות על מידת מוכנות מערכת הבריאות לשעת-חירום מוטלת בעיקר עליו.
נוסף על כך, מוכנות מערכת הבריאות לשעת-חירום – בכלל זה התפרצות מגפה, מלחמה, רעידת אדמה וכל אירוע רב-נפגעים אחר – הייתה לקויה מאוד
עולה השאלה, האם לא היה לשניים האלה, יותר מכל בעלי התפקידים האחרים בממשלות לאורך תקופה זאת, אינטרס למנוע את חשיפת הפרוטוקולים בנוגע לקורונה. כך למשל, הציג נתניהו לשרי הממשלה במרץ 2020 נתונים, לפיהם מספר המתים בישראל מהנגיף עלול להגיע לעשרת-אלפים בני-אדם ולמיליון חולים תוך חודש.
"צריך לפעול עכשיו וזאת הסיבה שאנחנו מחמירים את ההנחיות", אמר להם. כבר אז התריעו מומחים לפסיכולוגיית אסונות, כי להפחדות אלה מחיר כבד על האוכלוסיה.
עם כניסתו של נפתלי בנט לתפקיד ראש הממשלה, פנתה אליו אדרי, מנכ"ל העמותה לחופש המידע, על רקע עתירת העמותה לבג"ץ:
"במהלך ניהול משבר הקורונה וככל שגברו המחלוקות, נחשף הציבור לפרסומים חלקיים ביותר ומגמתיים שהתפרסמו בכלי-התקשורת במסגרת הדלפות מישיבות הממשלה…רוב חברי הממשלה בעד מסירת התמלולים, לרבות שר הבריאות יולי אדלשטיין, ואילו מי שהתנגד למסירת המידע היה נתניהו".
באותו יום גם נשלח לראש הממשלה בנט מכתב מאת שר הביטחון גנץ, בו הוא קורא "לאפשר לציבור להיחשף לדיון במלואו" ומבקש מבנט לפעול להסרת החיסיון מעל לתמלולי דיוני הקורונה "בכל דרך אפשרית". גנץ מציין במכתב, כי בפברואר השנה פנה לנתניהו לאפשר את חשיפת התמלולים – אולם נתניהו סירב.
נתניהו הציג לשרי הממשלה במרץ 2020 נתונים, לפיהם מספר המתים בישראל מהנגיף עלול להגיע לעשרת-אלפים בני-אדם ולמיליון חולים תוך חודש
אלא שדבריו של גנץ מתקבלים אצל לזוביק בספקנות. הוא מחדד – וכמוהו גם אדרי – כי הבעיה כיום בחשיפת התמלולים לא נעוצה בשרים ובפוליטיקאים, אלא בפקידי משרדי הממשלה: "רגע אחרי שגנץ ולפיד התבטאו בעד חשיפת התמלולים, אני מתאר לעצמי שהיועצים-המשפטיים של המשרדים הסבירו להם בשקט שזה לא כל-כך פשוט ועומד בסתירה לחוק".
עד כמה סבוך ומורכב הפלונטר המשפטי? באפריל 2020 הגישה התנועה לחופש המידע בצוותא עם שורת כלי תקשורת עתירה לבג"ץ להורות על חשיפת התמלולים. חודשיים מאוחר יותר הורה בג"ץ על מחיקת העתירה בטענה כי הדיון בנושא צריך להתקיים במסגרת חוק חופש המידע, קרי, בבית המשפט המחוזי.
בדצמבר אותה שנה דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את הבקשה לחשיפת התמלולים, שהייתה הבקשה העיקרית בעתירה. השופט, אלי אברנבאל, נימק את ההחלטה בכך שחוק חופש המידע קובע כי רשות ציבורית לא תמסור מידע "אשר אין לגלותו על פי כל דין" ומאחר שהוראות תקנון עבודת הממשלה קובעות כי דיוני הממשלה סגורים והתמלילים חסויים – הרי שמדובר בדין האוסר את גילוי הפרוטוקולים. הערעור על החלטה זו נידון כאמור בימים אלה בבג"ץ.
אולם העתירה למחוזי התקבלה חלקית, לאחר שאברנבאל התיר לחשוף מסמכים שהוגשו לממשלה ושעמדו בבסיס קביעת המדיניות שלה ביחס לקורונה. "חלק מהותי הוא לא רק מה אמרו השרים בדיונים, אלא מה הראו להם", מבהיר לזוביק.
מאחר שהוראות תקנון עבודת הממשלה קובעות כי דיוני הממשלה סגורים והתמלילים חסויים – הרי שמדובר בדין האוסר את גילוי הפרוטוקולים. הערעור על החלטה זו נידון כאמור בימים אלה בבג"ץ
ואכן, חשיפת חלק מהמסמכים בעקבות החלטת בית המשפט, גילתה, כי הבסיס למדיניות הממשלה בחודשיים הראשונים לקורונה היה במקרה הטוב שגוי ברובו. לפני כשבועיים אף הודה מנכ"ל משרד הבריאות באותה תקופה, משה בר סימן טוב, כי "קונספציית החיסונים" בה נקטה הממשלה הייתה שגויה. כך למשל, לדבריו, "חשבתי שהחיסונים ייתנו הגנה טובה יותר לאורך זמן – התבדיתי".
בינתיים ממשיכה ונדונה העתירה בבג"ץ. אלא שלפני ימים אחדים התברר לתנועת לחופש המידע, כאמור, שחלק מהתמלולים כבר הופקדו בגנזך המדינה. שלא במקרה, התקבלה תשובת הגנזת באשר להפקדת התמלולים בעמותה לחופש המידע בסערת רגשות. בעמותה מודעים לאפשרות כי מהלך זה יביא לדחיית העתירה ומבינים כי לכל הפחות, תחייב אותם בהגשת עתירה חדשה.
"התקדימים בעתירה הזאת אימתניים", אומר לזוביק ומנמק מדוע להערכתו היא צפויה להידחות, "אם היא תתקבל, יקרוס נדבך מרכזי בכל המנגנון שהמדינה בנתה לעצמה כדי להסתיר מהציבור מה היא עושה".
עד כמה קבלת העתירה מאיימת על המדינה? בדיון האחרון בבג"ץ רמזו נציגי פרקליטות המדינה, כי קבלת העתירה תביא להפסקת נוהל הכנת תמלולים בישיבות הממשלה ובוועדות השרים.
סוגיות תקנון הממשלה וחוק הארכיונים אינן המכשולים האחרונים העומדים בפני חשיפת התמלולים, גם אם העתירה תתקבל בידי בג"ץ. מה שמחזיר אותנו לקשיים שיצרה המדינה במכוון במטרה להקשות על הציבור ואף למנוע ממנו מלהיחשף לתמלולי ישיבות הממשלה. עד שנת 2010 קבע חוק האכיונים חיסיון של שלושים שנה לכל דיוני הממשלה וועדות השרים.
באותה שנה תוקן החוק כך, שעל דיונים ביטחוניים הנוגעים, בין היתר, למוסד ולשב"כ, תוארך תקופת החיסיון לשבעים שנה. יתר הנושאים העוברים תחת מזכירות הממשלה והנידונים בישיבות הממשלה ובוועדות השרים מטעמה, נותרו תחת חיסיון בן שלושים שנה. בשנת 2019 שוב עודכן החוק בלחץ מערכת הביטחון ובתמיכת נתניהו, כך שהחיסיון הוארך לתשעים שנה.
ב-2010 תוקן החוק כך, שעל דיונים ביטחוניים הנוגעים, בין היתר, למוסד ולשב"כ, תוארך תקופת החיסיון ל-70 שנה. ב-2019 שוב עודכן החוק בלחץ מערכת הביטחון ובתמיכת נתניהו, כך שהחיסיון הוארך ל-90 שנה
כאשר נפתחו בשנת 2017 התמלולים הנוגעים לדיוני הממשלה לאחר מלחמת ששת הימים, הושחרו והוסתרו תמלולים מדיונים שלמים רק עקב נוכחותם של אנשי שב"כ ומוסד בהם. עם תחילת ההתמודדות של ממשלת ישראל עם הקורונה, נשלח המוסד לסייע בהשגת מכונות הנשמה ועלתה האפשרות להשתמש באיכוני שב"כ למעקב אחר אזרחים במטרה למנוע הפרות סגר או בידוד. נציגי שני הארגונים נכחו בישיבות קבינט הקורונה.
מי שניהלה את ההתמודדות עם הקורונה בימיה הראשונים, הייתה המועצה לביטחון לאומי (המל"ל). בראש המל"ל עמד מאיר בן-שבת, לשעבר סגן ראש שב"כ ומקורבו של נתניהו. בן-שבת נשלח בינואר 2019 מטעמו של נתניהו לחיים דרוקמן, במטרה שזה ילחץ על נפתלי בנט ואיילת שקד שלא לפרוש מהממשלה.
באותם ימים, גם הקים נתניהו את "החמ"ל הלאומי למאבק בקורונה". בראשו עמד ראש המוסד, יוסי כהן, ועל חברי החמ"ל נמנו גם מנכ"לי משרד הביטחון ומשרד הבריאות. מטרת החמ"ל, בין היתר, הייתה לקדם רכש רפואי בחו"ל לטיפול בקורונה.
מספר ימים מאוחר יותר, אף הקימה מערכת הביטחון בבית-חולים תל השומר "מרכז שליטה למשבר הקורונה", בהשתתפות אנשי המוסד, סיירת מטכ"ל, יחידות טכנולוגיות באגף המודיעין, משרד הבריאות וגופים אחרים. המרכז פעל למציאת פתרונות לא רק בתחום רכש ציוד, אלא גם בתחומי המחשוב, לוגיסטיקה ומערך הבדיקות.
עפר שלח, שבאותם ימים עמד בראש ועדת הקורונה של הכנסת ובעברו היה חבר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, מתח אז ביקורת קשה על ההחלטה להטיל את ניהול ההתמודדות עם הקורונה על המל"ל ואמר, כי "אין למל"ל כלים להתמודד עם הקורונה. זה פשוט נלעג ובלתי נתפש".
תחילה נשלח המוסד לסייע בהשגת מכונות הנשמה ועלתה האפשרות להשתמש באיכוני שב"כ למעקב אחר אזרחים במטרה למנוע הפרות סגר או בידוד. נציגי שני הארגונים נכחו בישיבות קבינט הקורונה
על פי לזוביק: "קיים חשש שאם בית-המשפט יגלה נוכחות להסיר את החיסיון, יבואו אנשי שב"כ והמוסד ויגידו שבכלל צריך לחול חיסיון לתשעים שנה על התמלולים האלה. זה פלונטר שנעשה יותר מאיים בעקבות מה שקרה עם תמלולי הדיונים אחרי מלחמת ששת-הימים. עובדה שעמדת שב"כ והמוסד בעניין הזה התקבלה. זאת סכנה אמיתית.
"התסבוכת מכיוון שב"כ והמוסד טרם באה בכלל לידי ביטוי בהקשר הקורונה. אפשר לשער, שהיה ובית-המשפט יורה לממשלה לפתוח את התמלולים, שנייה אחרי זה יקפצו הביטחוניסטיים. נכון לעכשיו, למדינה אין סיבה להעלות את הטיעון הזה, כי היא עוד לא הפסידה בעתירה".
אדרי מודעת לאפשרות הזאת. "בכל דיון שמתנהל על-ידי ראש המל"ל, התמלולים נסגרים לתשעים שנה", היא אומרת. "זה אחד החששות הממשיים שלנו שיקרו כאן. אבל בג"ץ יכול לתת כל צו שימצא לנכון, כולל קיצור תקופת ההפקדה. הקורונה היא סוגיה אזרחית, לא ביטחונית".
לזוביק מסכם ואומר: "המדינה לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד ובג"ץ הנוכחי איננו כזה אמיץ. לדעתי, העתירה לא תתקבל, אבל מצד שני, בג"ץ לא זרק אותם מהמדרגות".
חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו