הגלובוס השחור: מזהם השבוע

אין ספק, הפעם לא הצליחו לתפוס את המשטרה לא מוכנה. כשחברי הכנופייה הגיעו לבנק, כוח גדול של שוטרים, חלקם חובשי קסדות, כבר ארב להם שם. המזימה סוכלה, הציוד הוחרם וראשי הקנוניה הובלו למעצר.

ככה – מוכנה ונחושה – אנחנו רוצים את המשטרה שלנו. אם היא לא סיפקה את הסחורה בכפר קאסם – שם השוטרים חטפו מכות והתקפלו – אז לפחות עשתה את העבודה בשדרות רוטשילד בתל אביב.

המבצע המוצלח הזה, שהתקיים ביום רביעי בבוקר, גדע את מחאתה של קבוצת פעילי סביבה הנושאת את השם האפוקליפטי "המרד בהכחדה" עוד לפני שהחלה.

הפעילים הגיעו למחות נגד מדיניות ההשקעות של בנק הפועלים, שכוללת פרויקטים מזהמים – ביניהם השקעה של 125 מיליון דולר בפיתוח מאגר נפט במפרץ מקסיקו.

הפעילים הגיעו למחות נגד מדיניות ההשקעות של בנק הפועלים, שכוללת פרויקטים מזהמים – ביניהם השקעה של 125 מיליון דולר בפיתוח מאגר נפט במפרץ מקסיקו

המשטרה מפנה מפגן מחאה של המרד בהכחדה בבנק הפועלים בתל אביב, 6 באוקטובר 2021 (צילום: המרד בהכחדה)

מחאות מהסוג הזה פופולריות בשנים האחרונות בעולם, משום שארגוני ופעילי סביבה הבינו שאת מסלול הכסף צריך לקטוע במקור – במקום שבו מחליטים איפה וכמה להשקיע. בלי עורף מימוני, התאגידים לא יוכלו לזהם את הפלנטה באין מפריע.

אבל משטרת ישראל לא התכוונה לתת לזה לקרות. שהרי אם הפעילים – שאינם אלימים ולא נשקפת מהם שום סכנה לציבור – היו מצליחים לטפס על השלט בחזית הבנק, לתלות באנר ולהעלות תמונת ניצחון לרשתות החברתיות, זה היה עלול להסתיים ב… ובכן, לא היה קורה דבר. אולי התדמית של הבנק היתה מוכתמת קצת, אבל ניתן להעריך בזהירות שהוא היה עומד בזה. למשטרת ישראל זה כנראה נראה כמו סיכון שאסור לקחת.

אם הפעילים – שאינם אלימים ולא נשקפת מהם שום סכנה לציבור – היו מצליחים לטפס על השלט בחזית הבנק, לתלות באנר ולהעלות תמונת ניצחון לרשתות החברתיות, זה היה עלול להסתיים ב… ובכן, לא היה קורה דבר

למשטרה, כמו לכל ארגון – בעיקר במגזר הציבורי המדולל – יש שמיכה באורך מוגבל של כוח אדם. היא ביקשה לאחרונה (בצדק) תוספת של אלפי שוטרים לטיפול בפשיעה במגזר הערבי, וקיבלה בערך אלף. לא פעם, כשמרואיינים מטעם המשטרה נשאלים על מחסור באכיפה בתחומים שונים, הם עונים שהסד"כ מתוח עד הקצה – בוודאי בשנה של קורונה וסגרים – ומתקשה להגיע לכל המשימות.

ולכן, כשזה המצב, תמוה שמוצאים לנכון לשלוח מספר דו-ספרתי של שוטרים נחושים כדי לבלום קומץ אזרחים שמודאגים ממשבר האקלים.

פעילי המרד בהכחדה מפגינים מול הכנסת, אוגוסט 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

הגלובוס הירוק: אביר הסביבה של השבוע

שבוע פורה עבר על שרת התחבורה מרב מיכאלי. מרגע שנחתה משהותה הארוכה בארצות הברית, היא קיבלה לפחות שלוש החלטות כבדות משקל:

• לא יהיה שדה תעופה בעמק יזרעאל;
• לא תיסלל אוטוסטרדה (כביש 39) שתבתר את עמק האלה ותחבר בין אשקלון לירושלים;
• והתחנה המרכזית החדשה תועתק ממקומה, לאחר שהמו"מ המייגע בין משרד התחבורה, עיריית תל אביב ורשות מקרקעי ישראל הבשיל סוף סוף. בלי אלפי אוטובוסים מעשנים ומפלסי הבטון הכעורים, חייהם של תושבי שכונות נווה שאנן, שפירא והסביבה עשויים להיראות כמו תחילתה של שפיות.

המכנה המשותף לכל ההחלטות הללו הוא שהן מבשרות על שינוי כיוון מהותי לעומת הממשלות ושרי התחבורה הקודמים (בהסתייגות שגם מירי רגב בשלהי כהונתה תמכה בהקמת שדה התעופה בנבטים). סוף סוף קצת כיסוי לצ'ק היומרני המוכר בשם "ממשלת שינוי".

המכנה המשותף לכל ההחלטות הללו הוא שהן מבשרות על שינוי כיוון מהותי לעומת הממשלות ושרי התחבורה הקודמים. סוף סוף קצת כיסוי לצ'ק היומרני "ממשלת שינוי"

שרת התחבורה מרב מיכאלי במליאת הכנסת בפתיחת מושב החורף, 4 באוקטובר 2021 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

התפנית העקרונית ביותר – שיכולה לבשר על החלטות נוספות בהמשך – היא זו שנוגעת לביטול כביש 39. המסר: הרבה פחות מיליארדים לכבישים ולתשתית שמשרתת מכוניות פרטיות ומחרבת את השטחים הפתוחים, הרבה יותר תקציבים לתחבורה ציבורית.

אבל כל ההחלטות הללו גם מייצרות אתגרים ודורשות עבודת המשך מאומצת: איפה כן יהיה שדה התעופה הגדול השני של ישראל? האם מסופי האוטובוסים שאמורים לקום במקום המפלצת מלוינסקי יהיו מוכנים בזמן? אוטובוסים, כידוע, לא יכולים לחנות באוויר. האם התחבורה הציבורית ומערכות הסעת ההמונים באמת ישתפרו במידה כזו שלא יהיה צורך בכבישים נוספים? אשרי המאמינ/ה.

כל ההחלטות הללו גם מייצרות אתגרים ודורשות עבודת המשך מאומצת: איפה כן יהיה שדה התעופה הגדול השני של ישראל? האם מסופי האוטובוסים שאמורים לקום במקום המפלצת מלוינסקי יהיו מוכנים בזמן?

בשולי הדברים, רגע של נחת נרשם למיכאלי גם במליאת הכנסת, כשהתייצבה להשיב לשאלות הח"כים. ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה, בפרץ לא צפוי של פרגון, שיבח את העבודה שהיא עושה במשרד התחבורה.

מקלב הוא אחד החרוצים והרציניים מבין הח"כים, ובקדנציה הקודמת שימש כסגן שרת התחבורה. "אני הגעתי ממשרד התחבורה ואני מכיר את העבודה המורכבת", אמר, "ולמרות שאני באופוזיציה אני חושב שאת עושה את זה בהצלחה ושהתחבורה הציבורית השתפרה במשמרת שלך".

הספקנים יטענו שלמקלב וחבריו נמאס מהאופוזיציה ושהוא היה שמח לזנק בחזרה לתפקיד סגן שר התחבורה. ספק אם רבים מנוסעי התחבורה הציבורית היו חותמים על הקביעה שלו, לפיה בחודשים הספורים שבהם מכהנת הממשלה החדשה כבר מורגש שיפור ברמת השירות; זו המשימה העיקרית של מיכאלי – אפילו יותר מסוגיות חשובות כמו מיקום שדה התעופה והתחנה המרכזית – והיא עדיין לפניה.

טיפ ירוק לשבת

השבוע שוב התקשר אליי בכיר באחת העיריות ובפיו בקשה: "תגיד לאנשים שיפסיקו לזרוק מגבונים לאסלה", הוא הפציר, והדגיש: "כן, גם את אלה שכתוב עליהם 'מתפרקים במים'. הם לא מתפרקים ולא נעליים".

סתימות מגבונים הפכו לאחד ממפגעי התשתיות הנפוצים שעולים לקופה הציבורית ביוקר. המגבונים שמודחים באסלה מתלכדים לכדורים עצומים שסותמים את צנרת הביוב, גורמים להצפות ענק, מעסיקים את המנגנון העירוני ומכבידים על התקציב.

סתימות מגבונים הפכו לאחד ממפגעי התשתיות הנפוצים שעולים לקופה הציבורית ביוקר. המגבונים שמודחים באסלה מתלכדים לכדורים עצומים שסותמים את צנרת הביוב וגורמים להצפות ענק

אין הבדל מהותי בין המגבונים הרגילים לאלה שמתיימרים להתפרק במים: גם אם בסוף הם מתפרקים, זה בוודאי לא קורה בטווח הזמן הרלוונטי שבו הם אמורים להישטף בצנרת העירונית. "ונניח שהם יתפרקו אחרי שנתיים", אמר לי פעם איש תשתיות, "מה זה עוזר לנו?"

מגבונים שנשלפו מתשתית ביוב. אילוסטרציה (צילום: מי שבע)

מגבונים הם מוצר חד פעמי ממכר, רובם טבולים בחומרי בישום כימיים שאינם מומלצים לשאיפה ולמגע עם העור והם עולים לא מעט. בקיצור – מפגע סביבתי, בריאותי וכלכלי.

אבל גם אם בשם הנוחות בחרתם להשתמש בהם, אז בסיום השימוש זכרו להשליך אותם לפח ולא לאסלה. גם ככה הם כבר גרמו מספיק נזק.