1

המקפצה של דרעי

אריה דרעי מאמין שהוא יוכל לאחוז את המקל בשני קצותיו. מצד אחד, הוא התפטר מהכנסת והודיע כי הוא מוותר על ההטבות המגיעות לו כשר וכח"כ לשעבר, וזאת על מנת שבית המשפט שאימץ את הסדר הטיעון בפרשת עבירות המס, לא ידון בשאלה האם בעבירות שבהן הודה במסגרת ההסדר יש קלון.

ואכן, בגזר הדין שניתן השבוע, הסתמך השופט שמואל הרבסט על כך שדרעי נטש את החיים הציבוריים, הן כהצדקה להימנע מדיון בשאלת הקלון, והן כהצדקה לעונש הקליל שעליו הסכימו הצדדים לעסקה.

"הנאשם, איש ציבור זה שנים רבות, מדיר עצמו מעתה מרצון מעיסוק בצרכי ציבור", כתב הרבסט. "אין זה קורבן קל למי שמציב עצמו כשליח ציבור בעשורים האחרונים".

"הנאשם, איש ציבור זה שנים רבות, מדיר עצמו מעתה מרצון מעיסוק בצרכי ציבור", כתב הרבסט. "אין זה קורבן קל למי שמציב עצמו כשליח ציבור בעשורים האחרונים"

ועוד הוסיף: "כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית – יוכל למצוא מנוח לחשש זה ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצרכי ציבור, וזאת בשל התרחקותו מהזירה הציבורית". שיקול זה, הבהיר השופט, נשקל לזכותו של דרעי.

נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט שמואל הרבסט, בדיון על הסדר הטיעון של אריה דרעי, 1 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הרבסט לא בדה את הדברים ממוחו הקודח. בשבוע שעבר, במעמד הטיעונים לעונש, ניתנה זכות המילה האחרונה לנאשם – ובה הבהיר דרעי כי הוא אכן נוטש את הזירה הציבורית: "התייעצתי עם רבותיי אם מותר לי על פי דין לעשות מה שאני עושה ולהתפטר מהכנסת ולהגיד לציבור שבחר בי, אני בוחר בחיים הקלים ועוזב את הכנסת. הייתה לי התלבטות קשה מאוד. קיבלתי את זה במודעות ובלב לא קל".

דרעי הוסיף: "אני רוצה להמשיך עם הזמן שנשאר לי להשקיע בצרכי ציבור בלי לערב את המלחמות הללו ולהמשיך לייצג את השכבות והציבור שאני מייצג בצורה אחרת גם אם לא מהכנסת".

דרעי הוסיף: "אני רוצה להמשיך עם הזמן שנשאר לי להשקיע בצרכי ציבור בלי ולהמשיך לייצג את השכבות והציבור שאני מייצג בצורה אחרת גם אם לא מהכנסת"

השופט הרבסט, המכהן כנשיא בית משפט השלום בירושלים, לא הסתפק באימוץ העונש שבהסדר הטיעון – 12 חודשי מאסר על-תנאי וכן קנס בסך 180 אלף שקל – אלא אף הלך לטובת הנאשם עוד יותר ממה שביקש סנגורו, עו"ד נבות תל-צור.

בשלב הטיעונים לעונש ביקש תל-צור שהקנס ייפרש על פני 18 תשלומים של 10,000 שקל כל אחד. הרבסט החליט לפרוש את הקנס ל-20 תשלומים, של 9,000 שקל כל אחד.

אריה דרעי עם עורך דינו נבות תל-צור ואשתו יפה בבית משפט השלום בירושלים, 1 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עד כאן קצה אחד של המקל. בקצה השני – תאוותו הבלתי נשלטת של דרעי לתחמן את המערכת, ולהישאר רלוונטי בזירה הציבורית.

מה דרעי לא עולל השבוע? הוא נשאר לשבת בלשכתו בכנסת, על אף שהתפטר מהכנסת והלשכה הייתה אמורה לעבור לידי הח"כ החדש מש"ס, יוסי טייב, שנכנס במקומו; הוא ניסה להימנות עם צוות עובדי סיעת ש"ס, שכמה מהם מורשים להיכנס לרחבת מליאת הכנסת עצמה, מהלך שנעצר רק לאחר שהיועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הבהירה שהדבר יתאפשר רק אם דרעי יירשם כעובד בשכר של ש"ס, מה שדרעי כנראה אינו מעוניין לעשות.

ומעל לכל – מסיבת העיתונאים שערך דרעי שלשום, בכנסת כמובן, שבה הבהיר כי בכוונתו להמשיך ולשמש איש ציבור, לכהן כיו"ר מפלגת ש"ס ולהכווין את פעילותה הפרלמנטרית אף שאינו משמש חבר כנסת.

איך כל זה מתיישב עם ההצדקה שנתן השופט הרבסט להקלה בדינו של דרעי? זה לא. זו הסיבה שבעטיה התנועה לאיכות השלטון מיהרה לפנות לפרקליט המדינה עמית איסמן, המשמש החל מיום שלישי ממלא-מקום היועץ המשפטי לממשלה, בדרישה שנוכח התנהלותו והצהרותיו של דרעי, יתנער מהסדר הטיעון ויערער לבית המשפט המחוזי על גזר הדין המקל שסוכם במסגרת העסקה.

אריה דרעי עורך מסיבת עיתונאים בחדר סיעת ש"ס בכנסת, 2 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הסיכוי שאיסמן ייעתר לכך הוא קטן, וממילא כהונתו תפוג במהלך השבוע הבא, כשהממשלה תמנה יועץ או יועצת חדשים.

2

עוד מחטף של מנדלבליט

אחת ההחלטות שקיבל היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט ביממות האחרונות שעשה בתפקידו, היה לסגור – פעם נוספת – את תיק החקירה בעניין השוטרים שירו והרגו את האזרח חיר חמדאן בכפר כנא.

תיק החקירה הזה נסגר בעבר על ידי המחלקה לחקירות שוטרים באישור היועץ המשפטי לממשלה – שהיה אז יהודה וינשטיין. אביו של חמדאן עתר לבג"ץ, ובית המשפט הורה באופן נדיר לתביעה הכללית להגיש כתב אישום, בניגוד לעמדתו של היועץ לסגור את התיק. זה אחד משני פסקי הדין היחידים בהיסטוריה שבהם בג"ץ הפך החלטה של היועץ לסגור תיק חקירה, והורה לו להגיש כתב אישום.

בית המשפט הורה באופן נדיר לתביעה הכללית להגיש כתב אישום, בניגוד לעמדתו של היועץ לסגור את התיק. זה אחד משני פסקי הדין היחידים בהיסטוריה שבהם בג"ץ הפך החלטה של היועץ לסגור תיק חקירה

זה לא היה סוף פסוק: השוטרים הגישו עתירה לדיון נוסף, וטענו שלא ניתן להעמידם לדין מבלי שייחקרו באזהרה. מה שמח"ש עשתה הוא רק "בדיקה מקדימה", הסבירו, לא חקירה פלילית כהלכתה.

משרדי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בית המשפט פסק בנובמבר 2020 בהרכב מורחב כי אכן יש לחקור את השוטרים באזהרה. מאחר שלא ייתכן שההחלטה להעמידם לדין תתקבל ותהיה סופית עוד לפני שייחקרו, קבעו השופטים כי על התביעה להפעיל מחדש את שיקול דעתה, לאור הגרסה שתיגבה בחקירה, האם יש להעמידם לדין.

כעת, ברגעיו האחרונים בתפקיד היועמ"ש, החליט מנדלבליט כי מכלול החומרים שבתיק החקירה מצדיק את סגירתו. מאחר שנוסח ההחלטה לא פורסם – קשה לדעת האם זו החלטה הגונה או חסרת יושרה. אם הגרסה שהשוטרים מסרו בחקירתם אכן הפכה את התמונה הראייתית מן הקצה אל הקצה, באופן שמצדיק מסקנה כי אין ראיות מספיקות להעמדתם לדין, הרי שהחלטתו של מנדלבליט היא סבירה.

ברגעיו האחרונים בתפקיד, החליט מנדלבליט כי מכלול החומרים שבתיק מצדיק את סגירתו. מאחר שנוסח ההחלטה לא פורסם – קשה לדעת האם זו החלטה הגונה או חסרת יושרה

מה שפחות סביר הוא שהיועץ ינצל את העובדה שניתנה לו הזכות להחליט בשנית, כדי לקבל החלטה המתעלמת מפסק דינו של בג"ץ שניתן בהרכב שלושה, שקבע – בניגוד לעמדת התביעה הכללית – כי יש להעמיד לדין את השוטרים.

אופן הפעולה של מנדלבליט מחשיד: מי שדוחה קבלת החלטה בנושא נפיץ לרגע האחרון, כדי שאחרים יתמודדו עם ההשלכות ולא הוא עצמו, ככל הנראה מתקשה להתייצב ולהגן על עמדתו. עם מה שמנדלבליט השאיר אחריו, תצטרך מחלקת הבג"צים להתמודד.

אביחי מנדלבליט בטקס הפרידה ממשרד המשפטים, 1 בפברואר 2022 (צילום: דויד ווייל, לע"מ)

3

התקווה החדשה של נתניהו

פרשת שימוש המשטרה בתוכנת ריגול ופרשות נתניהו – נפגשו סוף-סוף. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ואנשיו לא היססו להשתמש בטענות כלפי המשטרה מהרגע הראשון שפורסמו, ועוד לפני שנודע כי המשטרה חדרה לטלפונים של מעורבים בפרשות נתניהו בלא צווים שיפוטיים מתאימים.

נוכח האופי האוטומטי של הטענות המושמעות מצד נתניהו ואנשיו כלפי המשטרה, הן אינן משדרות אמינות או רצינות.

אך אין פירוש הדבר שכעת, משהולך ומתברר כי המשטרה חרגה מצווים שיפוטיים גם במסגרת חקירת תיקי האלפים, לא צריך להינתן משקל מלא למידע החדש. ההחלטות צריכות להתקבל בצורה שקולה ושוויונית, ובהתאם לדין הקיים (ולא לדין עתידי מדומיין כלשהו).

כלומר – ככל שבהתאם לדיני הראיות כיום, ראיות שהושגו תוך ביצוע עבירה אכן דינן להיפסל, יש לפסול אותן. וככל שראיות שהושגו תוך ביצוע עבירה אינן נפסלות – כך צריך לפעול גם בתיקי האלפים. בדיוק כמו בכל משפט פלילי אחר.

ככל שבהתאם לדיני הראיות כיום, ראיות שהושגו תוך ביצוע עבירה אכן דינן להיפסל, יש לפסול אותן. וככל שראיות שהושגו תוך ביצוע עבירה אינן נפסלות – כך צריך לפעול גם בתיקי האלפים. בדיוק כמו בכל משפט פלילי אחר

ראש האופוזיציה נתניהו מגיע לתחילת עדותו של ניר חפץ במשפטו, 22 בנובמבר 2021 (צילום: אורן בן חקון/פול)

באופן מקרי, ועדת החוקה דנה השבוע בהצעת החוק של שר המשפטים גדעון סער, שזכתה לכינוי "פרי העץ המורעל" בהתאם לדוקטרינה האמריקאית של פסילת ראיה שהושגה בעבירה.

ההצעה, שנדונה לקראת אישורה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, אינה הולכת את כל הדרך אל עבר החקיקה האמריקאית, אך היא מרחיקת לכת יותר מ"הלכת יששכרוב" הנוהגת בישראל ב-15 השנים האחרונות.

ואולם, כל עוד לא תתקבל כחקיקה היא איננה בגדר דין. כזכור, גייסותיו של נתניהו ביקשו לשנות את החוקים למענו בתחנות רבות במהלך שנות חקירתו ומשפטו. החל מחוק ההמלצות ועד לחוק הצרפתי שלבסוף לא נחקק.

במקרה הזה, למרבה האירוניה, דווקא סער הוא זה שעשוי להתברר כמי שעשה למען נתניהו את העבודה.