באוקראינה יש עדיין אי-ודאות רבה לגבי מה בדיוק מתרחש שם, כולל לגבי לקחים במישור הצבאי. למרות זאת ניתן להסיק מספר מסקנות ראשוניות, שעשויות להיות רלוונטיות לצה"ל בעת התמודדות עם חמאס או החזבאללה.
באוקראינה יש עדיין אי-ודאות רבה לגבי המתרחש, כולל לגבי לקחים במישור הצבאי. למרות זאת ניתן להסיק מספר מסקנות ראשוניות, שעשויות להיות רלוונטיות לצה"ל בעת התמודדות עם חמאס או חזבאללה
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
בצה"ל למדו מהצבא הרוסי, עוד לפני המלחמה באוקראינה, למשל בהקשר של בניין הכוח. אמנם יש הבדלים ברורים בין צה"ל לצבא הרוסי, אבל עדיין, כולל במלחמה הנוכחית, יש לצה"ל מה ללמוד מהצבא הרוסי. את חמאס וחיזבאללה ניתן להשוות במידה חלקית לצבא האוקראיני. גם כאן יש הבדלים מהותיים אבל יש גם מכנה משותף מסוים, בגלל שהם נשענים על טילי נ"ט ונ"מ וטקטיקות גרילה, לא על חילות ים, אוויר ושריון. לא בכדי בצה"ל לומדים את המלחמה באוקראינה, ולאור לקחיה ניתן להניח כי זה לא מהזווית של הצבא האוקראיני אלא מנקודת מבט רוסית.
ברמה האסטרטגית רוסיה גדולה וחזקה בהרבה מאוקראינה, וכך זה גם לגבי ישראל ביחס לחמאס וחיזבאללה. לאוקראינה יש חילות אוויר, ים, שריון ועוד, שאין לחמאס או לחיזבאללה, אבל חילות אלו אינם ממלאים תפקיד מרכזי במלחמה. למשל חיל האוויר האוקראיני עורך גיחות ספורות ביום וחיל הים האוקראיני די חלש ומשותק בגלל יריבו הרוסי.
ברור שלצבא הרוסי, ביחס לצבא אוקראינה, ולצה"ל בהשוואה לחמאס וחיזבאללה, יש עוצמה עדיפה צבאית בהרבה, בוודאי בנוגע לאיכות וכמות מערכות נשק ואמצעי לחימה. צבא אוקראינה, חמאס וחיזבאללה מודעים לכך שיריבם חזק מספיק כדי להכריעם, אבל זה לא בהכרח יקרה בגלל אילוצים שונים שלו במישור הצבאי, מדיני וכלכלי.
הן אוקראינה והן חמאס וחיזבאללה מקווים לנצח, במושגים שלהם, כלומר על ידי הישרדות ולמעשה אי הפסד. כל יום בו אוקראינה ממשיכה להיאבק, כפי שזה היה ויהיה גם לגבי חמאס וחיזבאללה, זה הישג חשוב מבחינתם ועשוי להוביל אותם לניצחון מבחינתם.
הן אוקראינה והן חמאס וחיזבאללה מקווים לנצח, במושגיהם, כלומר ע"י הישרדות ולמעשה אי הפסד. כל יום שאוקראינה ממשיכה להיאבק, כפי שהיה ויהיה גם לגבי חמאס וחיזבאללה, זה הישג חשוב מבחינתם
מבחינה מודיעינית קל לרוסיה לעקוב אחר מדינה שכנה, אוקראינה, כפי שזה נוח לישראל ביחס לחיזבאללה בלבנון וחמאס ברצועת עזה. בכלל אוקראינה מוכרת היטב לרוסיה, וגם לישראל יש הכרות ארוכת שנים עם חמאס וחיזבאללה, והמרחב בו הם מצויים.
למרות זאת נראה כי הצבא הרוסי לא השקיע די באיסוף וניתוח מודיעין של יריבו או התעלם מהידע שהיה לו. ברור כי על צה"ל להימנע מטעות זו. בכלל היו כשלים בתכנון ובוודאי בביצוע המתקפה הרוסית, ולו בגלל זלזול ביריב.
רוסיה נלחמה בעשור האחרון בסוריה, מול יריב חלש למדי. יתכן שזה השפיע על רוסיה ביחס לאוקראינה, שהתבררה כיריב חזק למדי, בוודאי יותר מהמורדים בסוריה. ישראל התכתשה בעשור האחרון ברצועת עזה, מול יריב חלש בהרבה ממנה, מה שעשוי להשפיע עליה אם תתמודד עם חזבאללה, שידוע כחזק יותר מחמאס.
עם כל החשיבות של הכנה למלחמה באוקראינה, לרוסיה יש סדרי עדיפויות אחרים, כמו לעקוב אחר יריבים גדולים בהרבה, כארצות הברית למשל, על הנשק הגרעיני והטילים שלה. גם ישראל אינה יכולה להתמקד רק בחמאס וחיזבאללה, בגלל הצורך להתמודד עם יריב גדול בהרבה, איראן, על תוכנית הגרעין והטילים של האחרונה.
ישראל ואיראן מנהלות מלחמה קרה ביניהן מאז תחילת שנות ה-80. למרות התנגשויות שונות, כמו בממד סייבר, תקיפות הדדיות בים, ההתכתשות בסוריה וגם בארצות אחרות ועוד, זה עדיין לא מלחמה גלויה לכל דבר. זה עשוי להשתנות, אם ישראל תתקוף אתרי גרעין באיראן.
הכנת תקיפה כזו כרוכה בהקצאת משאבים רבים, כולל במישור המודיעיני, לאור המרחק מאיראן וההגנה על תשתית הגרעין האיראנית. סוגיה זו קיימת כבר שנים רבות וכך זה גם עשוי להימשך. בינתיים התחוללו שורה של עימותים עם חמאס. עימות נוסף עלול להתרחש בכל עת, ובמידה פחותה גם עם החיזבאללה. זו אפוא דילמה לא פשוטה – היכן להתמקד.
נראה כי הצבא הרוסי לא השקיע די באיסוף וניתוח מודיעין של יריבו או התעלם מהידע שהיה לו. ברור כי על צה"ל להימנע מטעות זו. בכלל היו כשלים בתכנון ובוודאי בביצוע המתקפה הרוסית, ולו בגלל זלזול ביריב
רוסיה ויתרה למעשה על גורם ההפתעה. ההיערכות שלה בסמוך לאוקראינה היתה חשופה לכל, אף דרך התקשורת, שהעבירה עדכונים קבועים לציבור הרחב. ברור כי זה גרם לצבא אוקראינה להיכנס לכוננות הכי גבוהה שלו. אם ישראל תחליט לתקוף את חמאס או חיזבאללה, בוודאי במסגרת מהלך מקיף שנועד להנחית עליהם מהלומה כבדה, אז יש צורך למצות את גורם ההפתעה.
אין זה קל לרכז בסתר כוחות יבשה ניכרים מסביב לרצועת עזה או בסמוך ללבנון, תוך גיוס מילואים מסיבי, אבל זה אפשרי. ניתן לעשות זאת אולי כחלק מהונאה, למשל במסגרת תרגיל רחב היקף של צה"ל, שיהיה למעשה הכנה למתקפה.
כמו כן צה"ל, אם כוונתו למשל לתקוף את חיזבאללה, עשוי לרכז כוחות מול רצועת עזה, כדי שחזבאללה יחשוב שצה"ל נערך לתקוף את חמאס, מה שעשוי להפחית את הכוננות של חזבאללה. אמנם לאחר מכן לא יהיה זה פשוט להעביר בחשאי את הכוחות מרצועת עזה כדי לתקוף בלבנון, אבל אולי אפשר יהיה לפחות לגייס ולארגן את הגייסות, בלי שחזבאללה יהיה מודע כי זה למעשה נגדו.
הצבא הרוסי הימר על מהלך מוגבל למדי בתחילת המלחמה, בהנחה שדי יהיה בכך כדי למוטט את יריבו. קונספציה זה לא הצליחה. במקום זאת היה על הצבא הרוסי לרכז כוח כדי להלום בעוצמה בתחילת הקרבות. הצבא הרוסי תקף אמנם בשלב הראשון של המלחמה באמצעות מטוסים וטילים, תשתית צבאית אוקראינית כמו שדות תעופה ומערכי נ"מ, אבל בלי למגר את חיל האוויר והנ"מ האוקראיני, שהמשיכו לתפקד ולו בהיקף מוגבל.
לחמאס וחזבאללה אין חיל אוויר אבל יש אצלם יעדים וארסנל שכדאי למגר בהקדם האפשרי. זה כולל טילים מדויקים ובעלי טווח ארוך או בעלי רש"ק גדול במיוחד, וכטב"מים. במקרה של חזבאללה יהיה חשוב גם לנטרל מבעוד מועד טילי נ"מ ניידים שלו ובעיקר טילי חוף–ים, המאיימים על ספינות אזרחיות וצבאיות ועל אסדות הגז של ישראל.
לחמאס וחזבאללה אין חיל אוויר, אבל יש יעדים וארסנל שכדאי למגר בהקדם. לגבי חזבאללה חשוב גם לנטרל מבעוד מועד טילי נ"מ ניידים ובעיקר טילי חוף–ים, המאיימים על ספינות ועל אסדות הגז של ישראל
הצבא הרוסי תקף בכמה חזיתות, מהלך נכון כי זה פיצל את הצבא האוקראיני, שגם כך נחות מספרית באופן מהותי מיריבו. המהלכים של צבא רוסיה גם יאפשרו לו לכתר חלק מהצבא האוקראיני. אבל הצבא הרוסי נתקל בהתנגדות עזה והתקדם לאט מדי. זה עשוי לקרות גם לצה"ל והוא יכול ללמוד מהניסיון הרוסי בנידון.
הקשיים של הצבא הרוסי נבעו גם מבעיות במישור הלוגיסטי, שהעלו תהיות דומות בצה"ל. בהקשר לוגיסטי ישנה הערכה בקרב מומחים כי אחת הסיבות לכך שחיל האוויר הרוסי מופעל בקמצנות היא שיש לו מלאי קטן למדי של חימוש מונחה מדויק, שחלקו נוצל בסוריה.
על צה"ל להיזהר לא להגיע למצב דומה, בעקבות שימוש בחימוש זה במסגרת המב"מ בעשור האחרון. עם כל החשיבות של המב"מ, אסור שצה"ל יגיע למלחמה עם כמות מוגבלת מדי של חימוש מונחה מדויק.
המלחמה באוקראינה הציפה את הכשלים בהם צה"ל צפוי להיתקל בלבנון @amirbohbothttps://t.co/yHsSHBpffR pic.twitter.com/ltjAEqUx2j
— וואלה (@WallaNews) March 12, 2022
המודיעין המערבי מסייע רבות לצבא אוקראינה שמצליח להחזיק מעמד, תוך הפגנת רוח לחימה ותושייה, אבל ברור שישנה לצבא הרוסי עדיפות רבה. אם הוא יטיל למערכה את מלוא עוצמתו, ספק עד כמה הצבא האוקראיני ישרוד מהלומה אש מאסיבית מהאוויר ומהיבשה.
בהקשר לוגיסטי ישנה הערכה בקרב מומחים, כי אחת הסיבות לכך שחיל האוויר הרוסי מופעל בקמצנות היא שיש לו מלאי קטן למדי של חימוש מונחה מדויק, שחלקו נוצל בסוריה. על צה"ל להיזהר לא להגיע למצב דומה
הצבא הרוסי מפציץ ערים באוקראינה, לעתים באופן קשה. צה"ל גם עשוי להלום במאסיביות במרחב בנוי, בסגנון "דוקטרינה הדאחייה", אם כי בניגוד לצבא הרוסי, בצה"ל יושקע מאמץ רב יותר למנוע פגיעה באוכלוסייה, עם כל העוינות שלה כלפי ישראל.
בינתיים יש כבר לחימה עיקשת בתוך מרחב בנוי באוקראינה. כבר לפני יותר מעשור היה ברור כי חיזבאללה נערך בתוך מרחב כפרי בלבנון על מנת לכפות על צה"ל לחימה בשטח בנוי רווי בנ"ט. זה אתגר רציני וצה"ל יכול ללמוד מהמתרחש באוקראינה בנידון.
השריון הרוסי מתקשה להגן על עצמו, כמו מטילי הנ"ט. הצבא האוקראיני קלט טילי נ"ט מתקדמים ונראה שהוא מפעיל אותם ביעילות יחסית, גם בגלל הפשטות שלהם. לצה"ל ניסיון עשיר בהתמודדות עם טילי נ"ט, עוד ממלחמת ששת הימים. טילי הסאגר במלחמת יום הכיפורים הטביעו בזמנו את חותמם כאיום על הטנקים. צה"ל בתגובה פיתח מיגון ריאקטיבי, שהוביל לפיתוח טילי נ"ט מתקדמים יותר, והמענה לכך, בשנים האחרונות, הוא מערכת הגנה אקטיבית כ"מעיל רוח".
למה הטנק הרוסי מפסיד לטילי הנ"ט של האוקראינים?
על אף הערכות לפיהן הצבא הרוסי ישתלט במהירות על ערי אוקראינה, במציאות מצטיירת תמונה שונה. גורמים בצה"ל סבורים שהשימוש שעושה רוסיה בטנקים לא נכון, והיתרון שלהם הופך לחיסרון, בעיקר בשל חשיפתם למתקפות האוקראיניםhttps://t.co/rfUIHLQ2lH— Amir Bohbot אמיר בוחבוט (@amirbohbot) March 14, 2022
הצבא הרוסי שלח לאוקראינה טנקים שלא היו מוגנים באופן מירבי. יתר על כן הכשרה לקויה הובילה לרמת מיומנות טקטית נמוכה של השריון הרוסי, בכמה תחומים, כאבטחה, מה שהגביר את האבדות של השריון הרוסי ושיבש את מהלכיו.
הלקח לצה"ל ברור. לא די בטנקים מתקדמים אלא גם באימון יסודי של הגייסות. זה נכון גם לגבי הכשרת יחידות מילואים, ולא רק בשריון. לפחות חלק מהן חייבות להיות מסוגלות להתמודד עם לחימה תובענית.
בניגוד לעימותים קודמים יתכן ולא יהיה די בכוח הסדיר בעת מלחמה בעתיד, בעיקר נגד החזבאללה. לאור עוצמת היריב, והתמשכות אפשרית של המלחמה, עם כל השחיקה שלה, יש צורך ביחידות מילואים. אחרת צה"ל עשוי להיאלץ להאט ואף לגדוע מהלכים מסוימים, מה שישפיע מהותית על המלחמה ותוצאותיה.
הצבא הרוסי מפציץ ערים באוקראינה, לעתים באופן קשה. צה"ל גם עשוי להלום במאסיביות במרחב בנוי, בסגנון "דוקטרינה הדאחייה", אם כי בניגוד לצבא הרוסי, בצה"ל יושקע מאמץ רב יותר למנוע פגיעה באוכלוסייה
הצבא הרוסי ערך מספר איגופים מוטסים אבל לא כולם הצליחו, ובכל מקרה זה לא הוביל למפנה למערכה. צה"ל עשוי לבצע מהלכים דומים, באמצעות חטיבת הקומנדו ויחידות עילית נוספות. עליהם ללמוד מהצבא הרוסי, למשל, כיצד לא ליפול לתוך מארב בעת הנחיתה.
הצבא האוקראיני גם הפיל עשרות מסוקים רוסים, וגם זה כמובן סכנה לצה"ל, בעיקר מהחזבאללה שמצויד בטילי נ"מ שונים לטווח קצר. ברור גם כי איגוף מוטס נרחב, בכמה מאמצים, צריך להיות מתואם היטב, כולל עם יתר הצעדים במערכה.
In terms of Hezbollah's longer range rockets and missiles, these are mainly thousands of Zelzal-2 large-calibre artillery rockets and hundreds of Fateh-class ballistic missiles. These will need to be intercepted by David's Sling and Patriot PAC-2 GEM+ pic.twitter.com/TQMDkdFbvY
— ELINT News (@ELINTNews) March 14, 2021
כמו כן לצבא הרוסי יש יכולת אמפיבית, שלא קיימת למעשה בצה"ל, בגלל שהוא ויתר על הנחתות שלו בשנות ה-90. כלומר לצה"ל אין אפשרות להנחית כוחות מהים, מה שעשוי להפתיע את יריבו הן ברצועת עזה והן בלבנון.
הצבא הרוסי לא משכיל לנצל את סוללות הנ"מ שלו כדי לחפות על כוחות היבשה מתקיפות של כטב"מים מסוג ביירקטאר. גם זה לקח חשוב לצה"ל שעשוי להיות מותקף בכטב"מים. לצה"ל יש מערכות הגנה אווירית מתקדמות כמו כיפת ברזל, ויש לה גם גרסה ימית, אבל זו עדיין מערכת נייחת במהותה. יש צורך במעטפת נ"מ ניידת, צמודה לגייסות, בעת שינועו לתוך רצועת עזה / לבנון. בעבר היה לצה"ל את תותח הנ"מ מהיר הירי, הוולקן. בנוסף, על חיילי צה"ל להיות מיומנים בלוחמת נ"מ כמו לשמור רווחים בין כלים, להסוות אותם כיאות בעת חנייה וכדומה.
באוקראינה גם נורו טק"ק ורק"ק, וזו כידוע בעיה ידועה לישראל ביחס לחזבאללה. הסכנה החמורה ביותר באוקראינה היא הידרדרות למלחמת עולם. לארצות הברית יש יכולת נמוכה ליירט טילים רוסיים עם נשק גרעיני. ישראל השקיעה בטילי חץ שנועדו ליירט טילים איראניים, שבעתיד עשויים להיות עם רש"ק גרעיני.
הסכנה החמורה ביותר באוקראינה היא הידרדרות למלח"ע. לארה"ב יכולת נמוכה ליירט טילים רוסיים עם נשק גרעיני. ישראל השקיעה בטילי חץ ליירוט טילים איראניים, שבעתיד עשויים להיות עם רש"ק גרעיני
בסך הכל יש הבדלים לא מעטים בין מלחמה באוקראינה לעימות עתידי בין ישראל לחמאס או חזבאללה. עם זאת, בהחלט ניתן ללמוד מהמלחמה באוקראינה ברמות השונות. על ישראל, אם היא מחליטה שאין מנוס ממלחמה, למצות את היתרונות של הפתעה וריכוז כוח, בתחילת המלחמה. לקחים אחרים נוגעים לבניין והפעלת הכוח כמו לגבי לוחמת נ"ט, אימון הגייסות, איגוף מוטס, המישור הלוגיסטי ועוד.
אהוד עילם, חוקר של בטחון לאומי של ישראל, בעל דוקטרט בתחום. בעבר עבד בתחום עבור צה"ל, כאזרח, במשך מספר שנים. פרסם שבעה ספרים, רובם באנגלית. האחרון, מ-2019, היה על: צה"ל מול גרילה וטרור (הוצאת משרד הבטחון ומודן) https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=139278#.XUv3bPJKipo
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו