אילן גילאון נפטר השבוע בגיל 65, ובמערכת הפוליטית נשמעו מקיר לקיר תגובות מלאות אהבה לח"כ הוותיק ממרצ, שהדגישו את אנושיותו ואת דאגתו לחלשים ועשייתו עבורם.

ראש הממשלה נפתלי בנט ספד לו: "ח"כ חרוץ עם לב ענק… אילן נהג לומר שח"כ צריך לנהוג כאילו הוא זקן, עני וחולה, ולא צעיר, עשיר ובריא". יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו שיבח, בין השאר, את "האנושיות" של גילאון.

שר האוצר אביגדור ליברמן כינה אותו "איש ישר שנלחם על עקרונותיו". יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר: "אילן נלחם כל חייו למען השכבות החלשות והנזקקות". שרת הפנים איילת שקד ספדה: "אילן דאג תמיד לחלשים. החתירה לצדק והאנושיות יחסרו לנו מאוד".

לצד התשבוחות, השרים והח"כים מהימין הדגישו שהיו מחלוקות פוליטיות ואידאולוגיות בינם לבין גילאון, מבלי לציין את הנושאים שבמחלוקת. מי שלא בקיא בנבכי החקיקה בכנסת, יכל לנחש לתומו שהמנהיגים דיברו על מחלוקות בנושאים מדיניים וחוקתיים, ולא בעשייתו החברתית של גילאון שאותה כה היללו.

ח"כ אדלשטיין בהלוויית אילן גילאון: "ההלוויה הזו מדברת בעד עצמה. דורות של חברי כנסת הגיעו כדי להיפרד מחבר. לא הסכמתי עם אף מילה שהוא אמר כמעט בכל תחום. אבל הוא תמיד היה בן אדם, הדברים שלו באו מהלב. לא הרגשתי יריבות, כי עם אילן היה קשה מאוד לריב. הוא תמיד חיבק בסוף"@YoavBorowitz pic.twitter.com/rVbVf5Yuga

— כאן חדשות (@kann_news) May 3, 2022

חלק מהפוליטיקאים הפליגו בשבחי פעילותו הספציפית של גילאון למען אנשים עם מוגבלויות ולפי דבריהם, ניתן היה להתבלבל ולחשוב שהם היו שותפים מלאים לאותה עשייה.

ח"כ דוד ביטן מהליכוד אמר: "למרות שהוא בא מהשמאל שיתפנו פעולה בהמון דברים, ובמיוחד בחוק הנכים". שר הביטחון בני גנץ כינה את גילאון "איש אוהב אדם, שהפך את המוגבלות שלו לסמל למאבק".

ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה התפייט במאמר שהקדיש לו ב"ישראל היום": "בכנסת ידעו כולם – מי שרוצה לקדם הצעת חוק חברתית, למען אנשים עם מוגבלויות – אילן הוא הכתובת הראשונה לכך. כבוד גדול היה לקבל את חתימתו על הצעות חוק שכאלה".

האמנם? בדיקה פשוטה מראה שאותם אנשים בדיוק – כולם חברי ממשלה וח"כים מהקואליציה בשנים 2015-2021 – היו אלה שנאבקו בעקשנות וביעילות נגד הצעת החוק שהייתה חשובה לגילאון יותר מכל, ה"בייבי" שלו – העלאת קצבאות הנכות.

בדיקה פשוטה מראה שאותם אנשים בדיוק – כולם חברי ממשלה וח"כים מהקואליציה בשנים 2015-2021 – היו אלה שנאבקו בעקשנות נגד הצעת החוק שהייתה חשובה לגילאון יותר מכל: העלאת קצבאות הנכות

אילן גילאון על הקלנועית, נושא ילד חולה סרטן בהפגנה מול בית ראש הממשלה בירושלים, 25 ביולי 2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הם הפילו ועיכבו אותה פעם אחרי פעם, מנעו ממנה לצאת לפועל במשך שנים, וגם כשניאותו להעלות את קצבת הנכות, תחת לחצים כבדים, לא הביאו אותה עד היום לסכומים שגילאון דרש.

להצמיד לשכר המינימום

אילן גילאון התמודד עם מוגבלות בעצמו. בהיותו תינוק ברומניה לקה במחלת הפוליו (שיתוק ילדים) ומאז הסתייע במקל הליכה, ובשני העשורים האחרונים לחייו נעזר בקלנועית. מאז כניסתו לכנסת ב-1999 הקדיש חלק ניכר מפעילותו לשיפור זכויות הנכים.

בקדנציה הראשונה שבה כיהן בכנסת, העביר שדרוג של חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות ששינה את מעמד הנכים באופן דרמטי. עם שובו לכנסת ב-2009 קידם את החוק המחייב מוסדות להיות נגישים לנכים ואת הידוק הפיקוח על מוסדות פסיכיאטריים וסיעודיים.

בקדנציה הראשונה שבה כיהן בכנסת, העביר שדרוג של חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות ששינה את מעמד הנכים באופן דרמטי. עם שובו לכנסת ב-2009 קידם את החוק המחייב מוסדות להיות נגישים לנכים

מ-2001 ועד 2017 קצבת הנכות המקסימלית בישראל – הקצבה של נכה 100% שאין לו מקורות הכנסה נוספים – עמדה על 2,341 שקל לחודש בלבד.

אילן גילאון במזנון הכנסת עם אלכס פרידמן, יו"ר ארגון נכה לא חצי בנאדם (צילום: ארגון נכה לא חצי בנאדם)

ב-2014 הסכום הזה היווה רבע מהשכר הממוצע במשק באותה תקופה, כ-9,000 שקל לחודש, וכ-55% בלבד מגובה שכר המינימום, שעמד אז על 4,300 שקל לחודש. ארגוני הנכים פתחו בהפגנות סוערות שכללו חסימת כבישים בדרישה להעלות את הקצבה.

גילאון, יחד עם עוד מספר ח"כים מהאופוזיציה, הגיש כמה וכמה פעמים הצעת חוק להצמדת קצבת הנכות לשכר המינימום. לפי הצעתו של גילאון, קצבת הנכות המקסימלית (לנכה 100% בלי מקורות הכנסה נוספים) אמורה הייתה לעלות לגובה שכר המינימום ולהישאר צמודה אליו, כאשר הקצבאות לנכים עם אחוזים נמוכים יותר, ולנכים שעובדים או מקבלים קצבה נוספת, היו אמורות לעלות ביחס שווה לגובהן באותו זמן.

במשך שנה וחצי כל ההצעות הללו נפלו בשל התנגדות הממשלה. כל הח"כים ממפלגות הקואליציה – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, והבית היהודי שכללה אז את ימינה וגם את הציונות הדתית של היום – הצביעו נגד. ביניהם היו בנימין נתניהו, נפתלי בנט, איילת שקד, אביגדור ליברמן, אריה דרעי, יעקב אשר ורבים אחרים ממספידיו הנרגשים של גילאון כיום.

ביש עתיד בראשות יאיר לפיד התנגדו לחוק כל עוד נמצאו בממשלה ולפיד כיהן כשר האוצר, והחלו לתמוך בו רק אחרי שעברו לאופוזיציה.

לפי הצעת גילאון, קצבת הנכות המקסימלית אמורה הייתה לעלות לגובה שכר המינימום ולהישאר צמודה אליו. מפלגות הקואליציה – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי, ישראל ביתנו, והבית היהודי הצביעו נגד

"היו כמה הצעות חוק שונות להעלאת הקצבה, והרבה ח"כים מהאופוזיציה שהצטרפו והיו חתומים עליהן. אבל המנוע הראשי תמיד היה אילן", אומר אלכס פרידמן, יו"ר ארגון זכויות האנשים עם המוגבלויות "נכה – לא חצי בנאדם".

אילן גילאון ואלכס פרידמן, יו"ר ארגון נכה, לא חצי בנאדם (צילום: ארגון נכה, לא חצי בנאדם)

לדברי פרידמן, "הם הגישו את ההצעה שוב ושוב, וזה עודד אותנו להפגין, וההפגנות עודדו את הח"כים להמשיך להגיש למרות שההצעות נדחו".

"זה הפך לטקס קבוע: מגישים הצעה להצמדת הקצבה לשכר המינימום, האופוזיציה בעד, הקואליציה נגד, היא נופלת, מגישים שוב", מספר מזכ"ל מרצ תומר רזניק, שהיה יד ימינו ועוזרו הפרלמנטרי של גילאון ובתקופה האמורה שימש כיועץ פוליטי שלו.

במאי 2015, אחרי הבחירות, גילאון הצליח להחתים את כל הסיעות בכנסת, פרט לבית היהודי, על תמיכה עקרונית בהצמדת הקצבה לשכר המינימום. אבל בהצבעות בפועל סיעות הקואליציה מעולם לא תמכו בכך.

במאי 2015, אחרי הבחירות, גילאון הצליח להחתים את כל הסיעות בכנסת, פרט לבית היהודי, על תמיכה עקרונית בהצמדת הקצבה לשכר המינימום. אבל בהצבעות בפועל סיעות הקואליציה מעולם לא תמכו בכך

שר האוצר דאז משה כחלון, הבטיח בתעמולת הבחירות של מפלגתו "כולנו" להעלות את הקצבה, אבל אחרי הבחירות אמר שאין לכך תקציב. בדיוני התקציב כחלון הציע להעלות אותה ב-100 שקלים לחודש בלבד. נתניהו גיבה את כחלון. ועדת השרים לחקיקה בראשות שקד הורתה לח"כים מהקואליציה להצביע נגד הצעת גילאון.

אילן גילאון נואם בכנסת בדיון על העלאת שכר המינימום, ינואר 2015 (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

תוך כדי הניסיונות החוזרים-ונשנים של גילאון ושותפיו להעביר את החוק, השכר הממוצע עלה לכ-10,000 שקל בחודש והכנסת החליטה להעלות את שכר המינימום ל-5,000 שקל לחודש, כך שעלות החוק טיפסה ל-6.8 מיליארד שקל.

בדצמבר 2016 הצליח גילאון להעביר את החוק בקריאה טרומית, במהלך שהפתיע גם אותו. שלושה ח"כים מהליכוד – חיים כץ, נאוה בוקר ואורן חזן – יצאו מהמליאה במהלך ההצבעה כדי לא להצביע נגדו, ויו"ר ועדת הכספים משה גפני מיהדות התורה נמנע.

כץ אמר קודם כי היה רוצה לתמוך בחוק אבל הממשלה מתנגדת לו בשל עלותו הגבוהה, וכי הוא אינו רוצה להצביע כדי "לא להיות בצד של הרעים". החוק עבר בטרומית ברוב של 42 מול 39 ח"כים.

בדצמבר 2016 הצליח גילאון להעביר את החוק בקריאה טרומית. שלושה ח"כים מהליכוד: חיים כץ, נאוה בוקר ואורן חזן, יצאו מהמליאה במהלך ההצבעה כדי לא להצביע נגדו, ויו"ר ומשה גפני מיהדות התורה נמנע

באופוזיציה מחאו כפיים והתחבקו וגילאון פרץ בבכי. ביטן, ששימש אז כיו"ר הקואליציה, דרש מסגן יו"ר הכנסת מאיר כהן שניהל את הישיבה, לאשר הצבעה חוזרת, אך זה סירב. ביטן העניש את בוקר על היעדרותה מההצבעה (ורק אותה) והודיע לה שלא תוכל להגיש הצעות חוק במשך חודש.

אתמול קרה משהו טובhttps://t.co/yskUlYDUoL@YuvalKarni • @YediotAhronot pic.twitter.com/KjzvxVraOK

— אילן גילאון (@mkgilon) December 8, 2016

גילאון הצהיר אחרי ההצבעה כי "הסכום שהממשלה סירבה להשקיע בנכים דומה להשקעה בעסקה המפוקפקת של הצוללות. בקרוב תתקיים הצבעה לקריאה ראשונה, ואני קורא לח"כים מכל הסיעות להתעלות מעל לשיקולים צרים ולתמוך בהצעתי שתעשה צדק עם האנשים החיים מקצבת הנכות הזעומה שדנה אותם לחיי דלות ועוני".

אבל ההצעה לא עברה. הקואליציה המשיכה להתנגד לה והפילה את החוק בקריאה ראשונה.

"גם אחרי שהחוק עבר בטרומית היה ברור לאילן שאי אפשר להעביר את זה בהליך חקיקה מלא", אומר רזניק, "החלטנו למנף את ההישג בטרומית כדי לקדם העלאה של הקצבה בכמה שיותר. אחרי ההצבעה בטרומית ישבנו מייד וחשבנו איך לעשות את זה.

"יצאנו למהלך משולב, פוליטי וציבורי. הנכים הפגינו וחסמו כבישים, ההסתדרות תמכה ולחצה, וזה נגמר במשא ומתן מרתוני של אילן, ארגוני הנכים, ההסתדרות, מול הממשלה שדוד ביטן ייצג".

"החלטנו למנף את ההישג בטרומית כדי לקדם העלאה של הקצבה בכמה שיותר. הנכים הפגינו וחסמו כבישים,  וזה נגמר במ"מ מרתוני מול הממשלה שדוד ביטן ייצג"

ב-2021 הקצבה עלתה ל3,700

בדצמבר 2017, שנה אחרי שהחוק של גילאון עבר בטרומית, חתמה הממשלה על הסכם עם ארגוני הנכים שהבטיח העלאה של הקצבה בארבע פעימות עד לסכום של 4,500 שקלים לקצבה מלאה.

ב-2018, הממשלה הפכה את ההסכם לחוק, אחרי שביצעה בו שינויים. החוק קבע שהקצבה תעלה בשלוש פעימות לסכום אחיד של 3,700 שקלים שישולם לכל מי שיש לו 100% נכות ושמרוויח 5,300 שקל ומטה מהכנסות נוספות.

"אני חושב, בדיעבד, שהשגנו חוק טוב, למרות שחלק מארגוני הנכים לא מסכימים איתי", אומר פרידמן, "החוק בעצם אומר שכל נכה אמור לקבל 3,700 לחודש ולא פחות, ונכה שעובד או מקבל פנסיה או קצבת זקנה יקבל לפחות 5,300 שקל בחודש יחד עם הקצבה. אלה סכומים שאפשר לחיות מהם פחות או יותר, לא כמו הסכומים של פעם, וזה שינוי עצום ומבורך".

"ברור שזה פחות ממה שאילן דרש בהצעת החוק המקורית שלו. אילן חשב, אידאולוגית, שקצבת נכות צריכה להיות בגובה שכר המינימום, אבל הממשלה התנגדה לזה – וגם הממשלה הנוכחית מתנגדת – ולא היה לזה סיכוי".

"ברור שזה פחות ממה שאילן דרש בהצעת החוק המקורית שלו. אילן חשב, אידאולוגית, שקצבת נכות צריכה להיות בגובה שכר המינימום, אבל הממשלה התנגדה לזה, גם כיום, ולא היה לזה סיכוי"

היום, אחרי למעלה משנה של מאבקים, עברה היום בקריאה ראשונה הצעת החוק הממשלתית להעלאת קצבת הנכות.

אנחנו נמשיך להיאבק עד שהקצבה תעלה ל-4,500 ש"ח, תובטח הצמדה לשכר הממוצע במשק מהיום הראשון, העלאת הדיסרגרד ל- 5,300 ש"ח, כל הקשישים הנכים יזכו בקצבה הגדולה מבין השתיים כמו בעבר. pic.twitter.com/Modo8B7raQ

— אילן גילאון (@mkgilon) January 31, 2018

השרים והח"כים שהכשילו בזמנו את ההצעה של גילאון אמרו שהם בעד עקרונית ושהתנגדו בגלל העלות, ושיבחו את גילאון על יוזמתו המקורית בהספדיהם השבוע. אתה בעצם אומר שהם התנגדו עקרונית ושהם שיקרו?
"הייתי שם בשיחות איתם. שמעתי לאורך הדרך אמירות קשות. היו חברי כנסת, שרים ופקידים שאמרו שאם נעלה את קצבת הנכות, הנכים ישבו בבית ולא יעשו כלום. מקווה שעניתי על שאלתך".

אחרי חתימת ההסכם, ביצעה הממשלה את הפעימה הראשונות של ההעלאה והקצבה עלתה לכ-2,700 שקל לחודש ב-2018. הסכום שנכה יכול להשתכר מבלי שיקוזז מקצבתו עלה באותו זמן ל-3,700 שקל בלבד, וגם ההבטחה להצמיד את הקצבה לשכר הממוצע במשק נדחתה. נתניהו, כחלון ופקידי האוצר סירבו להתחייב על מועד קונקרטי לפעימות הבאות.

הסכום שנכה יכול להשתכר מבלי שיקוזז מקצבתו עלה באותו זמן ל-3,700 שקל בלבד, וגם ההבטחה להצמיד את הקצבה לשכר הממוצע במשק נדחתה. נתניהו, כחלון והאוצר סירבו להתחייב על מועד לפעימות הבאות

בארגוני הנכים הגיבו בזעם. חלקם חזרו להפגין ברחובות ולחסום כבישים, אבל בגלל שנחתם הסכם ונחקק חוק, הציבור כבר הזדהה איתם פחות. ארגונים אחרים הגיעו לכנסת וניסו להוביל מהלך להעלאה משמעותיות יותר בקצבאות הנכים באמצעות חקיקה.

לקראת הבחירות, ותחת הלחץ הציבורי, החליטו נתניהו וכחלון ברגע האחרון על פעימה נוספת ב-2019, שהעלתה את הקצבה המקסימלית לסכום של 3,131 שקל לחודש.

בתשובה לשאלתי על קצבאות הנכות היום במליאה, קיבלתי את התשובה שכבר הפכה להיות שגורה בפי חברי הממשלה – "כשתהיה ממשלה". למה מה יש עכשיו בדיוק? מעניין שלקצץ הם יודעים יופי. pic.twitter.com/l8wR83DQMn

— אילן גילאון (@mkgilon) November 6, 2019

ואז החלו המשבר הפוליטי ומשבר הקורונה. המדינה נותרה ללא תקציב למשך שנתיים. ההסכם והחוק נשכחו וממשלת האחדות של נתניהו וגנץ לא ביצעה את הפעימה השלישית ולא העלתה את הקצבה.

הפעימה השלישית והאחרונה של העלאת הקצבה בוצעה בידי הממשלה הנוכחית באוקטובר 2021, במסגרת תקציב המדינה לשנים 2021-2022, כשגילאון כבר לא היה ח"כ.

הפעימה השלישית והאחרונה של העלאת הקצבה בוצעה בידי הממשלה הנוכחית באוקטובר 2021, במסגרת תקציב המדינה לשנים 2021-2022, כשגילאון כבר לא היה ח"כ

קצבת הנכות לנכה 100% עומדת כיום על 3,700 שקל לחודש, עם אפשרות להכנסה נוספת של 5,300 שקל נוספים ללא קיזוז מהקצבה, בדיוק כפי שקבע החוק.

הקצבה המקסימלית כיום גבוהה יותר בכ-1,500 שקל לחודש מאשר לפני המאבק. אבל שכר המינימום עלה בינתיים לכ-5,300 שקל לחודש, כך שקצבת הנכות המקסימלית עדיין נמוכה ממנה בכ-1,600 שקל.

לא מוותרים על הקצבה. ממשיכים להיאבק. אם לא יוצג מתווה באופן מיידי- נלך לבג"צ.#הבטחות_צריך_לקיים pic.twitter.com/iFjPmd3ivE

— אילן גילאון (@mkgilon) January 30, 2020

"בינתיים גם השכר הממוצע עלה, והקצבה צמודה לשכר הממוצע, אז הקצבה הייתה מגיעה לסכום קרוב לסכום של היום גם בלי ביצוע הפעימה השלישית", אומר פרידמן, "העיקר שעלתה.

"זה לא היה קורה בלי גילאון. המאבק המשולב שלנו ושלו שינה את התודעה הציבורית וזה גרם לכנסת ולממשלה להעלות את הקצבה. הם לא עשו את זה מרצונם, אבל ככה דברים עובדים".

"המאבק המשולב שלנו ושל גילאון שינה את התודעה וזה גרם לכנסת ולממשלה להעלות את הקצבה. הם לא עשו את זה מרצונם"

"היה קל מאוד לאהוב את הריבה של אילן ואת הסחבקיות שלו", אומר רזניק, "הרבה יותר קשה להתחבר לשאיפה שלו לחברה צודקת ולחלוקה הוגנת של המשאבים. אבל מבחינתו של אילן עצמו זה היה העיקר".

"עדיף תלך ויגידו תישאר, מאשר שתישאר ויגידו לך ללכת" pic.twitter.com/QodReGtaMt

— אילן גילאון (@mkgilon) May 1, 2022