בגיל ארבעים טסתי בפעם הראשונה בחיי לברלין. ביקרתי במוזיאון היהודי בברלין, שם שמורים בארכיון חומרים מתערוכה על מכבי ברלין, קבוצת הספורט בה סבי ואחיו התחרו לפני שנסו לישראל ב-38׳.

הדירה של סבי נהרסה בהפצצות והאזור נבנה מחדש כך שלא היה בית לבקר בו. אך בכניסה לבתים אחרים ראיתי את אריחי הסטולפרסטיין הזהובים שמנציחים בצניעות את קורבנות וניצולי השואה שגרו בבתים. הפרויקט נגע בי ונתן לי את השלווה להכיל ביקור שיש בו גם הנאה תיירותית וגם הכרה באובדן.

דירת סבי בברלין נהרסה בהפצצות והאזור נבנה מחדש כך שלא היה בית לבקר בו. אך בכניסה לבתים אחרים ראיתי את אריחי הסטולפרסטיין הזהובים שמנציחים בצניעות את קורבנות וניצולי השואה שגרו בהם

בחזרה לישראל. כאן יש תלי תילים של תרבויות חרֵבות. כל תקופה ופיסות האבנים שלה, המעידות על תרבות ששגשגה ואז תמה, לעיתים קרובות בסוף אלים, במלחמה עם מנצחים ומפסידים, קורבנות והכחדה תרבותית. יש עתיקות שזוכות לשחזור ותחזוקה, מקימים להן גן לאומי עם מופע אור קולי. אתרים היסטוריים אחרים מקבלים פחות תשומת לב.

אבל יש רק שכבה אחת של אתרים שהיחס אליהם הפוך: במקום לשחזר – הורסים ובמקום להנציח – מעלימים. אלו כמובן שאריות הישובים הפלסטינים שננטשו באחת בנַכְּבָּה. שלט לא יציין את מיקומם. לעיתים קרובות לא נשאר דבר, בגלל הריסה ביד מכוון וגם בגלל פיתוח עירוני מואץ. אבל לעיתים אפשר לראות שורת צברים, טראסה, גרם אבנים, עצי פרי בלב חורשת אורנים, שלד של בניין, או מבנה עתיק בלב ישוב יהודי. זה המעט שנשאר כדי לספר את ההכחדה התרבותית האחרונה בישראל. זו שעדיין נמשכת.

במשך שנים חייתי בבורות מוחלטת. בשירות הצבאי בניווטים בציפורי, בתוך עמק חבוי, ראיתי שדה אבטיחים ולידו בקתה מבודדת עם פלאח קשיש. תהיתי איך הוא הגיע להתיישב שם לבד, בלי כביש גישה ובלי אף ישוב לידו. לימים למדתי ששם היה הישוב ספוּרִיֶה.

שתי מצבות קבורה משרידיו האחרונים של בית הקברות בספוריה (צילום: מיכאל יעקובסון / ויקיפדיה)

אבל אז לא היה לי מושג, ואיך אדע? לא למדנו על זה בבית ספר, כמעט ולא הייתה התייחסות לנכבה בשיח המרכזי. עשר שנים אחר כך, ראיתי תמונה של ספוריה, היה לי קשה להאמין שעד לא מזמן ישוב של ארבעת אלפים איש כיסה את כל הרכס. אז עלו עליו הבולדוזרים, שתלו מעליו יער ולא נותר דבר.

יש רק שכבה אחת של אתרים שהיחס אליהם הפוך: במקום לשחזר – הורסים ובמקום להנציח – מעלימים. אלו כמובן שאריות הישובים הפלסטינים שננטשו באחת בנַכְּבָּה

אפשר להעביר חיים שלמים בלי לדעת. או לדעת חלקית אך להדחיק ולבטל. למעשה ככה רובנו חיים. אך מרגע שמתחילים לשים לב, קשה להפסיק. כפר סבא היא כפר סבאה, בית-שאן היא ביסאן, מגדל היא מג'דל, ספסופה היא ספסה ועוד ועוד כפרים שעברו בעלות ושמם עוברת. גם בתוך כל עיר ומתחת לכל יער היה כפר או כמה כפרים.

בשבתות בפיקניק בטבע, הידיעה הזו מעכירה את שלוותי. אם אני מזכיר את שם הכפר שעל שדותיו אנחנו יושבים לפיקניק, בדרך כלל אני נתקל בגלגול עיניים או התעלמות. למדתי להכיר בזה, במנגנון ההדחקה הישראלי שטבוע בנו. הידיעה ומולה ההכחשה של הסובבים מחזקת את הדיסוננס. גם הכחשה של המאורעות שהתרחשו, ובו זמנית ״מה יותר טוב, שהיו הורגים אותנו?״

אני רק תוהה, מה אם רק היה שלט עם מידע ליד שולחנות הפיקניק? לא צריך אתר הנצחה מפואר עם פסל של אריה שואג, לא מופע אור-קולי, רק שלט צנוע שמכיר בקורבן. מתי יקום פרויקט הסטולפרסטיין שלנו?

אני רק תוהה, מה אם רק היה שלט עם מידע ליד שולחנות הפיקניק? לא צריך אתר הנצחה מפואר עם פסל של אריה שואג, לא מופע אור-קולי, רק שלט צנוע שמכיר בקורבן. מתי יקום פרויקט הסטולפרסטיין שלנו?

בילדותי, חוף טנטורה הילך עלי קסמים. גדלתי לא רחוק משם וכל פעם, כשהגעתי, רצתי במים הרדודים בין הסלעים המחורצים וחיפשתי סרטנים. קראנו לחוף טנטורה ולא חוף דור, אך לא בגלל מודעות פוליטית, אלא כנראה בגלל הצלצול היפה והזר של השם.

חזרתי לשם כאבא עם ילדיי אחרי הסרט "טנטורה" של אלון שוורץ. גם הם היו מוקסמים מהטבע המטריף, השקיעה הגיעה והם מיאנו לעזוב. חשבתי לספר להם על הכפר ועל הקבר אבל הם קטנים מדי וכיף להם אז "למה להעכיר שמחה". אך לאחרונה נזכרתי איך בביקור במצדה לא חסנו עליהם ועל-אף גילם הצעיר סיפרנו על הפור שהטילו הלוחמים הנצורים, מי יהרוג את האחרים ובסוף ייפול על חברו.

שני הסיפורים טרגיים, אך אחד הפך למיתוס ועבר בנאליזציה, ואילו השני הוא סוד מסוכן, לא אוכל לספרו בלי שהקול שלי ירעד. גם אני, אחרי הכל, עוד שבוי בקונספציה. אך אני גם נושא באחריות לשנות את המצב עבור ילדי.

ההכרה בנכבה מפחידה ישראלים יהודים. היא מעמתת אותנו עם שאלות קשות, אשר להן רבים מתוך מגננה מגיבים ב"לא היתה ברירה", ו"מה היה קורה אם היינו מפסידים?". אך אני מציע להשהות את השיפוט ולא לקפוץ מיידית למגננה. הכרה בסבל הפלסטיני לא אומרת ביטול של הנרטיב הלאומי הישראלי.

שני הסיפורים, טנטורה ומצדה, טרגיים, אך אחד הפך למיתוס ועבר בנאליזציה, ואילו השני הוא סוד מסוכן, לא אוכל לספרו בלי שקולי ירעד. גם אני, אחרי הכל, עוד שבוי בקונספציה. אך גם נושא באחריות לשנות

קשה לשפוט מעשים בדיעבד, ואני לפחות צריך לעבור עוד תהליך ארוך עד שאוכל לעשות זאת. בינתיים אני לומד עוד ומקווה לשבור את חומת ההכחשה. ב-15 במאי יתקיים טקס הנכבה הדו-לאומי השלישי של תנועת לוחמים לשלום. גם השנה, כמו בשנה שעברה, אגיע לשמוע, ללמוד, ולזכור.

אבי לטנר הוא איש הייטק המתמחה בבניית מוצרי תוכנה שמשתמשים אוהבים. למד הנדסה בבן גוריון וב-MIT והוא פעיל חברתי וחלק מצוות ההובלה של לוחמים לשלום. בין השאר אירגן הפגנות, פגישות דו לאומיות וסדרת הרצאות על שלום, אקטיביזם וכיבוש – עם עיתונאים, אקטיבסטים ופעילי זכויות אדם.

ארגון החזית העממית בחר מחדש באחמד סעדאת, מתכנן רצח השר רחבעם זאבי ז"ל, למנהיגו, ובג'מיל מוזהר לסגנו. יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס וחוסיין א-שיח' התקשרו לברך, אבל הפערים בינם לבין ארגון החזית העממית גדולים ואינם ניתנים לגישור.

ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין קיים בשבוע שעבר בחירות פנימיות חשאיות, הרחק מהעיניים של השב"כ הישראלי ושל מנגנוני הביטחון של הרש"פ. הבחירות התקיימו בשטחי הגדה, ברצועת עזה, בבתי הכלא בישראל ובחו"ל, בתום כינוס הועידה השמינית של הארגון.

החזית העממית לשחרור פלסטין קיים בשבוע שעבר בחירות פנימיות חשאיות, הרחק מעיני השב"כ הישראלי ומנגנוני הביטחון של הרש"פ. הבחירות התקיימו בשטחי הגדה, ברצועה, בבתי הכלא בישראל ובחו"ל

ארגון החזית העממית הינו ארגון ממודר מאוד. אין פרטים כיצד בדיוק נערכו הבחירות, אך התוצאות שלהן פורסמו ממש בקצרה באמצעי התקשורת הפלסטינים.

למזכ"ל הארגון נבחר מחדש אחמד סעדאת האסור בכלא הישראלי. הוא הורשע בשנת 2008 בתכנון רצח השר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל ונגזר עליו עונש מאסר של 30 שנה.

לסגנו נבחר ג'מיל מוזהר וכן נבחרו גם חברי הלשכה המדינית של הארגון.

ג'מיל מוזהר הוא הדמות המובילה של הארגון ברצועת עזה.

ארגון החזית העממית הוא הפלג השני בגודלו באש"ף והוא הוקם ב-11 בדצמבר 1967 כהרחבה של הסניף הפלסטיני של התנועה הלאומית הערבית. הוא נוסד על ידי קבוצת מנהיגי התנועה וחלק מהארגונים שהיו נפוצים באותה תקופה, בעיקר ג'ורג' חבש ומוסטפא אל-צברי (אבו עלי מוסטפא) וודיע חדאד.

יו"ר הרש"פ אבו מאזן התקשר שלשום לג'מיל מוזהר ובירך אותו על הצלחת הועידה השמינית של הארגון ובחירתו לתפקיד סגן המזכ"ל.

תוצאות הבחירות בארגון החזית העממית

יו"ר הרש"פ אבו מאזן התקשר שלשום לג'מיל מוזהר, סגנו של אחמד סעאדאת ובירך אותו על הצלחת הועידה השמינית של הארגון ובחירתו לתפקיד סגן המזכ"ל.
גם חוסיין א-שיח', יורשו האפשרי של אבו מאזן, פירסם הודעת ברכה לארגון החזית העממית בחשבון הטוויטר שלו. pic.twitter.com/JyX1de4Y3l

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 22, 2022

גם חוסיין א-שיח', יורשו האפשרי של אבו מאזן, פרסם הודעת ברכה לארגון החזית העממית בחשבון הטוויטר שלו.

למזכ"ל הארגון נבחר מחדש אחמד סעדאת האסור בכלא הישראלי. הוא הורשע בשנת 2008 בתכנון רצח השר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל ונגזר עליו עונש מאסר של 30 שנה

למרות שארגון החזית העממית הינו חלק מאש"ף, היחסים בינו לבין תנועת פת"ח והרש"פ הם גרועים מאוד מאז החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993. ארגון החזית העממית תומך בעיקרון המאבק המזויין נגד ישראל ומתנגד להסכמי אוסלו והתיאום הביטחוני והכלכלי בין ישראל לרש"פ.

לארגון החזית העממית יש זרוע צבאית ברצועת עזה הנקראת "גדודי עלי מוצטפא" על שם בכיר הארגון שחוסל על ידי ישראל באינתיפאדה השנייה. בשטחי הגדה יש לארגון תשתית צבאית חשאית שפועלת לערעור יציבות שלטון הרש"פ ומבצעת פיגועים נגד ישראל.

פעילי הארגון בשטחי הגדה נתונים למעצרים וחקירות מצד השב"כ הישראלי ומצד הרש"פ.

גורמים בתנועת פת"ח אומרים כי יו"ר הרש"פ אבו מאזן ומקורבו חוסיין א-שיח' מנסים כעת לחזר אחרי ארגון החזית העממית, כדי לנסות ולהפחית את ההתגדות באש"ף וברחוב הפלסטיני למהלכים שעושה אבו מאזן לביסוס מקורביו בתפקידי מפתח באש"ף, לקראת ירידתו מהבמה הפוליטית.

גורמים בתנועת פת"ח אומרים כי יו"ר הרש"פ אבו מאזן ומקורבו חוסיין א-שיח' מנסים כעת לחזר אחרי ארגון החזית העממית כדי לנסות ולהפחית את ההתנגדות באש"פ וברחוב הפלסטיני למהלכים שעושה אבו מאזן כדי לבסס את מקורביו בתפקידי מפתח באש"פ לקראת ירידתו מהבמה הפוליטית. pic.twitter.com/WEFqvrh7A7

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 22, 2022

בתנועת פת"ח מעריכים כי אבו מאזן ינסה לשכנע את ישראל לשחרר את אחמד סעדאת בעסקת חילופי השבויים הבאה עם חמאס בטענה כי שחרורו "ימתן" את פעילות הארגון נגד ישראל ונגד הרש"פ.

למרות שהחזית העממית הם חלק מאש"ף, יחסיהם עם פת"ח והרש"פ גרועים מאז הסכמי אוסלו. בחזית העממית תומכים במאבק המזויין נגד ישראל ומתנגדים לתיאום הביטחוני והכלכלי עם ישראל

לארגון החזית העממית יש השפעה על הרחוב הפלסטיני. למרות שהיא מעטה, אבו מאזן זקוק לכל גרעין של תמיכה. בשבוע שעבר זכה ארגון החזית העממית ב-5 מושבים בבחירות למועצת הסטודנטים באוניברסיטת ביר זית. הארגון עושה פעילות רבה בתחום זכויות האדם בשטחים והיה ממובילי ההפגנות נגד הרש"פ לאחר הרצח של פעיל זכויות האדם ניזאר בנאת בידי אנשי הביטחון של הרש"פ.

בתנועת פת"ח מעריכים כי אבו מאזן ינסה לשכנע את ישראל לשחרר את אחמד סעאדאת מנהיג ארגון החזית העממית בעסקת חילופי השבויים הבאה עם חמאס בטענה כי שחרורו "ימתן" את פעילות הארגון נגד ישראל ונגד הרש"פ. pic.twitter.com/lIYNVbVH0e

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 22, 2022

מכה לארגון החזית העממית

לפני כמה חודשים הנחיתה ישראל מכה על ארגון החזית העממית בגדה כאשר שר הביטחון בני גנץ הכריז על 6 ארגונים שלו  כ"ארגוני טרור".

מדובר ב"ארגוני קש" שמציגים את עצמם כארגונים אזרחיים לכל דבר. ארגון "אל-חק" לזכויות האדם, מרכז "ביסאן", התאחדות ועדות האישה הפלסטינית, ארגון "א-דמיר", התאחדות ועדות העבודה החקלאית ו"התנועה העולמית להגנה על ילדים-סניף פלסטין".

על פי גורמי הביטחון בישראל, הארגונים האלה מציגים את עצמם כלפי חוץ כארגונים של החברה האזרחית הפלסטינית אך למעשה הם מהווים זרוע חשאית של הנהגת הארגון. בנוסף לזרוע הצבאית הנקראת "גדודי אבו עלי מוצטפא", הם נשלטים על ידי בכירי החזית העממית ומעסיקים פעילים רבים של הארגון, כולל כאלה שמעורבים בפעילות טרור, בתפקידי שטח וניהול.

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ניסה לעזור לארגון החזית העממית מול ישראל ומול הקהילה הבינלאומית כדי לבטל את ההכרזה של שר הביטחון, אך נכשל במאמציו. ישראל לא ויתרה ועמדה על עמדתה.

אבו מאזן ניסה לעזור לחזית העממית מול ישראל ומול הקהילה הבינלאומית כדי לבטל את ההכרזה של שר הביטחון, אך נכשל במאמציו. ישראל לא ויתרה ועמדה על עמדתה

בחודש דצמבר 2019  הצליח השב"כ הישראלי להנחית מכה חשובה על ארגון החזית העממית בגדה.

השב"כ הצליח לחשוף תשתית טרור גדולה של הארגון שפעלה תחת אפה של הרש"פ, ביצעה את רצח רנה שנרב ז"ל ותכננה פיגועים נוספים.

החקירה חשפה את הנהגת הארגון בגדה, בראשה עומדת חברת הפרלמנט הפלסטיני ח'אלדה ג'ראר שהינה גם ראש ארגון לזכויות אדם.

השב"כ הצליח לעצור את חברי חוליית הטרור שאחראית לרצח הנערה הישראלית רנה שנרב ז"ל בפיגוע מטען החבלה במעיין עין בובין בחודש אוגוסט האחרון ולחקור ולעצור כ-50 מחבלים.

במסגרת החקירה הצליח השב"כ לאתר ולתפוס אמצעי לחימה רבים וקטלניים ובכך מנע ללא ספק פגיעה באזרחים ובחיילים ישראלים בגדה. בין היתר נתפסו סוגים שונים של רובים, אקדחים, משתיקי קול, תחמושת, מכשירי קשר וחומרי דשן לבניית מטעני חבלה.

חברי התשתית של החזית העממית ניסו לפגוע גם בכלי רכב ישראלים הנוסעים בצירים ביהודה ושומרון וביצעו ירי לעבר אוטובוס ישראלי סמוך לישוב עופרה בדצמבר 2017 ולעבר רכב ישראלי סמוך לעיר אריאל במרץ 2019.

השב"כ הצליח בלכידת התשתית הגדולה של ארגון החזית העממית שפעלה גם מתחת לאפם של מנגנוני הביטחון של הרש"פ. חברי התשתית הזו מתגוררים באזור רמאללה ופעלו מתוך משרד בעיר רמאללה שהינה תחת שליטתה של הרש"פ. העובדה שהם לא נחשפו מעידה על יכולות מבצעיות גבוהות.

ארגון החזית העממית משתייך לאש"ף והוא שומר על מידור גבוה מאוד ומתמחה בהפעלת תשתית חשאית. את קצה החוט לחשיפת התשתית החבלנית הביא השב"כ בעקבות הפיגוע שבו נרצחה רנה שנרב ז"ל.

השב"כ הצליח בלכידת התשתית הגדולה של החזית העממית שפעלה גם מתחת לאפם של מנגנוני הביטחון של הרש"פ. הם מתגוררים באזור רמאללה ופעלו ממשרד בעיר שנשלטת ע"י הרש"פ

על פי גורמי ביטחון, אחמד סעדאת מפעיל את הארגון במגבלות מתוך הכלא הישראלי באמצעות שליחים וטלפונים סלולרים, אולם לגורמי הביטחון לא היה זמן רב מידע בדוק מי ממלא את מקומו בשטחי הגדה. מהחקירה האינטנסיבית של השב"כ עלה כי חברת הפרלמנט הפלסטיני ח'אלדה ג'ראר, בת 56 מאזור רמאללה, היא שעומדת בראש הארגון בגדה המערבית ובמסגרת הזו אחראית על כלל הפעילות שלו, כולל פיגועי הטרור.

ח'אלד ג'ראר, אם לשתי בנות ברמאללה, הינה עורכת דין במקצועה, ראש ארגון זכויות האדם "א-דמיר" הפועל בגדה והיא נטלה חלק בולט בפעילות הרש"פ בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

בשנת 2015 היא נעצרה במעצר מנהלי ואחר כך הורשעה בחברת בארגון החזית העממית ובעבירות ביטחוניות בבית דין צבאי ונגזר עליה עונש של 15 חודשי מאסר, מעצרה עורר מחאה בינלאומית של ארגוני זכויות אדם.

מעצרה של ח'אלדה ג'ראר הקל גם על יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס שכן היא הייתה מהמבקרות החריפות של הרש"פ ושיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם ישראל.

ח'אלדה ג'ראר שוחררה בינתיים מהכלא הישראלי אולם עד כה לא ברור האם נבחרה לתפקיד כלשהו במסגרת הבחירות הפנימיות החדשות בארגון.

לאן נעלמה ח'אלדה ג'ראר?

ח'אלדה ג'ראר, חברת הפרלמנט הפלסטיני, הייתה עד לפני שנתיים מנהיגת ארגון החזית העממית בגדה, היא נעצרה על ידי השב"כ הייתה בכלא ושוחררה , אולם עד כה לא ברור האם נבחרה לתפקיד כלשהו במסגרת הבחירות הפנימיות החדשות בארגון. pic.twitter.com/bPjAvmREJZ

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 22, 2022

הברית הפוליטית בין חמאס לחזית העממית

בין ארגון החזית העממית לתנועת חמאס יש שיתוף פעולה הדוק ברצועת עזה נגד ישראל ונגד הרש"פ.

באחרונה התהדק הקשר בין שני הארגונים האלה גם בשטחי הגדה והם החליטו על ריצה ברשימה משותפת בבחירות המוניציפליות בשטחי הגדה לפני כחודשיים.

ברש"פ היו מודאגים מהכוונה להחליש את תנועת פת"ח בגדה ולערער את יציבות הרש"פ, ישראל חששה ששני הארגונים האלה ישתפו פעולה בתחום הטרור נגדה.

חמאס והחזית העממית כבר שיתפו פעולה בבחירות לאגודת המהנדסים בגדה בחודש אוגוסט שעבר, דבר שהביא לניצחונן.

ח'אלד ג'ראר, אם לשתי בנות ברמאללה, עו"ד במקצועה, היא ראש ארגון זכויות האדם "א-דמיר" הפועל בגדה, ונטלה חלק בולט בפעילות הרש"פ בביה"ד הפלילי הבינלאומי בהאג

בחמאס אומרים כי התיאום בין התנועה לבין ארגון החזית העממית ברצועת עזה הוא מצוין וכי הוא תוצאה של המצב הקשה שבו נתונה הבעיה הפלסטינית בעקבות הירידה במעמדו של אש"ף ואי יישום החלטות המועצה המרכזית של אש"ף בדבר השעיית הסכמי אוסלו וביטול השת"פ הביטחוני של הרש"פ עם ישראל.

ברור שהשת"פ  הזה בין חמאס לארגון החזית העממית מגביר את הפיצול בחברה הפלסטינית, אבל הוא גם מגדיל את המחנה המתנגד לפתרון מדיני עם ישראל.

בישראל וברש"פ מודאגים משיתוף הפעולה בין חמאס לארגון החזית העממית, שני ארגונים שאינם מכירים בישראל, מתנגדים להסכמי אוסלו ודוגלים ב"מאבק המזויין" נגד מדינת ישראל. מדובר בברית פוליטית בין תנועה אסלאמית דתית קיצונית לבין ארגון שמאל בעל אידיאולוגיה מרקסיסטית. הברית הזו יכולה להתגלגל מהר מאוד לברית צבאית בתחום הטרור נגד ישראל וגם נגד הרש"פ, לשני הארגונים האלה יש מטרה משותפת להפיל את שלטונו של מחמוד עבאס בגדה.

בין ארגון החזית העממית לתנועת חמאס יש שיתוף פעולה הדוק ברצועת עזה נגד ישראל ונגד הרש"פ.
שני ארגונים שאינם מכירים בישראל, מתנגדים להסכמי אוסלו ודוגלים ב"מאבק המזויין" נגד מדינת ישראל, מדובר בברית פוליטית בין תנועה אסלאמית דתית קיצונית לבין ארגון שמאל בעל אידיאולוגיה מרקסיסטית. pic.twitter.com/hRusVWayUS

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 22, 2022

לכן, בכירים בתנועת פת"ח מעריכים שיו"ר הרש"פ אבו מאזן יודע היטב שהסיכויים קלושים "למתן" את ארגון החזית העממית אבל אין לו מה להפסיד. בתןקף היותו ראש אש"ף הוא חייב לשחק את המשחק מכיוון שארגון החזית העממית עדיין חלק מאש"ף ולא פרש ממנו. אבו מאזן קיצץ בתקציב הארגון שמקבל עדיין תקציב שנתי ממוסדות אש"ף כדי לכופף אותו פוליטית אך נכשל.

הברית בין החזית העממית לחמאס יכולה להתגלגל מהר מאוד לברית צבאית בתחום הטרור נגד ישראל ונגד הרש"פ. לשני הארגונים האלה יש מטרה משותפת, הפלת שלטון אבו מאזן בגדה

גם גינוני הכבוד הפעם של אבו מאזן וחוסיין א-שיח' לא יועילו. בכירי החזית העממית לא מתרשמים מהחנופה הזו. המשחק מוכר להם היטב והם משחקים אותו גם, אבל הפערים בינם לבין בכירי הרש"פ גדולים מאוד ולא ניתנים לגישור.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

אני מבין ממספר ציטוטים שפורסמו מספרו של הפילוסוף הדגול אבישי בן חיים, שהוא טועה טעויות עובדתיות מביכות במסגרת התאוריה הפלקטית שלו, שנועדה להצדיק את האפרטהייד, את הפשיזם המתקרבן, את פולחן האישיות ואת התמיכה במדיניות כלכלית מחרידה שעוצבה בידי נתניהו: מדיניות שפוגעת בשכבות המוחלשות, מרסקת את מעמד הביניים, מרוקנת את רוב הישראלים מכספם ומעצימה פערי ענק.

אני מבין מציטוטים שפורסמו מספרו, שאב"ח טועה טעויות עובדתיות מביכות בתאוריה הפלקטית שלו, שנועדה להצדקת האפרטהייד, הפשיזם המתקרבן, פולחן האישיות והתמיכה במדיניות כלכלית נוראה

לא הופתעתי ככה מאז שהשמש החליטה להפתיע ולצוץ הבוקר בשמים.

ספרו של אבישי בן-חיים נפתח בדוגמאות לשירים שמוכיחים את תאוריית ישראל השניה. הדוגמא הראשונה: "ב-1978, שנה אחרי המהפך, מתחילים לשיר בכוונה גדולה" את שירו של אריק איינשטיין שבו הוא מחד אומר שהוא אוהב את ארץ ישראל, ומצד שני – שהוא "עצוב כל כך". "אי אפשר שלא לתהות", כותב אבישי, "למה>

— איתי רום itay rom (@itayr2) May 20, 2022

דיור ציבורי? מחירי דיור אנושיים? זכות לקורת גג? חלוקת קרקעות מדינה שונה ושוויונית? הזכות הבסיסית לרפואה ראויה? מערכת חינוך ממנה בורחות המורות בשל שכר הרעב המשפיל? מערך רווחה קורס שמעניק שכר רעב משפיל לעובדות הסוציאליות והפסיכולוגיות? מתמחות ברפואה שעדיין נאנקות תחת עול 26 שעות המשמרת? עובדי קבלן משוללי זכויות סוציאליות? לא, לא ראיתי את אב"ח כותב על כל אלה.

אני זוכר ששאלתי את עצמי היכן היה אב"ח כשאחת ממפגינות גבעת עמל פנתה אליי לקבלת ייעוץ בטרם הוחרבו שם הבתים, שחלק מדריהם לא קיבלו פיצוי ראוי, או כשאנשי כפר שלם פנו אליי לקבלת ייעוץ משפטי בטרם הפגינו בשל ההתעלמות ממצוקותיהם מול ביתו של ראש עיריית ת"א בצפון העיר.

מעולם גם לא ראיתי אותו מתייצב לצד ישראלים רבים שנעצרו על לא עוול בכפם או ספגו אלימות שוטרים, או לצדם של ישראלים מוחלשים שהפכו לנאשמים חרף חפותם והתמודדו עם לקויות במלאכת המשטרה ועם היבטים בעייתיים במלאכת הפרקליטות. הנאשם הכי חזק ומקושר, לעומת זאת, שזכה בהנחות סלב בחקירותיו והועמד לדין פלילי בצדק גמור, הפך אצלו לנרדף בדיוני מטעם אליטה מסתורית.

אב"ח כותב זאת מבלי שיש לו מושג קלוש בתחום המשפט הפלילי ומסייע בבורותו ובשרלטנותו למתקפת ההסתה הכוזבת והנפשעת של הנאשם נתניהו נגד שלטון החוק ושאריות הדמוקרטיה הישראלית.

מעולם לא ראיתי אותו מתייצב לצד מוחלשים שהפכו לנאשמים חרף חפותם. רק הנאשם החזק והמקושר, שזכה בהנחות סלב בחקירותיו והועמד לדין בצדק, הפך אצלו לנרדף מטעם אליטה מסתורית

מיותר לציין, שמעולם לא בקעה מפי הוגה הדעות ואיש המוסר הזה אף מילה על מצוקות האזרחים הערבים. להפך: קואליציה עימם נראית לו כמו בגידה בישראל השנייה. לעומת זאת, את ההתנחלות הבלתי חוקית והבלתי מוסרית שמנוגדת למשפט הבינלאומי ואשר כוננה משטר אפרטהייד ברצועת עזה (משטר צבאי למיליון וחצי נתינים פלסטינים משוללי אזרחות ואזרחות דמוקרטית למתנחלים הישראלים), כינה אב"ח "עיירת פיתוח מזרחית קסומה". מדהים.

גם תמיכתו של אב"ח במשטר האפרטהייד בגדה מחפירה באמת: שירה של נורית גלרון על תינוקת פלסטינית שאיבדה את עינה מירי צבאי באינתיפאדה הראשונה, למשל, ממוקם אצלו במתחם השירים שפוגעים במאבק הציוני. אני מתעכב על ההיבטים הללו, מפני שמי שמתהדר בפוזה מוסרית, חייב להבין שתמיכתו בזוועות מוסריות היא אות קלון.

מה שכן, אלמלא היה מדובר בחלק ממנגנון תעמולה מסוכן, היה אפשר להתענג קצת על הקאלט הזה: למשל, טענתו המצחיקה של הפילוסוף לפיה חוק שירות הציבור (מתנות) שאוסר על עובדי ציבור לקבל מתנות (שניתנו להם מפני שהם עובדי ציבור), נחקק דווקא לאחר עליית הליכוד לשלטון מטעם אליטה מסתורית שרצתה להקשות על שלטון הליכוד ולהציגו כבלתי לגיטימי או משהו כזה.

בקיצור: חוק מטעמו של ממסד מפאיניקי מסתורי ששלט כנראה בכנסת לשיטת אב"ח על אף שהיה במיעוט מספרי באופוזיציה.

את ההתנחלות הבלתי חוקית, שמנוגדת למשפט הבינ"ל וכוננה אפרטהייד ברצועת עזה (משטר צבאי לנתינים משוללי אזרחות, לעומת אזרחות למתנחלים), כינה אב"ח "עיירת פיתוח מזרחית קסומה"

אז חוץ מהטמטום המביך שטמון בטענה שמיעוט פרלמנטרי הצליח להעביר חוק שמטרתו לפגוע בשלטון הרוב הפרלמנטרי (איך הוא בדיוק יכול לעשות זאת?), יש כאן עוד בעיה קטנה:

החוק הזה נחקק ביוזמת ממשלת בגין.

בספרו דן אבישי בן-חיים בחוק שמטיל איסורים על קבלת מתנות מצד עובדי ציבור, וכותב כך: "גם החוק הזה נדמה כתגובה למהפך 77'…אי אפשר שלא להרהר בשאלה אם חלק ממה שעומד מאחורי חוק המתנות זו גם עמדה תרבותית של ישראל הראשונה".

פרט חשוב שלא נכתב בספר: הצעת החוק הוגשה ע"י ממשלת בגין.

— איתי רום itay rom (@itayr2) May 20, 2022

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.