הגז יצא מהאדמה ומחבר בין ישראל, מצרים ואירופה
ביום רביעי האחרון חתמה ישראל בחגיגיות על הסכם לייצוא גז טבעי לאיחוד האירופי, בטקס שהתקיים בקהיר. על מזכר ההבנות בנושא חתמו שרת האנרגיה קארין אלהרר, שר הנפט ומשבי הטבע המצרי טארק אל–מולא, ונשיאת נציבות האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין.
היום, כאשר אירופה משתוקקת לגז על מנת להקטין את התלות האנרגטית ברוסיה, שחקניות מזרח תיכוניות כגון קטאר, מצרים וישראל נכנסות למשחק. הכמויות שישראל עתידה לספק לאירופה אינן משמעותיות מאוד ביחס לכמות הגז הנצרך ביבשת, אך עדיין מדובר בהתקדמות חשובה ובבנייה של גשרים אמיתיים בין ישראל לאירופה ובין ישראל למצרים.
הכמויות שישראל עתידה לספק לאירופה אינן משמעותיות מאוד ביחס לכמות הגז הנצרך ביבשת, אך עדיין מדובר בהתקדמות חשובה ובבנייה של גשרים אמיתיים בין ישראל לאירופה ובין ישראל למצרים
פורום הגז האזורי שפועל בקהיר הפך תוך זמן קצר מרעיון נחמד למפעל חשוב ומתפקד, והביקורים ההדדיים בין ישראל ומצרים על רקע שיתוף הפעולה בתחום הגז מעידים על החשיבות ששתי המדינות מעניקות לנושא הזה.
האירוע בקהיר סוקר בהרחבה גם על ידי התקשורת המצרית, ותמונותיה של שרת האנרגיה הישראלית שודרו בערוצי הטלוויזיה.
ישראל חייבת למנף את האווירה החיובית שנוצרה בשנים האחרונות ביחסים עם קהיר על מנת להמשיך ולקדם את יחסי השלום עם השכנה הגדולה מדרום. יש הרבה מה לעשות גם בתחום הכלכלי (יחסי המסחר בין ישראל ומצרים דשדשו במקום במשך שנים) וגם בתחומים האחרים כגון מחקר, דיפלומטיה, תרבות ומשק המים.
מאמצי פעילי רשת הצילו את חייה של צעירה מצרית
ב-12 ביוני הרשתות החברתיות במצרים געשו: נורה עצאם, סטודנטית מצרית בת 23, נחטפה על ידי אביה שחזר למצרים אחרי תקופה ממושכת. לאחר יומיים התביעה הציבורית במצרים הודיעה על כך שהאב נעצר ולחטופה שלום ובאופן מיוחד הודתה לפעילים חברתיים שפעלו ברשתות על מנת להחזיר את נורה.
נורה עצאם, סטודנטית מצרית בת 23, נחטפה על ידי אביה. לאחר יומיים התביעה הציבורית במצרים הודיעה על כך שהאב נעצר ולחטופה שלום ובאופן מיוחד הודתה לפעילים חברתיים שפעלו ברשתות על מנת להחזירה
הקמפיין האינטרנטי להצלתה של נורה עצאם החל מפוסט באינסטגרם של סבאח חודייר, סופרת ופעילה חברתית. היא תיארה את פרטי חטיפתה של נורה על ידי אביה שהתגורר שנים רבות ביפן בעוד שבתו גדלה בבית סביה.
לאחר שהתנגדה להזמנתו להמשיך את לימודיה ביפן והסב הלך לעולמו, האב החליט להגיע למצרים ולחטוף את בתו הבוגרת בכוח.
https://www.instagram.com/p/CerOTD4OEc-/
חבריה של נורה חושדים שהמניע לחטיפה היה גם כספי, כיוון שהסב המנוח השאיר לנכדתו ירושה נאה. האב נכנס הביתה, פצע את בתו, חטף אותה והסתיר אותה בבית נטוש באזור אחר. הודות לערנות של הפעילות והפעילים החברתיים והפרסום הרב שבו זכה המקרה הזה, המשטרה הגיעה לבית הנטוש שבו הוחזקה, שחרר אותה ועצר את האב.
חטיפות של ילדים שכיחות למדי במצרים. במקרים רבים מי שנחטף הן ילדות ונערות שלאחר מכן נאלצות להינשא לבני זוג שנבחרו עבורן. בשנה שעברה, חבר הפרלמנט המצרי תייסיר מטר דרש להקשיח את הענישה על חטיפת ילדים ומבוגרים, אך בשלב הזה לא היה שום שינוי בחקיקה, ולהבדיל מנורה – מרבית החטופים לא חוזרים לחיק משפחתם ולחייהם הקודמים.
רוסיה מבטיחה להגן על נוצרים בירושלים
שתי הצהרות קשות יצאו השבוע ביחס לישראל מהקרמלין. בתחילת השבוע השלטונות במוסקבה שוב הביעו מורת רוח בפני הפעילות הישראלית בשמי סוריה שלדבריהם הייתה מכוונת נגד מטרה אזרחית – נמל התעופה בדמשק.
גינוי שני לא איחר להגיע: הפריצה של תלמידי ישיבת "עטרת כוהנים" לכנסייה היוונית בעיר העתיקה גרמה למשרד החוץ הרוסי לא רק "להביע דאגה עמוקה" אלא גם להבטיח "להמשיך להגן תמיד על הנוכחות הנוצרית בירושלים בפרט ובמזרח התיכון בכלל".
הפריצה של תלמידי ישיבת "עטרת כוהנים" לכנסייה היוונית בעיר העתיקה גרמה למשרד החוץ הרוסי לא רק "להביע דאגה עמוקה" אלא גם להבטיח "להמשיך להגן תמיד על הנוכחות הנוצרית בירושלים"
מלבד הרצון לנגח את ירושלים – שבעיני מוסקבה לא מפגינה את הנאמנות שלה ציפו בקרמלין – רוסיה גם נלחמת בעת הזו על מעמדה במזרח התיכון. טורקיה, בת-ברית שהיא גם יריבה, עומדת לפתוח במתקפה נגד הכורדים בסוריה ולהרחיב את השפעתה בצפון-מזרח המדינה, והשמועות על כך שאיראן נוגסת אף היא בשטח הסורי שקודם לכן נצבע בצבעי הדגל הרוסי ממשיכות להתפשט.
כרגע מדובר בעיקר בשמועות ואיומים: רוסיה לא באמת פינתה את מקומה בסוריה לאיראן, ובאשר לטורקיה – הסכנה להידרדרות של ההסכם אליו הגיעו מוסקבה ואנקרה בזמנו בסוצ'י תמיד הייתה קיימת.
כרגע מדובר בעיקר בשמועות ואיומים: רוסיה לא באמת פינתה את מקומה בסוריה לאיראן, ובאשר לטורקיה – הסכנה להידרדרות של ההסכם אליו הגיעו מוסקבה ואנקרה בזמנו בסוצ'י תמיד הייתה קיימת
יחד עם זאת, כל עוד תשומת הלב הרוסית ממוקדת בעיקר באוקראינה, שם היא תובעת בבוץ שמתחיל להזכיר את הבוץ האפגני, אין לה מה להלין על כך שהמעצמות האזוריות – טורקיה ואיראן – מקדמות מהלכים משלהן.
בעבר רוסיה כבר השתמשה בקלף הנוצרי כאשר נכנסה לסוריה ושחררה כמה כנסיות עתיקות מידי המורדים האסלאמיסטים. הקלף הזה סייע למוסקבה להנציח את הדימוי של מדינה מנצחת ששחררה את סוריה מדאע"ש. במערב אולי לא מאמינים לגרסה הזאת – בעיקר כי יודעים מי בדיוק נלחם בדאע"ש ומי הפציץ את המורדים שהיוו סכנה למשטרו של בשאר אסד – אך במזרח התיכון הטיעון הזה עבד.
לא רק נוצרים, אלא גם מוסלמים רבים ברחבי האזור משוכנעים היום שמטרתה של רוסיה להגן על נוצרים ולהילחם באסלאם הקיצוני, וכי היא בכלל יסוד ממתן ביחס לארה"ב ומדינות מערביות אחרות.
במלחמת הנרטיבים רוסיה אולי ניצחה. השאלה היא מה באמת תוכל לעשות מוסקבה בעת הזו על מנת להגן על נכסיה במזרח התיכון ולמנוע מאחרים לנגוס בהשפעתה.
במלחמת הנרטיבים רוסיה אולי ניצחה. השאלה היא מה באמת תוכל לעשות מוסקבה בעת הזו על מנת להגן על נכסיה במזרח התיכון ולמנוע מאחרים לנגוס בהשפעתה
היום הזה בתולדות מזרח תיכון: חמאס משתלט על עזה
ב-14 ביוני 2007 כבשו כוחות של תנועת חמאס בעזה את מפקדת הביטחון המסכל ברצועה וירו בעשרות אנשי כוחות הביטחון של פת"ח. סמיח מדהון, בכיר בגדודי חללי אל-אקצא – הזרוע הצבאית של פת"ח – הוצא להורג.
עד הערב הצליחו אנשי חמאס להשתלט על רוב שטחה של רצועת עזה, ציר פילדלפי ומפקדות של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. עד ה-16 ביוני, כל מוקדי הכוח בגבולות בין עזה לישראל ומצרים ובתוך הרצועה היו בשליטת חמאס.
להפיכה הצבאית של חמאס בעזה קדם משבר חריף בין חמאס לפת"ח בעקבות ניצחון של חמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטיני בינואר 2006. במועצה המחוקקת הפלסטינית, לחמאס היה רוב מובהק ויו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) נאלץ למנות את אסמעיל הנייה לראש הממשלה.
כשאבו מאזן פיטר את ממשלתו של הנייה ב-14 ביוני, בחמאס סירבו להכיר בהחלטה. ב-17 ביוני הוקמה ברמאללה ממשלה חדשה בראשותו של סלאם פיאד שהוכרה על ידי כל העולם. חמאס המשיך לשלוט בעזה.
מאז, מזה 15 שנים, הפילוג בין שתי התנועות ובין שני חלקי הרשות הפלסטינית אינו מאפשר את פעילותה של המועצה המחוקקת הפלסטינית. בנוסף, מאז 2006 לא התקיימו בחירות ברשות הפלסטינית. ניסיונות פיוס בין הפלגים אשר קידמו מצרים, קטאר וסעודיה עלו בתוהו.
מזה 15 שנים, הפילוג בין שתי התנועות ובין שני חלקי הרשות הפלסטינית אינו מאפשר את פעילותה של המועצה המחוקקת הפלסטינית. בנוסף, מאז 2006 לא התקיימו בחירות ברש"פ
בימים אלה, כשמצב בריאותו של אבו מאזן אינו ברור, מנהיגים פלסטינים רבים המתכננים להתמודד בבחירות לנשיאות – אם וכאשר אלה יצאו לפועל – קוראים לאחדות בין פת"ח לחמאס.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו