אחת הטענות החוזרות ונשנות כלפי בג"ץ, היא שבעוד הוא מצטייר כמגן זכויות האדם, כולל זכויותיהם של התושבים הפלסטיניים בשטחים, בפועל בית המשפט העליון פועל במגוון דרכים משפטיות כדי להכשיר ולהלבין את עוולות הכיבוש. פסק דינו של בג"ץ מיום שלישי האחרון בעניין הבנייה הבלתי חוקית בהתנחלות עלי הוא דוגמה מאלפת לכך.
התוצאה המדכדכת של פסק הדין היא שכמעט כל בנייה בלתי חוקית הנעשית על ידי מתנחלים – תוכשר בדיעבד. המדינה, מצידה, תעשה שמיניות באוויר ותמציא עוד ועוד תעלולים מתחום דיני התכנון והבנייה, כדי שכל בנייה לא חוקית תוכר בדיעבד כחוקית. על פריבילגיה שכזו, שלה זוכים המתנחלים ביהודה ושומרון, יכול רק לחלום כל אזרח אחר של המדינה.
התוצאה המדכדכת של פסק הדין היא שכמעט כל בנייה בלתי חוקית הנעשית על ידי מתנחלים – תוכשר בדיעבד. המדינה, מצידה, תעשה שמיניות באוויר כדי שכל בנייה לא חוקית תוכר בדיעבד כחוקית
ההתנחלות עלי הוקמה בהתאם לדין הישראלי, בהחלטת ממשלה פורמלית שהתקבלה באפריל 1984. בעקבות זאת הכריז המפקד הצבאי על עלי כעל יישוב שהוא חלק מהמועצה האזורית מטה בנימין. תחום היישוב נקבע בצו צבאי משנת 1992. שלוש שנים קודם לכן הוכנה תוכנית מתאר ליישוב, אך היא לא אושרה סופית במשך שנים רבות, עד לשנת 2020.
העתירה שהוכרעה בשבוע שעבר הוגשה לבג"ץ לפני 11 שנים, על ידי שני תושבי הכפר א-סאוויה הסמוך לעלי, וכן מועצת הכפר. נטען כי כעשרים בתים, קבועים וזמניים, הוצבו בחמישה אזורים שונים בהתנהלות ובמאחז "פלגי מים" הסמוך להתנחלות, ללא היתרי בנייה, ללא תוכניות מאושרות וללא שניתנה לתושבים הפלסטיניים זכות ההתנגדות במסגרת הליכי התכנון והבנייה.
חלק מהמבנים, נטען בעתירה, הוקמו על אדמות פלסטיניות פרטיות או אדמות שהוכרזו כמצויות בהליך "סקר", בטרם הכרזתן כאדמות מדינה.
מה עשתה המדינה ב-11 השנים שחלפו מאז הוגשה העתירה? בשנת 2012 הסתיימה עבודתו של "צוות קו כחול" שעסק בשרטוט ומיפוי שטחי השיפוט המוניציפליים של היישובים היהודיים בשטחים. במקביל, המשיכה המדינה לנסות ולקדם את תב"ע 237, שהיא תוכנית המתאר הייעודית להתנחלות עלי. עתירה אחרת, שהוגשה בשנת 2014, הביאה להקפאת קידומה של התב"ע, אך עתירה זו נמחקה בפברואר 2020, ובעקבות זאת הסתיימו חודש לאחר מכן הליכי אישורה של התב"ע.
רק לפני חודשים אחדים הביע בית המשפט העליון התמרמרות על הצעדים שנקטה המדינה ביחס לבינוי סביב ביתו של ראש הממשלה דאז נפתלי בנט ברעננה: "את הנוהג שלפיו תחילה בונים, ורק אחר כך פונים יש לשרש מן היסוד", כתב אז השופט נעם סולברג, "נוכח פגיעתו בשלטון החוק, בבעלי הזכויות האחרות במקום ובאינטרס הציבורי, המחייב לפעול בהתאם לדיני התכנון והבנייה".
"את הנוהג שלפיו תחילה בונים, ורק אחר כך פונים יש לשרש מן היסוד. נוכח פגיעתו בשלטון החוק, בבעלי הזכויות האחרות במקום ובאינטרס הציבורי, המחייב לפעול בהתאם לדיני התכנון והבנייה"
פרט מעניין: חודשים אחדים קודם לכן השמיע סולברג את אותה טרוניה בדיוק, בפסק דין שעסק בבנייה בלתי חוקית של פלסטינים בשטחים. במקרה ההוא נדחו עתירות הפלסטינים והריסת המבנים אושרה. במקרה הנוכחי, של הבנייה הבלתי חוקית בהתנחלות עלי – המאמצים להסדיר בדיעבד את הבנייה הבלתי חוקית פחות מפריעים לבית המשפט העליון.
המבנים נותרו על כנם במשך 11 שנים, ובסופו של דבר הוכתרו מאמצי ההסדרה בהצלחה כמעט מלאה – של כלל המבנים מלבד שלושה.
כך דיווחה המדינה לבית המשפט:
ששת מבני המגורים הדו-משפחתיים בשכונת "נוה שוהם" שביישוב, מצויים כעת על אדמות מדינה מוכרזות, ותוכנית הבינוי בעניינם אושרה סופית ביולי 2021;
ביחס לשמונה מבנים במאחז "פלגי מים" אכן נפתחו הליכי פיקוח וקיימים בעניינם צווי הריסה סופיים, אך מתברר שעל יסוד עבודת "צוות קו כחול" פורסמה עוד במרץ 2017 הוראה לפי צו רכוש ממשלתי, הכולל את הקרקעות שעליהן בנויים הבתים, המעכבת את צווי ההריסה, ובספטמבר 2019 הורתה ועדת העררים הצבאית למחוק את הערר שהוגש ביחס להכרזה זו.
המדינה הוסיפה כי "מלאכת ההכנה של תוכנית מתאר עבור השכונה נמצאת בשלבים האחרונים והיא צפויה להיות מוגשת בחודש אוגוסט".
ביחס למבנים הזמניים המשמשים כבית ספר, צוין כי הם עתידים להיבנות כמבני קבע על אדמות מדינה, וביחס לחלק מהקרקעות כבר התקבלה תוכנית לבנייה ממשרד החינוך. לגבי עוד ארבעה מבנים זמניים המשמשים גני ילדים בשכונת "נאות אילן" נמסר כי הם עתידים להיות מועתקים למיקום חדש, וכבר התקבלה הקצאה תקציבית ממשרד החינוך לשם כך.
ביחס למבנים הזמניים המשמשים כבית ספר, צוין כי הם עתידים להיבנות כמבני קבע על אדמות מדינה, וביחס לחלק מהקרקעות כבר התקבלה תוכנית לבנייה ממשרד החינוך
בנוגע לשני גני ילדים נוספים, הממוקמים במבנים זמניים לצד בית הספר, התברר כי השטח שבו הם נמצאים נגרע מהשטח המוניציפלי של עלי במסגרת עבודת "צוות קו כחול", ולפיכך מבנים אלה יועתקו למיקום אחר – בתוך שלוש שנים.
נשארו עוד שלושה מבנים בשכונת "נאות אילן". לגבי אחד מהם התברר כי הוא בנוי על אדמות מדינה במסגרת תחום התב"ע, והשניים האחרים מצויים מחוץ לאזור של עלי. תיאורטית היה צריך להרוס אותם, ואולם ההחלטה לנקוט הליכי אכיפה עוכבה עקב הקמת "צוות הסדרת הבנייה ביהודה ושומרון" בתקופתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה. בראש אותו צוות עמד מזכיר הממשלה דאז, אביחי מנדלבליט.
בסופו של עניין לא נמצא פתרון באשר לשני מבנים אלה. ואולם הממשלה ציינה כי מאחר שמתגוררות בהם כמה משפחות, יתבקש בג"ץ לאשר כי הפינוי ייעשה בתוך שלוש שנים. אף התחייבות זו, הדגישו אנשי הפרקליטות, כפופה לכך שלא יהיה שינוי מהותי בנסיבות.
השופטים החליטו לנקוט גישה של חותמת גומי על עמדת המדינה. הם אישרו את ההסדרה שנעשתה בדיעבד, אישרו את ההתחייבות לפנות את מקצת המבנים בתוך שלוש שנים, שגם היא כתובה בחלקה על הקרח, וקבעו כי העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק, 11 שנים לאחר שהוגשה.
השופטים החליטו לנקוט גישה של חותמת גומי על עמדת המדינה. הם אישרו את ההסדרה שנעשתה בדיעבד, אישרו את ההתחייבות לפנות את מקצת המבנים, וקבעו כי העתירה תימחק, 11 שנים לאחר שהוגשה
העותרים, שהצביעו במקרה הזה על הפרות מפורשות של דיני התכנון והבנייה, לא השיגו דבר בעתירתם, מלבד ליווי שיפוטי להליכי ההלבנה בדיעבד של כל המבנים, כמעט.
בנסיבות אלה, המילים שטרחה לכתוב נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בשולי פסק הדין, בסמוך לחתימותיהם של השופטים ענת ברון וחאלד כבוב, נראות כלעג לרש.
"נקודת המוצא היא חובתו של המפקד הצבאי לאכוף את דיני התכנון והבנייה באזור יהודה ושומרון", היא כתבה, "לא אחת עמד בית משפט זה על חשיבותה של אכיפה אפקטיבית ככלי חיוני להגנה על שלטון החוק ולמניעת מצב של איש הישר בעיניו יעשה".
הפער בין העקרונות הנעלים שטרחה חיות לציין לבין יישומם, באותו פסק דין ממש, דוקר את העין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו