1

איתמר בן-גביר

ההתמודדות של ח"כ איתמר בן-גביר לכנסת ה-25 דומיננטית בהרבה מההתמודדות של יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ'. אם הזירה הפוליטית לא תיחלץ מהמבוי הסתום ותוצאת הבחירות לא יניבו הכרעה, ישראל עשויה להגיע למערכת בחירות שישית תוך ארבע שנים. במקרה הזה, לא יהיה זה מפתיע אם מפלגת עוצמה יהודית תצמח הרבה מעל למפלגת הציונית הדתית ואף תבלע אותה.

כבר היום בן-גביר מוצב במקום השני ברשימה המאוחדת והשיג 50% מהמקומות בעשירייה הראשונה. הוא לקח את כל אור הזרקורים לסמוטריץ' והופעותיו בתיכון בליך ובמקומות אחרים, מושכות הרבה תשומת לב.

הקמפיינים של שתי הסיעות – שאוחדו לרשימה אחת בניצוחו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו – מתנהלים בנפרד, כך נראה. במהלך ימי החג התנוסס מעל לכביש איילון שלט פרסום עם חשיפה לעשרות אלפי נהגים מדי יום ובו הסיסמה "הגיע זמן בן גביר". השלט לא חתום על ידי "עוצמה יהודית" או סיעה אחרת, ועל פניו לח"כ סמוטריץ' אין קשר לשלט הזה (פנינו לציונות הדתית בשאילתה בנושא, אך טרם נתקבלה תשובתם).

הקמפיינים של שתי הסיעות מתנהלים בנפרד, כך נראה. במהלך ימי החג התנוסס מעל לכביש איילון שלט פרסום עם חשיפה לעשרות אלפי נהגים מדי יום ובו הסיסמה "הגיע זמן בן גביר"

בשלט נאמר: "יהיה רצון שיסתלקו אויבנו" ומצורפות בו תמונות של ח"כ איימן עודה, ח"כ אחמד טיבי וח"כ עופר כסיף, חברי הרשימה המשותפת. ח"כ כסיף פנה באמצעות בא כוחו, עו"ד דניאל חקלאי, ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט יצחק עמית בבקשה להסרת שלט הבחירות של עוצמה יהודית, וכן ליועמ"ש גלי בהרב-מיארה בבקשה להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד בן-גביר בגין הסתה לאלימות.

שלט לכאורה מטעם איתמר בן-גביר או תומכיו שנתלה בנתיבי איילון בגוש דן, 28 בספטמבר 2022 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

לדברי כסיף, בשלט "מצוטטת ברכת ראש השנה שמשמעותה הכרתת והשמדת אויבים". ניסיון העבר מלמד שחופש הביטוי במערכות בחירות הוא רחב למדי. יו"ר ועדת הבחירות לא ימהר לצנזר טקסטים, קשים ככל שיהיו, של מתמודדים.

במקביל, בן-גביר באמת מתנוסס על פני כל נתיבי איילון והציבור הישראלי בהמוניו נחשף אליו בוקר וערב, בכל פקק, בכל תחנת רדיו, בכל שידור. "הגיע הזמן בן-גביר" הוא נבואת מערכת הבחירות הבאה.

בן-גביר מאפיל על סמוטריץ' בכל פרמטר. אם במערכות הבחירות לכנסת ה-21 וה-22 נפתלי בנט ואיילת שקד עשו הלבנה לסמוטריץ', הרי שבמערכות בחירות לכנסת ה-24 וה-25 סמוטריץ' ונתניהו מכשירים את בן-גביר. בשלב הבא, בן-גביר יהיה הטעם החביב על ההמונים ובזכות נתניהו שנושא אותו על כפיו, הוא כבר יגיע לראשות מפלגה.

2

עמיחי שיקלי

החלטת יו"ר ועדת הבחירות יצחק עמית לגבי נסיבות הפרשתו של עמיחי שיקלי מסיעת ימינה היא מסמך שפוליטיקאים צריכים ללמוד. השופט עמית לא עשה דבר אקטיבי, אלא רק הזכיר לצדדים את החוק במדינת ישראל. בהחלטתו אתמול (רביעי), עומד השופט עמית על ההבדל המהותי בין שני המקרים של חברי הכנסת לשעבר עידית סילמן ושיקלי.

החלטת יו"ר ועדת הבחירות יצחק עמית לגבי נסיבות הפרשתו של שיקלי מסיעת ימינה היא מסמך שפוליטיקאים צריכים ללמוד. השופט עמית לא עשה דבר אקטיבי, אלא רק הזכיר לצדדים את החוק במדינת ישראל

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, השופט יצחק עמית, כשמשמאלו אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, ומימינו עו"ד אילן בומבך, סגן יו"ר הוועדה, 15 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

סילמן לא הופרשה על ידי סיעתה וגם בתקופה בה היא הודיעה שפרשה מניהול הקואליציה, המשיכה ללכת על קו עדין ולהיות עם הקואליציה בחלק מן ההחלטות. לכל הפחות היא נעדרה מהצבעות, המשיכה להגיע לישיבות סיעה ואם פעלה להפלת הממשלה, הרי שעשתה זאת מאחורי הגב ולא הותירה הוכחות גלויות למהלכיה .

שיקלי, לעומת זאת, הופרש מסיעתו אחרי תקופה ממושכת בה פעל נגד הקואליציה. השופט עמית מזכיר שאפילו בנושאים שמזוהים אידיאולוגית עם הימין (כמו חוק האזרחות) הוא פעל נגד סיעתו. במקרה שלו, מאסה של הצבעות בתקופה ממושכת, לרבות חוק התקציב, הביאו להחלטה מעין-שיפוטית על הפרשתו מן הסיעה.

ובלשונו של עמית:

"סיעת ימינה לא ביקשה להכריז שסילמן פרשה ממנה, אף שהיו לה די והותר זמן והזדמנויות לבקש מוועדת הכנסת לקבוע זאת. לא נטען שהוועדה או העומד בראשה סיכלו ניסיון כזה (שהרי לא הוגשה בקשה כלשהי). אדרבה, לאחר שסילמן הודיעה שהיא עוזבת את הקואליציה, ניהלה סיעת ימינה הליך להכריז שחבר הכנסת עמיחי שיקלי פרש ממנה, בקשה שהתקבלה. יש להעמיד את סיעת ימינה בחזקתה שאילו רצתה, הייתה מגישה בקשה דומה גם בנוגע לסילמן. אבל הסיעה נמנעה מכך".

השופט עמית נותן משקל משמעותי להליך ההפרשה בוועדת הכנסת. זה האירוע המכונן לגבי כל אחד מהם והוא קובע את עתידם הפוליטי.

עידית סילמן בכנסת, 8 בנובמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בנוסף, מחדד השופט עמית את הפערים בהתנהלות הפוליטית של שניהם:

"הודעה על פרישה מהקואליציה אינה שקולה בהכרח להודעה על פרישה מהסיעה. אין לשלול מצבים שבהם חבר כנסת יפרוש מהקואליציה מתוך התנגדות לממשלה, אך יישאר נאמן לערכי מפלגתו.

שנית, סילמן לא הצטרפה באופן אוטומטי לאופוזיציה בכל הצבעה ובכל פעולה. למעשה, המבקשות הצביעו על שתי הצבעות בלבד, שבאחת מהן סילמן לא הצביעה והצבעתה לא הייתה משנה את תוצאות ההצבעה. אכן, יש להניח כי סילמן פעלה בזהירות מתוך שיקול טקטי שלא ליתן לסיעת ימינה עילה להכריז עליה פורשת.

"שיקלי לא הסתפק בהתנגדות למתן אמון הכנסת בממשלה, אלא המשיך לפעול בהזדמנויות שונות ורבות בניגוד לעמדות סיעת ימינה ולעמדות הקואליציה. בחלוף כמעט כשנה של התנהלות אופוזיציונית של שיקלי, הגישה סיעת ימינה ביום 7.4.2022 בקשה לוועדת הכנסת להכריז עליו פורש.

"בבקשת סיעת ימינה לוועדת הכנסת, אשר צורפה כנספח לבקשה שלפניי, פורטו כ-670 מקרים שבהם הצביע שיקלי נגד עמדת הסיעה והקואליציה בהצעות חוק, הסתייגויות שונות והצבעות נוספות … בתוך כך, מפרטת הבקשה שלוש הצעות אי אמון בממשלה מטעם סיעות האופוזיציה, וכן הצבעה אחת שהוגדרה הצבעת אמון בממשלה, שבהן הצביע שיקלי בניגוד לעמדת הסיעה והקואליציה".

ח"כ לשעבר עמיחי שיקלי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השופט עמית גם דן בטענה הציבורית הכללית, אותה מרבים להעלות אנשים בימין, כולל שיקלי עצמו, שאומר: 'אני לא פרשתי מסיעת ימינה, הם פרשו ממני, כיוון שפעלו בניגוד להבטחת בחירות'.

"טענה נוספת שהעלה שיקלי היא שמבחינה אידאולוגית וערכית הסיעה פרשה ממנו ולא הוא ממנה", כותב עמית בהחלטתו. "כאן אחזור למושכלות ראשונים. בסופו של יום סיעה מייצגת את הבוחרים שבחרו בה ונתנו בה אמונם. כלומר – החלטותיה של הסיעה נעשות מכוח אמון הבוחרים ברשימת המועמדים שיצרה אותה.

"מצויים אנו בשיטה דמוקרטית פרלמנטרית, ולאחר שנבחרה רשימת מועמדים – אין היא נדרשת לחזור לבוחר ולבקש את אמונו בשנית עד תום כהונת הכנסת".

כלומר השופט מסביר, בשפה פשוטה ומובנת (ספק אם תומכי הליכוד יסכיתו להסבר הזה וישתכנעו, ובכל זאת, שווה להתעכב על כך): החלטת סיעה בכנסת, היא החלטה מחייבת גם אם אחד מחבריה מתעטף בצדקנות בהתנגדות כאילו הוא הוא האידיאולוג האמיתי. הסיעה היא זו שקיבלה את הכוח מהציבור, לרבות הכוח להניע מהלכים פוליטיים, ולא חבר הכנסת היחיד שחושב שהוא צודק יותר מכולם.

השופט מסביר, בשפה פשוטה ומובנת: החלטת סיעה בכנסת, היא החלטה מחייבת גם אם אחד מחבריה מתעטף בצדקנות בהתנגדות כאילו הוא הוא האידיאולוג האמיתי

עמיחי שיקלי במליאת הכנסת, 4 בנובמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

והנקודה החשובה ביותר בהחלטתו של עמית: לפי החוק, שיקלי צריך היה להתפטר "בסמוך לפרישתו" מן הסיעה. העובדה ששיקלי משך את הזמנים, ואז ציפה מבית המשפט המחוזי ומהייעוץ המשפטי של הכנסת להגמיש את עמדתם לפי הצרכים הפוליטיים שלו, לא משנה את חוק היסוד. ובלשונו של השופט עמית:

"הטענה כי יש לראות בהתפטרותו לאחר משיכת הערעור התפטרות 'בסמוך לפרישתו', עושה את החוק לפלסתר. שיקלי פעל מהרגע הראשון לכינונה של הממשלה בניגוד לעמדת סיעת ימינה. במישור הכמותי ובמישור האיכותי הצביע עם האופוזיציה החל מתחילת הדרך ועד סופה, לרבות בהצבעות חשובות בנושאים שלכאורה עומדים אפילו בניגוד לעמדתו הערכית-אידאולוגית שלו עצמו. במצב דברים זה, שעה שכל העם רואים את המראות ואת הקולות, והאזרח הסביר רואה בשיקלי כמי שפרש כבר בשנת 2021, התפטרותו לאחר החלטתה של ועדת הכנסת בחודש אפריל 2022 הייתה מתבקשת.

"לסיכום, גם לאחר שוועדת הכנסת קבעה כי יש לראות בשיקלי כמי שפרש מסיעת ימינה, הוא המשיך לפעול נגד הסיעה. במצב דברים זה, אם נכיר בו כמי שפרש 'בסמוך' להתפטרות, יהא בכך כדי לרוקן מתוכן את סעיף 6א לחוק-יסוד הכנסת ואת התכלית שעומדת בבסיסו, ובכך יש כדי לפגוע באמון הציבור ב'כללי המשחק' כפי שנקבעו על ידי הכנסת עצמה".

לכל האמור לעיל יש לצרף את הפרשנות השגויה שניתנה בתקשורת ובסיעות הימין להחלטת הרכב השופטים המחוזי בירושלים, כאילו הגיע להסכם פשרה בין הכנסת ושיקלי, בתמורה למחיקת הערעור שלו (ביולי 2022).

עמיחי שיקלי בבית המשפט המחוזי בירושלים, 10 ביולי 2022 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

עצם העובדה שח"כ ערער ומצפה שבתמורה למחיקת הערעור יעשו לו קיצור פז"ם, אינה מתקבלת על הדעת. כאשר כל התקשורת הישראלית (למעט זמן ישראל) קיבעו באותו השלב את הגישה שבית המשפט המחוזי תיקן את העוול ו"אישר" לשיקלי לרוץ ברשימת הליכוד – מה רבה הייתה אתמול האכזבה, שאותה הפרשנות הייתה שגויה.

צריך היה להסתכל למציאות בעיניים, ולהבהיר לציבור צרכני התקשורת, שהסמכות הבלעדית לפסילת שיקלי מסורה ליו"ר ועדת הבחירות ולא להרכבי שופטים, דעתניים ונחרצים ככל שיהיו.

צריך היה להסתכל למציאות בעיניים, ולהבהיר לציבור צרכני התקשורת, שהסמכות הבלעדית לפסילת שיקלי מסורה ליו"ר ועדת הבחירות ולא להרכבי שופטים, דעתניים ככל שיהיו

3

השופט יצחק עמית

כהונה כיו"ר ועדת הבחירות היא תמיד חרב פיפיות עבור שופטים עליונים. מצד אחד הם נהנים לרגע מתשומת לב ציבורית גבוהה, אך בד בבד הם נאלצים לצאת מנקודת המבט של שופטי עליון למשך כמה חודשים ולהכניס את הידיים לתוך צנרת הביוב המסריחה של הפוליטיקה.

גם כאשר הם פוסקים בדיוק לפי החוק והתקדימים, תמיד יש צד פוליטי מאוכזב שמאיים בסנקציות פוליטיות על שופט שלא נושא חן בעיניהם.

והנה, כבר אתמול בלילה החלו קולות הזעם של עיתונאים, פוליטיקאים ופעילים מהימין לפמפם קריאות גנאי נגד השופט עמית ונגד השיטה בה שופטי עליון מכהנים כיו"ר ועדת הבחירות.

מי שהייתה ברשימת "הימין החדש" לכנסת ה-21, הפובליציסטית קרוליין גליק, כתבה כי יש לבטל מינוי של שופטי עליון לתפקיד יו"ר ועדת הבחירות ואף יותר מכך: לבטל את הוועדה בכלל.

1. ההחלטה המזוהמת של איש השמאל הקיצוני שמשמש אגב כך גם שופט עליון ויו"ר וועדת הבחירות יצחק עמית לפסול סתם כך ללא שום הצדקה משפטית או ערכית של ח"כ @AmichaiChikli צריכה להבהיר לכולם שיש לבטל או את הוועדה או את המינוי של שופט לעמוד בראשה. מדובר בפגיעה בהפרדת הרשויות. אסור ששופטים./2

— Caroline Glick (@CarolineGlick) September 28, 2022

השדרן והפובליציסט אראל סג"ל כתב שגוש נתניהו (אם ינצח) צריך לשנות את שיטת הסניוריטי לפיה מתמנים נשיאי בית המשפט העליון – כאשר השופט הוותיק ביותר נכנס לתפקיד כשהקודם פורש – וזאת כדי לחסום את הגעתו של עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון באוקטובר 2023.

אראל סג"ל כתב שגוש נתניהו צריך לשנות את שיטת הסניוריטי לפיה מתמנים נשיאי בית המשפט העליון, וזאת כדי לחסום את הגעתו של עמית לתפקיד הנשיא באוקטובר 2023

הפסילה של שיקלי היא רק הפרומו לעתיד.
באוקטובר 2023, לאחר שנשיאת העליות אסתר חיות תפרוש, יצחק עמית יתמנה בשיטת הסיניורטי לנשיא בית המשפט העליון למשך 7 שנים.
ניצחון של הגוש הלאומי בבחירות עשוי למנוע זאת.
האם יש לנו סיכוי לנצח?
מי שומר על השומרים? pic.twitter.com/njbznNUHAx

— Erel Segal אראל סגל (@ErelSegal) September 28, 2022

כמובן שכדי להגיע לשם ולהוביל שינוי חקיקה, על גוש נתניהו להשיג 61 ח"כים התומכים בכך. כלומר, להקים ממשלה ללא המחנה הממלכתי, יש עתיד או כל סיעה מעבר לבלוק נתניהו, דבר שלא קרה כבר הרבה שנים.

אם כן, השופט עמית מרגע זה נמצא על המוקד. סידורי האבטחה בהיכון.

מקהלת האופוזיציה המשתלחת בשופט עמית בשל החלטתו בענין שיקלי היא עדות נוספת לנסיון השיטתי והברוטלי לאלף את מערכת המשפט לתת אך ורק החלטות המשרתות אותם. החוק שהכנסת עצמה חוקקה – לא מעניין אותם. עצמאות הרשות השופטת בסכנה ברורה ומיידית אם לגוש מפלגות נתניהו יהיה רוב בכנסת הבאה.

— Gideon Sa'ar | גדעון סער (@gidonsaar) September 29, 2022

ההסתה המופרעת שיוצאת ישירות מהמפלגה הביביסטית נגד שופטי העליון ביממה האחרונה היא הכנה לתקיפה נגדם. @gaby_lasky פנתה עכשיו בשם מרצ שיתגברו את האבטחה עליהם במיידית. זה לא צחוק, ראינו את התקיפות בשבועות האחרונים מול מפגינים – זה רק פרומו למה שהם מכינים לשופטים pic.twitter.com/Mt4P0n54cp

— זהבה גלאון (@zehavagalon) September 29, 2022