ההומור השחור פורח ביומיים האחרונים בקרב אנשי הדרג המקצועי במשרד התחבורה.
מאז מופע הפתיחה של השרה הנכנסת מירי רגב, אליו זימנה את המנהלים הבכירים במשרד (ואת התקשורת – כי עץ שנפל ביער בלי לקבל פוש באתרי החדשות כאילו לא נפל) ובו הורתה למנהל הרשות לתחבורה ציבורית לבחון מחדש את סוגיית נתיבי התחבורה הציבורית, מסתובבות במסדרונות כמה הצעות ייעול.
מישהו הציע לצבוע את הנת"צים בכחול-לבן, ברוח הנחיה אחרת של רגב; אחר העיר ש"עם כל ההתקדמות שנעשתה בשנים האחרונות, עם כמות הנת"צים שקיימת כרגע מחיקה שלהם תהיה פרויקט התשתיות הכי מהיר שביצענו".
מישהו הציע לצבוע את הנת"צים בכחול-לבן, ברוח הנחיה אחרת של רגב; אחר העיר ש"עם כמות הנת"צים שקיימת כרגע מחיקה שלהם תהיה פרויקט התשתיות הכי מהיר שביצענו"
רגב, אגב, עשתה שימוש שגוי במונח. הנתיבים הייעודיים שהזכירה – בכביש 1, כביש החוף ונתיבי איילון – מוגדרים כנר"תים: נתיב רב תפוסה, כזה שבו, לצד האוטובוסים, מותרת הנסיעה גם למכוניות פרטיות שמשמשות לנסיעה משותפת (שלושה נוסעים בכביש 1 ואיילון, שני נוסעים בכביש החוף).
כדרכם של פופוליסטים מיומנים, רגב נגעה בסנטימנט קיים: להיות תקוע בפקק ולראות את הנתיב הסמוך פנוי זו חוויה מתסכלת מאוד. אם יש נתיב ריק, אומר לעצמו הנהג העצבני, למה שלא יאפשרו לי לנסוע עליו?
רק שזו נקודת מבט צרה מאוד, שמחמיצה את התמונה הכללית ואת האינטרס הציבורי הרחב.
איליה קוגן, פעיל תחבורה ציבורית שמפעיל ביוטיוב ולוג משובח בשם "עיר לחיות בה", משווה את ההסתכלות על כביש ריק להתבוננות במסילת רכבת שוממת: אם פעם ב-10 דקות עוברת רכבת שמסיעה אלף נוסעים, איש לא יטען שהמסילה חסרת תועלת או שצריך לשקול שוב את השימוש בה.
איליה קוגן משווה את ההסתכלות על כביש ריק להתבוננות במסילת רכבת שוממת: אם פעם ב-10 דקות עוברת רכבת שמסיעה אלף נוסעים, איש לא יטען שהמסילה חסרת תועלת או שצריך לשקול שוב את השימוש בה
שלא לדבר על כך שבישראל הצפופה, הנת"צים גם מצילי חיים, כי בהיעדרם אמבולנסים נתקעים בפקק דקות ארוכות. או במילותיו של כוגן: נת"צ שנראה ריק זה לא באג, זה פיצ'ר.
בדומה לכך, מה שנראה כמו כביש ריק יכול להיות כביש שבו עובר אוטובוס כל דקה או אפילו חצי דקה, וכל אוטובוס שקול ל-50 מכוניות פרטיות (ובכביש בין עירוני ל-60, כי מותר להסיע 10 נוסעים בעמידה).
בנר"ת החדש של כביש 1, שאורכו 26 קילומטר לכיוון ירושלים (ממחלף דניאל עד הכניסה למנהרת הראל), עוברים בשעות העומס בבוקר כ-140 אוטובוסים בשעה, שהם 2.3 אוטובוסים כל דקה. בנתיב ה'ריק', אם כך, חולפים מדי שעה 4,000-5,000 נוסעים, בערך כפליים מקיבולת של נתיב למכוניות פרטיות.
בנר"ת החדש של כביש 1 עוברים בשעות העומס בבוקר כ-140 אוטובוסים בשעה, שהם 2.3 אוטובוסים כל דקה. בנתיב ה'ריק', אם כך, חולפים מדי שעה 4,000-5,000 נוסעים, פי-2 מקיבולת נתיב למכוניות פרטיות
מאז השקת הנתיב הייעודי, זמן הנסיעה של אוטובוס ממוצע בשמונה בבוקר התקצר במקטע הכביש הזה ב-10 דקות (מ-31 דקות ל-21), בעוד משך הנסיעה של המכוניות הפרטיות התארך ב-3 דקות (מ-27 ל-30). ובמילים אחרות: קודם המכונית הייתה יותר מהירה, עכשיו האוטובוס, שמשרת כזכור הרבה יותר אנשים.
"בעקבות החילוץ של האוטובוסים מהפקק", אומר גורם בענף האוטובוסים, "משרד התחבורה הוסיף נסיעות והגדיל את מספר האוטובוסים שנוסעים בכביש בשעות האלה ב-10%, בעיקר מהפריפריות בדרום ובצפון שמירי רגב לכאורה מדברת בשמן".
גם הנתונים מהנתיבים הייעודיים האחרים שהזכירה רגב, באיילון וכביש החוף, מצביעים על פער משמעותי לטובת מהירות הנסיעה של האוטובוסים והרכבים השיתופיים לעומת המכוניות שבהן נהג בודד.
גם הנתונים מהנתיבים הייעודיים האחרים שהזכירה רגב, באיילון וכביש החוף, מצביעים על פער משמעותי לטובת מהירות הנסיעה של האוטובוסים והרכבים השיתופיים לעומת המכוניות שבהן נהג בודד
באיילון 20 לכיוון צפון, בשבוע השלישי של נובמבר, הדרך במכונית מחולון עד הכניסה לתל אביב לקחה בשמונה בבוקר 52 דקות, בעוד אוטובוס עשה את אותה דרך ב-15 דקות. כשאלה פערי הזמנים, יש לנוסעים אינטרס הולך וגובר לנטוש את המכונית הפרטית לטובת התחבורה הציבורית, או לפחות לאחד נסיעות ולהוריד מכוניות מהכביש.
בעוד הנתיב בדרך לירושלים הוא פרויקט שמרב מיכאלי חתומה עליו, הנתיב בכביש החוף היה הבייבי של בצלאל סמוטריץ', שבשבתו כשר התחבורה התייצב באומץ מול תלונות נהגי המכוניות ומתקפות של ראשי ערים כמו מרים פיירברג מנתניה. כשרגב מערערת על ההצדקה לנת"צים, אם כך, היא לא רק מציגה באור חמוץ את קודמתה – שזו מטרה מתבקשת מבחינתה – אלא גם קוראת תיגר על מי שמכהן כעת כשר האוצר.
האירוניה היא, שבעוד רגב מנסה למצב את עצמה כנציגת העם והפריפריות, בפועל היא משקפת את נקודת המבט ההפוכה.
בלי נת"צים, האוטובוסים יחזרו לעמוד בפקקים. באוטובוסים הללו לא יושבים תל אביבים פריבילגים: באוטובוסים הללו יושבים תושבי אור יהודה ובת ים, עפולה וקריית גת, חיילים וחיילות בדרכם לבסיס, זקנים וזקנות בדרכם לקניות או לקופת חולים. ובאוטובוסים הללו יושבים גם נהגים.
באוטובוסים הללו לא יושבים תל אביבים פריבילגים: באוטובוסים הללו יושבים תושבי אור יהודה ובת ים, עפולה וקריית גת, חיילים וחיילות בדרכם לבסיס, זקנים וזקנות בדרכם לקניות או לקופת חולים
להיות נהג אוטובוס בישראל זה קשה ומתסכל. נהג שעומד בפקקים לא יכול לעמוד בזמנים, הוא מהווה מטרה לזעם הנוסעים וגם עלול לחטוף קנסות על איחורים. נהגי האוטובוס הם הראשונים שצריכים לברך על כל נת"צ/נר"ת ולמחות נגד כל כוונה לצמצם את היקף הנתיבים הייעודיים.
והנה, תעלומה: שרת התחבורה הקודמת מיכאלי, שקידמה בכל כוחה את הנתיבים הייעודיים לתחבורה הציבורית, ספגה מתקפות חסרות תקדים מנהגי האוטובוסים, שיצאו בקמפיין מתוזמר, כינו אותה בזלזול "שרת הפקקות" והצטרפו למקהלת האופוזיציה שהדביקה לה את התואר "שרת התחבורה הגרועה בכל הזמנים".
הדברים של מירי רגב, לעומת זאת, נתקלו בתגובה חלבית ואפילו ידידותית מצד ארגון נהגי האוטובוסים של ההסתדרות הלאומית, שבירך את השרה החדשה עם כניסתה לתפקיד וקרא לה לעשות מאמץ לשפר את מעמד הנהגים.
גורמי המקצוע במשרד התחבורה עדיין לא יודעים איך לאכול את ההצהרות של רגב. למודי ניסיון מהקדנציה הקודמת שלה במשרד, הם יודעים שיש פער גדול בין הדיבורים למעשים, ולא פעם הפער הזה הוא דווקא לטובה.
גורמי המקצוע במשרד התחבורה עדיין לא יודעים איך לאכול את ההצהרות של רגב. למודי ניסיון מהקדנציה הקודמת שלה במשרד, הם יודעים שיש פער גדול בין הדיבורים למעשים, ולא פעם הפער הזה הוא דווקא לטובה
"אוקיי, אז היא ביקשה לבחון מחדש את הנת"צים", אומר גורם בתחום התחבורה, "אז יעשו בחינה – למעשה הנתונים כבר קיימים – ורן שדמי, מנהל רשות התחבורה הציבורית, ייכנס אליה עם הנתונים שמראים שהנתיבים עובדים היטב. זה לגיטימי כמובן להוסיף עוד אוטובוסים לנת"צ, להוסיף חצי שעה או להוריד חצי שעה.
"הרי ממילא הנסיעה בנתצ"ים מוגבלת רק בשעות העומס, וברוב שעות היממה כולם משתמשים בהם, אבל בתמונה הכללית הנתונים ברורים. מה היא תעשה – תשלח את שדמי להביא נתונים חדשים שיתאימו לתזה שלה?"
"הרי ממילא הנסיעה בנתצ"ים מוגבלת רק בשעות העומס, וברוב שעות היממה כולם משתמשים בהם, אבל בתמונה הכללית הנתונים ברורים. מה היא תעשה – תבקש נתונים חדשים שיתאימו לתזה שלה?"
אבל כמו בתחומים אחרים שבהם התעוררה סערה עם כניסת הממשלה החדשה, למשל היחס ללהט"בים, יש משמעות גם למוזיקה, לא רק לתוכן. לשרים יש יכולת לייצר אווירה, ואווירה מייצרת מציאות.
בתוכניות של משרד התחבורה ממתינים עוד 600 קילומטר של נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית/נסיעות שיתופיות, ביניהם נתיב על כביש 4 מאשדוד ליבנה, נתיב באלוף שדה, נתיב בין בני ברק לקריית עתידים ועוד רבים.
יותר ויותר ראשי ערים, גם כאלה שהתנגדו בעבר, הפנימו שבלי העדפה לאוטובוסים הפקקים רק יחמירו והתנועה בעירם תעמוד. כך הצטרפו לאחרונה גם ערים כמו ראשון לציון ובת ים לתנופת הנתיבים הייעודיים.
אבל כשהרוח המנשבת מלשכת שרת התחבורה משנה כיוון, גם הרוח של ראשי הערים עלולה להשתנות, כי בשלבים הראשונים העדפה של תחבורה ציבורית כרוכה בעימות חזיתי עם הנהגים העצבניים, ובלי גב ממשלתי הרבה יותר קשה לעמוד בלחצים האלה.
בשנים האחרונות משרד התחבורה, בתיאום עם האוצר, התגייס בכל כוחו לקידום העדפה של התחבורה הציבורית על פני הרכבים הפרטיים. זו העדפה בעלת אופי חברתי מובהק (וסביבתי כמובן).
הח"כ לשעבר דב חנין, שנאבק במשך שנים למען קידום התחבורה הציבורית, העלה אתמול בדף הפייסבוק שלו סרטון בו רגב נראית יוצאת ממכונית השרד שלה בחנייה השמורה בחניון משרד התחבורה.
"30 שניות שמסבירות למה מירי רגב לא סופרת את הנוסעים בתחבורה הציבורית ופועלת לבטל את ההעדפות לאוטובוסים", כתב חנין, "השילוב של מכונית פאר, נהג וחניות צמודות בכל מקום פתר מבחינתה את משבר התחבורה. מהחלון הכהה של המכונית לא רואים אנשים, והרעיון שאוטובוס צריך כביש פנוי כדי לנסוע מהר ורצוף לא מוכר לה".
"השילוב של מכונית פאר, נהג וחניות צמודות בכל מקום פתר מבחינת רגב את משבר התחבורה. מהחלון הכהה של המכונית לא רואים אנשים, והרעיון שאוטובוס צריך כביש פנוי כדי לנסוע מהר ורצוף לא מוכר לה"
צריך לקוות שחנין הגזים ושרגב תוכיח שמדובר במסקנות מוקדמות מדי. שלושת הקדנציות האחרונות של שרים במשרד התחבורה – סמוטריץ', רגב עצמה ומיכאלי – היו קצרות מכדי שאפשר יהיה להטיל עליהם את האחריות לכל מחדלי התחבורה בישראל.
יש סיכוי סביר שרגב תכהן במשרד קדנציה מלאה של יותר מארבע שנים. בשיחה עם בכירי המשרד היא הבהירה בתקיפות שעם כל הכבוד לפקידים ולאנשי המקצוע, היא באה למשול. עם המשילות באה אחריות: אם כשתעזוב את המשרד ב-2027 מצב התחבורה יהיה בכי רע, מירי רגב לא תוכל להטיל את האחריות על אף אחד אחר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובאנ למשול זה כבר נשמע רע. שר התחבורה צריך לבוא כדי לקדם את התחבורה בישראל. כל מטרה אחרת עלולה להיות על חשבון התחבורה.
לגבי נתצים יתכן שבחינה פרטנית תראה שבמיקרה ספציפי מעבר לנתיב רב קיבולת תקל על שאר התחבורה ולא תכביד על האוטובוסים יתכן אפילו שימצאו נתצים מיותרים (בספק) או שאפשר לקיימם בחלק קטן יותר משאר היממה. אבל גם אם יש כאלו המנגינה צריכה להיות באתי ללמוד ליתמוך ולקדם.