הרגלי האכילה של הציבור הישראלי רחוקים מאוד מהתפריט האופטימלי מבחינה בריאותית וסביבתית. כך קובע דוח חדש של Global Nutrition Report (דוח התזונה העולמי), שחובר על ידי צוות מדענים בכירים מכמה מדינות.
המדענים מנתחים את היקף צריכת המזונות השונים בכל מדינה ומשווים אותה לצריכה המומלצת. לכל מדינה מוקדש בדוח דף פרופיל משלה, והממצאים בדף של ישראל אינם מעודדים.
על פי הדוח, הישראלים אוכלים 943% (כמעט פי 10) מכמות הבשר האדום המומלצת; 455% (פי 4.5) מכמות הדגים המומלצת ו-438% מהכמות המומלצת של מוצרי חלב.
על פי הדוח, הישראלים אוכלים 943% (כמעט פי 10) מכמות הבשר האדום המומלצת; 455% (פי 4.5) מכמות הדגים המומלצת ו-438% מהכמות המומלצת של מוצרי חלב
בצד של המזונות מהצומח, אנחנו נמצאים דווקא בחסר: על אף ההתהדרות בתפריט הים התיכוני המפורסם, הציבור הישראלי אוכל רק 28% מכמות הירקות המומלצת, 42% מהדגנים המלאים, 67% מהפירות ו-71% מהקטניות.
מחלקת המזון היחידה שאותה אנחנו אוכלים פחות או יותר בהתאם להמלצות היא האגוזים – 11% יותר מהמכסה היומית המומלצת.
דוח התזונה העולמי מתפרסם מאז 2014 על ידי קבוצה של פרופסורים ומומחים בתחומי התזונה ובריאות הציבור מאוניברסיטאות מובילות במערב. ההשוואה שעורכים מחברי הדוח מתייחסת להמלצות התזונה של EAT-Lancet – קבוצה של מומחים מ-16 מדינות שפועלת לצד כתב העת הרפואי היוקרתי.
ההמלצות של EAT-Lancet נגזרות משילוב בין ההיבט הבריאותי וההיבט הסביבתי – מזונות שאת ייצורם כדור הארץ יוכל להמשיך להכיל מבחינת היקף המשאבים הנדרש לגידולם והזיהום שנוצר בתהליך. לכל קבוצת מזונות נקבע טווח מומלץ של צריכה יומית לפי גרמים.
הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא תרגם את המלצות EAT-Lancet לעברית וארגון רופאים לתזונה הישראלי עיבד את הנתונים העיקריים בדוח התזונה העולמי לגרפים ידידותיים. רוני חסון, תזונאית ומנכ"לית הארגון, לא מופתעת מהפערים שמתגלים בין הרצוי למצוי בתפריט הקולקטיבי שלנו.
"הדוח הזה מדגיש שוב את החשיבות שבעידוד האוכלוסייה לאכול יותר מזונות שלמים מהצומח – ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות, לצד הפחתה בצריכת הבשר ומוצרים אחרים מהחי", אומרת חסון.
"הדוח הזה מדגיש שוב את החשיבות שבעידוד האוכלוסייה לאכול יותר מזונות שלמים מהצומח – ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות, לצד הפחתה בצריכת הבשר ומוצרים אחרים מהחי"
ד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ובעבר התזונאית הראשית של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, רואה בממצאים עוד קריאת השכמה. "את הבשר האדום צריך להפחית כמעט לאפס", היא אומרת, "בעיקר אם לוקחים בחשבון שרוב הצריכה היא של מוצרים אולטרה מעובדים.
"בכלל, אנחנו צורכים 40-50 אחוז מהקלוריות שלנו ממזונות אולטרה מעובדים, והתוצאה היא השמנה, סוכרת, כבד שומני ומחסור בוויטמינים. כשרוב הקלוריות מגיעות מפחמימות ריקות ושומן רווי, בלי ערך תזונתי, נוצרים חוסרים בדברים שבאמת חשובים.
"התוצאה היא ששני שליש ממי שהגיעו לטיפול נמרץ בתקופת הקורונה היו אנשים עם גורמי סיכון תזונתיים. התוצאות של המפגש בין מגפת הקורונה למגפת ההשמנה והמזון הגרוע היו קטלניות".
הדוח מציב מראה עגומה למדי מול הרגלי התזונה בישראל, אבל דווקא פריט המזון שאותו הישראלים אוכלים כנראה בהפרזה הגדולה ביותר נעדר ממנו: העוף. "אנחנו מספר 1 בעולם בצריכה של בשר עוף לנפש", אומרת אדלר. "לא רק שאוכלים אותו בכמויות מוגזמות לגמרי – בין השאר כי רוב הציבור לא אוכל חזיר – אלא גם כשהוא לרוב טבול במלח בגלל ההכשרה ורובו נצרך כשניצל, כלומר כמזון מטוגן.
"לא רק שאנחנו אוכלים עוף בכמויות מוגזמות לגמרי – בין השאר כי רוב הציבור לא אוכל חזיר – אלא גם כשהוא טבול במלח בגלל ההכשרה ורובו נצרך כשניצל, כלומר כמזון מטוגן"
"ישראל היא ממש ניסוי קליני בצריכת עוף. למרות זאת, מבחינת משרד הבריאות העוף נושא סימון ירוק. מה ההיגיון? גם ככה אוכלים הרבה יותר מדי עוף, אז למה צריך לעודד את הציבור לאכול עוד?"
אולי כי זו דרך זולה וזמינה לאכול חלבון.
"אנחנו אוכלים הרבה יותר מדי חלבון ממה שצריך. יש מיתוס אצל הורים שהילדים צריכים המון חלבון כדי לגדול, אבל גם יותר מדי חלבון זה לא טוב. עודף חלבון הופך לשומן. מי שזקוק לחלבון יכול למצוא אותו גם בקטניות, הן נגישות וזולות.
"אסור לשכוח את ההיבטים הנוספים של תעשיית העוף. כרגע אנחנו יוצאים בזול פעם אחר פעם מהסיפור של שפעת העופות, כי היא לא עוברת לבני אדם. אבל ברגע שתהיה מוטציה שתדלג לבני אדם, אז במציאות של הלולים הצפופים והכמויות עצומות של העופות נהיה בבעיה גדולה.
"כרגע אנחנו יוצאים בזול פעם אחר פעם מהסיפור של שפעת העופות, כי היא לא עוברת לבני אדם. אבל ברגע שתהיה מוטציה שתדלג לבני אדם, אנחנו נהיה בבעיה גדולה"
"מי שחושב שאנחנו יכולים להמשיך בקצב גידול האוכלוסייה ואכילת העוף בלי לשלם מחיר – טועה".
לפי הדוח, הדיאטה הלאומית הקלוקלת שלנו כבר גובה מחירים. הסקירה בדף הפרופיל שמוקדש לישראל אינה מחמיאה.
"ישראל לא נמצאת על המסלול להשגת המטרות התזונתיות הגלובליות", כותבים מומחי דוח התזונה העולמי, ופורטים את המצב לפרוטות: "שום התקדמות לא נעשתה לכיוון השגת מטרות כמו הורדת האנמיה בקרב נשים בגיל הפוריות – 12.9% מהנשים הישראליות בגילאי 19 עד 45 סובלות מאנמיה".
היבטים נוספים, לפי הדוח, שבהם ישראל נמצאת מחוץ למסלול (כלומר מתקדמת בכיוון ההפוך): השמנת יתר בקרב גברים ונשים, סוכרת בקרב גברים ונשים וצריכת מלח בכלל האוכלוסייה.
נחמות קטנות: מספר הנשים והגברים עם לחץ דם חריג נמצא בירידה, ויש ירידה משמעותית במספר התינוקות שנולדים בתת-משקל.
סימן שאלה שעולה מהדוח נוגע להיקפי אכילת הדגים בישראל. ד"ר אדלר סבורה שיש לעודד אכילת דגים בעיקר על חשבון בשר, אבל לפי הדוח גם באגף הדגים הציבור הישראלי נמצא בחריגה גדולה.
הנתונים הללו אינם מתיישבים עם נתוני משרד החקלאות, שלפיהם צריכת הדגים בישראל מתונה הרבה יותר (כ-50 גרם ביום). ייתכן מאוד שהפער טמון בדגים המשומרים, ובראשם טונה, שהפך למעין מאכל לאומי בישראל.
הנתונים של משרדי הממשלה מתייחסים רק לדגים טריים וקפואים, אבל אם מוסיפים את הטונה, אנשובי, סרדינים ודגים מלוחים כמו הרינג, הצריכה הכוללת מטפסת לגבהים לא מומלצים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו