"הָל֤וֹךְ הָֽלְכוּ֙ הָעֵצִ֔ים לִמְשֹׁ֥חַ עֲלֵיהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ.

וַיֹּאמְר֥וּ כָל־הָעֵצִ֖ים אֶל־הָאָטָ֑ד לֵ֥ךְ אַתָּ֖ה מְלָךְ־עָלֵֽינוּ׃ וַיֹּ֣אמֶר הָאָטָד֮ אֶל־הָעֵצִים֒ אִ֡ם בֶּאֱמֶ֣ת אַתֶּם֩ מֹשְׁחִ֨ים אֹתִ֤י לְמֶ֙לֶךְ֙ עֲלֵיכֶ֔ם בֹּ֖אוּ חֲס֣וּ בְצִלִּ֑י וְאִם־אַ֕יִן תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִן־הָ֣אָטָ֔ד וְתֹאכַ֖ל אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן".

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

"עַתָּ֗ה אִם־בֶּאֱמֶ֤ת וּבְתָמִים֙ עֲשִׂיתֶ֔ם וַתַּמְלִ֖יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ וְאִם־טוֹבָ֤ה עֲשִׂיתֶם֙ עִם־יְרֻבַּ֣עַל וְעִם־בֵּית֔וֹ וְאִם־כִּגְמ֥וּל יָדָ֖יו עֲשִׂ֥יתֶם לֽוֹ׃ אֲשֶׁר־נִלְחַ֥ם אָבִ֖י עֲלֵיכֶ֑ם וַיַּשְׁלֵ֤ךְ אֶת־נַפְשׁוֹ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיַּצֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם מִיַּ֥ד מִדְיָֽן".

"אַתֶּ֞ם קַמְתֶּ֨ם עַל־בֵּ֤ית אָבִי֙ הַיּ֔וֹם וַתַּהַרְג֧וּ אֶת־בָּנָ֛יו שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ עַל־אֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַתַּמְלִ֜יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֤לֶךְ בֶּן־אֲמָתוֹ֙ עַל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם כִּ֥י אֲחִיכֶ֖ם הֽוּא׃ וְאִם־בֶּאֱמֶ֨ת וּבְתָמִ֧ים עֲשִׂיתֶ֛ם עִם־יְרֻבַּ֥עַל וְעִם־בֵּית֖וֹ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה שִׂמְחוּ֙ בַּאֲבִימֶ֔לֶךְ וְיִשְׂמַ֥ח גַּם־ה֖וּא בָּכֶֽם׃ וְאִם־אַ֕יִן תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מֵאֲבִימֶ֔לֶךְ וְתֹאכַ֛ל אֶת־בַּעֲלֵ֥י שְׁכֶ֖ם וְאֶת־בֵּ֣ית מִלּ֑וֹא וְתֵצֵ֨א אֵ֜שׁ מִבַּעֲלֵ֤י שְׁכֶם֙ וּמִבֵּ֣ית מִלּ֔וֹא וְתֹאכַ֖ל אֶת־אֲבִימֶֽלֶךְ" (שופטים, פרק ט', פסוקים ט'-כ"א).

כשאני מתמודד עם מציאות מורכבת או בעיה קשה, אני אוהב לפנות לספר הספרים, כדי לקבל השראה ומעט פרספקטיבה היסטורית.

השינויים המוצעים באיזונים בין השלטון למערכת המשפט והשסע העמוק שהם מחוללים הינם אחד הרגעים הללו.

כשאני מתמודד עם מציאות מורכבת או בעיה קשה, אני אוהב לפנות לספר הספרים, לקבל השראה ומעט פרספקטיבה היסטורית. השסע העמוק שמחוללים השינויים באיזונים בין השלטון למערכת המשפט הוא רגע כזה

באופן בלתי מפתיע, הספר שבו ניתן למצוא את התובנה המתבקשת למערכה המתרגשת על המערכת המשפטית שלנו, הינו ספר שופטים.

בספר שופטים מתואר אירוע דרמטי הקשור במשפחתו של גדעון, השופט המפורסם עד היום, אשר הציל את ישראל מידי מדיין באמצעות יצירת כוח עילית של 300 איש (אותם סינן מתוך אלפי בני ישראל שבאו להילחם) והפעלתם באופן של פשיטה לילית מפתיעה, יצירתית ומעוררת פחד על מחנה המדיינים. המתקפה הביסה את המדיינים בשדה הקרב, וקנתה שקט לתקופה ממושכת לשבטי ישראל.

לאחר מותו של גדעון, חתר אבימלך (אחד מבניו) לעלות לשלטון יחיד, ולהימנע מלחלוק בהשפעה עם 70 בני משפחתו. הוא הסתייע לשם כך בקרובי משפחתו בני שכם שסייעו לו לחסל את משפחת אביו ולהפוך בכך למלך על ישראל ("וַיָּ֧שַׂר אֲבִימֶ֛לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים").

יותם, הבן הנותר היחיד למשפחתו של גדעון, נשא אז נאום מפורסם (המכונה משל יותם, אשר קטעים ממנו מופיעים בראשית המאמר) מעל הר גריזים, בו הוא מתאר את התהליך בו מסרבים מנהיגים ראויים להנהיג את העם, ומותירים בסופו של דבר את ההנהגה לידי מי שרוצה בשלטון, אשר בסופו של דבר מוביל להרס עצמי.

הפרשנים שעסקו בסוגיה מבהירים שהאטד נבחר שכן הוא מייצג שיח קוצני, שאינו נותן פרי או צל, וידוע בעיקר ביכולתו לדקור את המתקרבים אליו (ובכך לספק הגנה, דוגמת גדר קוצנית סביב מטע). אך העובדה שהוא עלול להישרף בקלות מציבה באותה המידה סכנה שיחולל נזק חמור אצל אלה הנסמכים על הגנתו.

פרשנים מבהירים שהאטד נבחר כי הוא מייצג שיח קוצני, שאינו נותן פרי או צל, וידוע בעיקר ביכולתו לדקור (ובכך להגן בגדר קוצנית) אך גם להישרף בקלות – מה שמציב סכנה שיחולל נזק חמור לנסמכים על הגנתו

האטד במשל לא מסתפק בכך. הוא לא רק מוכן לקבל עליו את השלטון, אלא מוסיף עליו איומים כלפי העצים האחרים, מניבי הפירות וזקופי הקומה. האזהרה שלו ברורה וחדה – או שתקבלו את דרכי ותחסו בצילי, או שאשרוף את כולכם.

גדולי תורה שעסקו בפרשנות הפרק (ר' דוד אלטשולר , ר' הלל אלטשולר, ר' שלמה יצחקי) טוענים שהנמשל לשריפה שמחולל האטד היא יצירת שנאה ומחלוקת פנימית (הנוצרת מטבעו של האטד, או כתוצאה מכעסו של הקב"ה על ההתנהלות). הם טוענים עוד, כי הביקורת במשל אינה רק על האטד, אלא גם על העצים והשיחים המניבים האחרים שמסרבים לקחת על עצמם את עול ההנהגה, ובסופו של דבר מותירים אותה לאטד.

סופו של שלטונו של אבימלך הוא חורבן – של שכם וראשיה, של ערים אחרות בסביבה של אבימלך עצמו, שמוצא את מותו באופן מביך בעודו רודף אחרי אויביו מבית.

ר' חיים יוסף דוד אזולאי (כותב "חומת אנך") מבהיר עוד בפרשנותו, כי עוונם של בני שכם, אשר יצרו את התנאים לעלייתו של אבימלך ואפשרו את פעולתו לאחר מכן, גדול יותר מזו של אבימלך עצמו.

גדולי התורה טוענים, כי הביקורת במשל אינה רק על האטד, אלא גם על העצים והשיחים המניבים האחרים שמסרבים לקחת על עצמם את עול ההנהגה, ובסופו של דבר מותירים אותה לאטד

ומה בין משל יותם למציאות הנוכחית?

1. אמנם אין בישראל מלך, אולם יש שלטון של נבחרי ציבור ואלה המקיפים אותם ומאפשרים את עשייתם.
2. שלטון רווי אטדים מתאפיין בהגברת אש פנימית מכוונות ועידוד ומחלוקת פנימית.
3. כיצד ניתן לזהות אטד? האטד מרבה שנאה ומחלוקת פנימית; האטד בוחן את העולם עפ"י נאמנות (לחסות בצילו) ומאיים על מי שלא עושה כן; האטד חותר לשלטון ורואה בהשגת הכוח הטמון בו יעד ראוי המקדש את האמצעים; והאטד נוטה להאשים את הדורות הקודמים ורואה בהם אליטה שיש לסלק מהדרך.
4. חלק בלתי נפרד משלטון האטדים הוא חוסר רצון בהכרת הטוב של הדורות הקודמים, אשר בגופם, במסירותם ובאמונתם הובילו לביטחון ושגשוג. אלה נתפסים בעיקר כאליטות וכיריבים שצריך למזער ולהעלים את השפעתם.

אין פלא לפיכך, שכחלק משלטון רווי אטדים, מתחילים ארזי הלבנון של החברה הישראלית להישרף.

אולם תקווה אחת מותיר לנו משל יותם. בניגוד למצב המתואר בו, שבו עצי הפרי האחרים מסרבים לקחת על עצמם את עול ההנהגה, יש בישראל עדיין מנהיגים רבים ועתירי זכויות המוכנים לצעוד קדימה, לפעול ולהנהיג.

האטד מרבה שנאה ומחלוקת פנימית; בוחן את העולם עפ"י נאמנות (לחסות בצילו) ומאיים על מי שלא; חותר לשלטון ורואה בהשגת הכוח יעד המקדש את האמצעים; ונוטה להאשים את הדורות הקודמים ורואה בהם אליטה

אני כולי תקווה שעצי הפרי המניבים וארזי הלבנון של ארצנו זבת החלב והדבש, יצליחו להתגבר על קוציו ועל להבתו של האטד, אולם מהרגע שהאש מתחילה לבעור, גם העצים החסונים ביותר אינם עמידים בפניה.

יוחאי גויסקי הינו סגן אלוף במילואים. שירת במגוון תפקידים בתחומי המודיעין והתכנון האסטרטגי בצהל ובמשרד הביטחון. מתמחה ביחסים בינלאומיים, המזרח התיכון ותכנון אסטרטגי.