יוחאי גויסקי
הזמן של
יוחאי גויסקי

יוחאי גויסקי הינו סגן אלוף במילואים. שירת במגוון תפקידים בתחומי המודיעין והתכנון האסטרטגי בצהל ובמשרד הביטחון. מתמחה ביחסים בינ-לאומיים, המזרח התיכון ותכנון אסטרטגי.

הגיע הזמן להעמיד את חמאס בדילמת ערפאת - הרס או גלות

המציאות הנוכחית ברצועת עזה היא מצב קבוע של משבר ידוע מראש, המתפרץ אחת לכמה שנים. לעיתים ההתפרצות היא עצימה וקצרה יחסית כמו מבצע ו"עמוד ענן" (7 ימים), לעיתים היא עצימה וארוכה כמו מבצע "עופרת יצוקה" (22 יום) ומערכת "צוק איתן" (51 ימים), ולעיתים היא בעצימות נמוכה, אך ארוכה וממושכת, כמו הפרחת בלוני תבערה ונפץ והפגנות הגדר ב-2019. זאת לצד ימי לחימה עצימים שבהם יכול האויב מעזה לירות על ישראל מאות רקטות.

המציאות הנוכחית ברצועת עזה היא מצב קבוע של משבר ידוע מראש, המתפרץ אחת לכמה שנים. לעיתים ההתפרצות עצימה וקצרה יחסית, לעיתים עצימה וארוכה ולעיתים בעצימות נמוכה, אך ארוכה וממושכת

על פניו, נראה שההנהגה ובישראל בצה"ל השלימו עם המצב ואינם חותרים לשנותו מהיסוד, לנוכח החשש שכיבוש הרצועה ומיטוט שלטון החמאס עלולים להביא למציאות קשה יותר לאחר הלחימה:

  1. הלחימה עצמה למיטוט החמאס והכרעתו צפויה להיות קשה, ארוכה, ועתירה בקורבנות משני הצדדים (לאור קיומה באזור עירוני צפוף). משכך, לחימה כזאת תהיה יקרה (בכוח אדם ומשאבים), תצריך את ישראל להתמודד עם ביקורת בינ"ל חריפה ועם גביית מחיר בינ"ל, ותקשה על הפניית קשב לאתגרים אחרים, דוגמת איראן, חזבאללה וסוריה.
  2. בהינתן שצה"ל עמד במשימה (מבלי שהעולם קם על ישראל ועצר אותה במהלך המבצע או בא איתה חשבון לאחריו), ישראל תידרש לשלוט ישירות ב-2 מיליון התושבים בעזה ולספק את צרכיהם הבסיסיים, לצד התמודדות עם פעילות מבצעית רציפה וקבועה בלב שטח אזרחי עוין ועתיר נשק, כדי לטהר את הרצועה מארגוני הטרור (כיסוח הדשא).
  3. לחילופין ישראל יכולה לעזוב את הרצועה לאחר מיטוט שלטון חמאס, ולהסתכן ביצירת ואקום שאליו יכולים להישאב מגוון מרעין ובישין, דוגמת המדינה האסלאמית (אשר מחוז סיני שלה נמצא מעבר לגבול) וקיצונים סלפים אחרים, או לחזות בהתפרצות כאוס שתוביל משבר הומניטרי חמור שיונח לפתחה של ישראל. לכאורה, במצב זה יכולה הרשות הפלסטינית לנסות ולהשיב לעצמה את השליטה בעזה, אולם היא תתקשה לעשות כן על כידוניה של ישראל, ובהיעדר תשתית וכוח אדם בהיקף נרחב שיוכל להיכנס ולשלוט ברצועה באופן אפקטיבי.

יתר על כן, ההיגיון שעמד בבסיס תפיסה זו היה גם זה שעודד גורמים בישראל לקדם ניסיון הסדרה עם חמאס, לסייע בייצוב שלטונו ברצועה באמצעות מציאת מקורות מימון חליפיים (בעיקר קטאר) לאחר שאבו מאזן קיצץ את הכספים שהרשות העבירה לעזה, ואף לבחון מגוון רחב של פרויקטים לסיוע לשיפור המצב ברצועה. שכן בהיעדר נכונות לשנות את המצב, אזי עדיף לייצר יציבות ומחיר הפסד לצד השני.

על פניו, נראה שההנהגה ובישראל בצה"ל השלימו עם המצב ואינם חותרים לשנותו מהיסוד, לנוכח החשש שכיבוש הרצועה ומיטוט שלטון החמאס עלולים להביא למציאות קשה יותר לאחר הלחימה

גישה נכונה? כנראה שלא.

חמאס ויתר ארגוני הטרור ברצועה מוכיחים לנו פעם אחר פעם, שהם אינם רוצים לחיות ביציבות, שהם חותרים לשינוי המצב לטובתם באופן מתמשך ורציף – ושהם נכונים לפתח מגוון שיטות ויכולות כדי להמשיך ולאתגר את מדינת ישראל. אם ע"י טרור המתאבדים והמטענים, איום הרקטות, פצצות מרגמה וטילי נ"ט מדויקים לטווחים של קילומטרים, השימוש הצבאי במרחב תת-הקרקע, ועד למציאת שימוש נבזי ומרושע בבלונים כדי להבעיר את החי והצומח סביב הרצועה. זאת, לצד המשך הנעת האוכלוסיה הפלסטינית לעימות עם צה"ל אם בגדר בעזה, באינתיפאדת הסכינים באיו"ש, או בערים המעורבות בישראל.

אין יציבות. יש מירוץ חימוש מתמשך ורציף עם חמאס, עם פוטנציאל הרס ונזק הולך וגובר, אשר מידי פעם מתלקח בעיתוי שנבחר ע"י אויבי ישראל ברצועה, אם זה חמאס עצמו, או הג'האד האסלמי, הפועל בחסותה של איראן. מירוץ החימוש ממשיך במלוא עוזו, כאשר חמאס וגא"פ כבר למדו להפעיל רחפנים וכלי טייס בלתי מאויישים, ומשפרים כל העת את הטווח, הקטלניות והדיוק של הרקטות ברצועה, ונעזרים במומחיות של איראן לשיפור מתמיד והכנסת גרסאות נוספות של אמצעי לחימה למערך היצור שלהם.

כל איום שפיתח חמאס אילץ את ישראל להשקיע סכומי עתק במיגון מפניו, אם במסגרת הקמת מרחבים מוגנים בכל דירה ומיגוניות בשטחים פתוחים (ועדיין הפער בתחום זה רחוק מלהיסגר), רכש ופרישה של "כיפות ברזל" (וכמויות עצומות של מיירטים) ועד לחפירת השטח סביב רצועת עזה בכדי להתמגן מפני מנהרות טרור.

במירוץ זה, סביר להניח שלא תמיד ידנו תהיה על העליונה. כניסתם של אמצעים ושיטות לחימה חדשים עלול לייצר פער במענה ולהציב את האוכלוסיה ותשתיות לאומיות חיוניות במרחב הדרום (דוגמת קו צינור הנפט אשקלון אילת שנפגע לפני מספר ימים) לחסדיו של ארגון טרור, שלא יהסס לפגוע בהם בכדי לקדם את דרישותיו. ככל שיכולות האויב יהיו משמעותיות יותר, כך נעמוד בפני חוסר ברירה באשר לטיפול בהן באופן יסודי.

כל איום שפיתח חמאס אילץ את ישראל להשקיע סכומי עתק במיגון מפניו, אם בהקמת מרחבים מוגנים בכל דירה ומיגוניות בשטחים פתוחים, רכש ופרישת "כיפות ברזל" (ורכישת מיירטים) ועד לחפירות סביב הרצועה נגד מנהרות טרור

מוקד הבעיה הוא המשך שלטונו של החמאס ברצועה. הדבר מאפשר לו לבנות כוח באופן מתמשך ורציף (הכולל תשתיות, כוח אדם, טכנולוגיה, ואמל"ח) ולפתח שיטות חדשות להזיק לישראל.

האיום הישיר מחמאס גם מהווה מכפיל כוח לצבאות הטרור האחרים במרחב, שכן הוא עלול לחייב את ישראל לרתק סד"כ ואף לפעול ברצועה במהלך מלחמה בצפון (כפי שהיה אכן במלחמת לבנון השניה, שבראשיתה צה"ל היה במהלכו של מבצע "גשמי קיץ" ברצועת עזה).

אז מה כדאי לעשות?

ההיסטוריה הפלסטינית הראתה לנו שבעבר היה מקרה שמנהיג פלסטיני העדיף לסיים מצב לחימה ולוותר על המשך שליטה בשטח ואלימות, כאשר הוא ניצב בפני פוטנציאל הרס משמעותי מצד צה"ל. כאשר ישראל שהתה בפאתי ביירות במלחמת לבנון הראשונה והסבה לה נזקים כבדים, ולאחר המחיר הכבד שגבתה המלחמה מהפלסטינים, העדיף ערפאת (כאשר האופציה הוצגה לו ע"י הקהילה הבינ"ל, בהובלת ארה"ב) לבחור בגלות, מאשר להוביל לחורבנה של עיר בירה ערבית.

המצור על ביירות ארך שבועות רבים, לווה בהפעלת כוח משמעותית מצד חיל האוויר, ארטילריה ושריון, וכלל גם כיבוש חלקים ממנה. בסופו של דבר הסכים ערפאת לעזוב את העיר וכוח רב לאומי נכנס אליה כדי לוודא את פינוי כוחות אש"פ מהעיר (כ-11,000 איש פונו בסה"כ, רובם הגדול לתוניס).

אם ישראל שוב תיגרר ללחימה עצימה ומתמשכת בעזה, עליה לתת את דעתה לפתרון זה, ואף לחתור למימושו בפועל. זאת, תוך מינוף ההרס הבלתי נמנע ממציאות הלחימה הכבדה, לטובת הפעלת לחץ על אנשי החמאס והקהילה הבינ"ל לייצר את התנאים למימושו.

ההיסטוריה הפלסטינית הראתה לנו שבעבר היה מקרה שמנהיג פלסטיני העדיף לסיים מצב לחימה ולוותר על המשך שליטה בשטח ואלימות, כאשר הוא ניצב בפני פוטנציאל הרס משמעותי מצד צה"ל

ככל שאנשי החמאס יוצגו כמי שלא בחרו בגישה המכובדת של ערפאת, שהיה מוכן לסגת לגלות ולהימנע מחורבן ביירות, בעוד חמאס היו מוכנים להקריב את בירתם עזה על מזבח המשך שלטונם, יש בכך כדי לגבות מהם מחיר פנימי לא פשוט, בעיקר מצד יריביהם בפת"ח שוודאי ינצלו זאת נגדם.

בה בעת, העלאת פתרון יצירתי ע"י ישראל, שיכול לחסוך חיי אדם ואף להכניס לעזה כוחות בינ"ל שיוכלו לסייע ביצובה, יראה לעולם שישראל מוכנה לעשות הרבה בכדי לצמצם את הנזק לרצועה, אשר בכל מקרה יהיה חמור ומשמעותי בסבב של לחימה עצימה.

היתרון הגדול הנוסף במתווה זה, הוא יכולתו להחזיר את הקהילה הבינ"ל לתוך עזה ולאפשר להתמודד עם המשבר ההומניטרי המתמשך בה, אשר קרוב לוודאי יחריף במציאות של לחימה עצימה ברצועה. זאת, כאשר גורמים רבים בקהילה הבינ"ל מזהירים מפני קריסה הומניטרית אפשרית של הרצועה, בשל השילוב בין גודל האוכלוסיה, תשתיות לא מספקות ואף קורסות (מים, טיהור שפכים) ואתגר עצום לרפואה, חינוך וכלכלה.

יש לציין ביושר, שאין ביטחון כלל שתכנית זו תעבוד, שחמאס יהיה מוכן לקבלה, ושניתן יהיה לאמת שכלל אנשי הזרוע הצבאית עזבו את עזה (ככל הנראה ניתן יהיה לוודא שהרוב המוחלט עזב ובכל מקרה הדבר יהיה שיפור לעומת המצב הנוכחי). אולם, המשוואה של כוח בינ"ל ברצועת עזה (לצד פרויקטים לשיפור המצב ההומניטרי שבה) תמורת הוצאת הזרוע הצבאית של חמאס לגלות, צריכה לעמוד לנגד עינינו כפתרון אפשרי, שכן כדי להיחלץ מהמצב המשברי הקבוע שבו אנו נמצאים למול עזה (שצפוי רק להמשיך ולהחריף) עלינו לשקול רעיונות מחוץ לקופסה.

מחיריו של כוח בינ"ל ברצועת עזה, לאחר יציאת כלל ועיקר תשתית צבא הטרור של חמאס ממנה, היא כנראה מצב משופר בהרבה מאשר הותרת המציאות הנוכחית על כנה, גם אם כוח שיכזה יטיל אילוצים רבים יותר על חופש הפעולה של צה"ל. הרי ממילא ישראל אינה חפצה להפעיל כוח ברצועה, וחותרת לייצב את המצב אפילו מול חמאס.

ככל שחמאס יוצגו כמי שלא בחרו בגישה המכובדת של ערפאת, שהעדיף גלות על פני חורבן ביירות, בעוד חמאס מוכנים להקריב את בירתם עזה על מזבח המשך שלטונם, יש בכך כדי לגבות מהם מחיר פנימי

עלינו להראות לציבור הישראלי ולקהילה הבינ"ל (אשר כוללת בתוכה קולות ביקורתיים רבים יותר מבעבר, כולל בארה"ב) שישראל נחושה להגן על ביטחון אזרחיה, אך גם רואה לנגד עיניה את המציאות העגומה המתמשכת של תושבי עזה תחת שלטון חמאס ומעוניינת בשינוי המצב מהיסוד וכי הישגים אלה אינם עומדים בהכרח בסתירה אחד לשני.

יוחאי גויסקי הינו סגן אלוף במילואים. שירת במגוון תפקידים בתחומי המודיעין והתכנון האסטרטגי בצהל ובמשרד הביטחון. מתמחה ביחסים בינ-לאומיים, המזרח התיכון ותכנון אסטרטגי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
הכותב במומו כותב. טמטום מוחלט ואף רשע צרוף של זדוניים, הוא להשוות, בין לבנון , מדינה ריבונית עם צבא ומנגנוני שלטון , פרלמנט וצבא ריבוני , הנתמכים כולם ע"י כספי הקהילה הבינלאומית ומאה ו... המשך קריאה

הכותב במומו כותב. טמטום מוחלט ואף רשע צרוף של זדוניים, הוא להשוות, בין לבנון , מדינה ריבונית עם צבא ומנגנוני שלטון , פרלמנט וצבא ריבוני , הנתמכים כולם ע"י כספי הקהילה הבינלאומית ומאה ושישים מדיניות בגלובוס ובראשן מעצמות העל וסין לבין , מנגנון אוטונומי שישראל מתנגדת להפיכתו למשילות קונסטיטוציונית של עם במולדתו ונתקלתי בהתנגדות חוזרת ונשנית של הרוח החופשי של אנשים שלעולם לא יוותרו על זכותם הלאומית על מולדתם . הכותב הוא אוטושמדי מזן סיקריים רצחניים מחריבי כל הבתים היהודיים מזה 3000 שנה. לא לומדים את מגבלות הכח רק לאחר שואה.ות ואחרי ההחרבה האחרונה של הבית האחרון , עת תהא זו שעה מאוחרת מדי . ל4 תהא תקומה למי שאינם מסוגלים להחליף את המילה ערבים ביהודים, במאבקם הנצחי לחירות בית לאומי ומדינה. זו אדמתם גם והם ינצחו את הרוע . לא תעברו .

עוד 1,308 מילים ו-2 תגובות

כסף אמירתי בשירות פיתוח תשתיות לאומיות ישראליות

הסכמי אברהם הובילו לרנסנס של שיתופי פעולה כלכליים בין ישראל לבין איחוד האמירויות. זאת, תוך מאמץ של שתי הממשלות לעודד ולתגמל חברות שיניעו מהלכים כלכליים משותפים, ומתוך הבנה כי החיבורים הכלכליים מניעים חיבור מדיני חזק ומאפשרים גם פיתוח של יחסי שלום בין העמים.

הסכמי אברהם הובילו לרנסנס של שיתופי פעולה כלכליים בין ישראל לאיחוד האמירויות, תוך מאמץ של שתי הממשלות לתגמל חברות שיניעו מהלכים כלכליים משותפים, כמנוע לחיבור מדיני חזק שיאפשר פיתוח יחסי שלום

באחרונה פורסם כי חברת מובאדלה פטרוליום האמירתית חתמה עם קבוצת דלק קידוחים על מזכר הבנות לרכישת אחזקות דלק במאגר תמר (22 אחוזים מהמאגר) במזרח הים התיכון בעבור 1.1 מיליארד דולרים. מדובר במימוש מחויבויות של חברת דלק למכירת אחזקותיה בתמר במסגרת יישום מתווה הגז.

כבר למחרת הפרסום הסביר שר האנרגיה הישראלי, ד"ר יובל שטייניץ, כי זוהי הצלחה במימוש מתווה הגז ובהכנסת חברות בינ"ל למשק הגז הישראלי. זאת ועוד, לדבריו, הוא "מאמין שזוהי תחילתו של שיתוף פעולה בין המדינות בתחום האנרגיה ובתחומים כלכליים ומדיניים נוספים לרווחתם של האזרחים".

מי את מובאדלה פטרוליום?

מובדלה פטרוליום היא חברת בת של מובאדלה אחזקות, המהווה את זרוע ההשקעות הבינ"ל של ממשלת אבו דאבי ומנהלת נכסים בשווי כולל של למעלה מ-230 מיליארדי דולרים ב-50 מדינות. מדיניות ההשקעות של מובאדלה נקבעת בהתאם לאינטרס כפול – אינטרס כלכלי (השאת רווח לממשלת אבו דאבי) בראייה של גיוון תיק ההשקעות של האמירות ומוכנות לתרחישים כלכליים עתידיים; ואינטרס מדיני של העמקת חיבורים וצירים אזוריים.

המיקוד של השקעות חברת הנפט מצוי בשווקי המזרח התיכון, צפון אפריקה ורוסיה. בין היתר, מעבר למזכר ההבנות המכניס את מובאדלה פטריוליום לשוק הישראלי, היא מנהלת השקעות נרחבות במצרים (מחזיקה במניות במאגר ט'הר במים הכלכליים המצריים ובזכויות קידוח נוספות).

מובדלה פטרוליום היא חברת בת של מובאדלה אחזקות, זרוע ההשקעות הבינ"ל של ממשלת אבו דאבי, המנהלת נכסים בשווי כולל של למעלה מ-230 מיליארדי דולרים ב-50 מדינות

רשומה זו תנתח את ההזדמנויות והאיומים הנוגעים בכניסת כסף אמירתי למשק הישראלי בעסקאות ענק, הנוגעות בתשתיות לאומיות ישראליות.

במימד הגיאו-פוליטי

במימד הגיאו פוליטי העסקה מהווה מימוש מובהק של "הסכמי אברהם" בשני מישורים מקבילים:

ראשית, היכולת להוציא מן המחשכים את היחסים ולרקום עסקאות כלכליות ללא חשש מביקורת ציבורית ומדינית. בניגוד לעבר, לא מזוהה שיח שלילי חריג בתקשורת הבינערבית או במדינות בהן הסנטימנט האנטי-ישראלי חריף (מצרים, ירדן). גם במימד המדיני, לא מושמעת ביקורת כלפי אבו-דאבי על העמקת מהלכי הנורמליציה.

בנוסף, חיזוק ציר השותפויות הסוני-ישראלי-(אמריקני) במזה"ת מול איראן וחיזוק מקביל של ציר השותפות הסוני-ישראלי-הלני (יוון וקפריסין) מול טורקיה. שותפויות אלו מקודמות במרץ בשורה של מהלכים מתוקשרים, הכוללים אימונים צבאיים משותפים, דיאלוגים אסטרטגיים, ביקורי בכירים, הקמת פורום הגז במזרח הים התיכון (אליו איחוד האמירויות שואפת להצטרף כמשקיפה) ועוד.

בהקשר הכלכלי

החיבורים הכלכליים מיצרים קומה נוספת בתהליך, מקבעים את האינטרסים המשותפים ומיצרים מחויבויות ביטחוניות הדדיות. בהקשר זה, חשוב להזכיר גם את הקצה האמריקני בדמות אחזקות חברת שברון ב-25% מאחזקות מאגר תמר. בהקשר הכלכלי לישראל יש עניין בכניסת שחקנים מנוסים ומגוונים לשוק המקומי (דוגמת כניסת שברון שרכשה את נובל אנרג'י). אלו מביאים עמם ניסיון, ידע, טכנולוגיה ומארג קשרים ענף שיוכל לשרת את יצוא הגז מישראל וייעול הפקתו, לצד מימוש המהלך לצמצום הריכוזיות בשוק הגז המקומי. הבחירה של דלק קידוחים דווקא בחברה מאבו דאבי מסייעת לקידום תכניות נוספות של משק הגז במזרח הים התיכון ופותחת אפשרויות מעבר לחיבור ישיר לאירופה (באמצעות צינור הגז המתוכנן EastMed).

במקביל, חשוב להדגיש כי עסקת הרכש הנוכחית לא תקנה למובאדלה זכויות וטו על החלטות עסקיות של תאגיד תמר, ואינה כוללת מעורבות של מובאדלה בתפעול המאגר (ה-Operator יישאר חברת שברון האמריקנית).

הבחירה של דלק קידוחים דווקא בחברה מאבו דאבי מסייעת לקידום תכניות נוספות של משק הגז במזרח הים התיכון ופותחת אפשרויות מעבר לחיבור ישיר לאירופה (באמצעות צינור הגז המתוכנן EastMed)

במקביל, גם עבור האמירתים ניתן למנות מספר יתרונות כלכליים מובהקים בעסקה (מעבר להיותה הזדמנות עסקית טובה):

לטווח הקצר, העסקה מאפשרת דריסת רגל במרחב של מתחרים אפשריים על שווקי היצוא לאירופה, כדי לגדר סיכונים ולהיערך באופן טוב יותר בשוק שהוא אינטרס ליבה כלכלי ואסטרטגי עבורן.

כך למשל, קיים עיסוק בעסקאות נוספות בתחום האנרגיה בין המדינות, למשל הקמת צינור הנפט בים האדום שיאפשר לאיחוד האמירויות לייצא נפט לאירופה ביתר קלות. בהקשר זה, יוזכר כי לצד העסקה הנוכחית, אין זו ההתעניינות הראשונה של חברות מפרציות בתשתיות לאומיות ישראליות, וכי רק לפני חודשים ספורים דווח על מהלך משותף של מספנות ישראל וחברת DP world האמירתית לרכישת נמל חיפה.

בראיה ארוכת טווח, מובאדלה פועלת עם חברות נוספות לפיתוח תעשיית "המימן הכחול" (המופק מגז טבעי), כחלופה "ירוקה" ליצוא גז ונפט.

לישראל, העלולה למצוא את עצמה ניצבת בפני שוק אירופי מצטמצם לגז טבעי, בשל המחויבות האירופית לצמצם פליטת גזי חממה, עשוי להיות אינטרס לפתח תעשיה שכזו ולהביא ידע בנושא. עבור ישראל זו עשויה להיות הזדמנות נוספת ללמוד מהניסיון הרב של המאעמ"ים בנושא, וגם אולי אפיק לבחינת תעשיית מימן מקומית בישראל (כוללת ליצוא), כחלופה לצינור הגז לאירופה, אשר קיים ספק באשר ליכולת הטכנולוגית והאסטרטגית לממשו.

אתגרי העסקה

כתמונת ראי מול ההזדמנויות הללו, יש לעמוד על שלושה אתגרים העולים מן העסקה:

ראשית כל, התגברות תפיסת האיום בראי טורקיה ואיראן החוזות בהתלכדות מחנה הניצב למולן. קונקרטית, גם אם המדובר בתרחישים מרחיקי לכת, הדבר עלול להגביר פוטנציאלי חיכוך (טורקיה מול ישראל במזרח הימ"ת; פגיעה צירית במאע"מ דרך מאגר תמר).

שנית, הסיכון במתן דריסת רגל ישראלית למדינה ערבית שמערכת היחסים עימה עדיין לא יציבה מספיק. זאת, לתוך תשתית אסטרטגית בעל השפעה מהותית על הכלכלה הישראלית. במובן זה, עלולה להיווצר תחרות לא בריאה בין שיקולים מדיניים-פוליטיים לשיקולים עסקיים-רגולטוריים.

לשם דוגמה, שאיפה לשכך מתח מדיני עשוי להוביל למתן הקלות רגולטוריות בפיקוח על האסדה (תוך תחרות עם שיקולי איכות סביבה למשל). מנגד, יחסיה של אבו דאבי עם ישראל ומצרים בנפרד ישפיעו על שיקוליה הכלכליים והחלטות איזה מאגר לפתח כלכלית – תמר הישראלי או ט'הר המצרי.

יש סיכון במתן דריסת רגל ישראלית, למדינה ערבית שמערכת היחסים עימה עדיין לא יציבה מספיק, לתוך תשתית אסטרטגית בעל השפעה מהותית על הכלכלה הישראלית

שלישית, תיתכן חשיפה של מאפייני אבטחה והגנה ייחודיים על האסדה.

אולם סביר להניח שניתן לנהל סיכונים אלה, ובכל מקרה האסדה וניהולה יוסיף להיות מונחה ע"י גופי הביטחון הרלוונטיים בישראל. בה בעת, במקרה הטוב, עשויה החברה אף לרכוש שירותי אבטחה מחברות ישראליות ולשלבן בפעילותה במפרץ, ולחזק עוד יותר את הקשרים הכלכליים בין המדינות.

בשורה התחתונה,

לכניסת מובדאלה פטרוליום לשוק הישראלי יש מימד סמלי-היסטורי ואסטרטגי, הנותן גושפנקה לתהליך הנורמליזציה והשת"פ הבר-קיימא בין ישראל לבין איחוד האמירויות.

בראייתנו, יתרונותיו הגיאו-אסטרטגיים והכלכליים של מהלך זה עולים על חסרונותיו. בראייה קדימה, על מקבלי ההחלטות להקפיד ולקיים דיון מעמיק ברוח זו באשר לכל מהלך של רכש אחיזה בתשתית לאומית קריטית על ידי הון זר תוך מתן הדעת על תרחישים עתידיים אפשריים בהם המהלך החיובי והאופטימי הופך מנכס לנטל.

תומר ברק הינו סגן אלוף במילואים. שירת כראש ענף בחטיבת המחקר של אגף המודיעין בצהל וכקצין בכיר באגף התכנון. מתמחה בגיאו-פוליטיקה של המזרח התיכון ובזירה הבינלאומית ובתכנון אסטרטגי. בעל תואר שני בלימודי ביטחון ודיפלומטיה מאוניברסיטת תל-אביב.

יוחאי גויסקי הינו סגן אלוף במילואים. שירת במגוון תפקידים בתחומי המודיעין והתכנון האסטרטגי בצהל ובמשרד הביטחון. מתמחה ביחסים בינ-לאומיים, המזרח התיכון ותכנון אסטרטגי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,011 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 16 ביוני 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משלחת של המל"ל תצא למצרים כדי לגבש הסדר חדש מול עזה

הממשלה אישרה את הרכב הקבינט המדיני־ביטחוני ● גנץ ביקש מבנט לחשוף את תמלילי קבינט הקורונה ● הוועדה המסדרת ננעלה בלי שהקואליציה הצביעה על חוק האזרחות ● בן גביר הגיש תלונה לפרקליט המדינה נגד האימאם של לוד ● שר הבינוי והשיכון אלקין: המחירים ימשיכו לעלות ● שקד: "לא מעלה בדעתי שהאופוזיציה תפגע בביטחון המדינה"

עוד 67 עדכונים

השבר החרדי-חילוני

היחסים בין המיעוט החרדי הצומח במהירות לבין שאר אזרחי ישראל נראים כדוהרים לקראת התנגשות חזיתית. המצב די מבלבל, אבל מדי צף משהו ששם הכל בפוקוס. כך היה השבוע עם תמונת המחזור של ממשלת בנט-לפיד שהתפרסמה באתר "בחדרי חרדים", כאשר תשע השרות (שהן כשליש מהמניין) מטושטשות.

היחסים בין המיעוט החרדי הצומח לבין שאר אזרחי ישראל נראה כדוהר להתנגשות חזיתית. כך היה השבוע עם תמונת המחזור של ממשלת בנט-לפיד ב"בחדרי חרדים", כאשר 9 השרות מטושטשות

עבור רבים זה שיקף סוג מוזר של מיזוגניה שאין עליו כפרה. הפיד שלי בפייסבוק התפוצץ מרוב תגועות בוז וזעם מרחבי תבל.

"אני שונא את מה שהאנשים הדתיים האלה עושים עם הדת", כתב אדם אחד. אחר חגג את הגלייתם של פוליטיקאים חרדים לאופוזיציה, אם כי "נראה שהם עדיין מפגינים את נוכחותם המאוסה". מגיב אחד השווה את החרדים לסעודיה (מוגזם אך לא בלתי סביר) ואחר לדאעש (השוואה שכמובן יש לדחותה). "בעוד 30 שנה חרדים יהיו הרוב", קונן אחד החברים – התייחסות לכך שהאישה החרדית הממוצעת יולדת  למעלה משבעה ילדים והעדה כולה, המונה כיום כשישית מסך היהודים, מכפילה את עצמה בקצב מדהים של אחת ל-16 שנים.

מגיב הגון ציין שעלוני חב"ד כן מפרסמים תמונות של נשים. אך יש לציין כי "בחדרי חרדים" אינו אתר שולי: היא מציג את עצמו כאתר החרדי הגדול ביותר, ולפי  SimilarWeb (כלי לניתוח טראפיק) יש לו 6.4 מיליון ביקורים בחודש ו-26 מיליון צפיות לעמוד. זה הרבה יותר מרוב אתרי החדשות, הן  בישראל והן בעולם הרחב.

שאלתי את ידידי החרדי הרשל גרוסמן מה הוא חושב בעניין. הרב גרוסמן ואנוכי כבר ניהלנו דיונים אונליין בעבר בנושא החרדי בעמודים אלה. אני רואה בו אדם אינטליגנטי ומעודכן, אך גם עיקש להכעיס ואדיש למדי לעמדות החילונים. הוא מגן על הכל באופן מלא בלי להתנצל, כולל על תפקידי מגדר שמדירים את הנשים ממפלגות חרדיות; הוא רואה בזה אות של כבוד עצום לנשים, ונראה לי שהוא באמת מאמין לזה ברצינות.

שמחתי לגלות שדעתו אינה נוחה עם הפיקסול. "אני חושב שזה טיפשי שהאתר עשה את זה," הוא אמר. "אם הם לא רוצים לפרסם תמונה כמו שהיא, הם לא צריכים לפרסם אותה בכלל". אך הוא המשיך והסביר כי "אי פרסום תמונות נשים אינו הליך אידיאולוגי או הלכתי, אלא פשוט החלטת שוק" מכיוון שהציבור החרדי (במיוחד החסידים) דורש זאת ו"הכסף מדבר".

שמחתי לגלות שדעת ידידי החרדי אינה נוחה עם הפיקסול. "אם הם לא רוצים לפרסם תמונה כמו שהיא, שלא יפרסמו אותה כלל". אך הוא המשיך והסביר: "אי פרסום תמונות נשים אינו הליך אידיאולוגי או הלכתי, אלא החלטת שוק"

יתרה מכך, הוא גרס שתשומת הלב המוקדשת לתמונה מיותרת מכיוון שהנושא מוכר (למשל מהשחתת שלטי חוצות בירושלים):

"החילונים יודעים שחרדיים לא מציגים תמונות של נשים במשך שנים, אז אם מישהו מתייחס כעת לסיפור הלא-חדשותי הזה, זה באמת משקף את האג'נדה שלהם: הזדמנות נוספת לגרום לחרדים להיראות רע".

יש בזה משהו, לדעתי. הזעם הקדוש מזכיר לי קצת ימנים ש"מזדעזעים" מזה שהתקשורת הזרה כתבה משהו לא הוגן על ישראל; בפועל הם שמחים על אשרור הקונספציה. עם זאת, מי שרוצה לגרום לחרדים להראת רע לא צריך תמונות מפוקסלות. די בהאזנה למנהיגים הפוליטיים של החרדים.

אלה ערכו מסיבת עיתונאים היסטרית למדי ב-8 ביוני, בה הסיתו נגד הממשלה החדשה, ובמיוחד נגד ראש הממשלה החדש נפתלי בנט – שהוא דתי אך לא חרדי – על כך שהעז לכרות ברית עם המרכז-שמאל.

מנהיג מפלגת ש"ס, אריה דרעי, טען כי הממשלה תשמיד ותהרוס הכל כולל שבת, "תקרע את עם ישראל" וכו'. משה גפני קרא לבנט רשע וחזה "מלחמה בכל החזיתות" ויעקב ליצמן קבל על "ממשלת שמאל קיצונית שאיבדה את דרכה, איבדה את ערכיה ואיבדה את מצפונה" וציווה על בנט "להוריד את הכיפה".

הדבר הוליד ממים באינטרנט (ראו תמונה למטה) המתארים את הדתיים השונים, שלעומת בנט רשאים להמשיך לחבוש כיפה, כולל משה קצב (הורשע באונס), יגאל עמיר (רצח את רבין) ודרעי עצמו (מאיפה להתחיל).

LEHORID

זה היה חלק מתצוגה יוצאת דופן של חוסר יכולת להפסיד בכבוד שהימין העניק לעם ישראל. ח"כים צווחנים מסיעת הליכוד לא נתנו לבנט להשלים משפט בנאומו לקראת ההשבעה ביום ראשון, ונתניהו עצמו סירב לברך את יורשו, לערוך עבורו חפיפה נורמלית או לקיים את טקס העברת התפקיד המסורתי (הוא גם טרם פינה את המעון הרשמי, משום מה, והמערכת הסלחנית דיי מחכה שהמשפחה המלכותית תפנים את המצב).

דרעי טען שהממשלה תשמיד הכל ו"תקרע את עם ישראל". גפני קרא לבנט רשע וחזה "מלחמה בכל החזיתות" וליצמן קבל על "ממשלת שמאל קיצונית שאיבדה את דרכה, ערכיה ומצפונה" וציווה על בנט להוריד כיפה

לפוליטיקאים החרדים יש אינטרס ברור על כף המאזניים. הם מודאגים בצדק מהחלשת יכולתם להנדס מימון לכפר הפוטיומקין של הכלכלה החרדית בישראל. שר האוצר אביגדור ליברמן, חילוני מושבע, עשוי לבחון מקרוב את המימון העצום למוסדות דתיים, את אינסוף המשרות הפיקטיביות של המנגנון הדתי במימון המדינה, את קצבאות הילדים ללא כל הגבלה ואת שאר המסחרה ומסחטה ששאבו כספים בשנים האחרונות מכל פינה לא נעולה.

מי יודע? הממשלה עשויה אפילו להתפנות לטפל לסירוב החרדי ללמד את תלמידי התיכון של המגזר מתמטיקה, מדעים ואנגלית; או ברעיון המקורי שאפשר ללמוד לימודי דת כל החיים ולקבל משכורת מהמדינה במקום לשלם שכר לימוד; או בסירוב הסיטוני לשרת בצבא (תוך נהירה להתנחלויות והארכת העימות על ידי תמיכה מסיבית בימין); או בעובדה שעוד אין באמת נישואים אזרחיים בישראל, או תחבורה ציבורית ומסחר ללא שיבושים בסופי שבוע (קרי: שבת).

זה אולי מוגזם לצפות לכל זה מבנט – אבל אחריו, ב-2023, אמור להתחלף איתו יאיר לפיד. בכל מקרה, מתישהו הלחץ לכפות לימודי ליבה על כל תלמידי ישראל עשוי להפוך לקריטי. זה יהיה נהדר עבור חילונים וחרדים כאחד, אבל רע עבור הפוליטיקאים הציניים של המגזר החרדי.

אם היא תורמת במשהו לתהליך המבורך הזה, אז התמונה שעוררה סערה השבוע שווה יותר מאלף המילים האלו.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 865 מילים

למקרה שפיספסת

חיים בריאים לפני מערכת הבריאות

הוספת תקנים בצוותים הרפואיים ומיטות במחלקות הפנימיות זה חשוב ● אבל המשימה הגדולה של שר הבריאות החדש היא לדאוג שפחות ישראלים יזדקקו לטיפול או אשפוז מלכתחילה ● זהו בדיוק המקום שבו הורוביץ, שמגיע למשרד הבריאות עם השקפת עולם מגובשת בתחומי הסביבה והקיימות, יכול להביא איתו ערך מוסף ● דעה

עוד 826 מילים

אף אחד לא לוקח אחריות על הפשיטה ביישוב הבדואי ביום השבעת הממשלה

מה בדיוק עומד מאחורי האירוע שכמעט פירק את הממשלה עוד בטרם הושבעה? ● שעות ספורות לפני הצבעת האמון בכנסת סיירו שוטרים בביר הדאג' בנגב, והזהירו את התושבים ש-30 בתים מיועדים להריסה ● זה מה שהוביל את סעיד אלחרומי, ח"כ רע"ם ובן בית ביישוב, להודיע כי לא יתמוך בממשלת השינוי ● האם עיתוי האירוע היה מקרי? ● בדיקת זמן ישראל מעלה שאלות מטרידות

עוד 1,804 מילים ו-2 תגובות

תגובות אחרונות

בלפור והבימה אאוט - שער שכם אין ● הדגלים השחורים הוחלפו בדגלי ישראל, החילונים בחרד"לים ● הפוסטרים היצירתיים והלבוש הצבעוני הפכו לבגדי ישיבה או חולצות סוף מסלול ● המיניות המוחצנת הוחלפה בהפרדה בין בנים ובנות ● מצעד הדגלים אתמול הוכיח שישראל היא אכן מדינה "יהודית ודמוקרטית": כשהממשלה יהודית - המחאה דמוקרטית, ולהיפך

עוד 821 מילים ו-2 תגובות

צריך ליווי פסיכולוגי לראש הממשלה

מתוך הבנה של מורכבות התפקיד וכדי שיוכל למלא אותו על הצד הטוב ביותר מדינת ישראל דואגת לספק לראש הממשלה את כל התמיכה הנדרשת – עוזרים, נהגים, מאבטחים, מעון, מבשלות, מכבסות וכדומה. בתקופת נתניהו אפילו נרכש מטוס פרטי.

כל הצרכים הפיזיים והמקצועיים נענים ברמה הגבוהה ביותר, אבל דווקא בתחום שהוא בלב תיפקודם לא מקבלים מקבלי ההחלטות כל תמיכה רשמית – התחום הנפשי.

ישראל דואגת לספק לרה"מ את התמיכה הנדרשת. כל הצרכים הפיזיים והמקצועיים נענים ברמה הגבוהה ביותר. אבל דווקא בתחום שהוא בלב תיפקודם לא מקבלים מקבלי ההחלטות כל תמיכה רשמית – התחום הנפשי

מדוע? מעבר לחששות שקשורים למידור בטחוני, אפשר להעריך שיש קשר לתפיסות שוביניסטיות מיושנות, לפיהן פסיכולוג זה לחלשים. או כפי שהתבטא בני גנץ בתגובתו לשמועות שהופצו על ידי הליכוד (ומעידות גם הן על התפיסה כלפי היעזרות במטפלים בישראל) לפיהן הוא נפגש עם פסיכיאטרית וקיבל טיפול תרופתי: "הכדורים היחידים שאני מכיר הם 5.56 ו7.72".

תפיסות כאלו אינן נולדות בחלל ריק. למרות התמונה שאפשר לקבל מהמדיה, לפיה ייעוץ פסיכולוגי הוא כבר ענין מקובל בחברה, תמיכה נפשית מבוססת מדע היא פרקטיקה חדשה יחסית. אנשים תמיד קיבלו שירותי תמיכה וייעוץ, אך הספקים המסורתיים היו אנשי הדת, שהיוו ועדיין מהווים יועצים רוחניים ומוסריים.

לפחות על פי היומרה, אנחנו לא חיים במדינה דתית, שמתנהלת על פי פסיקתם של הרבנים קנייבסקי ודרוקמן, אלא במדינה דמוקרטית שמתנהלת על פי שיקול דעתם של נבחרי הציבור. אלו פועלים על פי העובדות המדעיות שמוצגות בפניהם. הממסד הפסיכולוגי כפוף לחוקי אתיקה מחמירים, שמחייבים אותו לייעץ ללקוח רק על פי טובתו הנפשית ולשמור על סודיות למעט במקרים מסכני חיים.

סודיות של ייעוץ רוחני-נפשי מהסוג המסורתי הופרה בבוטות, למשל על ידי הרב גיא חבורה, שהדליף סודות מהכוורת של בני גנץ ליריבו נתניהו. אם היה פסיכולוג רשיונו היה נשלל והוא היה יושב בכלא, אך לרבנים אין מחויבות ללקוחותיהם.

כדאי להתעמת עם הנושא ישירות – קבלת ייעוץ פסיכולוגי או ייעוץ רגשי אחר הם סימני חוזק ולא סימני חולשה, היכולת להיפתח, לחלוק את מחשבותיך ולהעלות אותן לדיון מביאות לחוסן גדול יותר ולתהליכי חשיבה בריאים יותר ודווקא הפחד מלחשוף את מחשבותיך מעיד על שבריריות.

כדאי להתעמת עם הנושא ישירות – קבלת ייעוץ פסיכולוגי או ייעוץ רגשי אחר הם סימני חוזק ולא חולשה, היכולת להיפתח, לחלוק את מחשבותיך ולהעלות אותן לדיון מביאות לחוסן גדול יותר ולתהליכי חשיבה בריאים יותר

בעולם המידע החדש בו העומס הולך וגובר ומערכות יחסים הופכות לעדינות ורגישות יותר, חלק מרכזי בכישורי ניהול הוא חלוקת לחצים נכונה והיכולת להתמודד עם שינוי תוך שמירה על הזהות והמרכז הנפשי – אתגר שיעמוד בוודאי מול ראש הממשלה הנכנס נפתלי בנט.

הפילוסוף היווני קיקרו טבע את המושג חרב דמוקלס שמסמל את הסכנה המאיימת מעל ראשו של כל שליט והופכת את כל כיבודי התפקיד לחסרי טעם. תפקיד ראש הממשלה הוא כזה, שהאחריות המונחת על כתפו של אדם אחד היא קשה מנשוא. אנחנו רוצים לחשוב שהאנשים שמגיעים לתפקיד הם מיוחדים, והם באמת כאלה, אבל גם הם רק בני אדם.

מנהיג דגול כצ'רצ'יל סבל מדיכאון מז'ורי, ובישראל מנחם בגין יצא ממשרד ראש הממשלה שרוי בדיכאון שהוא מעולם לא יצא ממנו. גם יצחק רבין שהיה ידוע כמפקד שמשרה ביטחון על פקודיו התמוטט מהלחץ טרם מלחמת ששת הימים. משה שרת כתב אחרי פרישתו שתפקיד ראש הממשלה לא התאים לאופייו.

גם שר הביטחון בני גנץ, "שלא צריך עזרה", סובל מבעיות גב כרוניות שגורמות אי נוחות לכל מי שמסתכל עליו. אבל על בעיות גב תמיד אפשר לומר, תוך עצימת עיניים מכך שעמוד השדרה הוא איבר נויורולוגי ולמעשה חלק מהמוח, "אין לזה קשר ללחץ".

וראש הממשלה היוצא מר נתניהו? ובכן הוא בוודאי לא סובל מהתמוטטויות, אבל לא כל הקשיים הנפשיים נראים לעין. עדויות רבות של עוזריו הצמודים מעידות עליו כאדם חרדתי ופרנואיד באופן קיצוני. תכונות שכשראש מדינה מחזיק בהן, הן מסכנות באופן חמור את המשטר הדמוקרטי ואת המנהל התקין.

ייתכן שפרשיות נתניהו היו יכולות להימנע אם הוא היה מתחזק יותר את האמון הבסיסי שלו באנושות.

גם שר הביטחון גנץ, "שלא צריך עזרה", סובל מבעיות גב כרוניות. אבל על בעיות גב תמיד אפשר לומר, תוך עצימת עיניים מכך שעמוד השדרה הוא איבר נויורולוגי ולמעשה חלק מהמוח: "אין לזה קשר ללחץ"

נפתלי בנט וחבריו למפלגת ימינה היו צריכים לעשות מעבר נפשי שאין לזלזל בו כדי לחבור ליריביהם האידיאולוגיים לממשלת האחדות. בנוסף לאתגרי התפקיד הם יצטרכו להתמודד עם סתירות פנימיות ועם אתגרים משפחתיים ואישיים. מן הראוי למען כולנו שיקבלו את העזרה מאנשי המקצוע הטובים ביותר שיש לישראל להציע.

רבים ממפתחי הפסיכולוגיה המודרנית כפרויד, אדלר, אליס מילר, ויקטור פרנקל ורבים אחרים היו בני העם היהודי. אנחנו מרבים להתגאות בישראלים ככהנמן וטברסקי שזכו בפרס נובל על מחקריהם, אז מדוע בחיינו הציבוריים איננו רואים בקבלת ייעוץ פסיכולוגי נקודת זכות?

ייתכן שהמנהיגים הישראלים מקבלים ייעוץ נפשי באופן פרטי, אך יש טעם בהסדרת הנושא בפומבי. זו תהיה דוגמה אישית לעם שסובל מאחוזי פוסט טראומה, חרדה ודיכאון עצומים, ומכיר עוד כמה כדורים חוץ מכדורי הרובה

אשל עוזר בן 30, דור שני לעסק חקלאי, כותב בנושאים אישיים-חברתיים מזה כ10 שנים. הוציא ספר אישי בשם "החיים מהצד". פרסם אתר בשם "מתוך בחירה אישית" שעזר לאלפי אנשים לעשות הפסקה מקנאביס ופעיל לגליזציה ושינוי מדיניות המלחמה בסמים למדיניות צמצום נזקים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 741 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני שעה
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אתה רואה, הסתדרנו בלי ביבי", אמר אמש אחד השרים הטריים, בסיומו של מצעד הדגלים שעבר יחסית בשלום ● בלילה המצב כבר נראה מעט שונה ● חיל האוויר תקף ברצועת עזה בתגובה לבלוני התבערה ששוגרו אתמול מהרצועה ליישובי עוטף עזה ● אם חמאס יגיב בירי רקטות, קואליציית הקצוות הפוליטיים תתמודד מהר מהצפוי עם מבחן ביטחוני-מדיני ● פרשנות

עוד 456 מילים ו-1 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

דברים שאלונה בר און לא מבינה

מו"לית גלובס מתקשה לראות את העיתונאים שלה מול עיניה ● היא לא חשה את פחדיהם, לא שותפה לחרדותיהם ולא באמת מבינה את הדילמות המניעות אותם ● היא גם לא חשה שהיא באמת חייבת להם הסבר מעמיק ● לכן היא מוסרת הצהרה מעורפלת ומקווה שיבינו את כוונתה ויניחו לה לנפשה ● דעה

עוד 1,255 מילים ו-1 תגובות

מצעד הדגלים שיתקיים הערב תופס את חמאס במצב מוחלש ● בימים אלה נמצאת משלחת מצרית גדולה בעזה במאמץ לסייע בשיקום הרצועה ● לא חמאס ולא ישראל ירצו לפתוח בסבב לחימה כשאזרחים מצרים עלולים להיקלע לאש הצולבת ● ועדיין, חמאס עשוי להציב בפני ממשלת בנט את מבחנה הראשון: האם דין בלון תבערה כדין קסאם? ● פרשנות

עוד 776 מילים

נתניהו ממשיך להשתמש במעון הרשמי כאילו היה ביתו הפרטי

בהיעדר תקנון רשמי הקובע נוהלי פינוי מעון ראש הממשלה אחרי חילופי שלטון, אפשר לסמוך על נתניהו שגם סמל המדינה הזה יהפוך לכלי פוליטי בידיו ● אמש התארחה שם שגרירת ארה"ב לשעבר באו"ם ● התמונה הרשמית וההודעה שהוציאה יוצרים את הרושם שנתניהו בכלל לא הוחלף ● ביקום של נתניהו, ממילא הוא יפיל את ממשלת בנט בתוך זמן קצר, אז מה הטעם לארוז בכלל ● פרשנות

עוד 984 מילים ו-2 תגובות

אלפים השתתפו במצעד הדגלים, חלקם צעקו 'מוות לערבים'

לפיד: "בלתי נתפס שמחזיקים דגל וצועקים מוות לערבים באותו הזמן" ● מינויים ראשונים של בנט: טל גן צבי ראש הסגל, מתן סידי דובר ושמרית מאיר יועצת מדינית ● 20 שריפות פרצו בעוטף עזה ● תנועת מטוסים לנתב"ג הוסטה למסלול חלופי ● מנסור עבאס: "היה צריך לבטל את המצעד"

עוד 49 עדכונים

כינונה של ממשלה חדשה והחלפת נתניהו בראשות הממשלה הם ניצחון לנורמה הערכית העומדת בבסיס הלכת דרעי-פנחסי כי מי שעומד לדין בעבירות חמורות אינו יכול לכהן בממשלת ישראל ● עכשיו הזמן לעגן את ההלכה בחקיקה הכוללת גם את ראש הממשלה ● פרשנות

עוד 819 מילים ו-1 תגובות

שתיים אוחזות בעתיד הסביבה

העיניים של פעילי הסביבה נשואות אל כניסתה של תמר זנדברג למשרד להגנת הסביבה, אבל מינוי מסקרן ומשפיע לא פחות נרשם דווקא במשרד האנרגיה ● לקארין אלהרר יש נסיון מועט בתחום, אבל עברה הפרלמנטרי נותן מקום לתקווה שגם היא וגם זדברג יאחדו כוחות - ובתור התחלה, מול האיום המיידי הנשקף מהסכם קצא"א ● פרשנות

עוד 891 מילים

53 ימים חיכה סולימן, תינוק עיראקי הסובל ממום בליבו, על מנת שתאושר כניסתו לארץ לניתוח מציל חיים ● כעת הוא במצב קריטי, בתל השומר ● מאז שהועבר הטיפול בבקשות הכניסה של תינוקות ממדינות ערב לטיפולי חירום ממשרד החוץ לרשות האוכלוסין, תחת הנהגת שר הפנים אריה דרעי, הנהלים הוקשחו ותשעה תינוקות מתו בזמן ההמתנה ● הקורונה והלחימה בעזה רק החריפו את המצב

עוד 963 מילים

בית משפט קבע כי אין הצדקה לעמדת בנק מרכנתיל לסרב לבקשת בני הזוג ערב להפקיד בחשבונם מיליוני שקלים שמקורם במכירת ביטקוין ● אולם מאז פסק הדין, הבנק לא נענה לדרישות הזוג להפקיד את הכסף ועתה גורר אותם לערעור יקר בעליון ● כך, במקום ליהנות מהמיליונים שהרוויחו ביושר אחרי שנים של מאבק, הזוג ערב פונה כעת לציבור בבקשה לעזרה במימון מאבקם

עוד 1,053 מילים ו-1 תגובות

כנגד כל הסיכויים, בנט ולפיד עשו היסטוריה

למרות המהומה חסרת התקדים, נאום יותר או פחות, ועל אף החששות, הדרמות, הצחוקים והדמעות: בסוף זה קרה ● אחרי 12 שנות שלטון, בנימין נתניהו עבר לשבת בשורות האופוזיציה ונפתלי בנט תפס את מקומו בכס ראש הממשלה ● הכוח החליף ידיים, מדינת ישראל הפכה דף ● עולם כמנהגו נוהג ● פרשנות

עוד 967 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה