הפיזיקאית ד"ר שקמה שוורצמן־ברסלר מנחה בכל מוצאי שבת את ההפגנה הגדולה בקפלן. אולם, בריאיון לזמן ישראל היא מבהירה: "קפלן זו הפגנה מנומסת. רק מחאות לא מנומסות, שנמשכות לאורך זמן, יכולות להצליח". כמדענית במכון ויצמן, אין זה מפתיע כי שוורצמן־ברסלר נעזרת בנתונים מחקריים.

"יש מחקרים שבחנו מחאות ברחבי העולם במשך 20 שנה. כדי שהפגנה תצליח צריך שכ־3.5% מהאוכלוסייה יהיו ברחובות – ובאופן ממושך. כמו כן, יש מחאות מנומסות, כמו ההפגנות במוצאי שבת בקפלן, ויש מחאות לא מנומסות אך בלתי־אלימות – כמו ימי השיבוש וימי ההתנגדות. ויש [בעולם] גם מחאות אלימות.

"המחקרים מלמדים שרק המחאות הלא מנומסות והבלתי־אלימות – שמוציאות לרחובות כ־3.5% מהאוכלוסייה באופן ממושך – עשויות להצליח". השיחה עם שוורצמן־ברסלר נערכה ביום רביעי, יממה לפני "יום ההתנגדות" השלישי, שנערך כחלק מההחרפה של ימי המחאה הכלליים בשבועות האחרונים.

האירוע הראשון התרחש ב־13 בפברואר, אז הוכרז יום שביתה כללי. רוב המפגינים לקחו ימי חופש מהעבודה ונסעו להשתתף בפעולות מחאה מאורגנות. ב־1 במרץ, לפני כשבועיים, התקיים "יום השיבוש".

המשטרה עוצרת מפגינה במהלך "יום השיבוש הלאומי", 1 במרץ 2023 (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש90)

"המחקרים מלמדים שרק המחאות הלא מנומסות והבלתי־אלימות – שמוציאות לרחובות כ־3.5% מהאוכלוסייה באופן ממושך – עשויות להצליח"

המארגנים בחרו בטרמינולוגיה מעולם ההייטק (בדומה לטכנולוגיה המבצעת "Disrupt") – והובילו מפגינים רבים לנסות ולשבש את חיי נבחרי הציבור. יום השיבוש הסתיים בהפגנה ספונטנית מול המספרה שבה שהתה אשת ראש הממשלה שרה נתניהו.

בהמשך, ב־9 במרץ, התקיים "יום ההתנגדות". ביום הזה המפגינים ניסו לעכב את המראת ראש הממשלה בנימין נתניהו לרומא. נתניהו נאלץ להגיע לשדה התעופה עם מסוק משטרתי. היום, 16 במרץ, מתקיים יום "החרפת ההתנגדות", אם כי בציבור הרחב המונח "שיבוש" תפס תאוצה.

שוורצמן־ברסלר היא אחת הדמויות הבולטות בגל המחאה הנוכחי. היא חברה במטה המאבק הכולל את משה יעלון ונציגים מארגוני מחאה רבים. היא נמצאת במטה מטעם "הדגלים השחורים". לצדה נמצאים גם ארגוני מחאת אחרים כמו ההייטק, "הגלימות השחורות", הסטודנטים, "בונות אלטרנטיבה" (סיפורה של שפחה) ועוד.

את פעילותה האקטיביסטית החלה לפני כמה שנים, עם פרוץ הקורונה והניסיון של הממשלה דאז (הממשלה ה־35) להטיל מגבלות על מפגינים ברחבי הארץ בטענה כי מדובר בשמירה על בריאות הציבור.

הפגנת מחאה נגד נתניהו (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

את פעילותה האקטיביסטית החלה לפני כמה שנים, עם פרוץ הקורונה והניסיון של הממשלה דאז (הממשלה ה־35) להטיל מגבלות על מפגינים ברחבי הארץ בטענה כי מדובר בשמירה על בריאות הציבור

המפגינים רצו למחות נגד כניסת בנימין נתניהו לתפקיד ראש הממשלה למרות אישומיו הפליליים – והתריעו מפני שימוש מוגזם בסמכויות המשטר, בחסות המגפה. יחד עם שני אחיה היא ריכזה קבוצה של אנשים שנסעו ברכבים – תוך שמירה על ריחוק חברתי – עם דגלים שחורים.

באיזה אופן המחאה של 2023 שונה מהמחאה של 2020, בתור אחת המארגנות?
"קבוצות המחאה של הדגלים השחורים היו יותר מחאה קלאסית. עכשיו מדובר באנשים שקמים להגן על מהות הקיום שלהם פה בישראל. כל סקטור מתארגן והמחאה כרגע הרבה יותר רחבה.

"מבחינת ארגון, אני חושבת שהמילה 'ארגון' לא מתאימה פה. יש כאן ניסיון לתת לכולם לפעול ויש אנשים שרוצים לפעול בדרכים מגוונות. הקבוצה המובילה מאפשרת ומתכללת, אבל השטח יוזם ומכתיב את האירוע".

"קבוצות המחאה של הדגלים השחורים היו יותר מחאה קלאסית. עכשיו מדובר באנשים שקמים להגן על מהות הקיום שלהם פה בישראל. המחאה כרגע הרבה יותר רחבה"

יש לך דוגמה?
"יש קבוצות שאני מעורה בהן והן שייכות לסקטור מסוים. אפשר לראות שתוך אפס זמן חברי הסגל האקדמי התארגנו, יצרו צעדות, הקימו קבוצות. שתי נשים הפועלות בקרב אנשי בריאות הנפש יזמו קבוצה – ותוך 48 שעות הצטרפו אליהן המוני עובדים בסקטור הזה. אין שם קריאה של מישהו בסגנון "בואו אחרי", אלא קריאה של "בואו נעשה משהו ביחד".

ההפגנה בתל אביב נגד המהפכה המשפטית, 11 במרץ 2023 (צילום: אמיר גולדשטיין)

בכל הסקטורים המקצועיים הללו יש בוודאי אנשים המתנגדים למחאה.
"נכון, יש פרופסורים ששלחו מכתב תמיכה, כ־100 איש. זה נחמד כי כל השנים טענו שיש אחידות באקדמיה והינה יש קולגות עם דעות אחרות. אחד מהקולגות הקרובים לי, מישהו שנמצא מעבר למסדרון במכון ויצמן ואנחנו עובדים ביחד, הוא בעל דעה שונה משלי – ונמצא במכתב הפרופסורים התומכים. זה לא מפריע לנו לעבוד ביחד. זה לא מחלחל למכון המחקר".

שוורצמן־ברסלר היא פיזיקאית חוקרת במכון ויצמן למדע ומשתתפת במחקר מאיץ החלקיקים בשווייץ. לפני עשר שנים היא הקימה במכון ויצמן את קבוצת המחקר במחלקה לפיזיקת חלקיקים ואסטרופיזיקה. המחקר של הקבוצה עוסק בפיתוח גלאים לניסוי ATLAS ופענוח הנתונים הנאספים מאטלס במטרה למצוא תופעות חלקיקיות שאינן מוסברות על־ידי המודל הידוע כיום.

"אחד מהקולגות הקרובים לי, מישהו שנמצא מעבר למסדרון במכון ויצמן ואנחנו עובדים ביחד, הוא בעל דעה שונה משלי – ונמצא במכתב הפרופסורים התומכים. זה לא מפריע לנו לעבוד ביחד"

אחרי שהיא מספרת על הקולגה, היא מבקשת להוסיף עוד משפט לגבי עתיד המדע בישראל אם ההפיכה המשטרית תעבור: "בטווח הרחוק, הגישה שהם תומכים בה תחלחל ותשמיד את המדע בארץ. לגבי הקולגה שלי, זה לא גורם לי להעריך אותו יותר או פחות, אבל בטווח הרחוק ההפיכה המשטרית תחריב את המדע.

"ברובד הראשוני אנחנו עשויים לראות ביטולים של הגעת אורחים מדעיים לארץ; ביטול השתתפות בכנסים; קרנות בינלאומיות יפחיתו תמיכות. אבל זה יותר עמוק מכך, קחי לדוגמה את סין: זו מדינה שהיא מעצמה מדעית, אבל איפה למדו כל המדענים של סין? הם שלחו את כולם להשתלם וללמוד במדינות חופשיות כי הם לא הצליחו לעשות את פריצת הדרך.

ד"ר שקמה שוורצמן־ברסלר (צילום: אלדד רפאלי, Photoactive)

"המדע מחייב חופש מחשבתי, הוא מחייב מוכנות לחרוג מהמסגרת הידועה ולהעביר ביקורת – ולא לקבל סמכות. השינוי בישראל עשוי להשפיע לטווח רחוק".

כמי שסיקרה המון הפגנות לאורך השנים, רואים שהמחאה הזו מלווה בכסף גדול. זה לא היה כך בעבר. 
"יש עמודי גיוס של תרומות ציבוריות שמתקרבים כבר ל־10 מיליון שקלים. על זה יש להוסיף עוד גיוס תרומות, שלא רואים אותו בפלטפורמה של Be-Active. שם להערכתי יש סכום דומה. אני משערת שכ־50% מהכסף של המחאה מגיע מגיוס המונים ועל כך מתווספים תרומות גדולות יותר של אנשי הייטק.

"אני לא יודעת את שמות התורמים שם. נוסף על כך, יש כסף שלא עובר ישירות לאתרי הגיוסים לעיל, אלא מתבצע ישירות לקבוצות מקומיות. מחאה גדולה עולה הרבה כסף. זה שונה ממה שהיה לנו ב'דגלים השחורים'. כשהתחלנו שם, לפני שלוש שנים, אנשים רצו להצטרף ולתרום. לא היינו צריכים כסף.

"מחאה גדולה עולה הרבה כסף. זה שונה ממה שהיה לנו ב'דגלים השחורים'. כשהתחלנו שם, לפני שלוש שנים, אנשים רצו להצטרף ולתרום. לא היינו צריכים כסף"

"אמרנו להם 'תביאו סנדוויצ'ים', ואני זוכרת שהיה אירוע בכנסת שהובאו אליו המון סנדוויצ'ים ואנשים עמדו בצד ואמרו: 'וואו, איזה מחאה מאורגנת'. בפעם הראשונה שעשינו מחאה על גבי במות בתל אביב היינו זקוקים לכסף וביקשנו שיתרמו בביט.

עימותים אלימים בהפגנה נגד ההפיכה המשפטית בתל אביב, 1 במרץ 2023 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"תוך כמה שעות גייסנו את כל הסכום הנחוץ. מייד לאחר מכן היה ברור שאי־אפשר להמשיך עם העברות כספים בביט – ופתחנו חברה לתועלת הציבור. לאורך הזמן ארגוני המחאה בתקופה ההיא גייסו כארבעה–חמישה מיליון שקל.

"כיום, הגיוסים גדולים יותר כי הציבור מעורב יותר. כמובן שיש את התרומות והמעורבות של ההייטק. אבל בסופו של דבר, המחאות צריכות אנשים שיפגינו. אנחנו לא משקיעים כסף בקידום בדיגיטל כי המחאה היא ברחוב, לא באינטרנט. בצד השני, יש את מכונת הרעל שהקימו במשך עשור. אין לנו כסף לעשות קונטרה למכונת הרעל של הליכוד. המחאה שלנו נמצאת ברחוב".

"אנחנו לא משקיעים כסף בקידום בדיגיטל כי המחאה היא ברחוב. בצד השני, יש את מכונת הרעל שהקימו במשך עשור. אין לנו כסף לעשות קונטרה למכונת הרעל של הליכוד"

אחד הדברים המובהקים שעולים מהמחאה זה ההימצאות של האנשים בחוץ, בכבישים, בגשרים בצמתים.
"ברור, ברור. בשביל מחאה אותנטית חוזרים לבסיס של להיות ברחוב. אנשים צריכים לבוא החוצה. יש כאן מוכנות של האנשים לצאת. מחאה אפקטיבית צריכה כ־3.5% מהאוכלוסייה. יש בנושא הזה מחקרים רבים. המחאה צריכה להיות לא מנומסת, אך גם לא אלימה.

"קפלן זה אירוע מנומס. זה אומנם גם אירוע שבועי מאוד חשוב – אבל זו מחאה שהיא מאוד מנומסת. ימי השיבוש הם כבר ימים לא מנומסים – אבל לא אלימים. כמובן שיש מאבק אדיר בתקשורת על הנרטיב של כמה אנשים מגיעים למחאה מדי שבוע".

מחאה נגד המהפכה המשפטית ברחוב קפלן בת"א, 11 במרץ 2023 (צילום: איתי ארבל)

יש לך תובנה לגבי מה שהולך לקרות?
"אני מקווה שהנשיא יגיש מתווה טוב הכולל שוויון חירות, משהו שנוכל לאמץ. בהינתן האידיאולוגיה שמולנו, אני חוששת שהסיכוי לכך נמוך. הכוחות מולם אנחנו ניצבים נמצאים במקום אחר לגמרי מבחינה אידיאולוגית. אבן הראשה של האירוע היא הקומבינה הביזרית עם נתניהו ומצבו המשפטי. ההערכה היא שאנחנו הולכים לכיוון של משבר חוקתי.

"הוועדה למינוי שופטים הייתה אמורה להתכנס במרץ והקואליציה דחתה זאת לאפריל. הם יחליפו את הרכב הועדה – ואז בג"ץ יוציא צו ביניים; איך יאכפו את זה? מי יאכוף את התכנסות הוועדה? יש חוסר ודאות גדול מאוד.

"אם הם יכנסו את הוועדה למינוי שופטים באופן לא חוקי – מישהו יעצור זאת? המשטרה? זה מה שאנשים שואלים אותי ברחוב וזה מראה איפה נמצא הלב, המצפון, הנשמה והכוח של המחאה".

עשן מיתמר בעקבות השלכת רימוני הלם במחלף השלום בתל אביב, 1 במרץ 2023 (צילום: אריק מרמור, פלאש 90)

"אם הם יכנסו את הוועדה למינוי שופטים באופן לא חוקי – מישהו יעצור זאת? המשטרה? זה מה שאנשים שואלים אותי ברחוב וזה מראה איפה נמצא הלב, המצפון, הנשמה והכוח של המחאה"