פחות משלושה שבועות נותרו עד לרעידת האדמה המשפטית הבאה הצפויה בישראל.
שני הרכבים מורחבים של בית המשפט העליון – אחד של 11 שופטים והאחר של 15 שופטים, הכוללים את שתי השופטות הפורשות אסתר חיות וענת ברון – עתידים לפרסם את פסקי הדין בשתי העתירות החוקתיות המכוננות של התקופה: העתירה לביטול סעיף הסבירות בחוק יסוד השפיטה, והעתירה לדחיית תחולתו של סעיף הנבצרות בחוק יסוד הממשלה.
פסקי הדין הללו, תהיה תוצאתם אשר תהיה, יסמנו את קץ תקופת ההפוגה בקרב האיתנים המתנהל בשנה האחרונה בין הממשלה לבין מערכת המשפט, או, בניסוח אחר, בין קואליציית ההפיכה המשטרית לבין אופייה הדמוקרטי של המדינה.
ההערכה היא ששתי העתירות יתקבלו: סעיף הסבירות יבוטל, ואילו לגבי סעיף הנבצרות המחסן הלכה למעשה את ראש הממשלה בנימין נתניהו מהליכי נבצרות, ייקבע כי הסעיף ייכנס לתוקף רק החל מראש הממשלה הבא.
ההערכה היא ששתי העתירות יתקבלו: סעיף הסבירות יבוטל, ואילו לגבי סעיף הנבצרות המחסן הלכה למעשה את נתניהו מהליכי נבצרות, ייקבע כי הסעיף ייכנס לתוקף רק החל מראש הממשלה הבא
המועד האחרון לפרסומם של שני פסקי הדין הללו ידוע מראש, נוכח העובדה שגם חיות וגם ברון, כמו כל שופט פורש, רשאיות לחתום על פסקי דין עד לתום שלושה חודשים מיום פרישתן, ולא יום אחד נוסף אחר כך.
במקרה של חיות מדובר ב-16 בינואר 2024; במקרה של ברון מדובר ב-12 בינואר, ולכן מועד זה, המוקדם יותר, הוא המועד האחרון שבו יוכלו כלל השופטי ההרכב לפרסמו. קיימת כמובן אפשרות שהעליון ייתן אחד מפסקי הדין הללו, או את שניהם, במועד מוקדם יותר, אם כי הסבירות לכך אינה גבוהה.
העובדה שאין מנוס מלפרסם את פסקי הדין הללו, על פי חוק, במועד זה כמובן לא תמנע ממי שירצה להתנגח בעליון לרמוז שהפרסום נעשה בכוונה במהלך המלחמה – כשם שעד היום מחנה שלם מאשים את אהרן ברק בפרסום פסק דין בנק המזרחי ימים ספורים אחרי רצח רבין.
אז היה זה המועד האחרון שניתן היה לפרסם את פסק הדין, שעליו היה חתום הנשיא מאיר שמגר שפרש שלושה חודשים קודם לכן.
לשחרר את הפקק
התוצאות של שני פסקי הדין בנושא הסבירות והנבצרות לא עתידות להישאר במישור התיאורטי. בעניין הסבירות – כמה וכמה עתירות המבוססות על עילת הסבירות ביחס להחלטות של הדרג הממשלתי תלויות ועומדות בבג"ץ, וממתינות להכרעה.
התוצאות של שני פסקי הדין בנושא הסבירות והנבצרות לא עתידות להישאר במישור התיאורטי. בעניין הסבירות – כמה וכמה עתירות המבוססות על עילת הסבירות תלויות ועומדות בבג"ץ, וממתינות להכרעה
מתן סמכות מחודשת לעליון לדון בעתירות אלה המבוססות על עילת הסבירות ישחרר את הפקק, ועשוי ללבות מחדש את גזרת הקרב שבין העליון לממשלה. למשל, ביחס לעתירות הנוגעות לעצם כהונתו של איתמר בן גביר כשר הממונה על משטרת ישראל.
חקיקת סעיף הסבירות בחוק יסוד השפיטה – כפרויקט אישי של מובילי ההפיכה המשטרית שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה בכנסת שמחה רוטמן – הייתה מהלך ישיר שמטרתו החלשת כוחו של בית המשפט העליון להתערב בהחלטות בלתי חוקיות של הממשלה ושריה.
בדיוק לעניין זה, בעוד פסק הדין בעתירות בעניין הסבירות נכתב בלשכות השופטים בעליון, פורסם בימים האחרונים מאמר אקדמי חדש, הרואה בביטול החקיקה הזו חובה יסודית של בית המשפט העליון – כחלק מעקרון הדמוקרטיה המתגוננת, וחובתו של בית המשפט העליון להגן על עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי.
כך כותבים פרופ' יניב רוזנאי מאוניברסיטת רייכמן בהרצליה וד"ר פבלו קסטיו-אורטיז מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת שפילד במאמרם:
"בתי משפט בכל רחבי העולם נמצאים תחת מתקפה. הם נכבשים, מאוימים, ועל סמכויותיהם וכוחותיהם מוטלות מגבלות על ידי ממשלות המבקשות לחתור תחת הסדר הדמוקרטי והחוקתי. ברגע שבתי משפט מוחלשים או עוברים השתלטות קל יותר לאותן ממשלות לחתור תחת מוסדות דמוקרטיים נוספים, ואפילו להשתמש בבתי המשפט עצמם נגד הדמוקרטיה".
רוזנאי וקסטיו-אורטיז מציעים לעשות שימוש ברעיון הדמוקרטיה המתגוננת, כדי לאפשר לבתי המשפט החוקתיים עצמם לנקוט צעדים של הגנה עצמית דמוקרטית.
על בתי המשפט הללו, המצוידים בכוח להחליט על פסלות חקיקה, להכריז על רפורמות הנוגעות למבנה המשטר הדמוקרטי כבלתי חוקתיות, במקרים שבהם הממשלות משתמשות ברפורמות הללו על מנת לנוון את הדמוקרטיה.
על בתי המשפט המצוידים בכוח להחליט על פסלות חקיקה להכריז על רפורמות הנוגעות למבנה המשטר הדמוקרטי כבלתי חוקתיות, במקרים שבהם הממשלות משתמשות ברפורמות על מנת לנוון את הדמוקרטיה
"לא זו בלבד שבתי המשפט החוקתיים רשאים לפעול כך, אלא שהם מחויבים לפעול כך, זו חובתם, כשהחיוניות של המשטר הדמוקרטי מצויה בסיכון", הם כותבים.
תכליתה של ההגנה הזו איננה אינטרס של בתי המשפט בשימור כוחותיהם המוסדיים, אלא ההגנה על הדמוקרטיה עצמה. כדי שיהיו מסוגלים להגן על הדמוקרטיה, בתי המשפט חייבים להיות מסוגלים להגן על עצמם.
תכליתה של ההגנה הזו איננה אינטרס של בתי המשפט בשימור כוחותיהם המוסדיים, אלא ההגנה על הדמוקרטיה עצמה. כדי שיהיו מסוגלים להגן על הדמוקרטיה, בתי המשפט חייבים להיות מסוגלים להגן על עצמם
הצדקה ואף חובה
ההפיכה המשטרית בישראל והעתירות נגד החוקים שכבר נחקקו, הם כמובן מקרה מבחן במאמרם של המשפטנים. הם נטלו שני אלמנטים מתוך תוכנית ההפיכה המשטרית של הממשלה, ולגבי שניהם הם טוענים כי קיימת הצדקה ואף חובה מצד בית המשפט לפסול כל חקיקה שתעגן אותם, בשם דוקטרינת ההגנה העצמית של הדמוקרטיה.
האלמנט הראשון הוא היוזמה – שלא הגיעה לכלל חקיקה – להשתלטות הממשלה על הוועדה לבחירת שופטים; והשני הוא בסעיף הסבירות, העומד כעת להכרעה בבג"ץ.
לדעת רוזנאי וקסטיו-אורטיז, תכליתו של סעיף הסבירות שנחקק היא "לאיין ביקורת שיפוטית ולהעניק לממשלה כוח בלתי מוגבל".
הם מסיקים כי אם סעיף הסבירות יפורש ככזה שחוסם כל אפשרות לביקורת שיפוטית בהתאם לעילת הסבירות על החלטות הדרג הממשלתי, הוא "עשוי להתפרש כיוצר שחיקה משמעותית באיזונים והבלמים על הכוח הממשלתי, [שהיא] שחיקה של הליבה הדמוקרטית".
לפיכך, החלטה של בית המשפט כי סעיף זה אינו חוקתי היא החלטה מוצדקת, כחלק מהתפיסה של הגנה עצמית דמוקרטית על בתי המשפט החוקתיים.
לפיכך, החלטה של בית המשפט כי סעיף ביטול עילת הסבירות אינו חוקתי היא החלטה מוצדקת, כחלק מהתפיסה של הגנה עצמית דמוקרטית על בתי המשפט החוקתיים
המסקנה הזו, מדגישים רוזנאי וקסטיו-אורטיז, רלוונטית בהקשר הישראלי. בשיטות משפט אחרות, וכחלק ממהלכים אחרים שיוזמות ממשלות במדינות אחרות, גם המסקנה בדבר מידת החוקתיות של ביטול עילת הסבירות, עשויה להשתנות.
האם מי משופטי בית המשפט העליון יבסס את פסק דינו על דוקטרינת ההגנה העצמית הדמוקרטית? נותרו פחות משלושה שבועות לגלות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולבגץ אין אלוהים ולכן אין גם מוסר ולכן ינצל כל הזדמנות לכבוש עוד סמכויות כולל ההזדמנות של מלחמה שאף אחד לא יתנגד להחלטותיו חורבן האמון במערכת המשפט הכרחי לביטולה ולהקמת מערכת משפט יהודית . התוצאה של ביטול חוק יסוד הוא שאין חוקי יסוד כולל חוק יסוד המשפט . הכנסת תחוקק חוק משפט חדש בו תכניס את כל מה שבא לה . אחרי קריאה שניה תבטל את חוק יסוד המשפט הישן . באותו הרגע כל השופטים מאבדים סמכות לדון במשהו . (בגץ יכול לבטל חוקים אבל לא יכול לבטל ביטול של חוקים….) ואז קריאה שלישית לחוק החדש . ושכולם יקפצו בזיגזג . מערכת המשפט לא יכולה להיות הריבון העליון על האזרח . פשוט לא!