ביום שישי בשעה 14:29, תוך כדי ישיבת הקבינט שדנה בהצעת חמאס לעסקת שחרור החטופים, הוציאה לשכת ראש הממשלה את ההודעה הבאה:

"ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר את התוכניות לפעולה ברפיח. צה"ל נערך לצד המבצעי ולפינוי האוכלוסייה. בעניין החטופים – דרישות חמאס עדיין מופרכות. משלחת ישראלית תצא לדוחה לאחר שהקבינט המדיני-ביטחוני ידון בעמדת ישראל".

מה האיץ בראש הממשלה להוציא את ההודעה תוך כדי דיון קבינט בעניין? כפי הנראה, החשש שהדיונים יגלשו לכניסת השבת ואז אי אפשר יהיה לקבע נרטיב. לכן, כדי להרגיע את שני הצדדים – דופן ימין בממשלה ומשפחות החטופים – יצאה הודעה שמתאימה לרצונות של כולם.

יציאת המשלחת תרגיע את משפחות החטופים, והדחייה של המחירים המופרזים של חמאס תרגיע את איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.

מה הביא את ראש הממשלה להודיע על אישור הפעולה ברפיח, שנמצאת במחלוקת מול ארצות הברית ומלחיצה מאוד את מצרים? כנראה שהרצון ליצור עוד מנוף לחץ על חמאס. הרי בפועל, נתניהו לא אישר את היציאה לפעולה עצמה אלא רק את התוכניות – ואלה, צריך לומר, מוכנות כבר שבועות.

ישיבת קבינט המלחמה בקריה בתל אביב, 15 במרץ 2024 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

הדיון הנוסף שנקבע להיום (ראשון) בקבינט הכפול, לקראת יציאת המשלחת הישראלית, אמור להיות ממוקד יותר. ישראל מבינה שהיא תצטרך לשלם באסירים, חלקם כבדים.

המפתח שמסתמן הוא 50 אסירים פלסטינים תמורת כל חיילת המוחזקת בשבי וכ-20 אסירים תמורת כל חטוף מקרב הקשישים, הנשים והילדים. המספרים אמורים לנוע בטווח של בין 600 ל-900 אסירים, תלוי במו"מ.

המפתח שמסתמן הוא 50 אסירים פלסטינים תמורת כל חיילת המוחזקת בשבי וכ-20 אסירים תמורת כל חטוף מקרב הקשישים, הנשים והילדים. המספרים אמורים לנוע בטווח של בין 600 ל-900 אסירים, תלוי במו"מ

גורם ישראלי אמר לזמן ישראל ביום שישי, לאחר ישיבת הקבינט, כי קיים חשש שראלי שחמאס ינסה לפצל גם את השלב הזה – שמוגדר על ידי הצדדים כהומינטרי. החשש הוא שחמאס ישחרר קודם את הנשים, הילדים והקשישים לפי המפתח שיסוכם, ואז יעצור לפני שחרור החיילות וידרוש לדון בסוף הלחימה והנסיגה מהרצועה.

לישראל בעניין הזה אין כאן מנופי לחץ, מלבד התחייבות המדינות המתווכות לקיום ההסכם. אלא שבשלב הקודם בנובמבר, הן לא ממש הצליחו להחזיר את חמאס לשולחן המשא ומתן לאחר שההסכם הופר ביום האחרון, לפני סיום שלב שחרור הנשים והילדים.

בהנחה שלא יהיו התפתחויות של הרגע האחרון והמשלחת אכן תצא לדוחה, המאמץ הישראלי יתמקד בהורדת מספר האסירים, שינוי תמהיל המחבלים שישוחררו (כמה שפחות רוצחים) ולשמר את הגדרת הפסקות האש כהפוגות. כל ניסוח אחר בסעיף הזה שיכלול נסיגה כלשהי של כוחות צה"ל מהרצועה, יסכל את ההסכם – כל שכן לפני שהפעולה ברפיח יצאה אל הפועל.

חיילי צה"ל ברצועת עזה, מרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)

צריך לשים לב לדברים שאמר לאחרונה שר הביטחון יואב גלנט במהלך הדיונים, כי ייתכן שתותר חזרה חלקית של תושבי הרצועה מהדרום לצפון. הכוונה כאן היא לנשים וילדים בלבד, ורק לאזורים שיוגדרו מראש על ידי ישראל.

"הארגונים הללו לא יוכלו לפעול בואקום"

הגעתה אתמול (שבת) של ספינת המזון מטעם ארגון המטבח העולמי (WCK) מסמנת שלב חדש בלחימה. הספינה חנכה את המזח הזמני שהוקם ברצועה באישור ישראל, ונראה שמזח שהוקם לא יפורק במהרה. ספינה נוספת של WCK נמצאת בשלבי התארגנות אחרונים בלרנקה, קפריסין, והיא אמורה להגיע בימים הקרובים לרצועה.

הגעתה אתמול של ספינת המזון מטעם ארגון המטבח העולמי (WCK) מסמנת שלב חדש בלחימה. הספינה חנכה את המזח הזמני שהוקם ברצועה באישור ישראל, ונראה שמזח שהוקם לא יפורק במהרה

מבחינת ישראל, זו התפתחות חיובית מכמה סיבות. ראשית, יש כאן נתיב ימי שהולך ומתקבע בהתאם לכל הדרישות שישראל הציגה, ללא אונר"א ועם בידוק מוקדם. שנית, יש כאן כרסום ביכולת השלטונית של חמאס. חלוקה ישירה של המזון מקטינה את מוטת השליטה שלו ברחוב, ומציבה אלטרנטיבה מתפקדת לריק האזרחי שנוצר עם תחילת הקרבות.

אבל לא רק חמאס מביט בדאגה על נתיב האספקה החדש, אלא גם קטאר. העובדה שאיחוד האמירויות היא זו שעומדת מאחורי המימון והיוזמה החדשה, מחלישה למעשה את הקשר של קטאר לרצועה. המתח הזה משרת את ישראל באופן ישיר בהקשר של היום שאחרי ברצועה, על ידי בניית אלטרנטיבה ממשית של המפרציות.

ספינת הסיוע ההומניטרי מגיעה לחופי עזה, 15 במרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)

מי שעוד מביטה בחשדנות גדולה על המהלך הזה היא הרשות הפלסטינית, לנוכח הקשר של מוחמד דחלאן לשליט אבו דאבי. בקודים הפלסטיניים זו דריסת רגל משמעותית של דחלאן ברצועה בגיבוי גורם ערבי בכיר, עשיר ומשפיע.

מי שעוד מביטה בחשדנות גדולה על המהלך הזה היא הרשות הפלסטינית, לנוכח הקשר של מוחמד דחלאן לשליט אבו דאבי. בקודים הפלסטיניים זו דריסת רגל משמעותית של דחלאן ברצועה בגיבוי גורם ערבי משפיע

מהלך כזה של דחלאן יכול בהחלט להתפרש כהתרסה והתחלת מאבק הירושה, במיוחד בימים אלה של פירוק והרכבה מחדש של הרשות הפלסטינית. ביום שישי הטיל נשיא הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) את הרכבת הממשלה החדשה על ד"ר מוחמד מוסטפא מקרובו, שעמד בראש המוסדות הכלכליים של הרשות.

כאן נכנסת לתמונה המחלוקת בין ראש הממשלה לשר הביטחון. נתניהו מנסה לסכל כל מה שמריח, משתמע או מסתמן כרשות הפלסטינית. אחרי שבעה באוקטובר, הציבור הישראלי הפך חשדן לכל מה שמתקשר לסדר הישן, ונתניהו מזהה את זה.

גלנט, לעומת זאת, מבקש לעשות שימוש ראשוני בפקידות הישנה של הרשות הפלסטינית ברצועה כדי שזו תחבור לארגונים הבינלאומיים החדשים שפועלים בה. "הארגונים הללו לא יוכלו לפעול בואקום", אומר גורם ישראלי בכיר. לדעתו, ללא הקמת מנגנון מקומי כלשהו שמכיר את הרצועה ויודע לפעול בה, היוזמה הישראלית להחלפת אונר"א לא תצלח.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט במליאת הכנסת, 13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הדברים הללו יקבלו משמעות גדולה יותר בעוד חודש וחצי, כאשר המזח האמריקאי יתחיל לפעול וכמות המזון והציוד שייכנסו לרצועה יהיו גדולים בהרבה.

זה ללא ספק מקרב את ישראל לשלב שבו תהיה חייבת להחליט מי ייקח את המושכות האזרחיים, כל שכן כשמדברים על המשך המערכה הצבאית. כל המתנה ואי-החלטה בעניין הזה תביא את האחריות לפתחו של צה"ל, שגם כך קיבל על עצמו בלית ברירה את אבטחת שני המזחים.