השאלה שחלפה אתמול (רביעי) במסדרונות הכנסת הייתה כמה זמן יכולה הקואליציה להמשיך כך? 18 ימים חלפו מאז הודיע יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ על פרישת סיעתו – ומאותו הרגע בנימין נתניהו לא מצליח להשלים אף מהלך.

חוק הג'ובים למינוי רבני שכונות וערים? כשל; חוק המילואים להכבדת הנטל על הקבוצה הקטנה שממילא משרתת כבר יותר מ־200 ימים? כשל; חוק הגיוס, שאמור להסדיר את גיוס בני הישיבות? אין לחוק הזה כמעט סיכוי.

בצד הימני של המפה מאשימים את חברי הכנסת של הליכוד שלא מוכנים לאכול צפרדעים מידיו של נתניהו – שר הביטחון יואב גלנט, שר הכלכלה ניר ברקת, יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין וחברי הכנסת משה סעדה, דן אילוז, טלי גוטליב, אליהו רביבו, אלי דלל ודן אילוז.

כל אחד מאנשי הליכוד לעיל פועל באורח עצמאי ושונה והם לא מרכיבים קבוצה מתואמת. אדלשטיין, למשל, כבר כמה שבועות מסביר (שוב ושוב) שחוקי הכבדת נטל המילואים וחוק הגיוס צריכים להיעשות בהסכמה משום שבקואליציה יושבות שתי מפלגות שאינן תורמות לנטל וזה לא הגיוני שהן יצביעו ויכבידו על הציבור הכללי (כפי שאמר אתמול בחוק המילואים).

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכניסה לישיבת סיעת הליכוד, מאי 2024 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הדרישה להסכמה רחבה עשויה להיות מתורגמת לכך שלפחות סיעה אחת מהאופוזיציה תהיה חתומה על הכבדת נטל המילואים או על ניסוח חוק הגיוס החדש. אבל בעצם הצבת הדרישה הזו, אדלשטיין גם מגיש לכל השחקנים הפוליטיים את הבמה להתנגד לחוק.

אולם, האם יש סכנה לקואליציה אם חוק הגיוס לא יושלם? למען האמת, גם אם חוק הגיוס לא יושלם בתוך ארבעה שבועות עד סוף מושב הקיץ, מצב הדברים החוקי הנוכחי עדיף בהרבה. חוק שירות הביטחון הקיים נמצא בתוקף ומחייב גיוס של כולם ואין בו החרגות – לא ללומדי תורה ולא לישיבות אשכנזיות או ספרדיות.

לנתניהו לא בוער וגם לא אכפת לו. הכאוס ינהל אותו, או שהוא ינהל את הכאוס. מצבי הברדק האינסופיים הם הפורטה שלו. בעבר כשהוא לא הצליח להעביר תקציב מדינה הוא הלך לשנות את החוק האוסר לנהל מדינה ללא תקציב

אין בחוק גם סנקציות על מוסד הלימודים ואין בו יעדים או מכסות. הוא פשוט חוק שוויוני המחייב גיוס של כולם. לפיכך, כשתיכשל הקואליציה במציאת פתרון גיוס הולם לש"ס, יהדות התורה, הליכוד ושאר שותפיהם הקואליציוניים, תחולת החוק תהיה רחבה בהרבה.

חברי הכנסת אריה דרעי, משה גפני ויצחק גולדקנופף אולי יזעמו על כך, והרבנים שלהם יגזרו את בגדיהם וישבו שבעה, אך בסופו של יום  – דבר לא יקרה. צה"ל ישלח צווי גיוס ויתחיל לטפל אט־אט באנשים שלא מתייצבים. ההנחה היא שהרבנים לא יורו לפוליטיקאים החרדים לפרוש. כולם ימשיכו בכאוס הנוכחי.

שוטרים מתעמתים בכביש 4 עם מפגינים המוחים נגד גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל, 20 ביוני 2024 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

ונתניהו, שלא מצליח להעביר אף הליך חקיקה משמעותי מאז שגנץ עזב? הוא ייקח את הזמן ויתקדם במצב הכאוטי יום ביומו – בלי חקיקה, בלי ח"כים שסרים למרותו, עם שניים שהוא הדיח מוועדת חוקה, עם יו"ר ועדה שמתנהל בעצמאות.

לנתניהו לא בוער וגם לא אכפת לו. הכאוס ינהל אותו, או שהוא ינהל את הכאוס. מצבי הברדק האינסופיים הם הפורטה שלו. זוכרים שהוא בחר בעבר לא להעביר תקציב מדינה, וכשנגמר הזמן הוא הלך לשנות את החוק האוסר לנהל מדינה ללא תקציב? בסוף, גם את תקופת הכאוס ההיא בג"ץ בלם.

עד מתי הוא יוכל להמשיך ללא יעדים, ללא תוכנית, ללא חוקים וללא קואליציה? התחזית מצביעה על 31 במרץ 2025 – היום האחרון להעברת תקציב המדינה

עד מתי הוא יוכל להמשיך ללא יעדים, ללא תוכנית, ללא חוקים וללא קואליציה? התחזית מצביעה על 31 במרץ 2025 – היום האחרון להעברת תקציב המדינה. אחרי התאריך הזה הכנסת מתפזרת מעצמה והבחירות נערכות ביוני 2025. זו רק תחזית, כי התגלגלות העניינים עשויה להוביל לבחירות עוד לפני המועד הזה.

מר ביטחון

ברקע האמור לעיל, להלן מיפוי קצר של מערכות היחסים של נתניהו עם החזית הביטחונית – החזית החשובה ביותר במדינה, הן בשגרה ובטח בימי מלחמה:

עם שר הביטחון שלו גלנט הוא כמעט לא מדבר. השניים ניהלו השבוע "מרוץ חימוש" משלהם. נתניהו נתן מכת מנע לביקור של גלנט בוושינגטון עם סרטון העלבונות לבית הלבן, שם טען כי ארה"ב מעכבת משלוחי נשק לישראל במשך חודשים. האמריקאים הכחישו שיש בעיה.

שר הביטחון יואב גלנט נפגש ושר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין בפנטגון, 25 ביוני 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

שר הביטחון יצא לוושינגטון ואתמול בסיום הביקור שלו נאמר כי הדברים נפתרו בזכות ביקורו. מתחילת המלחמה הקשה ביותר בתולדות המדינה, ראש הממשלה ושר הביטחון לא מתקשרים ולא מופיעים כמעט זה לצד זה, למעט כמה מסיבות עיתונאים בהתחלה.

שני בכירי קבינט המלחמה והרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגדי אייזנקוט פרשו מהממשלה תוך שהם מטיחים בנתניהו טענות קשות על שיקולים פוליטיים המשפיעים על ההחלטות הביטחוניות. את מה שנתניהו חושב על הרמטכ"ל וצמרת הצבא אנחנו שומעים בוקר וערב מאשתו ובנו.

באמצעות הפרוקסי אפשר להבין שגם נתניהו חושב שהצבא מתכנן לו הפיכה צבאית, שקציני הצבא אשמים בכל, שהם לא טרחו להעיר אותו ושהם בנו לו את הקונספציה וכמעט הכריחו אותו לשלוח מזומן לחמאס בעזה

באמצעות הפרוקסי אפשר להבין שגם נתניהו חושב שהצבא מתכנן לו הפיכה צבאית, שקציני הצבא אשמים בכל, שהם לא טרחו להעיר אותו ושהם בנו לו את הקונספציה וכמעט הכריחו אותו לשלוח מזומן לחמאס בעזה. את האמת לגבי רמת ידיעותיו שנה אחורה אפשר כמובן לראות בסרטונים רבים.

אבל השבוע הוטלה פצצה נוספת בנושא התנהלות נתניהו בכל הנוגע לביטחון המדינה. ועדת החקירה לפרשת הצוללות בראשות השופט אשר גרוניס הוציאה לנתניהו מכתב אזהרה ובו נכתב שחור על גבי לבן: "התנהלותו של מר נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל".

בנימין נתניהו בטקס לכבוד הגעת הצוללת אח"י תנין לבסיס חיל הים בחיפה. 23 בספטמבר 2014 (צילום: AP Photo/Amir Cohen, Pool)

בכל מדינה דמוקרטית נורמלית יחסים עכורים עם שר ביטחון תוך כדי מלחמה היו מאלצים את ראש הממשלה או את השר להתפטר, אז על אחת כמה וכמה ראש ממשלה המוזהר כי סיכן את ביטחון המדינה (בעיקר כתוצאה מאישור מכירת צוללת למצרים, תוך הסתרת הדבר ממערכת הביטחון).

יש איזשהו מנהיג מדינה מודרנית שיכול היה לשרוד אמירה כה קשה? רק בישראל ועדת החקירה מפרסמת את דבריה – ונתניהו ממשיך ומתעלם כאילו לא קרה דבר.