המאבק על סמכותו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לקיים בדיקה מקיפה מטעמו בנוגע למלחמת 7 באוקטובר, נעשה רובו ככולו במעין נשף מסכות: את מה שחושבים לא אומרים בקול רם, ועל פני השטח מתנהל ויכוח אחר לגמרי.

בחדרים סגורים, התעקשותו של המבקר לספח לעצמו את הבדיקה נתפסת כמהלך המשרת את ממשלת נתניהו, שתכליתו לייתר את הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית.

הבוקר (רביעי) ידון הרכב שופטי בג"ץ בראשות השופט נעם סולברג בעתירת תנועת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון למנוע מהמבקר להתקדם במהלכי הבדיקה שלו, על מנת לא לסכל אפשרות שהדברים ייבדקו בהמשך על ידי ועדת חקירה ממלכתית.

בחודשים האחרונים העלתה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את גובה הלהבות מול המבקר – עד לפיצוץ בלתי מבוקר, שהתבטא בהודעה מטעמה שהוגשה שלשום לבית המשפט

בחודשים האחרונים העלתה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את גובה הלהבות מול המבקר – עד לפיצוץ בלתי מבוקר, שהתבטא בהודעה מטעמה שהוגשה שלשום לבית המשפט.

עד עתה מיקדה היועצת את טענותיה נגד בדיקת המבקר בעיתוי הבדיקה ובכך שביצועה במהלך לחימה "עצימה" מסיטה את הקשב ותשומת הלב של המפקדים.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם את נושאי ביקורת המלחמה, 27 בדצמבר

אך מעתה, בהרב-מיארה עוברת לטיעונים באשר לעצם סמכותו של המבקר להיכנס הלכה למעשה בנעליה של ועדת חקירה ממלכתית, לקיים בדיקה של אירוע אסטרטגי ורב-תחומי כמו מלחמה, שהשפיעה על כל תחומי החיים והממשל בישראל. החיצים מופנים כעת אל לב סמכויותיו וכוחו של המבקר.

לשיטת היועצת, סמכות המבקר הקבועה בחוק היא לערוך בדיקות בתחומי המנהל התקין, היעילות, החיסכון וטוהר המידות – ולא על מבצע צבאי או מלחמה, בוודאי לא כשהביקורת נעשית בזמן אמת, כלומר בעת שהמלחמה עודנה מתנהלת. לשיטת היועצת, נושאי מדיניות מובהקים, כמו תפיסת הביטחון הלאומי, אינם מצויים בתחום המנדט של המבקר.

"ביקורת בנושאים אלה, של שאלות אסטרטגיות הנוגעות למדיניות הביטחון של מדינת ישראל, אינה עולה בקנה אחד עם תפקידו המשטרי של מבקר המדינה, עם תורת הביקורת ועם הכלים שניתנו בידו", כתבה הפרקליטות לבג"ץ.

"ביקורת בנושאים אלה, של שאלות אסטרטגיות הנוגעות למדיניות הביטחון של מדינת ישראל, אינה עולה בקנה אחד עם תפקידו המשטרי של מבקר המדינה, עם תורת הביקורת ועם הכלים שניתנו בידו"

עמדתה של היועצת היא כנראה בלתי נמנעת, נוכח הרחשים התת-קרקעיים הנוגעים לתפקודו של המבקר הנוכחי, אנגלמן. עצם העובדה שהוא נתפס כמי שמהלכיו משרתים את ראש הממשלה בנימין נתניהו, פוגעת במה שנותר מיוקרתו של מוסד מבקר המדינה, ומעוררת חשד ביחס לכל בחירה שיעשה באשר לנושאי הביקורת.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בטקס הפרידה מהמפכ"ל יעקב שבתאי, 14 ביולי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

היה זה אנגלמן עצמו שהילך בין הטיפות מתחילת הדרך. מצד אחד, הוא תקע דגל על ביקורת המלחמה, כשהודיע שבועות אחדים לאחר תחילתה כי בכוונתו לקיים ביקורת נרחבת עליה.

מצד שני, המבקר עצמו קבע כי הביקורת עלולה להפריע למאמץ המלחמתי ולכן אין להתחיל בה עד שמצב המלחמה יאפשר זאת; וכן כי היקפה של בדיקת המבקר ישתנה, ככל שתוקם ועדת חקירה ממלכתית, על מנת שלא ליצור חפיפה. ובמילים אחרות – המבקר מודע לכך שהבכורה ניתנת בידיה של ועדת חקירה ממלכתית.

סוגיית הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית אינה עומדת במוקד העתירות שיידונו הבוקר בבג"ץ, אלא רק גבולות סמכותו של המבקר לערוך בדיקה מטעמו, ובעיתוי הנוכחי.

אולם בהרב-מיארה אינה מסתירה כי עמדתה, כפי שגם הובעה במפורש במכתבה לראש הממשלה נתניהו מלפני כחודש וחצי, היא שוועדת חקירה ממלכתית היא האמצעי האופטימלי לחקר המלחמה, ובוודאי נוכח הצורך במתן דין וחשבון לערכאות בינלאומיות, על יסוד חקירה מקצועית ובלתי תלויה.

בהרב-מיארה אינה מסתירה כי עמדתה היא שוועדת חקירה ממלכתית היא האמצעי האופטימלי לחקר המלחמה, ובוודאי נוכח הצורך במתן דין וחשבון לערכאות בינלאומיות, על יסוד חקירה מקצועית ובלתי תלויה

ימים אחדים אחרי מכתבה של היועצת, התקבל במשרד המשפטים מכתב תשובה, שעליו חתם מזכיר הממשלה יוסי פוקס. במכתבו נמסר כי הממשלה דנה באפשרות להקים ועדת חקירה ממלכתית שתתמקד אך ורק בטענות ביחס למצב ההומניטרי השורר ברצועת עזה.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס בדיון של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בעניין חוק הגיוס, 15 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מובן שגבולות גזרה כה מוגבלים של מנדט הוועדה לא יספק את הצורך הציבורי להקמת ועדה שתחקור את מדיניות הממשלה, את תפיסת הביטחון לפני ואחרי פרוץ המלחמה, את תפקודו המבצעי של צה"ל במלחמה, ואת מחדליהם של כלל משרדי הממשלה מאז מתקפת 7 באוקטובר.

את עמדתה כי עריכת ביקורת בעת הנוכחית תפגע באופן משמעותי בתפקודם של המפקדים בצה"ל ובשב"כ, מבססת היועצת על עמדתם של הגורמים המומחים בעניין זה – כלומר, צה"ל ושב"כ.

יש בכך משום ניגוד עניינים, כמובן. מבקר המדינה, בעמדה שהוא מציג בפני בג"ץ, קובל על כך וטוען כי המבקר – ולא הגורמים המבוקרים – הוא שקובע את נושא הביקורת, את היקפה ואת העיתוי לעריכתה.

"העתירה שואפת להשתיק ולשתק את מוסד ביקורת המדינה", נטען בתגובה מטעם המבקר לבג"ץ. לטענתו העתירה מונעת מ"שאיפה יסודית להכפיף את מבקר המדינה להחלטות גופים שלטוניים, ובהם הקבינט, הממשלה וצה"ל, הכפפה שתתייחס הן לשאלה האם להפעיל ביקורת, הן לתחומי הביקורת והן לעיתוי הביקורת".

האתגר שיעמוד בפני בג"ץ הוא כיצד לנטרל את מצבור הפצצות שהונחו לפתחו, כך שמצד אחד תימנע פגיעה במאמץ המלחמתי, ומצד שני תימנע פגיעה אסטרטגית ארוכת טווח במוסד ביקורת המדינה

האתגר שיעמוד בפני שופטי בג"ץ הוא כיצד לנטרל את מצבור הפצצות שהונחו לפתחו בעתירה הנוכחית, כך שמצד אחד תימנע פגיעה במאמץ המלחמתי, ומצד שני תימנע פגיעה אסטרטגית ארוכת טווח במוסד ביקורת המדינה.

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, יוני 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ובמילים אחרות: איך להוריד את המבקר אנגלמן מהעץ ולחסום כל ניסיון לסכל את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, מבלי לפגוע ביכולתם של מבקרי המדינה העתידיים לקיים ביקורת אפקטיבית של מוסדות השלטון, לרבות הדרגים הגבוהים.

בהיבט הטקטי, היועצת משחקת על זמן. גם היא יודעת שככל שתתמהמה הביקורת הנרחבת על ידי המבקר ותידחק אל סוף המלחמה, כך יגבר הסיכוי שבסופו של דבר המבקר לא יוכל להוציא לפועל את תוכניתו

בהיבט הטקטי, היועצת משחקת על זמן. גם היא יודעת שככל שתתמהמה עריכת הביקורת הנרחבת על ידי המבקר ותידחק אל סוף המלחמה, כך יגבר הסיכוי שבסופו של דבר המבקר לא יוכל להוציא לפועל את תוכניתו, שכן באותו שלב כבר יגברו הקולות הקוראים להקמת ועדת חקירה ממלכתית.

השופטים עשויים לשתף פעולה עם הטקטיקה הזו של היועצת. זו לא תהיה הפעם הראשונה שהם מאטים את קצב הטיפול בעתירות, על מנת לייתרן.