מספר הצעירים החרדים העוזבים את הדת נמצא בעלייה חדה, כך עולה מנתונים שנמסרו לזמן ישראל מעמותת "הלל – יוצאים בשאלה", המסייעת לחרדים שעזבו את הדת.

ב־2022 התקבלו במשרדי "הלל" כ־450 בקשות סיוע מחרדים שיצאו בשאלה. במחצית הראשונה של 2023 התקבלו בעמותה כ־280 בקשות סיוע – גידול של כ־30% לעומת המחצית הראשונה של 2022.

עם פרוץ המלחמה, מספר הפניות זינק. בחודשים אוקטובר–דצמבר פנו ל"הלל" 199 יוצאים בשאלה – גידול של 88% לעומת הרבעון הרביעי ב־2022. במחצית הראשונה של 2024, פנו לעמותה כ־400 בני אדם – גידול של כ־40% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ובכ־80% ביחס לתקופה המקבילה לפני שנתיים.

הגידול במספר הפניות לעמותה מתרחש בהמשך לעלייה במספר הפניות בזמן משבר הקורונה. ב־2020 נרשם זינוק של כ־50% במספר הפניות לעמותה ביחס ל־2019. מספר הפניות לא ירד גם אחרי תום המשבר ונשאר גבוה בהרבה ביחס לזמן שלפני המגפה. מספר הפניות לעמותה במחצית הראשונה של 2024 היה גדול בכ־130% לעומת התקופה המקבילה ב־2019.

משרד עמותת "הלל – יוצאים בשאלה" בתל אביב (צילום: עמותת "הלל – יוצאים בשאלה")

"אני חושב שהגידול במספר הפניות אלינו בשנה וחצי האחרונות קשור לנושא הגיוס", מסביר מנכ"ל "הלל", יאיר הס. "סוגיית הגיוס הפכה חשובה – והיא דוחפת אנשים מחוץ לחברה החרדית.

"מצד אחד, התביעה כלפי החרדים להתגייס מצד החברה הכללית הפכה יותר אסרטיבית ואגרסיבית מאז הקמת הממשלה הנוכחית, המחאה, ועוד יותר בזמן המלחמה. יש הרבה צעירים חרדים שמבינים את הצורך בגיוס ומרגישים רע עם העובדה שהם לא מתגייסים, והמלחמה מחדדת את זה.

"הגידול במספר הפניות אלינו בשנה וחצי האחרונות קשור לנושא הגיוס. סוגיית הגיוס דוחפת אנשים מחוץ לחברה החרדית. כיום מתייחסים למתגייסים חרדים כבוגדים"

"מצד שני, הלחץ הנגדי בחברה החרדית הולך ומתחזק ככל שהגיוס נתפש כאיום על קיומה וכ'גזרות שמד'. הגיוס נעשה קשה יותר לחרדים. חיילים חרדים תמיד היו אאוטסיידרים; כיום מתייחסים אליהם כבוגדים ממש".

אם צעירים חרדים רוצים להתגייס, למה כששולחים להם צווי גיוס רובם לא מגיעים לבקו"ם?
"בגלל הלחץ הפנימי. הפתרון של אלה שרוצים להתגייס, ושממילא יש להם לבטים ומחשבות עזיבה, הוא לצאת לשאלה".

מנכ"ל עמותת הל"ל, יאיר הס (צילום: עופר עמרם)

אחרי היציאה בשאלה הם מתגייסים?
"הרבה מהם כן. כ־70% מהבנים שיוצאים בשאלה בגילאי 18–21 מתגייסים, ובערך חצי מהבנות שיוצאות בשאלה בגיל הזה, וכחצי מהבנים שיוצאים בשאלה עד גיל 25. אלה אחוזי גיוס גבוהים אם לוקחים בחשבון את הקשיים הכלכליים, החברתיים והרגשיים שהם מתמודדים איתם".

האם בין היוצאים בשאלה החדשים יש כאלה שבעקבות הטבח ב־7 באוקטובר תהו "היכן היה אלוהים" באירוע ואיבדו את האמונה?
"יש תגובות כאלה, אבל מעטות. החברה החרדית נוצרה אחרי השואה, מתוך המיעוט שלא חזרו בתשובה לפני השואה או כתוצאה ממנה. החרדים מודעים לקיום השואה ויש להם 'הסברים' לקיומה, שתקפים גם לאסונות אחרים.

"מה גם שרוב קרבנות הטבח היו חילונים שחיללו שבת וחג, מה שמאפשר להמציא 'הסברים' קלים יותר, שלא כמו לגבי אסון מירון, שגם הוא לא חולל משבר אמוני גדול.

"הגיע בחור מקהילה ליטאית קיצונית וסיפר: 'בשמחת תורה החבר'ה רקדו גם אחרי שכבר ידעו מה קרה. הרבנים אמרו, 'מצווה לרקוד'. הוא הרגיש שהם לא באמת חלק מעם ישראל"

"אבל הגיעו אלינו אנשים שהזדעזעו מהתגובה האדישה של החברה החרדית לאירועים. למשל, בחור שהגיע מקהילה ליטאית קיצונית סיפר: 'בשמחת תורה החבר'ה אצלנו רקדו ושמחו, גם אחרי שכבר ידעו מה קרה. שאלתי על זה את הרבנים, והם אמרו: 'כואב לנו, אבל זאת מצווה לרקוד'. אבל באסון מירון הם לא רקדו'. הוא הרגיש שהם לא באמת חלק מעם ישראל, וזה דחף אותו החוצה".

הפגנת החרדים נגד הגיוס בירושלים, 21 באוגוסט 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לפי נתוני "הלל", הגידול החד ביותר במספר הפניות לעמותה במלחמה נרשם בקרב נערים וצעירים בגילים המיועדים לגיוס. עם זאת, הקבוצה בעלת שיעורי היציאה בשאלה הגבוהים ביותר הייתה ונשארה נערות בנות 18–20.

לדברי הס: "הן בורחות לפני החתונה. החתונה היא נקודת הכרעה מרכזית שאחריה הרבה יותר קשה לעזוב".

הגידול החד ביותר בפניות לעמותה נרשם בגילים המיועדים לגיוס. אבל הקבוצה בעלת שיעורי היציאה בשאלה הגבוהים ביותר הייתה ונשארה נערות בנות 18–20: "הן בורחות לפני החתונה. אחריה הרבה יותר קשה לעזוב"

"הרבה מאוד חרדים רוצים לצאת לחופשי"

ארגון "חוזרים בתבונה", שהחל לפעול לפני כשנה וחצי, מפיק עלוני וסרטוני הדרכה המעודדים צעירים לעזוב את החברה החרדית ומסבירים כיצד לעשות זאת. הארגון מפעיל מתנדבים שמסתובבים בערים ושכונות חרדיות, לבושים כחרדים, מפזרים את העלונים ומחלקים לחרדים סמארטפונים.

לפי נתוני רשת יוטיוב, נרשמו כאלף צפיות ביום בסרטון החדש שהארגון פרסם באוגוסט, רובן מאזור בני ברק וירושלים.

שלט לעידוד חילון שתלו פעילי עמותת "חוזרים בתבונה" בבני ברק, 28 באוגוסט 2024 (צילום: עמותת "חוזרים בתבונה")

לדברי מייסד ומוביל הארגון, היזם נאור נרקיס: "דיווחו עלינו ועל הפעילות שלנו בכל התקשורת החרדית, אף שלא פניתי לאף עיתונאי. אז חרדים נחשפים לחומרים שלנו ומגלים בהם עניין".

כיוון שמדובר בארגון חדש, קשה לבדוק שינויים בהיענות לפעילותו. אבל נרקיס טוען כי המלחמה הגבירה את ההתעניינות בארגון, ומסכים עם ההערכות של פעילי "הלל", לפיהן הלחץ הגובר לגיוס החרדים מחזק את היציאה לשאלה, או כפי שהוא מכנה אותה, "חזרה בתבונה".

"הרבה חרדים לא רוצים לחיות בעוני ובמחנק. זה לא קל. חסרים להם ידע וכישורי למידה ועבודה. אנחנו נותנים הדרכה להתנהלות בעולם החילוני. יש לזה ביקוש עצום"

לדבריו: "רוב החרדים לא שונאים את הציונות וישראל, והרבה מהם היו רוצים להתגייס, מתוך פטריוטיות, סקרנות, ורצון לצאת לסביבה שבה יוכלו להתקדם, לרכוש השכלה, לעשות כסף ולהיות חופשיים. החשיפה שלהם לאירועי המלחמה גרמה להם לבחור צד והגבירה את המגמות הללו".

אז למה כשצעירים חרדים מקבלים צווי גיוס הם לא מגיעים לבקו"ם?
"כי יש כל כך הרבה לחץ בתוך החברה שלהם נגד מי שמתגייס, שאלה שמתגייסים כבר עוזבים אותה".

נאור נרקיס, מייסד ומוביל ארגון "חוזרים בתבונה" (צילום: ביאנה ויתקין)

לאחרונה תלו פעילי "חוזרים בתבונה" בבני ברק שלט חוצות בולט של הארגון. למוחרת אלמונים השחיתו את השלט לגמרי. נרקיס הגיש תלונה במשטרה. נרקיס מקבל גם הודעות רבות עם נאצות ואיומים על חייו, והתלונן גם עליהן. אבל לטענתו המשטרה לא חזרה אליו ולא ידוע לו על טיפול בתלונותיו. מהמשטרה נמסר בתגובה כי היא חוקרת את שתי התלונות.

לדברי נרקיס: "אני מקבל תגובות שנאה, אבל גם הרבה תגובות אהבה. אנחנו באים ממקום של המון־המון אהבה לאנשים בחברה החרדית ורצון לעזור להם. הרבה נערים ונערות לא רוצים להתחתן בגיל 19 – ואנחנו מפרסמים טיפים מעשיים איך לעכב את החתונה ולהרוויח זמן במסע אל החופש.

"הרבה מאוד חרדים לא רוצים לחיות בעוני, בהגבלות ובמחנק. זה לא קל. יש להם כישורי חשיבה מפותחים, אבל חסרים להם ידע וכישורי למידה ועבודה בסיסיים. חלקם אפילו לא יודעים לאיית את שמם באותיות לטיניות! אנחנו נותנים להם הדרכה להתנהלות בעולם החילוני, למצוא עבודה, חברים, להבין את המיניות החופשית. יש לזה ביקוש עצום".

נרקיס הקים את הארגון בעקבות הקמת הממשלה הנוכחית. "יש כוחות שדוחפים לתיאוקרטיה. אנחנו עושים מהלך נגדי. אנחנו לא יוצאים נגד האמונה, אלא נגד זה שאנשים נותנים לאלוהים ולרבנים להחליט בשבילם"

נרקיס (35), בעל חברת שירותי המדיה "תוכניסט", גדל כחילוני, אך את החומרים ש"חוזרים בתבונה" מפיץ כתבו חרדים לשעבר. נרקיס הקים את הארגון בעקבות הקמת הממשלה הנוכחית והמחאה נגדה.

לדבריו: "בממשלה יש כוחות שדוחפים אותנו לתיאוקרטיה. אנחנו עושים מהלך נגדי למהלכים של אורית סטרוק. הרבה אנשים תומכים בנו וגייסנו כבר כ־350 אלף שקל בגיוס המונים. תוך כדי השיחה שלי איתך גייסנו אלף".

השחיתו את השלט של חוזרים בתבונה. עכשיו בקניון איילון. אל תתנו להם לגדוע את התקווה. pic.twitter.com/zZT7OHyNE1

— ????Sara Halper (@daizy_30035) August 31, 2024

"אנחנו לא יוצאים נגד האמונה הדתית עצמה. זה בסדר גמור שאנשים מאמינים באלוהים. אנחנו יוצאים נגד זה שאנשים נותנים לאלוהים ולרבנים להחליט בשבילם. אנחנו קוראים לכולם ללמוד, לחשוב ולהחליט בעצמם, ברוח תנועת ההשכלה. כפי שאמר עמנואל קאנט, "השתמשו בתבונתכם".

גם אם פעילותכם תצליח מאוד, התהליכים הדמוגרפיים לא יגברו עליה?
"דמוגרפיה היא לא גזרת גורל אלא תוצאה של מדיניות. קצבאות, חינוך, מערכת שלמה הבנויה לדחוף אנשים לאורח החיים החרדי והחרד"לי. בסוף המאה ה־19 ותחילת ה־20 מיליוני יהודים עזבו את האורתודוקסיה. הסיבה היחידה שהתהליך הזה לא נמשך היא מדיניות.

"ונכון, מה שאנחנו עושים לא מספיק ולא יכול להספיק. זה היה אמור להיות תפקידה של המדינה. תחשוב כמה המדינה תרוויח כשכל כך הרבה אנשים יצאו לחופשי, יתגייסו, ירכשו השכלה ויצאו לעבוד".

"דמוגרפיה היא לא גזרת גורל אלא תוצאה של מדיניות. מה שאנחנו עושים היה אמור להיות תפקיד המדינה. תחשוב כמה היא תרוויח כשאנשים יתגייסו, ירכשו השכלה ויצאו לעבוד"

הערכה: גידול גם בחזרה בתשובה

לפי מחקרים שפורסמו משנות ה־90 עד לעשור הקודם (כלומר, לפני שרשרת המשברים הנוכחית), כ־10% ממי שגדלו במשפחות חרדיות וכ־20% מאלה שגדלו במשפחות דתיות הפכו בבגרותם לחילונים או מסורתיים. מחקר של ארגון "יוצאים בשינוי" שפורסם אשתקד מצא שכ־3,500 חרדים יצאו בשאלה ב־2022.

משרד עמותת "הלל – יוצאים לשאלה" בירושלים (צילום: עמותת "הלל – יוצאים לשאלה")

אבל היקף היציאה בשאלה קטן בהרבה מהגידול הטבעי של האוכלוסייה הדתית והחרדית יחד עם החזרה בתשובה. לפי סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ־6% מאוכלוסיית ישראל הם חוזרים בתשובה. שני שליש מהחוזרים בתשובה גדלו בבתים מסורתיים, ושליש בבתים חילוניים, רובם עולים ממזרח אירופה וארה"ב.

במקביל לסימנים המראים על זינוק ביציאה בשאלה במלחמה, נראים גם סימנים לעלייה בחזרה בתשובה. אתרי ימין כמו "רוטר" ואתרים דתיים כמו "הידברות" מדווחים על "חזרה המונית בתשובה", אף כי אינם מביאים נתונים התומכים בכך. ארגונים העוסקים בהחזרה בתשובה, כמו חסידות חב"ד, מגבירים את פעילותם. ב"בתי חב"ד" מדווחים כי מספר הפניות אליהם גדל פי חמישה, חלקן מצד חילונים.

הס מעריך כי אכן יש מגמת גידול גם בחזרה בתשובה. לדבריו: "אין לנו נתונים על כך, אבל התרשמתי שבמקביל לעלייה ביציאה בשאלה יש גם עלייה בחזרה בתשובה אצל חילונים ומסורתיים. זה אופייני לזמני מלחמה וטרור, כשהמצב נעשה קשה ומפחיד יש אנשים שפונים לאמונה. אבל זה עובד לשני הצדדים".