האגודה לזכויות האזרח, ארגון משפטי מהרציניים ביותר הקיימים כאן, פנתה בשבוע שעבר ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בדרישה שתורה על פתיחת חקירה פלילית נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. החשד: הפרה של צו שיפוטי שנתן בג"ץ האוסר על השר להתערב ולתת הוראות ביחס לאירועים מבצעיים שבהם המשטרה מעורבת.

המכתב בא בעקבות פרסום של העיתונאי ג'וש בריינר ב"הארץ", שלפיו תת־ניצב משה פינצ'י, מזכירו הביטחוני של השר לביטחון לאומי, הנחה קצינים במשטרה להימנע מביצוע מעצרים בעת ההתפרעויות והפריצה לבסיס בית ליד, שאליו נלקחו חיילי מילואים שנעצרו בחשד להתעללות מינית בעצורים אנשי חמאס.

הצו שהוציא בג"ץ נגד השר ניתן כהחלטת ביניים במסגרת העתירות לביטול התיקון לפקודת המשטרה, שנחקק ערב הקמת הממשלה בדצמבר 2022 ונודע כ"חוק בן גביר". העתירות נשמעו בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים ופסק הדין אמור להינתן בקרוב.

החשד להתערבות באירועי בית ליד מתווסף לפניית התנועה לאיכות השלטון ליועצת בדרישה לפתוח בחקירה נגד השר בעבירות הסתה לאלימות והמרדה נוכח פעולותיו לעודד יהודים לעלות ולהתפלל בהר הבית

הצו קבע: "השר יימנע מלהתייחס לאופן השימוש בכוח באירוע כזה או אחר, ודרכי השימוש בכוח". העילה הייתה התערבותו בדרכי ההתמודדות של המשטרה עם מחאות והפגנות, אך האיסור תקף ביחס להתערבותו בכל היבט מבצעי של עבודת המשטרה.

העבירה שבה בן גביר חשוד, לשיטתה של האגודה לזכויות האזרח, היא הפרת הוראה חוקית, עבירה פלילית שעונשה עד שנתיים מאסר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בכנס "שיבת ישראל להר הבית", 24 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

החשד להתערבות באירועי בית ליד איננו העבירה הפלילית היחידה שבה חשוד בן גביר. התנועה לאיכות השלטון פנתה לפני שבועיים ליועצת המשפטית בדרישה לפתוח בחקירה נגד השר בעבירות הסתה לאלימות והמרדה נוכח פעולותיו לעודד יהודים לעלות ולהתפלל בהר הבית.

להשלמת הטרילוגיה הפלילית, אפשר לציין את שלוש הנשים שנעצרו ביום שישי האחרון לאחר שנכנסו לבית כנסת בהרצליה וחילקו עלונים הקוראים לתמוך בעסקה להחזרת החטופים הישראלים שבידי חמאס. בבית הכנסת הזה מתפלל ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד.

מעצרן של שלוש הנשים והחזקתן אזוקות בידיהן וברגליהן במשך שעות רבות הוא אקט כה מקומם עד שהמחלקה לחקירות שוטרים התעוררה מרבצה ופתחה בבדיקת האירוע כבר במוצאי שבת

מעצרן של שלוש הנשים והחזקתן אזוקות בידיהן וברגליהן במשך שעות רבות הוא אקט כה מקומם עד שהמחלקה לחקירות שוטרים התעוררה מרבצה ופתחה בבדיקת האירוע כבר במוצאי שבת. לא פורסם לפי שעה על קשר ישיר ללשכתו של בן גביר – אפשר שהייתה זו רק רוח המפקד, ולא היה צורך בהנחיות מפורשות.

קצב האירועים במסגרת ההתנגשות החזיתית בין השר העבריין לבין מערכת אכיפת החוק הולך ומתגבר ומתקרב לנקודת רתיחה. בהרב־מיארה ניסתה להכיל את האירוע עד עתה, לנסות לעבוד במידת האפשר בשיתוף פעולה עם הגורמים הממשלתיים הסוררים, ולצאת למאבק רק בלית ברירה בעניינים שעליהם לא ניתן היה לעבור בשתיקה. אבל נראה שהשלב הזה מיצה את עצמו.

העלונים שהונחו בבית הכנסת בהרצליה, 13 בספטמבר 2024 (צילום: מערך עוטף עצורים)

נקודת השבר הייתה ככל הנראה החלטתו של בן גביר להעניק דרגת סגן־ניצב לקצין המשטרה מאיר סויסה, הקצין שתועד משליך רימוני הלם על מפגינים בתל אביב בהפגנות בשנת 2023 נגד ההפיכה המשטרית, ולפני שבועות אחדים אף הוגש נגדו כתב אישום פלילי בשל כך.

שופט בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים נמרוד פלקס הוציא צו ביניים נגד קידומו של הקצין, שאינו מאפשר לו להתחיל בתפקידו החדש כמפקד תחנת המשטרה תל אביב דרום.

אם אכן היועצת תחליט לפתוח בחקירה פלילית נגד בן גביר, יתעורר מכלול שלם של בעיות. בראש ובראשונה – בן גביר לא יוכל להישאר בתפקידו

היועצת סירבה לאפשר לבן גביר ייצוג נפרד בעתירה זו, בנימוק – מוצדק – שמעשיו נגועים באי חוקיות בולטת, שעליה לא ניתן להגן במסגרת עתירה נגד פעולה שלטונית. בתגובה בן גביר הגיש נגדה עתירה לבג"ץ, בדרישה שיתאפשר לו לשכור ייצוג עצמאי. השופט נעם סולברג הורה ביום חמישי האחרון ליועצת המשפטית להגיש את תגובתה לעתירה זו עד מחר (שלישי).

אם אכן היועצת תחליט לפתוח בחקירה פלילית נגד בן גביר, יתעורר מכלול שלם של בעיות, נוסף על כל הבעיות הקיימות בממשק שבין המשטרה והשר הממונה עליה לבין משרד המשפטים. בראש ובראשונה – בן גביר לא יוכל להישאר בתפקידו בשעה שהמשטרה מקיימת חקירה נגדו. הוא לא יכול להיות ממונה על חוקריו, אפילו לרגע אחד.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה באירוע הפרידה מהמפכ"ל קובי שבתאי, 14 ביולי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כאן ייכנס לפעולה תקדים צחי הנגבי: בשנת 2004, כשהנגבי שימש השר לביטחון פנים, נפתחה נגדו חקירה פלילית בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה (כפי שהוא נקרא אז). היועץ המשפטי לממשלה באותה עת, מני מזוז, קרא להנגבי לשיחה, ובסופה הנגבי הסכים לעזוב את משרדו ולהישאר שר ללא תיק למשך תקופת החקירה.

ראש הממשלה אריאל שרון הכריז כי הנגבי ישוב לתפקידו מייד כשהחקירה תנקה אותו מכל חשד (מה שלא קרה, הנגבי הועמד לדין בפרשה). נגד הצהרתו זו של שרון הוגשה עתירה לבג"ץ, שנדחתה על חודו של קול על ידי הרכב של שבעה שופטים.

במקביל, תלויה ועומדת בבג"ץ עתירה חדשה הדורשת להורות לראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את בן גביר מתפקידו נוכח שרשרת השערוריות שדבקו בהתנהלותו כשר

אבל לא בטוח שהמשטרה בכלל יכולה לחקור את הפרשה הזו. בעניין הנגבי מוקד החקירה היה במשרד לאיכות הסביבה, מאחר שהחשדות נגדו התמקדו בתפקידו המיניסטריאלי הקודם. אם בן גביר ייחקר, זה יהיה על התערבותו בעבודת המשטרה עצמה. ניגוד העניינים המוסדי נראה כבלתי ניתן לריפוי.

הפתרון עשוי להיות שהחקירה תתבצע על ידי מחלקת החקירות במח"ש, ובמקרה כזה תוכל היועצת לחמוק מהדרישה להזיז את בן גביר מתפקידו בתקופת החקירה.

איתמר בן גביר ובנימין נתניהו בישיבת ראשי סיעות הקואליציה בכנסת, 23 במאי 2023 (צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)

במקביל, תלויה ועומדת בבג"ץ עתירה חדשה הדורשת להורות לראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את בן גביר מתפקידו נוכח שרשרת השערוריות שדבקו בהתנהלותו כשר.

בפברואר 2024 נתן בג"ץ פסק דין בשאלת סבירות מינויו של בן גביר לשר לביטחון לאומי. השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ויחיאל כשר דחו את העתירה, תוך שהדגישו כי בחינת סבירותו של המינוי נעשתה על ידם ביחס למצב הדברים ביום השבעת הממשלה, וכי הקפידו שלא לשקלל לתוך שאלת הסבירות את כל ההתרחשויות שהצטברו מהיום שהחל לכהן בתפקיד.

כעת, משמונחת על שולחנם עתירה שבמסגרתה נבחנות כל פעולותיו של בן גביר בתפקידו כשר הממונה על המשטרה, אולי ישתחררו השופטים מאותה תמימות

על פסק הדין הזה נמתחה ביקורת רבה, שהתמקדה בעיקרה בכך שגם השופטים וגם היועצת המשפטית שהתייצבה להגן על מינוי בן גביר בעתירה זו הפגינו תמימות רבה והניחו שתישמר ההקפדה על עצמאותה של המשטרה.

פרופסור סוזי נבות, סגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, צייצה אתמול (ראשון): "פסק הדין התבסס על ההנחה שהשר אינו משמש מפכ"ל על, והמשטרה היא גוף עצמאי שהפעלת סמכויותיו נעשית בנפרד מהמגרש הפוליטי. אני רק שאלה", כתבה נבות, "ההנחות עדיין בתוקף?"

שופט בית משפט העליון נעם סולברג בטקס הנחת אבן הפינה להיכל המשפט החדש שנבנה בכניסה לירושלים, 10 בספטמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כעת, משמונחת על שולחנם עתירה שבמסגרתה נבחנות כל פעולותיו של בן גביר בתפקידו כשר הממונה על המשטרה, אולי ישתחררו השופטים מאותה תמימות. היועצת אמורה להגיש לבג"ץ את תגובתה לעתירה החדשה בעוד שבועיים.