תהליך סטייתה של משטרת ישראל מהתנהלות כאורגן תקין בתוך מערכות השלטון בישראל והפיכתה לגוף חמוש פרטי בשליטת גורם פוליטי קיצוני ובלתי יציב, הגיע לשלב מסוכן: מכתבו של המפכ"ל ליועצת המשפטית לממשלה שלשום בעניין הדחתו של היועץ המשפטי של המשטרה מהווה שלב חדש בהתפוררות המבנה השלטוני בישראל.

מלכתחילה נחשד המפכ"ל, רב-ניצב דני לוי – שהוקפץ לתפקיד לפני חודשיים בלבד – כי הוא עלול לשמש בובה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. המהלך להדחתו של היועץ המשפטי של המשטרה, תת-ניצב אלעזר כהנא, וקריאת התיגר הפומבית על סמכותה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, מלמדים כי החששות התאמתו מהר מהצפוי.

כמקובל בארגוני פשיעה – שמשטרת ישראל אמורה יותר להיאבק בהם ופחות לנסות להידמות אליהם – בן גביר משליט שלטון נאמנות במשטרה. קצינים הפועלים משיקולים ענייניים וממלכתיים מוזזים מתפקידם, אלה המשרתים את האינטרסים הפוליטיים של השר זוכים לקידום. כך קרה לניצב עמי אשד, מפקד מחוז תל אביב בתחילת תקופת המחאה נגד ההפיכה המשטרית, וכך קורה כעת ליועץ המשפטי של המשטרה.

כהנא העז להתייצב מול בן גביר ולוי ולהשמיע התנגדות למהלכו של השר לקדם את הקצין מאיר סויסה, שהוגש נגדו כתב אישום פלילי בעקבות רימוני ההלם שהשליך לעבר מפגינים נגד ההפיכה המשטרית בתל אביב

כהנא העז להתייצב מול בן גביר ולוי ולהשמיע התנגדות למהלכו של השר לקדם את הקצין רב-פקד מאיר סויסה לדרגת סגן-ניצב. סויסה הוא הקצין שהוגש נגדו כתב אישום פלילי בגין מעשי פזיזות ורשלנות, בעקבות רימוני ההלם שהשליך לעבר מפגינים נגד ההפיכה המשטרית במרץ 2023 בתל אביב.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מעניק דרגות למאיר סויסה, אוגוסט 2024 (צילום: דוברות השר לביטחון לאומי)

בדיון שהתקיים בעניין קידומו של סויסה בסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה בחודש מאי 2024, עוד בטרם הוגש כתב האישום נגד סויסה, היה כהנא הקצין היחיד בדיון שהסביר שקיימת מניעה לאשר את הקידום.

זה לא אמור להיות אירוע חריג, וכהנא לא אמור לקבל צל"ש. זו הייתה הפעולה הרגילה והמתבקשת מצד היועץ המשפטי של המשטרה – להציב את קווי הגבול המשפטיים. נהלי המשטרה עצמם קובעים שקצין העומד לדין משמעתי או פלילי, לא יקודם אלא בנסיבות חריגות במיוחד. וגם נסיבות חריגות צריך לנמק.

בן גביר עיקם את הכללים באופן קיצוני, גם במקרה הזה. כהנא תיפקד כשומר סף. אך במשטר המבוסס על נאמנות אין מקום לשומרי סף עצמאיים.

ביום שלישי השבוע הודיע המפכ"ל כי כהנא יסיים את תפקידו כיועץ המשפטי של המשטרה, ויעבור לתפקיד אחר. בהרב-מיארה שמעה על כך, ושוחחה עוד באותו ערב עם המפכ"ל. אך לטענתה, לאחר שהוסכם בשיחתם כי ההחלטה להזיז את כהנא תוקפא עד לקיום פגישה מסודרת בנושא הזה בין היועצת לבין המפכ"ל, שיגר לוי הודעה בתפוצה רחבה במשטרה שבה הודיע על החלטתו להדיח את היועץ המשפטי.

בהרב-מיארה נזעקה ושיגרה למפכ"ל מכתב בהול המקפיא את המהלך. "בנסיבות העניין דומה כי מדובר בהדחה של יועמ"ש משטרת ישראל ממילוי תפקידו", היא כתבה, "ללא כל עילה המצדיקה זאת"

בהרב-מיארה נזעקה ושיגרה למפכ"ל מכתב בהול המקפיא את המהלך. "בנסיבות העניין דומה כי מדובר בהדחה של יועמ"ש משטרת ישראל ממילוי תפקידו", היא כתבה, "ללא כל עילה המצדיקה זאת. קצין בכיר, מוערך ומנוסה הממלא תפקיד חשוב ורגיש במיוחד. יועמ"ש המשטרה הוא שומר סף פנים ארגוני, ואמון על הטיפול במכלול ההיבטים המשפטיים בעבודת המשטרה".

יועמ"ש המשטרה, אלעזר כהנא (צילום: חיים גולדברג/ פלאש 90)

במסגרת ההפיכה המשטרית, כזכור, ניסתה הממשלה להפוך את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ידעו בדיוק מה מטרתם: הפיכת היועצים המשפטיים למשרות אמון פירושה אובדן עצמאותם, ויכולתם לעצור מהלכים בלתי חוקיים באותן רשויות שבהן הם מכהנים.

יועצים משפטיים הם עצמאיים: בדיוק כשם שהפצ"ר אינו כפוף מקצועית לרמטכ"ל אלא ליועצת המשפטית לממשלה, כך היועץ המשפטי של משטרת ישראל אינו כפוף מקצועית למפכ"ל. את הכלל הזה בדיוק מנסים כעת בן גביר והבובה שלו לוי לשבור.

יועצים משפטיים הם עצמאיים: בדיוק כשם שהפצ"ר אינו כפוף מקצועית לרמטכ"ל אלא ליועצת המשפטית לממשלה, כך היועץ המשפטי של משטרת ישראל אינו כפוף מקצועית למפכ"ל

ליועץ המשפטי למשטרה יש סמכויות ייעודיות, הנתונות לו מכוח החוק. כך, קיימת חובת היוועצות איתו לפני הצבת מצלמות ביומטריות משטרתיות במרחב הציבורי; הוא אחד משלושה חברים, לצד המפכ"ל וראש מחלקת המשמעת, הרשאי לאשר בדיקת פוליגרף לקצינים המיועדים לקידום לתפקידים רגישים.

המפכ"ל לא היה רשאי להזיז את היועץ המשפטי מתפקידו, ללא הסכמתו של הקצין וללא אישורה של היועמ"שית. והוא בוודאי לא היה רשאי להפר את הנחייתה של בהרב-מיארה "להקפיא את המצב העובדתי הקיים ביחס ליועמ"ש המשטרה, ובכלל זאת להימנע מהעברתו לכל תפקיד אחר". אבל זה בדיוק מה שהוא עשה, במכתב תשובה מחוצף ששיגר אליה ביום רביעי בבוקר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה דניאל לוי, 23 בספטמבר 2024 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

"בניגוד מוחלט לאמור במכתבך", כתב לוי ליועמ"שית, "מינוי היועץ המשפטי של משטרת ישראל לתפקיד ראש חטיבת התביעות בוצע בהליך סדור ומקצועי". לדבריו, דיון סבב השיבוצים של קצינים בכירים התקיים בסגל הפיקוד הבכיר ביום שלישי, זמן קצר לפני שהודיע על כך לקציני הארגון. "אין מדובר בהדחה", הוא כתב ליועצת, "אלא במינוי שנעשה כדין ובכפוף לנהלי המשטרה והנחיות אגף משאבי אנוש".

לדבריו, נוכח העובדה שראש חטיבת התביעות במשטרה הודיע על כוונתו לפרוש, החליט המפכ"ל להעביר את היועץ המשפטי לתפקיד זה, ומינויו החדש אמור להיכנס לתוקף בפברואר 2025.

באשר להנחיית היועצת להקפיא את המעבר, כתב המפכ"ל: "בכל הכבוד, לא מוכרת לי חובה בדין להיוועץ עם היועצת המשפטית לממשלה, טרם מינוי קצין בכיר בארגון לתפקיד רוחב. בקשתך משמעה הפקעה, הלכה למעשה, של סמכות סגל הפיקוד שבראשותי, ללא עיגון בדין".

"בכל הכבוד, לא מוכרת לי חובה בדין להיוועץ עם היועצת המשפטית לממשלה, טרם מינוי קצין בכיר בארגון לתפקיד רוחב. בקשתך משמעה הפקעה, הלכה למעשה, של סמכות סגל הפיקוד שבראשותי, ללא עיגון בדין"

העיקרון בדבר היותן של חוות דעת הייעוץ המשפטי מחייבות את גורמי הממשל, מעוגן היטב בדין וזכה אך לאחרונה לאשרור בבג"ץ.

"חוות דעתו של היועץ המשפטי למשרד ממשלתי בשאלה משפטית קובעת, מבחינתם של כלל גורמי המשרד, את המצב המשפטי הקיים לגביה", נכתב בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה שנוסחה עוד בימיו של מאיר שמגר בתפקיד היועמ"ש. ואם כך לגבי יועץ משפטי למשרד ממשלתי, על אחת כמה וכמה ביחס ליועצת המשפטית לממשלה עצמה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה באירוע הפרידה מהמפכ"ל היוצא קובי שבתאי, 14 ביולי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

התנועה לאיכות השלטון כבר הודיעה כי אם המפכ"ל לא יחזור בו מכוונתו להזיז את יועמ"ש המשטרה מתפקידו, היא תעתור לבג"ץ בימים הקרובים.

זו אמורה להיות עתירה קלה: היועצת המשפטית לממשלה בוודאי תצטרף לעמדת העותרים, ובג"ץ אמור להתייצב לצידה ולהגן על סמכותה בשני המישורים – הן על יכולתה להגן על היועצים המשפטיים הפועלים כזרועה הארוכה ברשויות השלטון השונות, והן על התוקף המחייב של הנחיותיה, עד אשר בית משפט יקבע אחרת.

בג"ץ אמור להתייצב לצד היועמ"שית גם ביכולתה להגן על היועצים המשפטיים הפועלים כזרועה הארוכה ברשויות השלטון השונות, וגם על התוקף המחייב של הנחיותיה, עד אשר בית משפט יקבע אחרת

זה איננו המקרה שבו היועצת צריכה לעשות שימוש בצעד קיצוני כמו לעתור בעצמה לבג"ץ, על אף הערות שהשמיע בעניין זה לאחרונה שופט העליון נעם סולברג, שתהה מדוע היועצת אינה עותרת בעצמה אלא מצטרפת לעתירה של ארגונים ציבוריים.

תפקידה של היועצת לתת הנחיות, אך לא לאכוף אותן בעצמה. למעשה, במהלך משטרי תקין היה אמור המפכ"ל לעתור נגד היועצת, במקום פשוט להודיע כי יפר את הנחיותיה. אולי לכך צריך השופט סולברג להקדיש את הערותיו הבאות.