קריאות הקרב האלימות מצד בוטים ושרים נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הן למרבה הזוועה רק מסך עשן למה שמתרחש בפועל.

"הקם להורגך השכם לפטרו", חידד המחדד שלמה קרעי, דבר שעשוי להיחשב כהסתה לאלימות כלפי היועצת; "הגיע הזמן להביא את זה לנקודת הקצה, להגיד להם – אנחנו לא שומעים לכם", חימם השר דודי אמסלם; ובמקביל שר המשפטים יריב לוין מוצא פתאום קשר בין זיקוקים שנורו מעל למעונו של ראש הממשלה בקיסריה, לבין הצורך להתניע מחדש את ההפיכה המשטרית.

בפועל, ההפיכה המשטרית נמשכת ללא הפסקה, תוך ניצול מצבה התודעתי המעורפל של החברה כהצדקה לפעולות הממשלה – או להימנעות מפעולה. האם אנו בעיצומה של מלחמה קשה? רגיעה ביטחונית? האם זהו הרגע המתאים לעדותו של בנימין נתניהו בבית המשפט? להקמת ועדת חקירה ממלכתית? למחאה ציבורית? או שמא לעיסוק חוזר ביוזמות להשתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים ולפיצול תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה?

מה שיפה הוא שהממשלה תמיד תמצא איזה תירוץ מהוגן למהלכים שלה. הפיכה משטרית? מה פתאום, הממשלה בסך הכול באה ליישם המלצות של ועדה בין משרדית משנת 2008

כרגיל, צריך לשים לב לא למה שהם אומרים, אלא למה שהם עושים – וזה מה שעשתה אתמול הממשלה: היא קיבלה החלטה שלפיה היועצים המשפטיים הוותיקים במשרדי הממשלה המכהנים למעלה משבע שנים בתפקידיהם, יודחו בפועל ממשרותיהם בתוך שלושה חודשים.

הפלא ופלא – מדובר בדיוק באותם שני יועצים משפטיים התקועים לממשלה כמו עצם בגרון: שלומית ברנע־פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה; ואסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר.

היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע־פרגו (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה שיפה הוא שהממשלה תמיד תמצא תירוץ "מהוגן" למהלכיה. הפיכה משטרית? מה פתאום, הממשלה בסך הכול באה ליישם המלצות של ועדה בין משרדית משנת 2008, שביקשה להסדיר את מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, המלצות שמעולם לא יושמו במלואן. איזו יעילות של הדרג הפוליטי, גן עדן. באים להשלים את כל הרפורמות שאף פעם לא הושלמו. איזה ניקיון שלטוני.

האמת היא שלא מדובר בניקיון, אלא במסע טיהור. ברנע־פרגו היא שומרת הסף היחידה שנותרה במשרד ראש הממשלה לעצור את מבול הגחמות של משפחת נתניהו, שיש להן עלות הן במונחים תקציביים והן במונחים של השחתת נורמות העבודה של עובדי ציבור והפיכתם לעובדים תחת שלטון נאמנות.

שלושה מהמשנים של בהרב־מיארה מיהרו לשגר חוות דעת מתומצתת הקובעת כי מכלול הפגמים בהצעה מביאים אותה לכדי "מניעה משפטית". בימים נורמליים פירוש הדבר הוא אור אדום העוצר את מרוץ קבלת ההחלטה

מסינג מסכל, באמצעים משפטיים פשוטים, את כלל פעילותו הבלתי חוקית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ובעיקר את שלל הדרכים שבהן מנסה ממשלת נתניהו לתקצב את האוכלוסייה החרדית על אף הוראות הדין ופסיקת בג"ץ בנוגע לשלילת תמיכות תקציביות למשתמטי גיוס.

ההחלטה שאושרה קובעת כי נציב שירות המדינה – כן, אותו אחד שעדיין מכהן כי אין עדיין דרך מוסכמת שלפיה ימונה הנציב הבא – והממונה על השכר באוצר יגבשו בתוך שבועיים את התגמול הכספי ליועצים המשפטיים שיודחו מתפקידם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, 1 בנובמבר 2024 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

הצעת ההחלטה הופצה על ידי מזכיר הממשלה יוסי פוקס למשרד המשפטים כבר לפני שבועות אחדים, ומקץ 21 ימים שבהם לא נמסרה חוות דעת משפטית, היא הועלתה לישיבת הממשלה ללא חוות דעת כזו.

שלושה מהמשנים של בהרב־מיארה – אביטל סומפולינסקי, שרון אפק וגיל לימון – מיהרו ושיגרו אתמול (ראשון) בבוקר, רגע לפני ישיבת הממשלה, חוות דעת מתומצתת הקובעת כי מכלול הפגמים בהצעת ההחלטה מביאים אותה לכדי "מניעה משפטית". בימים נורמליים, תחת ממשלה נורמלית, פירוש הדבר הוא אור אדום העוצר את מרוץ קבלת ההחלטה.

"מינויים זמניים בתפקידים רגישים אלה, תוך יצירת תלות גבוהה בגורם הממנה, פוגעים במעמד הייעוץ המשפטי של המשרד הממשלתי, מבלי שהוצג כל טעם ענייני שיכול להצדיק את המיידיות של סיום הכהונה"

לא בממשלה הנוכחית – בתום מופע אימים שבו שוב הפכו חברי הממשלה את היועצת לשק חבטות, הם אישרו את ההחלטה והיא הפכה לעובדה קיימת, אלא אם בג"ץ ייכנס לתמונה. נתניהו, קפדן כתמיד על קוצו של יוד בענייני שלטון החוק, יצא מישיבת הממשלה בעת הדיון על ההצעה, כדי לא להיקלע חלילה לניגוד עניינים. מינהל תקין בתפארתו.

המשנים ליועצת כתבו בחוות דעתם כי סיום כהונתם של היועצים המשפטיים הוותיקים במשרדי הממשלה בתוך זמן קצר לא יאפשר הליכים מסודרים לבחירת מחליפיהם, והתוצאה תהיה מינוי יועצים במילוי מקום – הפלא ופלא, בדיוק מה שמשרת את השרים.

שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בישיבת הממשלה המיוחדת שנערכה במנהרות הכותל ב־21 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"מינויים זמניים בתפקידים רגישים אלה, תוך יצירת תלות גבוהה בגורם הממנה", נכתב בחוות הדעת, "פוגעים במעמד הייעוץ המשפטי של המשרד הממשלתי, מבלי שהוצג כל טעם ענייני שיכול להצדיק את המיידיות של סיום הכהונה של המכהנים בתפקידם".

עוד הם מציינים כי ההחלטה פוגעת בזכויותיהם של היועצים המשפטיים כעובדי מדינה, לפי דיני העבודה, ואינה מקיימת את חובתה של המדינה כמעסיק ציבורי. "אישור ההחלטה צפוי להיתקף בערכאות משפטיות, ומאחר שאינו בר הגנה הדבר יעכב את השלמת המתווה שכבר הבשיל, ויפגע בסיכויים להגיע להסכמה עם היועצים המשפטיים", כותבים המשנים.

"מכלול הפגמים מעורר חשש ממשי כי ביסוד ההצעה עומדים שיקולים זרים, שתכליתם להביא לסיום כהונתם של יועצים משפטיים מסוימים, על רקע מילוי תפקידם ולהוביל להחלשת מערך הייעוץ המשפטי הציבורי"

את הנקודה המהותית ביותר שמרו המשנים ליועצת לשולי חוות הדעת, והם מזכירים אותה כמעט בהיחבא. "מכלול הפגמים מעורר חשש ממשי כי ביסוד ההצעה עומדים שיקולים זרים, שתכליתם להביא לסיום כהונתם של יועצים משפטיים מסוימים, על רקע מילוי תפקידם ולהוביל להחלשת מערך הייעוץ המשפטי הציבורי. זהו פגם מהותי וחמור היורד לשורש ההחלטה המינהלית".

זהו הניסוח המנומס ביותר שאפשר לדמיין לגבי המהלך שהממשלה אישרה. "שיקולים זרים" פירושם שהממשלה אינה פועלת מטעמים של טובת הציבור אלא מטעמים של טובת הקואליציה, על חשבון האינטרס הציבורי. כך בדיוק נראית התקפה אוטואימונית על המדינה מצידם של היושבים בהנהגתה.