אם ממשלת ישראל תחליט להשתגע סופית ולהדיח את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, היא תצטרך לייצר תהליך מנומק ורציונלי למראית עין. הממשלה אינה יכולה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה סתם כך, היא זקוקה ל"תיק ראיות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו יודע זאת, ולכן כתב מזכיר הממשלה יוסי פוקס מכתבים כה נזעמים אל היועצת ואל המשנה שלה, ד"ר גיל לימון. הוא מנסה לייצר לה שובל ראייתי.

כידוע, בהתאם להחלטת ממשלה עקרונית משנת 2000, שאימצה את המלצות ועדת שמגר לדרכי המינוי וההדחה של יועצים משפטיים לממשלה, הדרך לפיטוריה של בהרב-מיארה עוברת דרך הוועדה הציבורית-מקצועית בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס.

בהתאם להחלטת ממשלה עקרונית משנת 2000, שאימצה את המלצות ועדת שמגר, הדרך לפיטוריה של בהרב-מיארה עוברת דרך הוועדה הציבורית-מקצועית בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס

הוועדה הזו עדיין לא מאוישת במלואה: חסרים בה כעת חבר כנסת וכן נציג של הממשלה, שהוא שר משפטים או יועץ משפטי לשעבר. הסיכוי שוועדת גרוניס תמליץ לממשלה לפטר את היועצת הוא אפסי, וממילא גם החלטתה שלה תצטרך להיות מנומקת.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס בדיון של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בעניין חוק הגיוס, 15 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ההחלטה העקרונית כוללת כמה עילות המצדיקות פעולה ממשלתית להפסקת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה:

• קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל;
• היועץ המשפטי עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;
• היועץ המשפטי אינו כשיר עוד לבצע את תפקידיו;
• או שמתנהלת חקירה פלילית נגד היועץ המשפטי או הוגש כתב אישום נגדו.

מבין האפשרויות האלה, החלופה הראשונה היא הרלוונטית. הממשלה תטען כי בהרב-מיארה נוהגת כלפי הממשלה הנוכחית באופן "לעומתי", או במילים של ההחלטה העקרונית – שקיימים בין הממשלה לבין היועצת חילוקי דעות מהותיים וממושכים, המונעים שיתוף פעולה יעיל.

הממשלה תטען כי קיימים בין הממשלה לבין היועצת חילוקי דעות מהותיים וממושכים, המונעים שיתוף פעולה יעיל. במציאות זה איננו המצב, שכן היועצת פועלת בתיאום ומאשרת את החלטות הממשלה ב-99% מהמקרים

במציאות זה איננו המצב, שכן היועצת פועלת בתיאום עם הממשלה ומאשרת את החלטותיה ופעולותיה ב-99% מהמקרים. אבל גם אם המסקנה תהיה שבכל הנושאים הקריטיים נמנע שיתוף פעולה יעיל, עדיין נדרש להוכיח שבין הממשלה לבין היועצת קיימים "חילוקי דעות מהותיים וממושכים".

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דן בעתירת התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד שר המשפטים יריב לוין, 12 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

על פני הדברים, מפתה להגיע למסקנה שאכן קיימים חילוקי דעות כאלה. אך במקרה שבו יוגשו עתירות לבג"ץ נגד מהלכה של הממשלה, יצטרך בית המשפט להכריע מה פירושו של הביטוי הזה – למשל, האם כדי לקבוע שאכן קיימים חילוקי דעות בין הצדדים, יש צורך לבסס שכל אחת מהדעות בשני צידי המתרס הן דעות לגיטימיות וחוקיות.

המסקנה היא שלא די בכך שיש לממשלה חילוקי דעות ממושכים ומהותיים עם היועצת, אלא שבמסגרת חילוקי דעות אלה, עמדותיה של הממשלה הן עמדות חוקיות ולגיטימיות.

המסקנה היא שלא די בכך שיש לממשלה חילוקי דעות ממושכים ומהותיים עם היועצת, אלא שבמסגרת חילוקי דעות אלה, עמדותיה של הממשלה הן עמדות חוקיות ולגיטימיות

הנה כמה דוגמאות להתנגשויות בין היועצת לבין הממשלה מהחודשים האחרונים. הרשימה חופפת במידה רבה את המקרים שבהם היועצת התירה לממשלה ייצוג נפרד בבג"ץ, נוכח פערי העמדות בין הצדדים:

• בפרשת גיוס תלמידי הישיבות, היועצת סברה ועודנה סוברת כי המצב המשפטי הנוכחי, באין חוק ייעודי הפוטר את החרדים מגיוס, מחייב הוצאת צווי גיוס לכלל תלמידי הישיבות.
• היועצת גם קבעה כי החלטת הממשלה שבה הוחלט לאשר – בניגוד לעמדתה – ייצוג משפטי נפרד למשרדי החינוך והביטחון בעתירות בעניין גיוס תלמידי הישיבות, היא החלטה בלתי חוקית (ואכן החלטה זו בוטלה בסופו של יום).

שר העבודה יואב בן-צור (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

כך גם קבעה כי החלטת שר העבודה יואב בן-צור לעכב את כלל סבסוד מעונות היום, כל עוד לא מתאפשר לסבסד גם משפחות של תלמידי ישיבות החומקים מחובת גיוס – היא בלתי חוקית.

• היועצת גם סברה כי הממשלה מנועה מלקבוע שראש הממשלה בנימין נתניהו יכול לבחור בעצמו את נציב שירות המדינה הבא, וכי יש צורך בהקמת ועדת איתור מקצועית לתפקיד זה.
• היא קבעה שהחלטת הממשלה להכריז "דין רציפות" על הצעת חוק הגיוס של בני גנץ מ-2022 היא בלתי חוקית.
• היועצת גם הלינה על שיבושים חמורים בעבודת הממשלה והקבינט הביטחוני, כך שהחלטות מונחות לדיון מבלי שעברו עבודת מטה מסודרת או הועברו לקבלת חוות דעת משפטית.

והרשימה עוד ארוכה.

למעשה, הפעם היחידה שבה עמדת היועצת לא זכתה לגיבוי בג"ץ – לקול צהלות הממשלה – הייתה בפרשת מינויה של אודליה מינס לממלאת-מקום יו"ר מועצת הרשות השנייה. בהרב-מיארה קבעה שהחלטתו של שר התקשורת שלמה קרעי למנות את מינס לתפקיד נגועה באי חוקיות, ובג"ץ דחה את עמדתה.

ד"ר אודליה מינס, מ"מ יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

זה מה שהיה למזכיר הממשלה פוקס לומר על עמדותיה אלה של היועצת, בדברים שאמר בישיבת ממשלה בחודש אוגוסט:

"השיטה שנבחרה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה למנוע מהממשלה לממש את מדיניותה, הינה בדרך של קביעת 'מניעויות משפטיות' סדרתיות, להצעות החלטה אף שאינן סותרות חוק או פסיקה של בג"ץ".

בסופו של יום, בירור ענייני של עמדת הממשלה יוביל למסקנה שאין בידה שום "תיק ראיות" המצדיק את פיטוריה של היועצת. הטרוניות שמשמיעים פוקס והשרים שלמה קרעי, דוד אמסלם, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר– יפות אולי לשיח תקשורתי. אבל בירור ענייני מפורר מהר מאוד את כל הטענות הללו.

בירור ענייני של עמדת הממשלה יוביל למסקנה שאין בידה שום "תיק ראיות" המצדיק את פיטוריה של היועצת. הטרוניות יפות אולי לשיח תקשורתי. אבל בירור ענייני מפורר מהר מאוד את כל הטענות הללו

השאלה המתחדדת היא כפולה: האחת, האם הממשלה רשאית לנקוט שורה של עמדות בלתי חוקיות, ואז להשתמש בהן על מנת לטעון לחילוקי דעות ממושכים עם היועצת?

השנייה, האם היועצת רשאית להציב גבולות משפטיים לעבודת הממשלה בכל מקרה שבו היא סבורה שנפל פגם משפטי בהחלטה או בפעולה כלשהי, או שבכך שהיא מבצעת את עבודתה היא מסתכנת בהדחה?

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

התשובה לשאלות הללו היא פשוטה: הממשלה אינה רשאית לייצר מצב שבו, ככל שהיא נוקטת יותר ויותר עמדות בלתי חוקיות, כך גדלה ההצדקה מבחינתה לפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה. זה איננו מצב משפטי שוועדת גרוניס או בג"ץ יסכימו לגבות.

הממשלה אינה רשאית לייצר מצב שבו, ככל שהיא נוקטת יותר ויותר עמדות בלתי חוקיות, כך גדלה ההצדקה מבחינתה לפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה. זה איננו מצב משפטי שוועדת גרוניס או בג"ץ יגבו

פיטוריו של יועץ משפטי לממשלה הם אפשריים ומוצדקים רק במצב שבו הוא פועל במכוון לסכל את מדיניותה של הממשלה, או שתפיסותיו המקצועיות מתבררות כמופרכות מן היסוד. ומאחר שבג"ץ מגבה את עמדותיה הענייניות של היועצת ברוב המכריע של המקרים, אין כל סיכוי שהוא יגיע למסקנה כזו.