ממשלת ישראל נכנסת למסלול התנגשות עם פעילות פרו-ישראלית רק לעתים רחוקות. אבל זה מה שקרה השבוע, כאשר גורמים מדיניים בכירים ניסו לשים מקלות בגלגלים של יקב פסגות – אשר ממוקם בגדה המערבית – לאחר שפנה לבית המשפט בצרפת, בניסיון להיאבק בסימון המוצרים שייוצרו בהתנחלויות.
במה שהפך למשחק האשמות, הגורמים הזהירו כי בית המשפט האירופי יפסוק לטובת מדיניות הסימון, וכי התביעה של פסגות רק תחמיר את המצב הרגיש. והתרחיש הזה אכן התממש אתמול בוקר, כאשר בית הדין של האיחוד האירופי קבע כי על המדינות החברות בו לסמן בבירור מוצרי מזון שיוצרו בהתנחלויות.
כעת, מזהירים בישראל כי ההחלטה הזו תחזק אף יותר את המחויבות של האיחוד האירופי לסימון, תעניק רוח גבית ל-BDS ותפגע ביצוא הישראלי כולו.
מאז התקבלה ההחלטה אתמול, מיהרו באיחוד האירופי להבהיר כי לא מדובר על חרם על ישראל, הפלסטינים קראו להגביל מכירת מוצרים כלל-ישראליים מאירופה, במשרד החוץ דחו בתוקף את פסק הדין, וביקב פסגות אמרו כי הם לומדים את החלטת בית המשפט.
אך בניגוד לדרמות משפטיות אחרות, כאן נראה כי הכתובת הייתה על הקיר.
"אנחנו חוששים מפסק הדין הצפוי", אמר לנו דיפלומט ישראלי כמה שבועות לפני ההחלטה. "טווח התמרון של המדינות האירופאיות יצטמצם לאחר הפסיקה", העריך מקור נוסף בירושלים, "ואלו ששואפים לבצע דה-לגיטימציה של ישראל עשויים להשתמש בפסיקה נגדנו, הן ברמה המשפטית והן במונחי דעת קהל".
בכיר שלישי, שדיבר בעילום שם, אמר כי החלטה נגד פסגות "תיתן דחיפה גדולה ל-BDS", והוסיף כי "כי כל נציגי הממשלה מסכימים שהנזק מכך יהיה גדול מאוד".
כצפוי, ביקב פסגות, הממוקם בהתנחלות פסגות שמצפון לירושלים, נפגעו מאוד מההאשמות האלו. עד הרגע האחרון, אנשי היקב וסוללת עורכי הדין שלהם העריכו כי הפעולה המשפטית שלהם תועיל רבות לישראל.
בנוסף, אמרו לנו שם, כי לישראל תצמח תועלת מהמהלך שלהם – אפילו אם בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי יחליט נגדם ולטובת הסימון.
"אנחנו עסק פרטי, אבל אנחנו סבורים שזה משרת את האינטרס הישראלי", אמר לנו יעקב ברג, מנכ"ל היקב. "אם היינו חושבים שזה עשוי לפגוע במדינה, היינו עוצרים הכל מידית. אנחנו לא עושים את זה לטובת החברה שלנו.
"אני לא מודע להחלטה רשמית של ישראל להתנגד לתיק הזה. זוהי דעה פרטית של שניים או שלושה גורמים שככל הנראה יש להם אג'נדה", הוסיף ברג, והדגיש את האמונה שלו בכך ש"רוב ההנהגה הישראלית" בעד פניית החברה לבית הדין.
"אנחנו משתפים פעולה ונמשיך לשתף פעולה עם כל משרדי הממשלה".
הפרשה החלה ב-2015
שורשי הפרשה נטועים בהחלטת האיחוד האירופי מ-2015 לאסור לכתוב על מוצרים מההתנחלויות את המילים "מיוצר בישראל", ולדרוש לסמן אותם בבירור.
אחת מהמחלוקות המרכזיות בין פסגות לממשלת ישראל הייתה האם ה"הודעה הפרשנית" של המועצה האירופית על סימון המוצרים מחייבת משפטית – ובאיזו מידה מדינה החברה באיחוד האירופי צריכה ליישם אותה.
בממשלת ישראל היו סבורים כי לרוב המדינות לא ממש אכפת מהסימון, ואמרו כי למרות שההוראה נחשבת מחייבת, מדינות מעטות אכפו אותה.
בפסגות טענו ההפך, ואמרו כי מספר ממשלות באירופה החמירו לאחרונה את אכיפת ההנחיות. לכן, ביקשו שם מבית המשפט באירופה לקבוע כי סימון המוצרים מההתנחלויות הוא לא רק מפלה – אלא גם לא מחייב משפטית.
ההתערבות המשפטית של פסגות בסוגיה הרגישה החלה כבר ב-2016.
בנובמבר אותה שנה, משרד הכלכלה והפיננסים הצרפתי הודיע כי סימון "מוצר שמקורו בגולן" או "מוצר שמקורו בגדה" אינו מספיק, ו"צפוי להטעות את הצרכן באשר למקורו האמיתי". המשרד דרש אז "להוסיף, בסוגריים, את המונח 'התנחלות ישראלית' או מונחים שווי ערך".
בתגובה, פסגות והארגון הצרפתי-יהודי OJE ערערו על ההחלטה בפני "מועצת המדינה של צרפת", גוף ממשלתי המייעץ משפטית לממשלה שם.
צרפת, מצידה, היא שהחזירה את הכדור לאיחוד האירופי: מתוך חוסר רצון לפסוק בנושא כלל-אירופי, הצרפתים העבירו שתי שאלות לבית הדין הגבוה לצדק של האיחוד: האם החוק באיחוד דורש לסמן ממוצרים מהגדה כמגיעים מהתנחלות? ואם לא, האם חברה באיחוד רשאית לדרוש סימונים כאלו?
שתי השאלות הללו הן שנידונו בבית הדין של האיחוד הבוקר, וביקב פסגות היו אופטימיים עד הרגע האחרון. "אני בטוחה שבית המשפט יפסוק לפי הנוסח הישיר של חוק האיחוד, אשר באופן ברור אינו דורש סימון פוליטי ומפלה שכזה", אמרה לנו עו"ד ברוק גולדסטין, מנכ"לית הארגון הפרו-ישראלי The Lawfare Project.
גולדסטין גם הייתה "בטוחה כי בית המשפט יבין את תיבת הפנדורה הכלכלית שתיפתח אם יחליט על הפיכת סימון המוצרים להצהרות פוליטיות פומביות. הוא לא יפסוק לטובת סימון, משום שהשופטים מצליחים לראות לטווח רחוק יותר".
ביקב היו "בטוחים כי בית המשפט יבין את תיבת הפנדורה שתיפתח אם יחליט על הפיכת סימון המוצרים להצהרות פוליטיות פומביות. הוא לא יפסוק לטובת סימון, משום שהשופטים מצליחים לראות לטווח רחוק יותר"
The Lawfare Project מייעץ לפסגות בתיק, יחד עם חברת עורכי הדין הצרפתית Cabinat Briard וחברת Covington & Burling מוושינגטון.
גולדסטין הוסיפה כי, "מדינות האיחוד יתקשו לאכוף כל תקנה הדורשת סימון של מוצרים ישראלים בלבד. משום שלרוב המדינות שם יש חוקים נרחבים נגד אפליה, כל תקנה של האיחוד תידרש להיות מיושמת באופן לא-מפלה, לכל מוצר המיובא לאיחוד המגיע משטחים במחלוקת, או שטחים בהם יש הפרה של זכויות אדם"
במילים אחרות, "משמעות של פסיקה נגד פסגות", הסבירה גולדסטין בטרם ההחלטה, "תהיה שכוסות קלקר מסין, יין מטורקיה, נפט מאיראן, יהיו מחויבים לכלול סימונים המורים על נסיבות פוליטיות מסוימות של כל מדינה. זה יהיה כמובן סיוט כלכלי עבור אירופה ולחלוטין בלתי ניתן לאכיפה".
אבל כל הבכירים הישראליים שעמם דיברנו בשבועות האחרונות היו משוכנעים שהיא טועה. "יש אפשרות שקומץ בתי משפט – במיוחד אלו במדינות התומכות יותר בישראל, כמו הונגריה וגרמניה – יפסקו נגד סימון על בסיס אפליה", העריכו, "אבל בסופו של דבר, העניין יחזור לבית הדין האירופי בלוקסמבורג – הסמכות המשפטית הגבוהה ביותר באיחוד האירופי – שם העניין כבר נפתר".
כל הבכירים עמם שוחחנו גם חשבו שזה לא ראלי לצפות מבית המשפט העליון של האיחוד האירופי לתמוך בהתנחלויות על חשבון ההגנה על הצרכן.
היועץ המשפטי התווה את הדרך
הספקנות הישראלית הזו קיבלה אישור במידה רבה ביוני 2019, אז היועץ המשפטי של בית הדין הגבוה לצדק, ג'רארד הוגאן, פרסם חוות דעת בנושא.
"חלק מהרכישות כבר לא מבוססות רק על שיקולים כמו מחיר או הזהות של מוצר מסוים", הוא כתב. "עבור צרכנים רבים, רכישות שכאלו מושפעות גם מקריטריונים הכוללים שיקולים סביבתיים, חברתיים, פוליטיים, תרבותיים או מוסריים".
בהתמקדות ב"שיקולים מוסריים", הוגאן נזכר כי רבים מהאירופאים החרימו מוצרים מדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. באופן דומה, הצרכנים של היום עשויים לסרב לרכוש מוצרים ממדינה שהם מתנגדים למדיניות שלה, כתב.
"בהקשר של מדיניות ישראלית מול השטחים וההתנחלויות, חלק מהצרכנים עשויים להתנגד לרכישת מוצרים המגיעים מאותם שטחים, במיוחד בעקבות העבודה כי הכיבוש וההתנחלויות מגיעים לכדי הפרת החוק הבינלאומי".
בהתמקדות ב"שיקולים מוסריים", הוגאן נזכר כי רבים מהאירופאים החרימו מוצרים מדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. באופן דומה, הצרכנים של היום עשויים לסרב לרכוש מוצרים ממדינה שהם מתנגדים למדיניות שלה
בדיון על חשיבות החוק הבינלאומי ו"התפקיד החיוני שלו בשמירה על השלום והביטחון הבינלאומיים ובתור מבשר של צדק בעולם שאין בו צדק", הרחיק הוגאן עד רמיזה על השוואה בין תנועת ההתנחלויות לגרמניה הנאצית.
חלק מהאירופאים, כתב, יכולים לזכור את "ההשפעה ההרסנית של הכוח הברוטלי בתקופה בה חלק מהמדינות האמינו כי החוק הבינלאומי היה פשוט הבטחה ריקה למדוכאים ולפגיעים של העולם וכי אפשר להתעלם ממנו מבלי לקבל עונש".
לפיכך, סיכם הוגאן, סימון מוצרים משטח שכבשה ישראל צריך לכלול את "השם הגאוגרפי של השטח, וסימון על כך שהמוצר מגיע מהתנחלות, אם זה המקרה".
הדעה של הוגאן לא מחייבת, אם כי ברוב המקרים 15 השופטים בבית הדין מיישרים קו עם היועץ המשפטי. עם זאת, ולמרות הפסימיות הזו, ממשלת ישראל קיוותה עד הרגע האחרון כי בית המשפט יתעלם מהדעה של הוגאן.
במקביל, נציגים ממשרד החוץ, המועצה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים ניסו לשכנע את פסגות לסגת מהתיק. "עם זאת, החברה החליטה להמשיך עם התהליך, אשר בעתיד עשוי ליצור מציאות קשה יותר שעשויה לפגוע ביצואני מזון ישראלים", אמר אחד הבכירים עמם שוחננו.
ערב ההחלטה, עורכי הדין של פסגות לא רק הכחישו כי הממשלה המליצה על צעד שכזה, אלא גם המעיטו בערך קרבנות הגורל של הממשלה.
"כאשר הם משדרים תבוסתנות שכזו כלפי העולם, מה אותם נציגי ממשל ישראלים אנונימיים מתכוונים שתהיה ההשפעה?" זעמה גולדסטין.
"לא ביקשנו רשות או תמיכה, ואנחנו גם לא לוקחים את הכיוון האסטרטגי או השליטה מממשלת ישראל", הדגישה. "עם זאת, באף שלב לא קיבלנו מסר מהימן על כך שהעמדה של ישראל היא שפסגות צריכה לבטל את התיק".
לדבריה, צרפת הוציא תקנת אפליה המאלצת חברות ישראלית למקם תווית משפילה על המוצרים שלהן המסמנת אותם בתור לא לגיטימיות, והממשלה בירושלים מניעה את האזרחים שלא להילחם בחזרה.
"כמה מביש עבור גורם ישראלי אנונימי למתוח ביקורת על חברה בבעלות יהודית שנאבקת באומץ נגד אפליה, וכמה מטריד זה שנציגי ממשל צריכים להאשים חברה על כך שהיא מחמירה את האנטישמיות", המשיכה. "האם לא למדנו כלום מההיסטוריה על כך שאנחנו צריכים לפחד מההחלטה להישאר דוממים?"
הבכירים עמם שוחננו אמרו בתגובה, כי זו זכותו של היקב לפעול כראות עינו, אך "לא צריך לגעת" בנושא מדיניות חוץ בעייתי כמו מוצרים מהגדה המערבית.
"יש מספיק מאמצים גלובליים לדה-לגיטימציה של ההתנחלויות והפיכת הסחר איתם לפשע, אז למה צריך להעיר את הדוב?", תהו.
![מפגינים לובשים חולצות עם הכיתוב "החרימו את ישראל" במהלך הפגנה נגד ההחלטה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להכיר בירושלים בתור בירת ישראל, בכיכר הרפובליקה בפריז, צרפת, 9 בדצמבר, 2017 (צילום: AP\ קאמיל זיניוגלו)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/11/AP_17343588389962-e1527898355750-640x400.jpg "מפגינים לובשים חולצות עם הכיתוב "החרימו את ישראל" במהלך הפגנה נגד ההחלטה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להכיר בירושלים בתור בירת ישראל, בכיכר הרפובליקה בפריז, צרפת, 9 בדצמבר, 2017 (צילום: AP\ קאמיל זיניוגלו)")
יחסי ציבור רעים לישראל
בעקבות פסק הדין, משוכנעים הבכירים כי החלטת השופטים תייצר כותרת ויחסי ציבור רעים מאוד לישראל. בנוסף, כעת מדינות האיחוד יהיו מחויבות לסמן מוצרים מהתנחלויות, משום שהחלטת בית הדין היא סופית ולא ניתן לערער עליה.
אבל עורכי הדין של פסגות לא מסכימים, וטוענים כי הסימון כבר נאכף באופן נרחב, וכי ההפסד בבית המשפט יוביל רק להמשך הסטטוס קוו.
מנכ"ל היקב, יעקב ברג: "סבתא שלי ברחה מהנאצים. הם סימנו אותה בתור יהודייה. גדלתי ברוסיה, שם סימנו אותנו בתור יהודים. הם לא ידביקו לנו תוויות. זה פשוט לא יקרה, בעיקר לא באירופה. אנחנו לא נקבל את זה"
יש מאות חוקים אירופאים שאינם מיושמים, כך שמה ההבדל אם בית הדין פוסק לטובת הסימון, טען באוזינו המנכ"ל ברג, עוד בטרם התקבלה ההחלטה.
"ידענו כי בית הדין אינו אוהד במיוחד את ישראל. זה תיק קשה ומסובך. אבל אני לא אעשה כלום רק כי שזה קשה? אני לא מקבל את זה", אמר אז. ברג סיפר לנו כי היקב שכר את "עורכי הדין הטובים בעולם, עם סיכוי משמעותי של הצלחה".
"דרך אגב", הוא הוסיף, "החלטה של בית הדין נגדנו תהיה רק ההתחלה של המאבק שאנחנו מתכוננים ליישם. לא נסכים למוסר כפול. לא אפשרי שמוצרים מטיבט נחשבים 'מיוצרים בסין' בזמן שאני מסומן.
"סבתא שלי ברחה מהנאצים. הם סימנו אותה בתור יהודייה. גדלתי ברוסיה, שם סימנו אותנו בתור יהודים. הם לא ידביקו לנו תוויות", הוא הצהיר. "זה פשוט לא יקרה, בעיקר לא באירופה. אנחנו לא נקבל את זה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו