שלושה ימים לפני מינויו המיועד לנשיא בית המשפט העליון, האדמה רעדה אתמול (שני) מתחת לרגליו של השופט יצחק עמית.

חשיפה של העיתונאי נטעאל בנדל ב"ידיעות אחרונות" על הליכים משפטיים שנוהלו בעניינו של עמית, ואף נגדו, בשל היותו אחד הבעלים בנכס בדרום תל אביב בגין שורה של ליקויי בנייה, גרמה לסערה ציבורית, שלפרקים נראתה כמאיימת לסכל את המינוי, רגע לפני הישורת האחרונה.

ואולם בסופו של יום, עמית נותר עומד יציב על רגליו. הוא סיפק הסבר מלא לכלל השאלות שהתעוררו בעקבות הפרסום המרעיש – והסברים אלה מניחים את הדעת ומפיגים כל חשש להתנהלות לא תקינה מצידו. עמית פעל בשקיפות מלאה ונתן הסבר מלא לציבור כבר בבוקר, ובהמשך גם במענה לפנייתו של שר המשפטים יריב לוין.

בחינה עניינית של הנתונים תגלה שכמו פרשיות אחרות שהיה מי שניסה להכתים באמצעותן שופטים בשנים האחרונות, גם הפרשייה הזו אמורה להימוג כמו אדוות קצף על המים. אך לא בטוח שזה מה שיקרה.

בחינה עניינית של הנתונים תגלה שכמו פרשיות אחרות שהיה מי שניסה להכתים באמצעותן שופטים בשנים האחרונות, גם הפרשייה הזו אמורה להימוג כמו אדוות קצף על המים. אך לא בטוח שזה מה שיקרה

ביממות שנותרו עד ישיבת הוועדה לבחירת שופטים ביום חמישי בערב, שבה אמורה להתקיים סוף כל סוף ההצבעה לבחירת נשיא ומשנה לנשיא לבית המשפט העליון, עוד נכונו כנראה לעמית אתגרים. יש מי שיעשה כל שביכולתו על מנת לשבש את הרגע המכונן בקריירה ובחייו של יצחק עמית.

שער "ידיעות אחרונות" עם החשיפה על השופט יצחק עמית, 13 בינואר 2025

במבט ראשון, פרשת הנדל"ן המשפחתי של השופט עמית חושפת שורה של ליקויים בהתנהלותו של השופט עמית, עד כדי עבירות אתיות, משמעתיות ואולי אף פליליות.

אלה העובדות: עמית, ששם משפחתו בעבר היה גולדפריינד, ירש יחד עם אחיו חנות נושנה בבניין מט ליפול בדרום תל אביב. עמית חתם על ייפוי כוח לטובת אחיו, והאח שכר את שירותיהם של עורכי דין, שפעלו לחתימת עסקת פינוי-בינוי בנוגע לבניין.

לאורך השנים נוהלו כמה הליכים משפטיים בעניין זה, שבהם היה עמית צד להליך – לדבריו ללא ידיעתו – ועיריית תל אביב אף הגישה נגד בעלי הנכסים ונגד עמית עצמו כתב אישום בשל מפגעי בטיחות בבניין.

לאורך השנים נוהלו כמה הליכים משפטיים בעניין זה, שבהם היה עמית צד להליך – לדבריו ללא ידיעתו – ועיריית תל אביב אף הגישה נגד בעלי הנכסים ונגד עמית עצמו כתב אישום בשל מפגעי בטיחות בבניין

על פני הדברים, מתעורר חשד לשורה של הפרות חוקים וכללים החלים על שופטים. מדוע נעשה שימוש בשם נעוריו ולא בשמו – האם הדבר נעשה על מנת להסתיר את זהותו האמיתית? מדוע לא עדכן את הנהלת בתי המשפט בהליכים המשפטיים שהתנהלו בעניינו?

מדוע חזרה בה עיריית תל אביב מכתב האישום נגדו? מדוע לא פסל עצמו מלדון בתיקים שבהם מעורבת העירייה וכן עורכי הדין ממשרד עורכי הדין שייצג אותו? מדוע דן עמית כחבר הוועדה לבחירת שופטים בעניינו של השופט המחוזי שדן בעתירה שעמית היה צד לה?

הפרסום "ידיעות אחרונות" עם החשיפה על השופט יצחק עמית, 13 בינואר 2025

הפרסום בעניינו של עמית עשה לו עוול. שאילתה מפורטת שהוגשה לו בטרם הפרסום נענתה באופן מפורט, והתשובות שנתן אף הופיעו בכתבה, אך לא גרמו לשינוי באופן הסנסציוני שבו הסיפור הוצג לציבור.

להיפך – תגובתו של עמית הוצגה בכותרת כך: "לא ידעתי", כמעין הדהוד מביך לטענות הסרק של בנימין נתניהו בשורת נושאים, החל ממודעותו לדרישותיה של אשתו למתנות בתיק 1000 ועד לתנאים המסוכנים באתר התפילה בהר מירון.

תגובתו של עמית הוצגה בכותרת כך: "לא ידעתי", כמעין הדהוד מביך לטענות הסרק של נתניהו בשורת נושאים, החל מדרישותיה של אשתו למתנות בתיק 1000 ועד לתנאים המסוכנים באתר התפילה בהר מירון

אך האמת היא, שלעמית יש תשובות מצוינות לכל התהיות שהתעוררו.

ראשית, לעניין מודעותו. עמית הודיע כי למד לראשונה על קיומם של אותם הליכים משפטיים שהוא היה צד להם, בעל כורחו, רק מפנייתו של העיתונאי. יש לזה סיבה טובה: עוד בשנת 2016 עמית חתם על ייפוי כוח לטובת אחיו בהליך המזכיר "נאמנות עיוורת", מתוך כוונה מפורשת לא להיות מודע להליכים שעתידים להתנהל בעניינו של אותו נכס נדל"ן.

זה כלל לא דומה ל"לא ידעתי" של נתניהו: ראש הממשלה משתמש בתירוץ הזה כדי לחמוק מאחריות פלילית או מיניסטריאלית לדברים שהייתה עליו חובה לדעת. עמית, השקוע כולו בקריירה השיפוטית שלו, התרחק ובצדק מטיפול בנדל"ן המשפחתי ובהיבטים מסחריים כלשהם.

ייפוי הכוח נעשה תחת שם המשפחה הקודם של עמית, פשוט מאחר שכך נרשמו הנכסים הללו בטאבו עוד בשנת 1977. במסגרת ניהול הנכס, חתם האח – בשמו ובשם אחיו – על הסכם שיתוף והסכם קומבינציה, והכול ללא ידיעתו של השופט עמית. אין שום סיבה שלא לקבל את גרסתו בעניין זה.

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית בטקס לרגל 50 שנה למלחמת יום הכיפורים בהר הרצל, 26 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

למעשה, דווקא הגרסה המחשידה אותו בשרשרת הסתרות שלא כדין של מכלול הפעולות בעניין הנדל"ן המשפחתי, היא מחוסרת כל היגיון: לא הייתה לעמית שום סיבה לפעול כך ביודעין. לא יכלה לצמוח לו שום תועלת כתוצאה מאותן "פעולות בניגוד עניינים" שניסו לייחס לו כאן.

גם הטענה שעמית היה צריך לפסול את עצמו משיפוט בתיקים שבהם הופיע בפניו עו"ד מורן גור, בנימוק שהוא מהווה חלק ממשרד עורכי הדין שייצג את עמית ואחיו, מופרכת מיסודה.

גם הטענה שעמית היה צריך לפסול את עצמו משיפוט בתיקים שבהם הופיע בפניו עו"ד מורן גור, בנימוק שהוא מהווה חלק ממשרד עורכי הדין שייצג את עמית ואחיו, מופרכת מיסודה

בפועל עורך הדין שייצג אותם היה עו"ד מאיר דויטש ממשרד זה. עו"ד דויטש הבהיר אתמול, במכתב מטעמו, כי עו"ד גור מעולם לא היה חלק מאותו משרד, אלא שכר חדרים באותו חלל ושילם על שירותי משרד.

הטענה שעמית היה צריך לפסול עצמו מעיסוק בתיקים שבהם מופיע עו"ד גור, אינה מתיישבת עם ההוראות בדיני פסלות שופט – וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון שעמית כלל לא היה מודע לכל העניין.

שאלה אחרת נוגעת לכתב האישום שהגישה עיריית תל אביב נגד עשרות בעלי נכסים בבניין, לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב. מדובר בכתבי אישום המוגשים ב"סרט נע" בגין ליקויי בנייה ומפגעים, בגין עבירות המוגדרות "עבירות קנס" – בדומה לחלק מעבירות התעבורה והחנייה.

עיריית תל אביב (צילום: photobekerman/iStock)

לאחר הגשת כתב האישום, ומשנודע כי נאשם מס' 27 בתיק הוא שופט של בית המשפט העליון, חזרה בה העירייה מהאישום נגדו. בהמשך בוטל כתב האישום נגד כל הנאשמים לאחר שתוקנו הליקויים והוסרו המפגעים.

גם כאן יש לדבר הסבר פשוט. על פי חוק יסוד השפיטה, כתב אישום נגד שופט יוגש אך ורק על ידי היועץ המשפטי לממשלה. התביעה העירונית בעיריית תל אביב אינה מוסמכת להעמיד לדין שופט, ומשהדבר התגלה – לא היה מנוס אלא לחזור מהאישום כלפי עמית.

על פי חוק יסוד השפיטה, כתב אישום נגד שופט יוגש אך ורק על ידי היועץ המשפטי לממשלה. עיריית תל אביב אינה מוסמכת להעמיד לדין שופט, ומשהדבר התגלה – לא היה מנוס אלא לחזור מהאישום כלפי עמית

אך לא אדם כיריב לוין יוותר על הזדמנות לנעוץ כמה סכינים בבובת הוודו של יצחק עמית, ערב מינויו לנשיא העליון.

שר המשפטים מיהר לשגר אתמול מכתב לעמית, ועל הפרסום ב"ידיעות אחרונות" כתב כי "הטענות האמורות, ככל שיתברר כי הינן מוצדקות, מקימות עילה להעמדה לדין משמעתי ובכלל זה בגין הפרה לכאורה של כללי האתיקה".

לוין דרש תשובה מהיום להיום, ואף קיבל אותה – במכתב מפורט של עמית אמש, שאליו צורפו התשובות שמסר לשאילתות העיתונאיות, ואסמכתאות שונות המוכיחות את דבריו.

שר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 6 בנובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עמית הבהיר כי חתם על ייפוי כוח לטובת אחיו, דווקא על מנת "שלא לעסוק ולא להיות מעורב בנושאים הנוגעים לנכס שעלול להיות להם ממשק מול גורמים רבים (יזמים, ועדות מקומיות, רשויות שונות, עורכי דין וכיוצא בזה). משהובא לידיעתו כי הוגשה תביעה בשמו יחד עם בעלי הנכסים, ביקש מיידית להסיר עצמו מהתביעה ואף המחה את פירות התביעה לאחיו".

אין מילה אחת מיותרת במכתבו המדוד של המיועד לנשיא העליון, אל שר המשפטים. הוא חתם את מכתבו כך: "ככל שיהיה צורך למסור התייחסות מעבר לאמור במכתבי זה, אני נכון לעשות כן במסגרת דיוני הוועדה"

אין מילה אחת מיותרת במכתבו המדוד של המיועד לנשיא העליון, אל שר המשפטים. הוא חתם את מכתבו כך: "ככל שיהיה צורך למסור התייחסות מעבר לאמור במכתבי זה, אני נכון לעשות כן במסגרת דיוני הוועדה".

זה בוודאי לא היה פשוט עבורו לנהוג איפוק, אל מול ההתגרות המכוונת של לוין כלפיו, במטרה להכפישו ולהוציאו משיווי משקלו. אך גם את המבחן הזה שהציבוריות הישראלית זימנה לו, הוא צלח בכבוד.