יריב לוין, גדעון סער ושמחה רוטמן הם כולם בעלי השכלה משפטית, ואף בעלי רישיון עריכת דין. בעברו של לוין רשומה אפילו התמודדות על ראשות לשכת עורכי הדין, שבה נחל כישלון חרוץ. אבל תחום המומחיות שלהם הוא פוליטיקה, לא משפט חוקתי.

לכן, המסמך שחיבר היועץ המשפטי לוועדת החוקה, ד"ר גור בליי, ושהונח השבוע בפני חברי ועדת החוקה במסגרת הדיונים שהם מקיימים בהצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הוא במידה רבה ההזדמנות הראשונה שבה שזפו עיניו של משפטן מומחה את התבשיל שרקחו לוין וסער, עם סיוע מאת האבות השכולים יזהר שי ודדי שמחי.

כדאי לשים לב לדגשים שמעלה ד"ר גור בליי, במסגרת כללי העבודה של הייעוץ המשפטי לכנסת. בניגוד לייעוץ המשפטי לממשלה, שיכול לקבוע מניעה משפטית מפני פעולה ממשלתית, כולל הגשת הצעת חוק, חוות הדעת של משפטני הכנסת אינן מחייבות את חברי הכנסת. לכן, עליהם לנהוג בזהירות ולשתף פעולה עם המחוקקים, כדי שעמדתם המשפטית תשפיע על תהליך החקיקה.

בניגוד לייעוץ המשפטי לממשלה, שיכול לקבוע מניעה משפטית מפני פעולה ממשלתית, כולל הגשת הצעת חוק, חוות הדעת של משפטני הכנסת אינן מחייבות את חברי הכנסת

זאת בדיוק הסיבה, אגב, שאף לא אחת מהצעות החוק שהונחו על שולחן הכנסת במהלך השנתיים האחרונות, במסגרת מה שמכונה ההפיכה המשטרית, לא הוגשה כהצעת חוק ממשלתית: הקואליציה בחרה לעקוף את מנגנוני הייעוץ המשפטי הממשלתי.

לכן גם ההצעה הנוכחית לשינוי הרכב הוועדה אינה הצעת חוק חדשה במובן המקובל, אלא רק תיקונים להצעת חוק קודמת, שכבר נדונה ואושרה בוועדת החוקה, והמתינה לעלות לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, בטרם הוקפאה בחריקת בלמים ב"ליל גלנט" הראשון.

יריב לוין ושמחה רוטמן במליאת הכנסת, 25 בדצמבר 2024 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

רוטמן ולוין בחרו למשוך מהמליאה את הצעת החוק בנוסחה הקודם, כדי להשתיל לתוכה את מה שהם מכנים "מתווה ההסכמה" – כלומר הסכמה בין לוין לסער, שכינה לפני שנתיים את הצעותיו של שר המשפטים "הוצאה להורג של משנתו של מנחם בגין".

היועץ המשפטי של ועדת החוקה, בליי, בחר לסמן לחיוב את השיפורים שהוכנסו בהצעה המקורית, אך כשהוא עובר למנות את החסרונות שנותרו ואף את אלה שהתווספו להצעת החוק, מתגלה עמדתו לאשורה.

התחולה הנדחית עשויה לאפשר באופן תיאורטי לקואליציה שתקום לאחר הבחירות הבאות להזדרז ולחוקק כבר בראשית כהונתה של הכנסת תיקון לחוק, שיבטל את התיקון

שני יתרונות מרכזיים גלומים בהצעת לוין–סער, על פני הנוסח שקידמה הקואליציה עד מרץ 2023. האחד הוא בוויתור על הרוב האוטומטי שהיה נתון לקואליציה בהרכב הוועדה לבחירת שופטים בנוסח הקודם, לטובת הרכב יותר מאוזן מבחינה פוליטית, כך שעל פני הדברים אין לקואליציה רוב מוחלט.

השני הוא שהצעת החוק הזו כוללת הוראה של תחולה נדחית, כך שהיא תיכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה, ולא תביא לשינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק.

הנקודה האחרונה היא בעלת חשיבות רבה. מהבחינה העקרונית, הלשכה המשפטית של הכנסת מחזיקה בעמדה ששינויים חוקתיים בעלי אופי משטרי צריכים תמיד לכלול סעיף של תחולה נדחית כך שיחולו מהכנסת הבאה או מהבחירות הבאות. אך גם מבחינה קונקרטית, דחיית כניסתו של השינוי לתוקף מבטיחה שהוא לא ישחק תפקיד – לפחות לא באופן ישיר – במאבק המתחולל כעת בין שר המשפטים לבין קבוצת הרוב בוועדה לבחירת שופטים.

היועץ המשפטי של ועדת החוקה בכנסת, עו"ד גור בליי, בדיון בוועדה, 7 בפברואר 2023 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

התחולה הנדחית עשויה לאפשר באופן תיאורטי לקואליציה שתקום לאחר הבחירות הבאות להזדרז ולחוקק כבר בראשית כהונתה של הכנסת תיקון לחוק, שיבטל את התיקון הנוכחי ויחזיר את הרכב הוועדה לבחירת שופטים לקדמותו.

אם כי כאן תתעורר אותה בעיה של תחולה מיידית של התיקון לתיקון, ותעלה השאלה האם לא ראוי להותיר, למשך קדנציה אחת, את המתכונת החדשה של הרכב הוועדה, לפני שזו מתבטלת בחקיקה עדכנית.

"אף שהכלל המוצע אמור להבטיח שלא ייבחר שופט לעליון רק על דעת הממשלה והקואליציה", כותב בליי, "התוצאה הטבעית שהכלל מוביל אליה היא ששופטים ייבחרו בעיקר על בסיס הסכמה פוליטית"

אולם, חסרונותיו של מתווה לוין–סער עולים בהרבה על יתרונותיו. בחוות הדעת של בליי הוא מציין כי על פי השיטה המוצעת, בחירתם של שופטים לבית המשפט העליון תושתת במידה רבה על שיקולים פוליטיים־ייצוגיים, ותדחוק לקרן זווית את השיקולים המקצועיים שעניינם מידת המצוינות של המועמדים.

"אף שהכלל המוצע אמור להבטיח שלא ייבחר שופט לעליון רק על דעת הממשלה והקואליציה", כותב בליי, "התוצאה הטבעית שהכלל מוביל אליה היא ששופטים ייבחרו בעיקר על בסיס הסכמה פוליטית בין קואליציה ואופוזיציה. הדגשת יסוד ההסכמה הפוליטית אינה תואמת את אופי עבודתו של בית המשפט העליון בישראל שעיקרה משפטי־מקצועי".

שר המשפטים יריב לוין לוחץ את ידו של השר גדעון סער, 6 בנובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

היועץ המשפטי לוועדת החוקה מצביע גם על כך ששופטים שייבחרו במנגנון "שובר שוויון", כך שכל צד פוליטי יבחר מועמד אחד מבין שלושה שיציג המחנה האחר, יהיו שופטים שהלכה למעשה יהיו צבועים בצבע פוליטי.

"החשש הוא שהסיווג של השופטים שנבחרו לא יהיה רק על בסיס תפיסתם השיפוטית – שמרן או ליברל – אלא ממש על בסיס פוליטי. האחד ייחשב כ'שופט של הקואליציה' והשני 'שופט של האופוזיציה', על ההשלכות הבעייתיות שעלולות להיות לכך על אמון הציבור בשופט ובשיקול דעתו".

בזמן שתשומת הלב הציבורית מופנית בעיקר לשלבי היישום של עסקת החטופים, מתקדמת במהירות תוכנית ההפיכה המשטרית – ומתווה סער–לוין הוא יעד מרכזי במסגרתה

נראה כי ועדת החוקה, בראשות ח"כ רוטמן ובתמיכה פעילה של השר לוין, פועלת במרץ כדי לממש הפעם את היוזמה לשנות מן היסוד לא רק את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אלא את עקרונות היסוד שלפיהם מתמנים שופטים לכלל בתי המשפט בישראל.

בזמן שתשומת הלב הציבורית מופנית בעיקר לשלבי היישום של העסקה להחזרת החטופים, מתקדמת במהירות תוכנית ההפיכה המשטרית – ומתווה סער–לוין הוא יעד מרכזי במסגרתה.