דבר מוזר קרה בחדר הישיבות של חברת החשמל בתל אביב. יומיים אחרי שטילים איראניים התפוצצו במתחם בז"ן בחיפה, גרמו למותם של שלושה עובדים והשביתו את פעילות בתי הזיקוק, שר האנרגיה אלי כהן ובכירי משרדו סקרו בפני עיתונאים את מצבו הרגיש של משק האנרגיה.

בשלב השאלות, נשאל כהן על תוכניות הפינוי של התעשייה ממפרץ חיפה. הממשלה החליטה לבצע את הפינוי עד סוף העשור, וההערכה הייתה שהתגשמות נבואות הזעם – התקפה ישירה על בתי הזיקוק הממוקמים בלב אוכלוסייה והשבתתם – תזרז את התהליך ותפזר את הספקות סביב מימוש התוכנית. אבל שר האנרגיה הפתיע. "אחרי המלחמה נבחן הכול", הוא השיב, ולא פירט.

מאז, זה רק הולך ונהיה מוזר יותר. בעוד שהאירועים מספרים סיפור ברור – במערכה עם איראן הוכח שתעשיית זיקוק הנפט פגיעה וחשופה, וששני טילים יכולים להשבית אותה ולהכניס את ישראל למצוקה אנרגטית – הנרטיב הציבורי דוהר דווקא לכיוון ההפוך.

גם הנפט הגולמי מגיע לבתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד דרך הים, אז כך או כך ישראל תלויה בשרשרות האספקה ובנתיבי השייט. הנפט הגולמי אומנם נפיץ פחות אבל נמל מטווח הוא נמל מטווח ומצור ימי הוא מצור ימי

בתעשייה לא מפסיקים להסביר שמה שהוכח זה דווקא ש"בתי הזיקוק הם תעודת הביטוח של ישראל", כפי שכתב כאן איש התאחדות התעשיינים ניר קנטור, ונראה שגם בממשלה – גם אם הדברים לא נאמרים במפורש – יש מי שחושב כך.

"אם לא היה מדובר בדלק ונפט", אמר לי השבוע גורם בתחום הסביבה, "הייתי אומר שעושים לנו גזלייטינג מושלם".

חלק מהטיעונים מעוררי תמיהה ממש: בתעשייה מזהירים שביטול בתי הזיקוק והישענות על ייבוא דלקים אחרי שכבר עברו זיקוק במדינות אחרות הוא מהלך מסוכן, שכן בעיתות מלחמה אי אפשר לסמוך על שרשרות האספקה הגלובליות (ע"ע חות'ים ועוד).

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן לצד מנכ"ל קבוצת בז"ן אסף אלמגור ומנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר באתר הנפילה בבז"ן, 16 ביוני 2025 (צילום: משרד האנרגיה)

אבל גם הנפט הגולמי מגיע לבתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד דרך הים, אז כך או כך ישראל תלויה בשרשרות האספקה ובנתיבי השייט. הנפט הגולמי אומנם נפיץ פחות מדלקים מזוקקים אבל נמל מטווח הוא נמל מטווח ומצור ימי הוא מצור ימי. על אף הסצנות הנצחיות ב"גבעת חלפון", סילוני נפט עדיין לא פורצים מהדיונות בנגב. לעת עתה נגזר עלינו לייבא אותו, במצב גולמי או מוכן לשימוש.

בעיתוי גרוע במיוחד, בתי הזיקוק באשדוד הודיעו ביום שני שהתגלתה תקלה במתקנים ובעתיד הקרוב לא יוכלו לספק סולר למשק. משרד האנרגיה מיהר להוציא הודעת הרגעה לפיה "אין חשש למחסור של דלקים או פגיעה באספקת הדלק למשק". בהודעה הזו הסתתר צמד מילים מטריד – "בשלב זה". ומה בשלב הבא? נחכה ונראה. הישארו עימנו.

בשורה התחתונה, ההסתמכות על שני בתי הזיקוק הביאה את ישראל אל סף משבר אמיתי באספקת הדלקים למשק

התקלה באשדוד מתרחשת בעוד בתי הזיקוק הגדולים יותר, בחיפה, עושים מאמץ גדול להתגבר על נזקי הטילים ולחזור לייצר, אבל מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין הבהיר בדיון שנערך במועצה הארצית לתכנון ובנייה שזה לא פשוט: לפי דיין, בז"ן כלל לא מייצרת כרגע בנזין, ייצור גז הבישול עומד על שליש מההיקפים הרגילים, דלק סילוני על כמחצית, וגם הסולר מיוצר באופן חלקי בלבד.

כדי להתגבר על המחסור הגבירו שני בתי הזיקוק ומשרד האנרגיה את קצב ייבוא הדלקים המזוקקים. בשורה התחתונה, ההסתמכות על שני בתי הזיקוק הביאה את ישראל אל סף משבר אמיתי באספקת הדלקים למשק. אז איך בדיוק מתקני ייצור מושבתים לגמרי או למחצה הם תעודת ביטוח? נדמה שתעודת ביטוח הן דווקא המכליות שמשיטות לישראל דלקים שזוקקו במקומות אחרים, ומאגרי החירום שיש להגדיל את היקפם ואת הפריסה שלהם.

עשן מיתמר באזור מתקן בז"ן בחיפה, 16 ביוני 2025 (צילום: Ahmad GHARABLI / AFP)

מרגע שבתי הזיקוק נפגעו, נדמה שהממשלה כולה מתגייסת לפרוס בפניהם שטיח אדום בדרך לחזרה לפעילות: המשרד להגנת הסביבה אישר לבז"ן חריגות משמעותיות בזיהום האוויר בעת ההתנעה המחודשת של המתקנים; משרדי הפנים והאנרגיה חברו כדי לפטור את בז"ן ממגבלות חוק התכנון והבנייה בתהליך הקמתם מחדש של המתקנים – ובראשם תחנת הכוח – שהושמדו על ידי האיראנים. מסלול עוקף כזה הוא צעד חריג ואגרסיבי.

בנקודת הזמן הנוכחית, ייתכן שאין ברירה ובאמת צריך לעשות הכול כדי לזרז את חזרתם של מתקני בז"ן לתפקוד; אבל ארגוני הסביבה ועיריית חיפה עוקבים בדאגה, ומריחים שמשהו קורה, שכיוון הרוח משתנה: האם בז"ן באמת מתכוונת להשקיע עכשיו בהקמה מחדש של המתקנים רק כדי לפנות אותם מייד אחר כך מהמפרץ?

בנקודת הזמן הנוכחית, ייתכן שאין ברירה ובאמת צריך לעשות הכול כדי לזרז את חזרתם של מתקני בז"ן לתפקוד; אבל ארגוני הסביבה ועיריית חיפה עוקבים בדאגה, ומריחים שמשהו קורה, שכיוון הרוח משתנה

אם יש לקח גלובלי שנלמד מהמלחמות האחרונות, זה שביזור הוא הבסיס לביטחון. תחנת כוח או אסדת גז גדולה הן מטרה קלה, ופגיעה בהן תגרום נזק אדיר למשק; פאנלים סולאריים המפוזרים ברחבי המדינה מנטרלים את היכולת של האויב לאיים על אספקת החשמל. המקבילה בעולם הדלקים: שני בתי זיקוק שבהם מתבצע כל זיקוק הדלקים במדינה מהווים יעד אסטרטגי; מכלי אחסון של דלקים המפוזרים בכל רחבי הארץ הם תעודת ביטוח.

"כל בר דעת יכול להבין שאם אחד המתקנים בשרשרת הייצור של מתקני בז"ן נפגע", אומרת ד"ר ליהי שחר־ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, "בין אם זה מטיל, מרעידת אדמה או ממתקפת סייבר, התוצאה היא שמתקני הקבוצה מושבתים ומדינת ישראל נשארת עם מלאי נפט גולמי שלא ניתן להשתמש בו לשום דבר – כולל הנעת טנקים או מטוסים.

"לעומת זאת, אם מכל מסוים שמאוחסן בו דלק נפגע, הפגיעה נקודתית ובעלת השפעה מינורית כי כל שאר המכלים ממשיכים לספק דלקים למשק".

מבט על אזור התעשייה בחיפה, 17 בנובמבר 2024. (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בתעשייה מזהירים ששינוע הדלקים בדרכים עלול להיות מסוכן ולגרום נזק סביבתי גדול בהרבה מבתי הזיקוק. "ועדת המנכ"לים שבדקה את הנושא כבר קבעה חד־משמעית שהזיהום משינוע הדלקים יהיה ב־90% פחות מהזיהום שמייצרים בתי הזיקוק", אומרת ד"ר שחר־ברמן.

כשההווה מבלבל, כדאי להיעזר בעבר: לפני שמונה שנים רוקן, אחרי שנים של מאבקים, מכל האמוניה של "חיפה כימיקלים". מישהו מתנדב לדמיין איך הייתה נראית המערכה מול איראן לו המכל המלא והנפיץ עדיין היה ניצב בחיפה?

המכל הריק, אגב, עדיין עומד שם. הגיע הזמן לעשות בו שימוש מועיל. קיר טיפוס יכול להיות התחלה טובה.