"ישראל הגדולה" – מתאוריית קשר למציאות

השבוע שרון גל, המגיש של הערוץ i24, העניק לראש הממשלה בנימין נתניהו סמל של "הארץ המובטחת", נתניהו השיב כי הוא מחויב לחזון ארץ ישראל השלמה וגרם לגינויים עזים, במיוחד במדינות ערביות.

המראה המדהים הזה החזיר אותי ליותר מעשרים שנים אחורה, ליום אוקטובר חם אחד בקהיר. אז, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, הגעתי למצרים על מנת לסקר את חגיגות ה-6 באוקטובר, יום חג לאומי במצרים שבמהלכו המצרים מציינים את יום הניצחון במלחמת אוקטובר, הרי היא מלחמת יום הכיפורים.

המצרים טענו, בין היתר, כי ישראל חולמת לשלוט באופן מוחלט לא רק על עזה, הגדה ורמת הגולן, אלא גם על חצי האי סיני, על הגדה המזרחית של ירדן ועל חלקים מעיראק וסוריה – הכל במסגרת חזון "ישראל הגדולה"

הרוחות במצרים היו סוערות, ולרגש השלילי הקבוע ביחס לישראל נוספה עוד שכבה של שנאה המהולה בפחד וחששות. כאשר ראיינתי מצרים, צעירים ומבוגרים, שבאו לבקר אז בפנורמת ה-6 באוקטובר בקהיר, אותה חנך בסוף שנות השמונים הנשיא חוסני מובארכ על מנת להנציח את ההישג המצרי של צליחת התעלה ופריצת קו בר-לב, שמעתי מהם טענות רבות ביחס לישראל.

המרואיינים טענו, בין היתר, כי ישראל חולמת לשלוט באופן מוחלט לא רק על עזה, הגדה ורמת הגולן, אלא גם על חצי האי סיני, על הגדה המזרחית של ירדן ועל חלקים מעיראק וסוריה – הכל במסגרת חזון "ישראל הגדולה".

للذين يعتقدون انهم في امان و ان #غزة لا تعنيهم
هذه هي الاراضي التي سيضمها اليهود لتكوين دولتهم الكبرى(من النيل الى الفرات) حيث ستضم #فلسطين كلها و #لبنان كله و #الاردن كلها وثلثي #سوريا ونصف #العراق و شمال #السعودية و #سيناء كلها ونصف #الكويت
فانتظروا دوركم#غزة_الآن#غزه_تقاوم pic.twitter.com/mB4d9MDpAZ

— عبد العزيز المغربي (@abomariya7) October 28, 2023

איש מבוגר אחד הסביר לי שהדגל הישראלי עם שני הפסים הכחולים הוא בעצם רמז למפה העתידית – מצד אחד נהר הנילוס, מהצד השני – נהר הפרת, ששניהם יעברו בשטחה של ישראל הגדולה העתידית.

איש אחר ציטט מפי ספרים ישראלים שהוא, לטענתו, קרא בתרגום לערבית. בספרים הללו, כך לדבריו, רבנים ופוליטיקאים ישראלים הסבירו את הרציונל הדתי והפוליטי שמאחורי חזון "ישראל הגדולה".

מבוגר מצרי הסביר כי דגל ישראל עם שני הפסים הכחולים הוא בעצם רמז למפה העתידית – מצד אחד נהר הנילוס, והפרת מהצד השני. מאז חלפו 22 שנים, ומה שנראה כתאוריית קשר מטורפת זוכה עתה לחיבוק חם

בשיחות הללו עלו אינספור תאוריות קשר שהיו נראות לי מופרכות לחלוטין. רמזתי בעדינות לבני שיחי שמדובר בקונספירציות, בדיוק כמו זאת שלפיה אף יהודי לא הגיע לעבודה במגדלי בתאומים ב-9/11 כי רק היהודים קיבלו התרעה על הפיצוצים "מהמוסד הישראלי". הם חייכו באי-נוחות ובבירור לא האמינו להסבר שנתתי.

Este fascista y supremacista sionista, además salió a hablar en la convención con el mapa de la "Gran Israel", un imperio que ocuparia además de Palestina, parte de Jordania, Arabia Saudi y Siria (a la que ya ocupan los Altos del Golán).

¿Os suena de algo eso de la "Gran… pic.twitter.com/zvurQ8Bleq

— Daniel Mayakovski (@DaniMayakovski) October 16, 2023

מאז חלפו 22 שנים. מה שאז נראה כתאוריית קשר מטורפת המופצת על ידי שונאי ישראל, זוכה עתה לחיבוק חם מלא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל, בעוד ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' נואם כאשר ברקע – מפה של "ישראל הגדולה", שכוללת לא רק את הגדה ואת הרצועה, אלא גם חלקים גדולים מממלכת ירדן.

כל זאת בחסות של לובי המטורפים המשיחיים שמציעים לחיילים "להתעלות", בדיוק כמו שהאייתוללות הבטיחו לנערים בני 15 שנשלחו למלחמה נגד עיראק עם מפתחות פלסטיק לגן עדן.

מי שירוויח מההזיות המשיחיות הללו הם האסלאמיסטים הקיצוניים, שחולמים על הפלת משטרים ערביים מתונים במצרים, ירדן, סעודיה ומדינות נוספות. אלו האויבים הגדולים שלהם, עוד לפני ישראל וארה"ב

מי שירוויח מההזיות המשיחיות הללו הם האסלאמיסטים הקיצוניים, שחולמים על הפלת משטרים ערביים מתונים במצרים, ירדן, סעודיה ומדינות נוספות. אלו האויבים הגדולים שלהם, עוד לפני ישראל וארה"ב.

ערעור הביטחון בגלל המלחמה בעזה והרמזים המתמשכים של נתניהו וחבורתו לכך שהם לא יסתפקו ברצועה ובשטחים הוא טוב לאחים המוסלמים, לדאע"ש ולאל-קאעידה, אך רע מאוד לישראל, למדינות המזרח התיכון ולביטחון האזורי.

בצלאל סמוטריץ' (מימין) בטקס בפריז שאירגנה עמותה יהודית צרפתית המזוהה עם הימין הקיצוני, 19 במרץ 2023 (צילום: מחשבון הטוויטר של Nilli Kupfer-Naouri, מארגנת האירוע)

חברות סעודיות מכחישות קשר לישראל

חברת הספנות הלאומית הסעודית "בהרי ינבוע" הכחישה השבוע את הטענות לגבי הובלת משלוחי נשק לישראל, לאחר שעובדי נמל איטלקיים בנמל גנואה חסמו אחת מאוניותיה.

בהודעה שפורסמה ביום שני, החברה הבהירה כי "הטענות שהופצו בכלי תקשורת ורשתות חברתיות לגבי הובלת משלוחים ליעד בישראל הן שקריות לחלוטין וחסרות בסיס".

חברת הספנות הלאומית הסעודית "בהרי ינבוע" הכחישה טענות על הובלת משלוחי נשק לישראל, לאחר שעובדי נמל איטלקיים בנמל גנואה חסמו במחאה אחת מאוניותיה

האירוע התרחש כאשר עובדי האיגוד האיטלקי USB סירבו לעבוד על האונייה השייכת לצי של בהרי בנמל גנואה, לאחר שטענו כי מצאו משלוח גדול של נשק ותחמושת המיועדים לישראל, ללא ניירת מתאימה. האיגוד מנהל קמפיין נגד משלוחי נשק המיועדים לישראל.

החברה, שבבעלותה צי של 103 אוניות, הדגישה כי כל פעילותה נתונה לפיקוח קפדני ושמרה לעצמה את הזכות לנקוט בצעדים משפטיים נגד טענות זדוניות הפוגעות במוניטין שלה.

אוניית המטען "Bahri Yanbu" בנמל שרבור שבצפון־מערב צרפת, 6 בפברואר 2020 (צילום: Lou Benoist/AFP)

בשלב הזה ישראל הייתה כבר יכולה לסחור עם סעודיה באופן גלוי ולהיות בעיצומו של תהליך נורמליזציה אדיר וחסר תקדים, וחברות הספנות הסעודיות לא היו צריכות להכחיש את הקשר שלהן לישראל.

במצב כזה, עובדים ישראלים היו טסים לריאד, ג'דה ולעיר העתיד ניאום על מנת להשתתף בפרויקטים נועזים ומרתקים שמשנים כעת את פניה של הממלכה. מדינות היו יכולות לעבוד יחד עם הודו, ארה"ב ומדינות נוספות במזה"ת ובאירופה על פרויקט ה-IMAC שהיה מחבר בין כולן.

בשלב הזה ישראל הייתה כבר יכולה לסחור עם סעודיה באופן גלוי ולהיות בעיצומו של תהליך נורמליזציה אדיר וחסר תקדים, אבל ממשלת ישראל מעדיפה לחלום בקול רם על התנחלויות בעזה ובוחרת בבידול מוחלט של ישראל

במקום לבחור במכפיל כוח זה, ממשלת ישראל מעדיפה לחלום בקול רם על התנחלויות בעזה ואף מעבר, ולהזין את תאוריות הקשר בעולם הערבי כולו. למעשה, ישראל כיום מלבינה את פניה של ערב הסעודית, שבחרה לתמוך בהסכמי אברהם עוד בשנת 2020 והייתה אמורה להצטרף אליהם בעצמה כבר לפני זמן מה.

במקום לבחור בשילוב במזרח התיכון, נתניהו בוחר בבידול מוחלט של ישראל. לא פלא שחברות מסחריות בורחות מכל אזכור של ישראל כמו מצרעת.

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מארח את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בארמון המלכותי בריאד, 13 במאי 2025 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

האם רוסיה חוזרת לסוריה ובגדול?

רק לפני כשבועיים שר החוץ הסורי החדש אסעד א-שיבאני הכריז במהלך ביקורו במוסקבה כי ארצו מעוניינת "שרוסיה תהיה לצידנו", והשבוע התברר שרוסיה כבר החלה להגביר את פעילותה הצבאית בשטח הסורי במקביל למשא ומתן הדיפלומטי. 

על פי מקורות רוסיים וסוריים, תגבורת רוסית כבדה הועברה לבסיס חיל האוויר בעיר קמישלי שבצפון-מזרח סוריה, הנמצא תחת שליטת כוחות סוריה הדמוקרטית – SDF. הכוחות הרוסיים הגיעו מבסיס האוויר בלטקיה שבחוף הסורי ולראשונה מאז נפילת אסד חידשו את הפטרולים בכביש M4. 

על פי חלק מהפרסומים, תגבורת רוסית כבדה הועברה לבסיסים בסוריה, והשלטונות הסורים אף ביקשו ממוסקבה לחדש את הפטרולים גם במחוזות בדרום המדינה כדי "להגביל את הפעילות הצבאית הישראלית"

על פי חלק מהפרסומים, השלטונות הסורים ביקשו ממוסקבה לחדש את הפטרולים גם במחוזות דרומיים על מנת "להגביל את הפעילות הצבאית הישראלית", אך כרגע עדיין אין ודאות לגבי חידוש הפטרולים הרוסים בדרום סוריה, שם פועלים מאז דצמבר 2024 כוחות צה"ל. 

כוח צה"ל על הגבול בין ישראל וסוריה, 14 במרץ 2025 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

הבקשה הסורית הזאת התקבלה כאשר ברקע התקדמות דיפלומטית משמעותית בין שתי המדינות: שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב הודה ל"עמיתים הסוריים על הצעדים שהם נוקטים להבטיח את בטיחות האזרחים והמתקנים הצבאיים הרוסיים" בסוריה.

במקביל, נשיא סוריה אחמד א-שרע הזמין את רוסיה לתמוך בגוף הצדק המעברי ואמר שסוריה הקימה ועדה לבחינת ההסכמים הקיימים עם רוסיה. 

ברקע התקדמות דיפלומטית משמעותית בין שתי המדינות: שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב הודה ל"עמיתים הסוריים על הצעדים שהם נוקטים להבטיח את בטיחות האזרחים והמתקנים הצבאיים הרוסיים" בסוריה

גם לאחר הפלתו של משטר אסד רוסיה המשיכה לשמור על בסיס ימי בטרטוס ובבסיס אוויר בחמימים – הבסיסים הצבאיים הרשמיים היחידים של מוסקבה במזרח התיכון. הבסיסים הללו חיוניים לרוסיה גם בהקשר האפריקאי, על מנת להעביר נשק ותחמושת לכוחות שלה באזור סהל.

בחודש אוקטובר הקרוב א-שרע צפוי להשתתף בפסגת המדינות הערביות שתתקיים ברוסיה, בהזמנתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. יחסי רוסיה וסוריה היום הם דוגמא קלאסית לכך שגם כאשר השמות בצמרת מתחלפים, האינטרסים – נשארים.

שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ושר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני במסיבת עיתונאים משותפת לאחר פגישתם במוסקבה, 31 ביולי 2025 (צילום: Shamil Zhumatov/POOL/AFP)

השבוע במזרח התיכון: חלוקת האימפריה העות'מאנית

ב-10 באוגוסט 1920 נחתם הסכם סוור בצרפת בין האימפריה העות'מאנית למדינות ההסכמה (פרט לארצות הברית). ההסכם חילק רשמית את האימפריה העות'מאנית בין המדינות המנצחות, בהתאם לסיכומי ועידות סן רמו ולונדון מתחילת השנה.

עיקרי ההסכם קבעו כי צרפת תשלוט בסוריה, לבנון ובדרום אנטוליה, בעוד בריטניה תקבל מנדט על עיראק וארץ ישראל ושליטה חלקית בדרום-מזרח אנטוליה. שתי המעצמות השיגו חזקה משותפת באיסטנבול ובמצרים, שהוכרזו כאזור בינלאומי מפורז. איטליה "זכתה" בדרום-מערב אנטוליה וברודוס, ויוון קיבלה שליטה באיוניה, איזמיר ובמרבית תראקיה המזרחית.

ההסכם חילק רשמית את האימפריה העות'מאנית בין המדינות המנצחות, וקבע כי צרפת תשלוט בסוריה, לבנון ובדרום אנטוליה, בעוד בריטניה תקבל מנדט על עיראק וארץ ישראל, וחזקה משותפת באיסטנבול ובמצרים

ההסכם קבע הקמת רפובליקה ארמנית עצמאית במזרח טורקיה ואזור כורדי אוטונומי במזרח אנטוליה, והכיר בעצמאות ממלכת החג'אז. הצבא העות'מאני הוגבל ל-50,000 חיילים ושש ספינות טורפדו, ונאסר עליו להקים חיל אוויר.

ההסכם הזה מעולם לא יצא לפועל. בהיעדר פרלמנט עות'מאני מכהן שפוזר על ידי הבריטים, ההסכם לא אושר רשמית ונדחה על ידי התנועה הלאומית הטורקית בראשות מוסטפא כמאל (אטאטורק).

מלחמת העצמאות הטורקית והתמשכותה הביאו לקביעת עובדות בשטח, ובסופו של דבר הסכם לוזאן שנחתם ביולי 1923 ביטל את הסכם סוור והכיר בריבונות הרפובליקה הטורקית בגבולותיה החדשים.

נציגי האימפריה העות'מאנית להסכם סוור