אפשר לומר הרבה דברים על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, רבים מהם בלתי מחמיאים. אבל לזכותו ייאמר שהוא יצור לומד.
"מסמך המדיניות" שבן גביר פרסם אתמול (חמישי) בנוגע לאופן שבו משטרת ישראל אמורה להתמודד מעתה והלאה עם הפגנות ומחאות, הוא מסמך מתעתע. לכאורה הוא מדבר בשפה המשפטית המקובלת, של "איזונים" בין זכויות אדם לבין סמכויות המשטרה להשלטת סדר ציבורי.
אך הכוונה האמיתית מאחורי יוזמתו של בן גביר שקופה, ולכן הסרת המסכה מעל המהלך היא פשוטה יחסית.
השר הממונה על משטרת ישראל כנראה נהנה להכתיר כל הוראה שלו בכותרת "מדיניות", גם כאשר מדובר בהנחיות פרטניות שאין מתפקידו של שר לתת למשטרה, והוא יכול לעטוף את הנחיותיו בציטוטים מפסיקתו של נשיא בית המשפט העליון בעבר אהרן ברק.
השר הממונה על משטרת ישראל כנראה נהנה להכתיר כל הוראה שלו בכותרת "מדיניות", גם כאשר מדובר בהנחיות פרטניות שאין מתפקידו של שר לתת למשטרה
אך השורה התחתונה שקופה עד אימה: חבר בממשלה שאינה נהנית מאמון הציבור ושמתנהלת נגדה מחאה ציבורית חריפה, מתכוון להשתמש בכוחו לתת הנחיות למשטרה על מנת לפגוע בהיקפה ובחופש הפעולה של המחאה נגד הממשלה.
בן גביר טוען במסמך שחיבר כי זכות ההפגנה אינה זכות מוחלטת אלא יחסית, וכי יש צורך באכיפה שוויונית ולא בררנית. על העקרונות האלה אין ויכוח, הם כמובן נכונים, אך אין בהם כדי להצדיק את ההגבלות החריפות שהשר מתכוון לכפות על המשטרה להטיל.
בין ההגבלות המיועדות: יש כבישים שחייבים להישאר פתוחים בכל עת, המוגדרים "צירי חירום", גישה לנתב"ג, כבישים מהירים ועוד, שבהם המשטרה לא תאפשר חסימה אפילו לזמן קצר. בנוסף, המשטרה לא תאפשר הנחת חפצים או השלכת חפצים לעבר אותם כבישים.
בין ההגבלות המיועדות: יש כבישים שחייבים להישאר פתוחים בכל עת, המוגדרים "צירי חירום", גישה לנתב"ג, כבישים מהירים ועוד, שבהם המשטרה לא תאפשר חסימה אפילו לזמן קצר
מובן שההגדרות הללו יאפשרו למשטרת ישראל למנוע כל חסימת כביש שהוא, מאחר שתמיד יימצא הקצין שיקיים "הערכת מצב" בשטח ויגיע למסקנה שמאוד חיוני להותיר דווקא את אותו כביש פתוח לחלוטין.
בנוסף, המשטרה תקבל לגיטימציה להתערב גם בתכנים של ההפגנות, במסרים ובשלטים שהמפגינים יישאו. כדרכו של בן גביר, ההנחיה הזו מנוסחת באופן מתעתע. היא כביכול מדגישה את ההיפך.
"התוכן האידיאולוגי שההפגנה מבקשת לבטא אינו כשלעצמו עניין לשלטונות", נכתב במסמך המדיניות, אך הפואנטה היא ה"חריג" לאותו כלל: לא תתאפשר הפגנה שיש "יסוד סביר" להניח שהיא מהווה עבירה פלילית, או תמיכה בפגיעה בכוחות הביטחון, או הכחשת טבח 7 באוקטובר, הכחשת שואה או "גילויי שמחה" על אלה.
![עימותים בין מפגינים ושוטרים במחאה נגד הדחת ראש שב"כ מול מעון ראש הממשלה בירושלים, 20 במרץ 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/03/F250320YS05-1024x640.jpg "עימותים בין מפגינים ושוטרים במחאה נגד הדחת ראש שב"כ מול מעון ראש הממשלה בירושלים, 20 במרץ 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)")
בהנחיה כזו מקופל היתר למשטרה לבחון את תכני ההפגנה ולהחליט אם הם מותרים או אסורים.
בנוסף, המשטרה תקבל היתר למנוע כליל קיומן של הפגנות, תוך עריכת "איזון" אל מול שיקולים שאינם תואמים את פסיקת בג"ץ ביחס לחובה לאפשר מחאה רחבה במידת האפשר. למשל, "זכותו של הפרט לשקט ולקניין", וכן "איסור להפגין בתוך בית תפילה", מה שיאפשר למשטרה לעצור מי שלמשל יחלק פמפלטים בבית כנסת.
פרופ' ברק מדינה, מומחה למשפט חוקתי מהאוניברסיטה העברית, מיהר לפרסם אמש הערכה ביקורתית של מסמך המדיניות של בן גביר. לדבריו, "הגבלות על הזכות להפגין הן עניין להכרעת המחוקק ולפיקוח שיפוטי, לא לקביעה של גורם פוליטי, שההפגנות מכוונות נגד הממשלה שבה הוא חבר, ואשר יש לו לכן אינטרס ברור למנוע אותן.
"הדוגמאות שבחר השר להציג מבטאות ניסיון להטות את שיקול הדעת של המשטרה כך שתחמיר עוד את מדיניות האכיפה שלה כלפי המפגינים שאינם נמנים עם הציבור החרדי".
"הדוגמאות שבחר השר להציג מבטאות ניסיון להטות את שיקול הדעת של המשטרה כך שתחמיר עוד את מדיניות האכיפה שלה כלפי המפגינים שאינם נמנים עם הציבור החרדי"
כדרכו של בן גביר, גם הפרוצדורה בדרך לגיבוש המסמך נעשית באופן בלתי חוקי. מלבד פסק דינו של בג"ץ בעניין התיקון לפקודת המשטרה, שקבע מפורשות כי לשר אסור להתערב בעבודתה המקצועית של המשטרה – ולכן שימוש היתר שלו כעת במילה "מדיניות" – תלויות ועומדות נגדו כעת עתירות הדורשות את פיטוריו.
איתמר בן גביר מציב אולטימטום ליועצת המשפטית לממשלה, 28 באוגוסט 2025
במסגרת העתירות האלה נחתם הסכם בין היועצת המשפטית לממשלה לבין בן גביר, שלפיו אם הוא יקפיד על הנחיותיה ויימנע מהתערבות בעבודת המשטרה ובקידום קצינים על בסיס נאמנות אישית, היא תגן עליו בבג"ץ. זו הסיבה שטיוטת מסמך המדיניות נשלחה אל היועצת לעיונה, אחרת הוא מזמן לא היה סופר אותה.
כעת, כשבוע לפני הדיון בבג"ץ בעתירות נגד ההחלטה להדיחה, החליט בן גביר להתנגח בגלי בהרב-מיארה בפומבי, פרסם את טיוטת המדיניות ואף הגדיל לעשות כשהודיע שאם היועצת לא תמסור את עמדתה ביחס למסמך בתוך חמישה ימים – המדיניות החדשה תיכנס לתוקף בלי לחכות לה.
בן גביר החליט להתנגח בגלי בהרב-מיארה בפומבי, פרסם את טיוטת המדיניות ואף הגדיל לעשות כשהודיע שאם היועצת לא תמסור את עמדתה ביחס למסמך בתוך חמישה ימים – המדיניות תיכנס לתוקף בלי לחכות לה
האקדח המטאפורי הזה המוצמד לרקתה של בהרב-מיארה הוא סיבה נוספת שבעטיה על היועצת המשפטית לפסול כליל את המסמך, שאי חוקיות בוטה נודפת מכל היבט שלו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנויובל, אני לא יודע אם אתה קורא את התגובות. אם כן, אשמח אם תתייחס לתגובה שלי. אומנם אין לי כאן שם תמונה, אבל אני אדם אמיתי לגמרי, אזרח מודאג ומוטרד עד מאוד.
ההתנהלות של בן גביר היא הזדמנות לדבר על משהו שכמעט לא מדברים עליו: שיטת אכיפה חדשה מבית מדרשם של היועצת המשפטית לממשלה ובגץ. מדובר בשיטה מהפכנית שעוד לא נוסתה אף פעם בשום מקום, למיטב ידיעתי: עוצרים את העבירה ולא את העבריין. למשל, אם מישהו שודד בנק ונתפס, אז במקום לעצור אותו, משתדלים להשגיח עליו ולמנוע ממנו לשדוד בפעם הבאה. חשוב לציין שכרגע זה פיילוט מאוד ראשוני שכולל רק שני אזרחים. שמם הוא איתמר בן גביר ובנימין נתניהו. אחד מצפצף באופן שיטתי על הסדר ניגוד העניינים שלו, מפר התחייבויות לבית המשפט, מתעלם מפסקי דין ופועל בסתירה אליהם – אך מעולם לא מוטלת עליו שום סנקציה אישית, רק ניסיונות פה ושם למנוע ממנו את ההפרה הבאה, וגם זה לא תמיד. השני עושה גם הוא מה שבא לו, בלי שום קשר לחוק, לדין, לפסקי דין ולנהלים – וגם הוא כרגע לא נענש על מעשיו ולא מוטלים עליו עיצומים אישיים, רק מדי פעם הבהרות שעליו לכבד את החוק. מעניין אם הפיילוט הזה יצליח ויורחב על כלל העבריינים במדינת ישראל, זה יכול להיות נהדר, שחר של יום חדש.
יובל, בתור משפטן רציני (באמת, לא בציניות) אשמח אם תכתוב על זה איזו מילה.