באפריל חיסל צה"ל שלושה מפקדי חמאס בזה אחר זה.
בתחילת אותו חודש הודיעו כוחות צה"ל כי חיסלו את מפקד הגדוד של הארגון בשכונת שג'אעייה שבעיר עזה. פעיל חדש מונה לתפקיד – וגם הוא חוסל. מחבל שלישי שנכנס לנעליו נהרג אף הוא, עוד לפני סוף החודש.
מאז 7 באוקטובר 2023 החזיקו שבעה פעילי חמאס בתואר "מפקד גדוד שג'אעייה". שישה מהם כבר חוסלו. האחרון שנותר בתפקיד חי, ככל הנראה, על זמן שאול, כשישראל מגבירה את התקפותיה בעיר.
שג'אעייה, אחת הזירות הקשות ביותר לצה"ל בלחימה העירונית לאורך השנים, ממחישה היטב כיצד כמעט שנתיים של קרבות בעזה הובילו לחיסול חוזר ונשנה של בכירי חמאס – ממפקדי חטיבות וגדודים ועד מנהיגים בכירים – רק כדי לראות אחרים תופסים את מקומם.
אידיאולוגית מחויב להשמדת ישראל, מפוזר בין כמה מדינות ומונהג בחלקו ממקום מבטחים הרחק מזירות הקרב – הארגון ממשיך לתפקד גם כשהוא קובר את ראשיו
רצף החיסולים – נדבך מרכזי במטרתה המוצהרת של ישראל להכריע את חמאס ולמנוע את קיומו מחדש – יצר לחץ חסר תקדים על הארגון. לצד קצינים זוטרים יותר חוסלו גם ראש הלשכה המדינית אסמאעיל הנייה; יחיא סנוואר, ראש ההנהגה המדינית בעזה ואדריכל מתקפת 7 באוקטובר; אחיו ויורשו מוחמד סנוואר; מפקד הזרוע הצבאית מוחמד דף; והשבוע – דובר הארגון אבו עוביידה.
עם זאת, התוצאה מלמדת כיצד המבנה הארגוני של חמאס מאפשר לו להמשיך לאייש תפקידים ולקבל החלטות אסטרטגיות חרף האבדות הכבדות. אידיאולוגית מחויב להשמדת ישראל, מפוזר בין כמה מדינות ומונהג בחלקו ממקום מבטחים הרחק מזירות הקרב – הארגון ממשיך לתפקד גם כשהוא קובר את ראשיו.
"לעולם אין ואקום", אומר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. "אפילו ברמת מפקדי גדודים וחברות בזרוע הצבאית של חמאס. תמיד יש מישהו שמוכן להיכנס, אף שהוא יודע שהמוות שלו כמעט ודאי. זה די מדהים".
מנהיגות מרוחקת ומבוזרת
אחד ההסברים לעמידותו הארגונית של חמאס הוא שבשנות ה־90, כמה שנים לאחר הקמתו ב־1987, הופרדה רשמית ההנהגה לשתי זרועות: צבאית, המתמקדת בלחימה, ומדינית, האחראית על האסטרטגיה ארוכת הטווח.
בתוך הזרוע הצבאית, שמרכזה בעזה, הקידומים והמבנה הזכירו צבא סדור המובל בידי קצינים בכירים – לפחות עד שצה"ל יצא לפרק את 24 גדודי חמאס לאחר 7 באוקטובר.
הפיצול בין זרועות חמאס גורם לכך שלאחר כמעט שנתיים של מלחמה בעזה, מרכזי קבלת ההחלטות החשובים ביותר של הארגון נמצאים הרחק משם – בקטאר ובטורקיה
מנגד, הזרוע המדינית יושבת בקטאר ופועלת במבנה דמוקרטי יותר: היא עורכת בחירות פנימיות מסודרות אחת לארבע שנים, כאשר כל דרג בוחר את הדרג שמעליו – מחברים זוטרים ועד הלשכה המדינית העליונה.
הבחירות האחרונות התקיימו ב־2021, ומאז פרוץ המלחמה לא נערכו חדשות. הבחירות מחולקות גם על בסיס גיאוגרפי: חברי חמאס בחו"ל, בעזה, בגדה המערבית ובבתי הכלא בישראל מצביעים להנהגות המקומיות שלהם.
עם זאת, הגבולות בין שתי הזרועות אינם תמיד חדים. יחיא סנוואר, לדוגמה, נחשב קצין מדיני בעזה ערב 7 באוקטובר – אך היה מתכנן מתקפת הדמים של אותו יום. מוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית, היה אחד הגורמים המרכזיים שהשפיעו על המשא והמתן עם ישראל לפני שחוסל בשנה שעברה.
ובכל זאת, הפיצול הזה גורם לכך שלאחר כמעט שנתיים של מלחמה בעזה, מרכזי קבלת ההחלטות החשובים ביותר של חמאס נמצאים הרחק משם – בקטאר ובטורקיה. משם מתקבלות ההכרעות האסטרטגיות, ובראשן המשא ומתן על הפסקת אש. כיום התהליך מורכב יותר, משום שאין דמות אחת בראש הפירמידה, וכשמונה מנהיגים נדרשים לקבל החלטות במשותף משתי מדינות שונות.
למרות זאת, חמאס מוכיח כי הוא ממשיך לפעול – למשל, כאשר פרסם באוגוסט הצהרה רשמית שבה קיבל את הצעת הפסקת האש האחרונה. "באופן כללי, חמאס הוא ארגון מבוסס־רשת, כזה שיש בו כמה מרכזי כוח", מסביר הראל חורב, חוקר במרכז דיין. "כך היה גם לפני 7 באוקטובר, וגם לפני יחיא סנוואר".
הוא מוסיף: "מרגע שהמלחמה החלה, ישראל התחילה לתקוף את כל מרכזי הכוח שמסביב, וזה ממחיש את החוסן של חמאס. מבנה היררכי הוא פגיע מאוד – אתה מחסל את הראש, והוא קורס. אבל כשאתה מכה ברשת, תמיד יש אנשים שמוכנים לתפוס את מקומם".
"מבנה היררכי הוא פגיע מאוד – אתה מחסל את הראש, והוא קורס. אבל כשאתה מכה ברשת, תמיד יש אנשים שיתפסו את מקומם"
בלי פילוגים, בלי גירושים
גם ההנהגה המרוחקת של חמאס לא חומקת מהאש הישראלית. עד לחיסולו ביולי 2024 באיראן, עמד אסמאעיל הנייה בראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועה – אך בפועל התגורר בדוחה, הרחק מעזה. לזמן קצר ירש אותו יחיא סנוואר, שנותר בתוך הרצועה עד שחוסל באוקטובר אותה שנה.
לאחר מותו של סנוואר אמרו בכירי חמאס לכלי תקשורת כי מועצה בת חמישה חברים מחוץ לעזה תנהל את התנועה במשותף. מילשטיין מציין מספר מעט גבוה יותר – שמונה בכירים שמנהלים כיום את הארגון ממדינות שונות בחו"ל.
הבולט שבהם הוא ח'ליל אל־חיה, לשעבר סגנו של סנוואר, שהציג בחודשים האחרונים את עמדות חמאס בפומבי מאז חיסול הנייה. בכלי התקשורת של חמאס הוא הוצג כמנהיג התנועה בעזה – אף שגם הוא מתגורר בקטאר, ומאז תחילת המלחמה לא נערכו בחירות פנימיות.
מקבל החלטות מרכזי נוסף הוא ניזאר עוודאללה, פעיל ותיק מהשנים הראשונות של חמאס שכמעט הביס את סנוואר בבחירות לראשות הלשכה המדינית ב־2021. לצדו בולט מוחמד אסמאעיל דרוויש, ראש מועצת השורא של חמאס – הגוף שאמור לייעץ רשמית להנהגה המדינית.
מעבר לקטאר, גם טורקיה הפכה לבסיס קריטי עבור חמאס. שם מכהן זאהר ג'בארין כממונה על פעילות הארגון בגדה המערבית, לאחר שקודמו סאלח אל־עארורי – שהתבסס אף הוא בטורקיה – חוסל בינואר 2024.
כמו מינויים אחרים שנעשו מאז תחילת המלחמה, גם תפקידו נקבע מרחוק וללא בחירות. עצם שהותו בטורקיה מאפשרת לו להמשיך להוביל מבלי להיחשף לסכנת חיסול או מעצר – תוצאה כמעט ודאית אילו פעל בשטחי הגדה.
"22 חודשים אחרי 7 באוקטובר, אין פילוגים בתוך התנועה ואף דמות לא גורשה מחמאס. הארגון נשאר ברובו מאוחד, וזה ממחיש שהדינמיקה הפנימית שלו עדיין מתפקדת"
"22 חודשים אחרי 7 באוקטובר, אין פילוגים בתוך התנועה ואף דמות לא גורשה מחמאס", אומר מילשטיין. "הארגון נשאר ברובו מאוחד, וזה ממחיש שהדינמיקה הפנימית שלו עדיין מתפקדת".
מילשטיין מצביע על שני עקרונות שמאפשרים לחמאס להמשיך בקבלת החלטות גם לאחר חיסול מנהיגיו: שורא (התייעצות) ואג'מאע (קונצנזוס). שניהם נטועים במסורת האסלאמית ומיוחסים לסגנון ההנהגה של הנביא מוחמד. משמעותם היא שהחלטות חייבות להתקבל באמצעות דיון ובהסכמה רחבה – ולא להיכפות בידי אדם יחיד.
המערכת הזו מאפשרת לחמאס להמשיך לתפקד גם ללא מנהיג אחד בראשו כיום, ואף כאשר חלק מבכיריו מסתתרים חודשים במנהרות התת־קרקעיות בעזה. אף שאולי השפעתם נחלשה, פעילי חמאס שבתוך הרצועה עדיין לוקחים חלק בעיצוב החלטות הארגון דרך ההתייעצויות.
"הכול, כולל נוסח הסכם הפסקת האש שחמאס הודיע לאחרונה כי קיבל, הוא תוצר של התייעצות", מסביר מילשטיין. "זה לא כאילו שח'ליל אל־חיה פשוט התעורר בוקר אחד ואמר: 'בואו נקדם את זה, לא אכפת לי מה חושב (המנהיג בעזה) עז א־דין אל־חדאד".
עם זאת, יש קבוצה אחת של בכירי חמאס שלא הצליחה לחמוק מהפירוק הישראלי – הנהגת האסירים בבתי הכלא. עד 7 באוקטובר שימשה הנהגה זו כגוף מייצג של האסירים הפלסטינים, בהם אנשי חמאס, מול שירות בתי הסוהר. נציגיה נבחרו בחשאי במחזורי בחירות בני ארבע שנים, שמותיהם לא פורסמו, אך הם היו מוכרים היטב הן לאסירים והן לשירותי הביטחון בישראל.
מאז פרוץ המלחמה פורק המבנה הזה בידי הרשויות בישראל. מנהיג האסירים האחרון של חמאס, סלאמה קטאוי, שנבחר ב־2021, שוחרר לגדה המערבית במהלך הפסקת האש בפברואר 2025. לדברי מילשטיין, הנהגת בתי הכלא חדלה מלתפקד.
עם זאת, יש קבוצה אחת של בכירי חמאס שלא הצליחה לחמוק מהפירוק הישראלי – הנהגת האסירים בבתי הכלא. עד 7 באוקטובר שימשה הנהגה זו כגוף מייצג של האסירים הפלסטינים
הפיקוד של חמאס בתוך עזה
מנהיגי חמאס הפועלים מתוך רצועת עזה חשופים יותר לחיסול ישראלי בהשוואה לאלו היושבים במדינות רחוקות. לאחר חיסול האחים יחיא ומוחמד סנוואר וכן מוחמד דף – כולם הנהיגו את חמאס מתוך הרצועה – נותרו כיום בעזה רק קומץ בכירים.
הבולטים שבהם הם עז א־דין אל־חדאד, שפיקד לפני המלחמה על חטיבת עזה סיטי של חמאס, וראא'ד סעד, שתואר בתקשורת הערבית במהלך הקרבות כראש מערך הייצור הצבאי של הארגון.
לפי גורמי ביטחון ישראליים, חדאד מונה למפקד הזרוע הצבאית של חמאס לאחר חיסולו של דף. עם זאת, מילשטיין טוען כי סמכויותיו מצומצמות משל קודמו בשל ניסיונו המוגבל, וכי עיקר תפקידו מתמקד בפעילות הצבאית בתוך הרצועה ובשמירה על חוק וסדר.
חורב מוסיף כי חדאד מייצג ירידה משמעותית ברמת ההנהגה לעומת דף. "אחרי שישראל חיסלה את מוחמד סנוואר, היא הביאה את חמאס לתחתית החבית", הוא אומר. "חדאד לא השתלט מייד. זה לקח לו כמה שבועות עד שהצליח לאחוז בפיקוד על הזרוע הצבאית של חמאס. הוא וסעד הם 'אחרוני המוהיקנים' של חמאס בעזה כיום".
עוד אומר חורב כי חיסול חדאד עשוי להחליש עוד יותר את כוחו של חמאס ברצועה. "ברגע שאתה מחסל את חדאד, מדובר ברשת שתפעל בפרופיל נמוך בהרבה", הוא אומר. "אם דמות זוטרה תמצא את עצמה מנהלת את הזרוע הצבאית בתוך עזה, סביר שלא יקשיבו לה – לא מתוך הרצועה ולא מחוצה לה".
בתפקידו הנוכחי ייתכן שחדאד מפקח על שינוי דפוסי השליטה של חמאס באזורים שנותרו בידיו, תוך אימוץ שיטות חשאיות יותר והגברת הדיכוי נגד גורמים מקומיים המתנגדים לארגון.
בתפקידו הנוכחי ייתכן שחדאד מפקח על שינוי דפוסי השליטה של חמאס באזורים שנותרו בידיו, תוך אימוץ שיטות חשאיות יותר והגברת הדיכוי נגד גורמים מקומיים המתנגדים לארגון
במהלך המלחמה, כולל בשבועות האחרונים, נראו בסרטונים מעזה גברים בלבוש אזרחי – שזוהו או הציגו עצמם כפעילי חמאס – יורים באנשים שהואשמו בגניבת סיוע הומניטרי. ב־23 באוגוסט טען חמאס כי הוציא להורג ארבעה משתפי פעולה עם ישראל.
דוחקים את חמאס
חמאס שולט ברצועת עזה מאז שהדיח את הרשות הפלסטינית במלחמת אזרחים קצרה ועקובה מדם בשנת 2007. מאז, קרוב לשני עשורים, התמקדה הזרוע הצבאית של הארגון בלחימה בישראל.
בענייני האזרחים טיפלו משרדי ממשלה שחמאס ירש מהרשות – חינוך, בריאות, כלכלה ואחרים – לצד מנגנוני ביטחון כמו המשטרה, שתפקידם היה לשמור על הסדר הפנימי. מערכות אלו נוהלו בידי "ממשלת צללים" של בכירי חמאס, שארגון הטרור הודה בקיומה בפומבי רק מדי פעם.
מאז תחילת המלחמה השתלטה ישראל על חלקים נרחבים בעזה והשמידה חלק גדול מתשתיות הרצועה. מרבית בתי הספר ומשרדי הממשלה סגורים כיום, אך חלק מבתי החולים עדיין פעילים, וכך גם מנגנוני הביטחון הפנימיים של חמאס ומשרד הבריאות שלו – שמפרסם את נתוני ההרוגים ברצועה.
ישראל גם כיוונה את אש החיסולים לעבר בכירי הממשל האזרחי של חמאס. מאז אוקטובר 2023 הודיעה כמה פעמים כי חיסלה אישים ששימשו, לטענתה, כראשי ממשלה מטעם חמאס בעזה – בהם עיסאם א־דעאליס ואסמאעיל ברהום, שנהרג במרץ 2025. לא ברור מי, אם בכלל, ממלא כיום את התפקיד הזה.
במקביל, פקידים זוטרים יותר ממשיכים בתפקידיהם במשרדים שונים. אחת הדמויות הבולטות היא מוניר אל־ברש, מנכ"ל משרד הבריאות של חמאס, המכהן בתפקידו לפחות חמש שנים.
החשוב מכל, אומר מילשטיין, הוא שלא צמחה חלופה ישימה לחמאס באזורים שבהם מתגוררת רוב האוכלוסייה. לדבריו, מיליציית אבו שבאב הנתמכת בידי ישראל פועלת רק באזורים מרוקנים מאוכלוסייה במזרח רפיח
חלק מהפקידים נהרגו במהלך המלחמה, וסביר שמונו ממלאי מקום חדשים תחת חסות חמאס. כך למשל, ניזאר עיאש מונה לראש עיריית דיר אל־בלח ללא בחירות, לאחר שקודמו דיאב אל־ג'רו נהרג בדצמבר 2024. צה"ל טען כי שמר על קשרים הדוקים עם פעילי חמאס וסייע להם בעיר.
החשוב מכל, אומר מילשטיין, הוא שלא צמחה חלופה ישימה לחמאס באזורים שבהם מתגוררת רוב האוכלוסייה. לדבריו, מיליציית אבו שבאב הנתמכת בידי ישראל פועלת רק באזורים מרוקנים מאוכלוסייה במזרח רפיח שבדרום עזה – ולא במרכזי האוכלוסין הצפופים.
"לא צומח שום דבר קסום במקומו. אנשים לא רוצים להמיר את אימת חמאס במשהו לא נודע. הם חוששים מכאוס, והם מותשים", אומר מילשטיין.
הוא מעריך שגם אם ישראל תממש את תוכניתה לכבוש את העיר עזה, לא יהיה בכך כדי לסמל את קץ חמאס כארגון מתפקד. "אם כיבוש עזה יתבצע לצד פינוי האוכלוסייה, אז זה יותר מאותו הדבר. ברור שהנזק הבינלאומי לישראל יהיה עצום, אבל גם מבחינה צבאית גרידא, המשמעות היא שאתה פשוט דוחק את חמאס למקומות אחרים", הוא אומר.
"אנחנו מנסים ללכת על שני הכיוונים: או שאתה כובש את כל הרצועה, שולט בה, ונשאר שם לטווח הארוך – או שאתה פשוט מבלף. וכרגע, אנחנו פשוט מבלפים".






















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו