הסכמי אברהם: נתניהו נתן, נתניהו ייקח?
מאז ה-7 באוקטובר ישראל קיבלה הוכחה, פעם אחר פעם, לאיתנות היחסים שלה עם העולם הערבי, ובמיוחד עם מדינות המפרץ.
גם בעיצומן של סערות אזוריות ובינלאומיות, השגרירויות הישראליות בבירות ערב לא נסגרו, היחסים הדיפלומטיים והמסחריים המשיכו (אם כי חוו דעיכה מסוימת לעומת מה שהיה צפוי), שרים ישראלים ביקרו במדינות אלה והתקבלו בסבר פנים יפות, ובעיקר – המדינות הערביות לא נכנעו ללחצים ולא ביטלו את הסכמי הנורמליזציה עם ישראל.
גם בעיצומן של סערות אזוריות ובינלאומיות, המדינות הערביות לא נכנעו ללחצים ולא ביטלו את הסכמי הנורמליזציה עם ישראל אחרי השבעה באוקטובר, והיחסים הדיפלומטיים והמסחריים המשיכו להתנהל
יחד עם זאת, המדיניות הישראלית בעזה, או, יותר נכון, העדר המדיניות, עוררו תהיות ולאחר מכן גם זעם בבירות ערב. באבו-דאבי וריאד חלמו על מזרח התיכון שונה למדי: חיבורים של רכבות מהירות, שינוע סחורות ותנועה של תיירים והשקעות.
יחיא סנוואר טמן לישראל ולמדינות הערביות מלכודת מוות ב-7 באוקטובר, ונראה שכיום, כמעט שנתיים לאחר פרוץ המלחמה, ישראל מסרבת לעזוב את הבור השחור אליו ירדה אז.
החטופים עדיין לא חזרו, המלחמה עדיין נמשכת, הצפון והדרום טרם שוקמו – ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר מרייר על תוכנית הסיפוח, שבעיניו היא המענה הראוי להכרה הצפויה במדינה הפלסטינית בעצרת הכללית של האו"ם בניו-יורק, וגם לתוכנית המצרית, לתוכנית הסעודית-צרפתית, ל-7 באוקטובר, ובעצם לכל אירוע באשר הוא.
סמוטריץ' וחבר מרעיו – סיפוחיסטים: הם תמכו בסיפוח הגדה הרבה לפני ה-7 באוקטובר, וימשיכו לתמוך ברעיון המשיחי ההזוי הזה גם אחרי.
החטופים עדיין לא חזרו, המלחמה עדיין נמשכת, הצפון והדרום טרם שוקמו – ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר מרייר על תוכנית הסיפוח, שבעיניו היא המענה הראוי להכרה הצפויה במדינה הפלסטינית
אך מעל סמוטריץ', לפחות באופן פורמלי, עדיין יש אדם אחד שאמור לזכור את נסיבות החתימה על הסכמי אברהם לפני חמש שנים, בספטמבר 2020. גם אז בישראל דיברו על הסיפוח ולכאורה תכננו לספח את בקעת הירדן.
האמירתים יצאו אז בצעד דרמטי ומטלטל והכריזו שהם מוכנים לנרמל יחסים עם מדינת ישראל. המחיר היה ברור: גניזת הסיפוח. מאז בכל פרשת דרכים וצומת הדוברים האמירתיים מסבירים לעולם הערבי שהם היו אלה שעצרו את הסיפוח בגופם, כאשר החליטו לנרמל יחסים עם ישראל.
כעת באבו-דאבי אומרים במפורש: ישראל חייבת לבחור בין סיפוח להמשך האינטגרציה האזורית. מי שחושב שמדובר בבלוף, שיחשוב שוב.
אמנם המדינה המפרצית עמדה בלחצים וסירבה להיכנע לתכתיבים של כל מתנגדי הנורמליזציה עד כה, אך כאן מדובר בהפרה בוטה של הבטחה ישראלית משנת 2020 – לא להתקדם עם תוכניות הסיפוח.
האמירתיים גאים בכך שעצרו את הסיפוח בגופם, כאשר החליטו לנרמל את היחסים עם ישראל ב-2020. כעת באבו-דאבי אומרים במפורש: ישראל חייבת לבחור בין סיפוח להמשך האינטגרציה האזורית
אין ספק, שסיפוח הגדה יגרום לא רק לאמירויות לעשות "אחורה, פנה". גם בחריין, מרוקו, וככל הנראה גם מצרים וירדן לא יוכלו להמשיך לעשות עסקים כרגיל במצב כזה.
האם בנימין נתניהו, שהתגאה מאוד בהישג של הסכמי אברהם, ייכנע לסמוטריץ' ובן-גביר בסוגיה העקרונית הזאת, יקריב את היחסים עם מדינות ערב ושוב יהפוך את ישראל למדינה מנודה ומוחרמת כמו ב-1948?
את הצעדים הראשונים לקראת המהלך כבר ראינו כאשר סמוטריץ' הכריז על בניה באזור E1, שנחשב קריטי עבור הרצף הטריטוריאלי בין השטחים הפלסטיניים השונים.
אם אכן יחליט לא לבלום את שותפיו הטבעיים והקיצוניים, נתניהו יהפוך לקברן של יחסי ישראל-ערב, עליהם עמלו מדינאים ודיפלומטים ישראלים במהלך 76 שנות קיומה של מדינת ישראל.
אם אכן יחליט לא לבלום את שותפיו הטבעיים והקיצוניים, נתניהו יהפוך לקברן של יחסי ישראל-ערב, עליהם עמלו מדינאים ודיפלומטים ישראלים במהלך 76 שנות קיומה של מדינת ישראל
הפליטים הסורים חוזרים הביתה, אך הדרך לשיקום ארוכה
בקרוב סוריה תחגוג שנה להפלתו של משטר אסד, אך לפי שעה מרבית הפליטים הסוריים נותרים במחנות מחוץ לסוריה: בירדן, טורקיה, לבנון ומדינות נוספות.
השבוע פורסם שמאז דצמבר 2024, כ-200 אלף פליטים סורים ששכנו בלבנון חזרו הביתה, כך אמרה קלי קלמנטס, סגנית הנציב של סוכנות האו"ם לפליטים (UNHCR).
לאחרונה הרשויות הלבנוניות הציגו תוכנית חדשה המציעה 100 דולר סיוע ופטור מקנסות לפליטים העוזבים את המדינה, בתנאי שיתחייבו לא לחזור כמבקשי מקלט. מרבית הפליטים עדיין מחליטים להישאר בלבנון, למרות הצטמקות הסיוע ההומניטרי והמחירים הגבוהים.
בלבנון מעריכים שהמדינה מארחת כיום כ-1.5 מיליון פליטים סורים. על פי האו"ם, יותר מ-13 מיליון פליטים סורים עדיין פזורים ברחבי המזרח התיכון ואירופה, ורק כשני מיליון מהם חזרו לסוריה מאז כינונו של המשטר החדש.
בלבנון מעריכים שהמדינה מארחת כיום כ-1.5 מיליון פליטים סורים. על פי האו"ם, יותר מ-13 מיליון פליטים סוריים עדיין פזורים ברחבי המזרח התיכון ואירופה, ורק כשני מיליון מהם חזרו לסוריה מאז כינונו של המשטר החדש
מה שמפחיד את הפליטים זה לא רק הכלכלה והתשתיות ההרוסות (כ-80% מהבתים בסוריה ניזוקו בצורה כזאת או אחרת במהלך מלחמת האזרחים). רבים מהם חוששים גם בחוסר יציבות פנימית, שרק הולכת וגוברת בחודשים האחרונים.
כך, "המועצה הפוליטית של מרכז ומערב סוריה", שהוקמה לפני מספר שבועות על ידי נאמני אסד עלאווים ואחרים, קראה השבוע לסורים להחרים את המינויים של הממשל הסורי החדש, על מנת "לא להעניק לגיטימיות לשלטון וחוקים לא צודקים". הגוף הנ"ל מקדם פדרליזם וקורא להקמה של גופי שלטון עצמאיים במחוזות הסורים השונים.
על פי האו"ם, כשני שליש מהסורים חיים היום מתחת לקו העוני. העדר ביטחון אישי וכלכלי, בנוסף לחוסר יציבות פוליטית, גורם לפליטים רבים לוותר לפי שעה על חלום החזרה למולדת, אותה עזבו לפני כ-14 שנים.
מדוע ישראל עצרה את עסקת הגז עם מצרים?
השבוע הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו שעסקת הגז הגדולה שהייתה אמורה להיחתם בקרוב עם מצרים לא תתקדם ללא אישורו האישי. נתניהו תירץ את ההחלטה הזאת בדיווחים על "הפרות מצריות של הסכם השלום באמצעות תגבורת צבאית בסיני".
ראש הממשלה לא פירט במה בדיוק מדובר, כי הרי כל פעם שמצרים מכניסה כוחות נוספים לסיני, היא עושה זאת בתיאום עם ישראל. טענות דומות נגד מצרים כבר נשמעו בתחילת החורף, אז השגריר הישראלי החדש בוושינגטון יעקב לייטר דיבר על "הפרות מצריות חמורות ביותר בסיני".
מאז הפייק הזה כבר הופרך, בין היתר גם על ידי צה"ל, שם דווקא זיהו ירידה בכמות כוחות הקבע שהצבא המצרי מציב בסיני, שמפוקח לא רק ע"י צה"ל תדיר במפגשים וסיורים קבועים, אלא גם ע"י כוח שמירת השלום החזק והמשמעותי ביותר במזרח התיכון.
נתניהו הודיע השבוע שעסקת הגז הגדולה שהייתה אמורה להיחתם בקרוב עם מצרים לא תתקדם ללא אישורו האישי. מצרים משתוקקת לעסקה הזאת – אז מדוע היא מטורפדת?
העסקה הענקית של 35 מיליארד דולר בין שותפי "לוויתן" למצרים כוללת הגדלה משמעותית של ייצור הגז והרחבת תשתית הייצוא. העיתון הסעודי "א-שרק ביזנס" דיווח שמצרים אישרה בניית צינור מצידה בהשקעה של 400 מיליון דולר להתחברות לצינור ניצנה שישראל בונה.
מצרים, הזקוקה מאוד לגז בשוק הביתי שלה, משתוקקת לעסקה הזאת, ונראה שגם עבור חברות הגז הישראליות זוהי הזדמנות עסקית מעולה, בגלל המחיר הגבוה יחסית שמצרים מוכנה לשלם.
אז מדוע נתניהו מושך את הזמן ומוציא מהבוידעם קמפיינים אנטי-מצריים שלפחות בחלקם מומנו על ידי ממשלת קטאר, שנואת נפשה של קהיר? שוב, הכל קשור למדיניות או להעדר המדיניות הישראלית בעזה.
בישראל מסרבים לדון בתוכניות ריאליסטיות של "היום שאחרי בעזה", וחברי הקבינט ממשיכים לפמפם את הפזמון "לא חמאס ולא רשות". כמובן שמדובר במשפט ריק מתוכן שרק משרת את הצרכים הפוליטיים של הממשלה אך לא מציע שום פתרון ממשי לסוגיית השלטון ברצועה.
ככל הנראה, נתניהו ושותפיו הקיצוניים עדיין חולמים על טרנספר, ומנסים לנפנף בכרטיס הגז לפני אפה של מצרים על מנת לשכנע אותה לקלוט שני מיליוני עזתים, או לפחות לשתף פעולה עם תוכנית הריביירה ההזויה
ככל הנראה, נתניהו ושותפיו הקיצוניים עדיין חולמים על טרנספר, ומנסים לנפנף בכרטיס הגז לפני אפה של מצרים על מנת לשכנע אותה לקלוט שני מיליוני עזתים, או לפחות לשתף פעולה עם התוכנית ההזויה של הריביירה העזתית.
אם זאת התוכנית, חברי הממשלה צפויים להתבדות. נושא הטרנספר של הפלסטינים מעזה הוא נושא רגיש ביותר במצרים, ואף צד לא רוצה להיתפס ככזה שמשתף פעולה עם ממשלת ישראל כאשר היא מבצעת טיהור אתני של הפלסטינים עבור חלומות הקזינו של טראמפ.
השבוע ב-2007: השמדת הכור הגרעיני של סוריה
ב-6 בספטמבר 2007 תקף חיל האוויר הישראלי כור גרעיני בסוריה במבצע שכונה "מחוץ לקופסה". התקיפה בוצעה לאחר שהמוסד הישראלי גילה שסוריה בונה כור להפקת פלוטוניום בסיוע קוריאה הצפונית ובמימון איראני.
הכור התגלה בעקבות פעילות מודיעינית נמרצת, כאשר במרץ 2007 סוכני המוסד פרצו לחדרו של איברהים עותמאן, יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית בסוריה בווינה, והעתיקו את תוכן מחשבו. המידע כלל תמונות של הכור שהוכיחו את ייעודו לבניית נשק גרעיני.
הכור התגלה בעקבות פעילות מודיעינית נמרצת שבה הושגו תמונות של הכור שהוכיחו את ייעודו לבניית נשק גרעיני. לאחר שארה"ב סירבה להשמיד את הכור, אישר הקבינט הישראלי את התקיפה
לאחר שארה"ב סירבה להשמיד את הכור, אישר הקבינט הישראלי את התקיפה. המבצע בוצע על ידי שמונה מטוסי קרב – ארבעה F-15I רעם וארבעה F-16I סופה.
המטוסים חדרו לסוריה בטיסה נמוכה, השמידו עמדת מכ"ם סורית ושיבשו את מערכת ההגנה האווירית. בשעה 00:45 הפציצו המטוסים את הכור באמצעות כ-18 טון חומר נפץ מפצצות מונחות GPS ולייזר. הכור הושמד כליל, והמטוסים חזרו בשלום לבסיסיהם בשעה 2:30 לפנות בוקר.
לאחר התקיפה ישראל וסוריה שמרו על דממה – ישראל לא לקחה אחריות רשמית על השמדת הכור עד 2018, וסוריה ניסתה למזער ולהקטין את האירוע.
ב-2011 אישרה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שהמטרה אכן הייתה כור גרעיני בבנייה, לאחר שדחתה את כל הטענות של הסורים.
מבצע "מחוץ לקופסה" מנע מסוריה להפוך למדינה גרעינית ושיבש את שיתוף הפעולה הגרעיני בין איראן, סוריה וקוריאה הצפונית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולא הבנתי למה סיפוח הוא הזוי בעייני הכתב?
מה רע בסיפוח?
זו המדינה שלך זאת האדמה שלנו
למה זה ככ הזוי?
ומה שמעניין עוד יותר, מדינה פלסטינית זה לא דבר הזוי? זה הרבה יותר הזוי אם כבר, מסיפוח
איבדתם את הדרך
אתם כבר לא זוכרים כלום
לא למדתם הסטוריה
ולפי דעתכם המלאה בבורות, השטח הזה יינתן לרוצחים איסלמיסטים? כדי שתהיה פה מדינת טרור? הרי כולנו יודעים לאן זה יילך. רק הנאיביים מאוד לא רואים
אז לא. זה לא הזוי. זה מה שצריך לקרות
הערבים צריכים להתפנות מכאן
כי גם לעבוד בישראל לא נאפשר להם
וככל הידוע לי לא תהיה להם גישה לים, גם אם תקום חלילה מדינה כזו.
אין להם מה לחפש פה
ניסינו דו חיים, לא הצליח, הם לא מוכנים להכיר במדינת ישראל. אף אחד מהם. אין עם מי לדבר ואין על מה לחשוב על "שלום" מדומיין כי זה לא יקרה
לא נשכח ולא נסלח
כל מה שקרה ב 7 לאוקטובר עלול לקרות שוב ביו"ש
יהודה ושומרון. אלה שמות יהודיים למקומות האלה.
קצת ללמוד הסטוריה.
קצת להבין את השקר הענק שמדבררים האספסוף העזתי בקשר למדינה שלהם.
אפילו המנון אין להם
השקר שמובילים הערבים בעולם הפך לעובדה לכאורה. אנשים ברשות חותמים על דםים שבכותרת רשום "מדינת פלסטין" כבר שנים
מחזק את דברי גולדסטאר. הכול כולל הכול זה גם לשנות את הסטטוס-קוו בהר הבית אם זה ייצור עימות מול בנט ונתניהו יחשוב שזה יביא לו קצת קולות מימין או יפתח חזיתות שיאפשרו דחיית בחירות. אפילו פגיעה מכוונת בהסכם השלום עם מצרים. באמת הכול אפשרי. שומרי הסף חייבים להוציא אותו לנבצרות, הסכנה פשוט גדולה מדי.
לשאלתך (אני לא באמת מאמין שאת לא יודעת את התשובה ל'האם נתניהו וגו'): נתניהו יעשה הכל, אבל הכל, כדי להמשיך ולהישאר בשלטון. שומעת את זה? ה כ ל !!!. וזה לא משנה, עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה, כי בינתיים או שהפריץ ימות או שהכלב ימות… מי יודע מה יקרה.
ה כ ל. וכמו שאמרה הצדקת מיס פיגי: "ושתישרף המדינה".