המחאה נגד מלחמת וייטנאם בשנות ה-60 וה-70 בארה"ב הצליחה. המחאה כללה הנחת פרחים בתוך קני-רובים של חיילים ושוטרים. ההבנה הייתה שהתנגדות אידאולוגית עזה איננה חייבת להיות תוקפנית. היא  יכולה להיות גם רגישה, אנושית ומקרבת. 

בסוף שנות ה-90, תנועת "אוטפור!" (Otpor!) הובילה מאבק לא־אלים נגד שלטון  סלובודן מילושביץ' בסרביה. גם הם השתמשו בפרחים כסמל רך ומעורר אמפתיה. הניגוד בין האלימות של המשטר לבין החיוך והפרח ניצח את המאבק. סלובודן מילושביץ' הודח ב-5 לאוקטובר 2000.

בסוף שנות ה-90, תנועת "אוטפור!" הובילה מאבק לא־אלים נגד שלטון  סלובודן מילושביץ' בסרביה. גם הם השתמשו בפרחים כסמל רך ומעורר אמפתיה. הניגוד בין האלימות של המשטר לבין החיוך והפרח ניצח את המאבק

בגאורגיה (2003) סטודנטים הקימו תנועת נוער בשם Kmara! (מספיק!). הם השתמשו בטכניקות של הצגות סאטיריות וחלוקת פרחים.

במהלך ההפגנות, מפגינים נכנסו לבניין הפרלמנט עם ורדים ביד וסימנו בכך את לידתה של "מהפכת הוורדים". כבר בסוף אותה שנה (2003) נשיא גיאורגיה אדוארד שוורדנדזה התפטר והמהפכה הצליחה.

האם זה אפשרי גם אצלנו?  

משנת 2019 אנחנו במבוי סתום פוליטי שמרסק את הדמוקרטיה הליברלית בישראל. האם יש מוצא? האם הפרחים והשיח האמפתי יכולים לעשות את ההבדל?   

בארגונים רבים בארץ מאמינים שכן. למשל, ב"בואונדבר דמוקרטיה" יוצאים לרחובות בכל רחבי הארץ. מחלקים פרחים ומשוחחים שיח אמפתי שמציע עתיד ליברלי ותקווה.

רשומה זו מציגה מחקרים המעידים כי שיח אמפתי מצליח לשנות עמדות חברתיות שמרניות לטובת תפיסות ליברליות. 

זה עובד

המחקרים המתוארים מטה נערכו על ידי גופי מחקר בארץ ובחו"ל. חלקם מתייחס להשפעה של השיח האמפתי על ההצבעה בפועל עבור מועמדים ליברליים בבחירות בארה"ב. 

משנת 2019 אנחנו במבוי סתום פוליטי שמרסק את הדמוקרטיה הליברלית בישראל. האם פרחים ושיח אמפתי יכולים לעשות הבדל? מחקרים מעידים כי שיח אמפתי מצליח לשנות עמדות לליברליות

1

"דיפ-קנוואסינג" (Deep Canvassing) – שיטה שעיקרה שיחות עומק אמפתיות.  זוהי שיטה ליצירת שינוי פוליטי וחברתי באמצעות שיחות פנים אל פנים. 

עקרונות השיטה:

• שיחה מעמיקה בת כ-15 דקות.
• הקשבה לעמדות ולרגשות של בן השיח.
• הצגת עמדתך, תוך שיתוף של סיפורים אישיים.
• מתן כבוד, אמפתיה ושיח בגובה העיניים במקום עימות. 

במחקר שפורסם בשנת 2020 ערכו החוקרים Broockman ו-Kalla  סדרה של 9 ניסויי שטח במהלך מערכת בחירות מקומיות בארה"ב. מספר השיחות האמפתיות הכולל של כל הניסויים במחקר הגיע ל-10,000. בשיחות האמפתיות הוצגו עמדות ליברליות. ההשפעה של השיחות הייתה חזקה במיוחד בנושאים חברתיים רגישים כמו זכויות אזרח, מהגרים ובריאות. 

השיחות תרמו משמעותית למועמדים הליברליים שהשתתפו בבחירות והוסיפו להם כ־3 קולות לכל 100 שיחות. 3% מהמצביעים זה נשמע  מעט, אבל אצלנו בארץ זה יכול לתרום ארבעה מנדטים לפער שבין המחנה הליברלי למחנה הלאומני, לטובת המחנה הליברלי.  

2

"המלאכים האמיצים יותר" (Braver Angels) – הוא ארגון אמריקאי שפועל בניו-יורק מאז 2016. הארגון מבצע שיחות מונחות בפורמטים שונים. הסדנאות מפגישות אנשים עם השקפות פוליטיות מנוגדות (ליברלים ושמרנים) לשיחות שמדגישות את ההקשבה ההדדית, מציאת הערכים המשותפים והשיח המכבד.

השיחות תרמו משמעותית למועמדים הליברליים בבחירות והוסיפו להם כ־3 קולות לכל 100 שיחות. 3% מהמצביעים נשמע  מעט, אך בארץ זה יכול לתרום 4 מנדטים למחנה הליברלי מול המחנה הלאומני

נתוני ההשפעה של הסדנאות פורסמו באתר של Braver Angels ב-29 בנובמבר 2023 במסמך בשם "The Numbers Are In". הממצאים המתוארים במסמך זה מגלים, שבשיחות של אחד על אחד, כמעט כל המשתתפים (97%) דיווחו שהם מוצאים ערכים משותפים עם הצד השני, וכמעט חצי מהמשתתפים (כ-40%) דיווחו שהם שינו עמדה פוליטית אישית לאחר הסדנה. 

3

אוניברסיטת סטנפורד – מחקר פורץ דרך נערך בשנת 2022 ע"י קבוצת חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד (Juliana Schroeder, Robb Willer). המחקר בחן את ההשפעה של מסרים אמפתיים המועברים ממחנה אחד למחנה הנגדי, ואת ההשפעה שיש לאמפתיות על האמינות של המסר.

במחקר השתתפו 4,478 נבדקים מארה"ב, רפובליקאים ודמוקרטים. המשתתפים ממחנה פוליטי אחד התבקשו לכתוב מסרי שכנוע לאנשים מהמחנה הפוליטי הנגדי – מסר דמוקרטי למשתתף הרפובליקאי וההיפך, מסרים רגילים לעומת מסרים שכללו בנוסף גם אמפתיה כלפי הרגישויות של הצד השני.

ממצאים עיקריים:

• מסרים שכללו אמפתיה גבוהה נתפסו כיותר משכנעים, מבוססים ואמינים (98% יותר) ביחס למסרים רגילים, חסרי האמפתיה.
• מידת ההפנמה של המסר, כלומר שינוי עמדות של ממש או פתיחות כלפי המסר בקרב מקבלי המסרים האמפתיים – הייתה גבוהה ב־64% ביחס למקבלי המסרים הרגילים.

מסרים שכללו אמפתיה גבוהה נתפסו כיותר משכנעים, מבוססים ואמינים (98% יותר) ביחס למסרים רגילים, ומידת הפנמת המסר, שינוי עמדות או פתיחות למסר בקרב מקבלי המסרים האמפתיים – הייתה גבוהה ב־64%

3

ומה אצלינו, בישראל?
בשנת 2022 פורסם בכתב העת המדעי PNAS מחקר שבוצע בשנים 2018–2019  ע"י  ד"ר רות  פלדמן מאוניברסיטת בר-אילן. המחקר עסק בדיאלוגים אמפתיים להפחתת קיטוב בקרב בני נוער יהודים וערבים. 

במחקר השתתפו 88 תלמידי תיכון, יהודים וערבים (גילאי 16–18). קבוצת הניסוי קיבלה סדרה בת שמונה מפגשים שתרגלה דיאלוג אמפתי בין ערבים ליהודים, בעוד שקבוצת הביקורת לא קיבלה מפגשים כאלה. 

במחקר נמדדו תגובות פיזיולוגיות של נבדקים בזמן האינטראקציה עם ה"זרים" (חברים מהקבוצה השנייה). יהודי עם ערבי או ערבי עם יהודי.

תוצאות עיקריות:

בקרב המשתתפים שנכחו בתרגולים, הייתה בזמן האינטראקציה אמפתיה גבוהה כלפי ה"זרים", ביחס לקבוצת הביקורת. האמפתיה נמדדה פיזיולוגית ובאה לידי ביטוי בעליה ברמות האוקסיטוצין (הורמון האושר והאהבה) וירידה ברמות הקורטיזול (הורמון המתח), שנחשב מדד מקובל למצבי מתח וחרדה. 

מחקר זה מדגים (פיזיולוגית) איך תרגול של השיח האמפתי יכול להביא לשיפור ביחסים בין קבוצות "זרות".

סיכום – כוחו הרב של השיח המקרב, מתי אצלינו?

מאז 1984 (ממשלת שמיר-פרס) ישראל נמצאת בתיקו פוליטי של שני גושים. מערכות הבחירות בארץ מוכרעות על חודם של מנדטים בודדים. ההכרעה בבחירות הקרובות תהיה הדרמטית מכולן. גוש לאומני משיחי מול גוש ליברלי. הדמוקרטיה שנסדקה בינואר 2023 נמצאת בסכנת ניתוץ מוחלט. 

האמפתיה נמדדה פיזיולוגית ובאה לידי ביטוי בעליה ברמות האוקסיטוצין (הורמון האושר והאהבה) וירידה ברמות הקורטיזול (הורמון המתח), שנחשב מדד מקובל למצבי מתח וחרדה

מסר חד, פרח ושיח אמפתי עשויים להיות מפתחות הקסם שיצליחו להכריע את הכף. מפתחות קסם – שעד היום המחנה הליברלי בארץ לא עשה בהם כל שימוש.

נחום קשב הוא מהנדס תוכנה, מייסד חברת ktm. מתנדב סדרתי, פעיל בעמותות מחשבות של שלום (מנכ"ל לשעבר), בואונדבר דמוקרטיה, עמותת הצנחנים וידיד לחינוך מתמטי.

ד"ר גלית וידמן ששון היא בעלת דוקטורט בשפה וקוגניציה, מנחה, מאמנת ומפיצה של גישת תקשורת מקרבת בבית, בעיר ובמדינה.