ארבע שנים של מחאה מאומצת מתנקזות ליום אחד – יום הבחירות, ואנחנו עדיין ללא רוב מוצק. הגושים נראים קשיחים אבל האמת שונה. מאות בודדות של קולות יכולים לקבוע את גורל המערכה כולה, לדורות רבים.
האם ההיסטוריה ראתה דרמות כאלה? כן
בבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 2000 – מדינת פלורידה הכריעה. פער של 537 קולות מתוך כ-6 מיליון מצביעים הכריע לטובת ג'ורג' בוש הבן הרפובליקאי מול לוחם איכות הסביבה הדמוקרטי אל גור.
נחום קשב הוא מהנדס תוכנה, מייסד חברת ktm. מתנדב סדרתי, פעיל בעמותות מחשבות של שלום (מנכ"ל לשעבר), בואונדבר דמוקרטיה, עמותת הצנחנים וידיד לחינוך מתמטי.
ד"ר גלית וידמן ששון היא בעלת דוקטורט בשפה וקוגניציה, מנחה, מאמנת ומפיצה של גישת תקשורת מקרבת בבית, בעיר ובמדינה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אם זה תלוי (וזה תלוי בהחלט רק בו) בביבים שקרניהו לא יהיו יותר בחירות לכנסת בישראל. אני קורא שוב ושוב מאמרים על שנת הבחירות המתקרבת ומתפוצץ מצחוק. לאף ארגון מחבלים בממשלת השואה הזדון והה... המשך קריאה
אם זה תלוי (וזה תלוי בהחלט רק בו) בביבים שקרניהו לא יהיו יותר בחירות לכנסת בישראל. אני קורא שוב ושוב מאמרים על שנת הבחירות המתקרבת ומתפוצץ מצחוק. לאף ארגון מחבלים בממשלת השואה הזדון וההפקרה אין אינטרס לקיים בחירות בישראל בשנת 2026. הדיקטטור, הצורר, הבוגד ורוצח 44 החטופים ביבים שקרניהו מפחד להפסיד את השלטון בבחירות. בצל (אין) אל סמרטוט רצפה מתנדנד מעל ומתחת אחוז החסימה בכל סקר בשנה האחרונה, הוא בודאי לא רוצה בחירות שיביאו לקץ הקריירה הפוליטית שלו. פיתמר בן זונה לא רוצה בחירות כי למרות שהסקרים מאירים לו פנים – 8 מנדטים ואף יותר, אם ביבים שקרניהו לא מנצח בבחירות הוא מסיים את כהונתו המדהימה מבחינתו בממשלה. גם החרדים לא רוצים בחירות מכיוון שהם לא יכולים בלי ביבים שקרניהו בשלטון. הרחוב החרדי שמעריץ את ביבים שקרניהו וכהניסטי ימני בצורה קיצוניות לא ייתן להם לשתף פעולה עם מפלגות האופוזיציה בשום תנאי ובשום דרך.
המחאה נגד מלחמת וייטנאם בשנות ה-60 וה-70 בארה"ב הצליחה. המחאה כללה הנחת פרחים בתוך קני-רובים של חיילים ושוטרים. ההבנה הייתה שהתנגדות אידאולוגית עזה איננה חייבת להיות תוקפנית. היא יכולה להיות גם רגישה, אנושית ומקרבת.
בסוף שנות ה-90, תנועת "אוטפור!" (Otpor!) הובילה מאבק לא־אלים נגד שלטון סלובודן מילושביץ' בסרביה. גם הם השתמשו בפרחים כסמל רך ומעורר אמפתיה. הניגוד בין האלימות של המשטר לבין החיוך והפרח ניצח את המאבק. סלובודן מילושביץ' הודח ב-5 לאוקטובר 2000.
נחום קשב הוא מהנדס תוכנה, מייסד חברת ktm. מתנדב סדרתי, פעיל בעמותות מחשבות של שלום (מנכ"ל לשעבר), בואונדבר דמוקרטיה, עמותת הצנחנים וידיד לחינוך מתמטי.
ד"ר גלית וידמן ששון היא בעלת דוקטורט בשפה וקוגניציה, מנחה, מאמנת ומפיצה של גישת תקשורת מקרבת בבית, בעיר ובמדינה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אז הבנתם? אם נגלה מספיק אמפתיה מהמחנה האמפתי למחנה הלא אמפתי, נצליח להעביר מספיק מצביעים לא אמפתים מהמחנה הלא אמפתי למחנה הכן אמפתי, וכך תהיה לנו מדינה אמפתית. ומי שלא יהיה מספיק אמפתי ... המשך קריאה
אז הבנתם? אם נגלה מספיק אמפתיה מהמחנה האמפתי למחנה הלא אמפתי, נצליח להעביר מספיק מצביעים לא אמפתים מהמחנה הלא אמפתי למחנה הכן אמפתי, וכך תהיה לנו מדינה אמפתית. ומי שלא יהיה מספיק אמפתי נסתום לו את הפה בצורה אמפתית, ואם זה לא יעזור – נשלח אותו באמפתיה למחנה לפיתוח אמפתיות, עד שיהיה אמפתי. או ש… עם כל האמפתיה…
שני טילים בליסטיים איראניים התפוצצו השבוע בסמוך לאיחוד האמירויות: אחד נפל במים הטריטוריאליים, בעוד שהשני התפוצץ לא הרחק משם. שניהם, ככל הנראה, כוונו לספינות או מכליות אמירתיות – בהמשך ל"מלחמת המכליות" החדשה שבה פתחה איראן בשבועות האחרונים.
האיראנים הכחישו את הידיעות הללו בתוקף, אך באבו דאבי ובדובאי לא קנו את הסחורה והחליטו לנתק את כל הקשרים הכלכליים והפיננסיים עם הרפובליקה האסלאמית.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
עד כה, כמעט 30% מהייבוא האיראני הגיע מהאמירויות, וחשבונות איראניים רבים – לפי שמועות גם כאלה המזוהים עם משמרות המהפכה האסלאמית – נוהלו בבנקים האמירתיים.
אחרי ששני טילים בליסטיים איראניים התפוצצו השבוע בסמוך לאיחוד האמירויות, באבו דאבי ובדובאי החליטו לנתק את כל הקשרים הכלכליים והפיננסיים עם איראן
התקיפות שהתרחשו השבוע לא היו הקטלניות ביותר מאז פרוץ המלחמה עם איראן. עם זאת, נראה כי ההחלטה לנתק את הקשרים הכלכליים והפיננסיים הבשילה כבר לפני כן, ויצאה לפועל כעת, לאחר שהקרקע לכך הוכנה מראש.
אוניות משא במימי מפרץ עומאן סמוך למצר הורמוז, במבט מחוף סלעי ליד ח'ור פכאן, איחוד האמירויות הערביות. 1 במאי 2026 (צילום: AP Photo/Fatima Shbair)
בתוך כך, האמירתים הכחישו בתוקף את הידיעות שפורסמו במספר כלי תקשורת וברשתות החברתיות באזור, ולפיהן הם העניקו לאיראן "סיוע כלכלי" בתמורה לפסק זמן מהתקיפות נגד תשתיות הנפט והמכליות שלהם, וכי הכריזו על הפסקת הקשרים רק בעקבות איומיו של הנשיא דונלד טראמפ "לטפל במדינות המעניקות סיוע לאיראן".
אנוואר גרגאש, יועצו הבכיר של נשיא המדינה מוחמד בן זאיד, כתב בחשבונו בטוויטר כי "מספר פלטפורמות מפיצות מידע שקרי בנוגע לאיחוד נסיכויות המפרץ".
האמירתים גם הכחישו בתוקף את הידיעות שפורסמו במספר כלי תקשורת וברשתות החברתיות באזור, ולפיהן הם העניקו לאיראן "סיוע כלכלי" בתמורה לפסק זמן מהתקיפות נגד תשתיות הנפט והמכליות שלהם
בינתיים, המצב במפרץ מסרב להירגע או להשתפר. טראמפ שוב מאיים "לפתוח במתקפה הכלכלית העוצמתית ביותר נגד איראן מאז ומעולם", והאיראנים שוב מתעלמים מדבריו וטוענים שמדובר באיומי סרק.
עם זאת, דווקא הצעד האמירתי עלול להקשות מאוד על הכלכלה האיראנית המידרדרת, שכן היחסים הכלכליים בין שתי המדינות היו משמעותיים מאוד – בפרט עבור איראן הנצורה. בשלב זה, טהרן ממשיכה לירות על שכנותיה, ובתוך כך – יורה גם לעצמה ברגל.
נשיא איחוד האמירויות השייח' מוחמד בן זאיד אל נהיאן (במרכז) והשייח' סרור בן מוחמד אל נהיאן (מימין) מקבלים את פני סולטאן עומאן היית'ם בן טארק (משמאל) באבו דאבי. 17 באוגוסט 2026 (צילום: Abdulla AL-BEDWAWI / UAE PRESIDENTIAL COURT / AFP)
צרפת מנסה להפוך לרלוונטית בלבנון
על פי ההסכם שנחתם לאחרונה בין ישראל ללבנון, צבא לבנון הוא שאמור להיכנס לאזורים שיטוהרו על ידי צה"ל מאנשי חזבאללה, לאסוף את הנשק של ארגון הטרור ולמנוע התחמשות מחודשת שלו ושל מיליציות אחרות במדינה.
אך לפי שעה, הצבא הלבנוני עדיין אינו מספיק חזק, מאומן או בטוח בעצמו כדי להשתלט על המצב במדינה ולמנוע את מלחמת האזרחים שבה מאיים חזבאללה. זאת למרות שלאורך השנים, ארה"ב העניקה סיוע לצבא לבנון על מנת לחזק אותו ולהפכו לכוח לוחם משמעותי, אך השינוי המיוחל טרם התרחש.
מי שמנסה כעת להפוך את עצמו ואת ארצו לרלוונטיים בלבנון הוא נשיא צרפת, עמנואל מקרון. מקרון כינס השבוע ראשי צבא ממספר מדינות, ובהם גם קצינים לבנונים בכירים, על מנת לדון ברפורמות עומק בצבא לבנון
מי שמנסה כעת להפוך את עצמו ואת ארצו לרלוונטיים בלבנון הוא נשיא צרפת, עמנואל מקרון. מקרון כינס השבוע ראשי צבא ממספר מדינות, ובהם גם קצינים לבנונים בכירים, על מנת לדון ברפורמות עומק בצבא לבנון. המהלך מתואם עם נשיא לבנון, ג'וזף עאון, ששימש בעברו כמפקד צבא לבנון בעצמו.
נכון להיום, חיילים וקצינים בצבא לבנון משתכרים פחות מלוחמי חזבאללה, ורבים מהם נאלצים לעבוד בעבודות נוספות במקביל לשירותם הצבאי. הבעיה אינה מסתכמת רק בשכר או בהכשרה צבאית נאותה, אלא גם בצורך לחדד את תחושת האחריות, את שותפות הגורל ואת האמונה בערכים כלל-לבנוניים, במקום בערכים עדתיים.
המהלך הצרפתי הוא ללא ספק ראוי וחשוב, אך השאלה היא האם הוא יהיה ארוך-טווח ומדורג, כך שיצליח להביא את לבנון ואת שכנותיה לתוצאה המיוחלת – שלום בר-קיימא.
חייל לבנוני ליד בית הרוס בזוטר אל־ע'רבייה שבדרום לבנון, 5 באוגוסט 2026 (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)
זמרת לבנונית בעין הסערה בתוניסיה
אליסה, דיוות הפופ הלבנונית האולטימטיבית, חזרה לפסטיבל קרתגו בתוניסיה לאחר 17 שנות היעדרות, ואוהדיה הרבים עצרו את נשימתם. אך מה שייזכר מההופעה הזו, לפחות בזמן הקרוב, לא יהיה שירתה, לבושה המוקפד או הקהל העצום שבא לצפות בה – אלא כאפייה פלסטינית, שלמעשה כלל לא הייתה כזו.
במהלך ההופעה, מישהו מהקהל זרק לעבר אליסה את הצעיף המשובץ, כנראה בתקווה שתתעטף בו כסמל להזדהות עם העם הפלסטיני. אליסה, שבעבר דווקא עטתה כאפייה במספר הופעות, לא נענתה לאתגר; היא חייכה בחן וזרקה את הצעיף בחזרה לקהל.
במהלך ההופעה, מישהו מהקהל זרק לעבר אליסה את הצעיף המשובץ, כנראה בתקווה שתתעטף בו כסמל להזדהות עם העם הפלסטיני. היא לא נענתה לאתגר; רק חייכה בחן וזרקה את הצעיף בחזרה לקהל
הרשתות החברתיות התמלאו מיד בקריאות זועמות נגדה, והאירוע מוסגר באופן עוין למדי. כותרות כמו "הזמרת הלבנונית המפורסמת זורקת את הכאפייה הפלסטינית" ו"אליסה מתעלמת מכאפייה פלסטינית" הציפו את הרשת ואת התקשורת.
חדי העין שמו לב לכך שלמרות המשבצות בשחור-לבן, הצעיף שנזרק על הזמרת לא נראה כמו כאפייה פלסטינית מסורתית, אלא יותר כמו שמאע', צעיף נפוץ ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה. אולם הניואנס הזה לא שינה דבר למבקרים. ברחבי העולם, הצעיף המשובץ – בין אם הוא שחור-לבן (כמקובל אצל הפלסטינים ועמים ערביים נוספים) ובין אם אדום-לבן (כמקובל בירדן ובמדינות המפרץ) – הפך מזמן למזוהה עם המאבק הפלסטיני.
הזמרת הלבנונית המפורסמת אליסה הידועה בעמדותיה הניציות נגד חיזבאללה ושות' עוררה סערה וזעם אחרי שבמהלך הופעתה בתוניסיה זרקה בחזרה לקהל את הכאפייה הפלסטינית. pic.twitter.com/BjftC1zerK
— roi kais • روعي كايس • רועי קייס (@kaisos1987) August 17, 2026
הכוכבת הלבנונית, הידועה בהתנגדותה הפומבית לחזבאללה בלבנון, לא סיפקה הסבר לרגע הזה. ככל הנראה, בסביבתה מנסים להעביר את הסערה התורנית בשלום ולהתקדם הלאה.
אולם ברשתות, הוויכוחים עדיין סוערים. תומכיה של אליסה בלבנון מסבירים כי בתור לבנונית היא אינה מחויבת לאמץ סמלים של עמים אחרים, בעוד שהמחנה הפרו-פלסטיני מאשים אותה בהתעלמות מסבלם של הפלסטינים בעזה ובגדה.
הכוכבת הלבנונית לא סיפקה הסברים לתקרית, אך הרשת עדיין סוערת. תומכיה מסבירים כי בתור לבנונית היא אינה מחויבת לאמץ סמלים של עמים אחרים, בעוד שהמחנה הפרו-פלסטיני מאשים אותה בהתעלמות
ייתכן גם שהזמרת פשוט הופתעה ולא הייתה מוכנה להתפתחות, או שפשוט לא רצתה להתעטף בצעיף מיוזע השייך לאדם זר.
כך או כך, בעולם הערבי – כמו בישראל ובעולם כולו – משפטי השדה ברשתות החברתיות נערכים במהירות הבזק, במטרה לגרוף לייקים ותעבורת רשת.
הזמרת הלבנונית אליסה מופיעה במהלך המהדורה ה-60 של פסטיבל קרתגו הבינלאומי, בתאטרון הרומי בקרתגו שבפאתי תוניס. 15 באוגוסט 2026 (צילום: FETHI BELAID / AFP)
השבוע ב-1953 – נפילת משטר מוסאדק באיראן
ב-19 באוגוסט 1953 הופלה ממשלת איראן בראשות מוחמד מוסאדק – פוליטיקאי אהוד שהעז להלאים את הנפט האיראני ולהחזיר למדינה את הבעלות על אוצרות טבע שנוצלו עד אז על ידי מעצמות זרות.
הדבר אירע לאחר שטנקים כיתרו את ביתו של מוסאדק בטהרן ואנשי כוחות הביטחון פרצו פנימה. במשך מספר שבועות קודם לכן, השתוללו ברחובות הבירה האיראנית הפגנות אלימות ומהומות. המחאות הללו הוצגו במערב כמרד עממי אנטי-קומוניסטי, אך למעשה הן תוכננו ותוזמרו בידי ה-CIA והמודיעין הבריטי, במסגרת מבצע שכונה "אייאקס".
ב-19 באוגוסט 1953 הופלה ממשלת איראן בראשות מוחמד מוסאדק – פוליטיקאי אהוד שהעז להלאים את הנפט, אחרי מחאות שהוצגו כמרד עממי אנטי-קומוניסטי, אך למעשה תוכננו ותוזמרו בידי ה-CIA והמודיעין הבריטי
מוסאדק, בן למשפחה טהרנית מיוחסת ומנהיג מפלגת "החזית הלאומית", הלאים בשנת 1951 את תעשיית הנפט האיראנית, שהייתה עד אז בשליטה בריטית. בתגובה, לונדון הטילה סנקציות, סירבה לרכוש נפט איראני, ולבסוף – בשיתוף וושינגטון – יזמה את ההפיכה.
את המבצע הובילו "האחים דאלס" מארצות הברית: מנהל ה-CIA אלן דאלס ושר החוץ האמריקאי ג'ון פוסטר דאלס. בשטח, ניהל את המבצע קרמיט רוזוולט, נכדו של הנשיא האמריקאי לשעבר תיאודור רוזוולט. לפי מסמכים שהותרו לפרסום רק בשנת 2013, ההוראה הייתה מפורשת: "אף מילה על נפט". ההפיכה מוסגרה כולה כמאבק נגד התפשטות הקומוניזם.
המונים בכיכר הפרלמנט באיראן אחרי שראש הממשלה מוחמד מוסאדק טען כי בלם את ניסיון ההפיכה, 16 באגוסוט 1953 (צילום: AP)
מוסאדק, שחלם על איראן דמוקרטית ועצמאית כלכלית, סיים את ימיו במעצר בית. במקומו, השאה מוחמד רזא פהלווי שב לשלטון בחסות המערב. שלטונו המדכא של השאה סלל את הדרך, כרבע מאה מאוחר יותר, למהפכה האסלאמית.
מוסאדק, שחלם על איראן דמוקרטית ועצמאית כלכלית, סיים את ימיו במעצר בית. במקומו, השאה מוחמד רזא פהלווי שב לשלטון בחסות המערב. שלטונו המדכא סלל את הדרך, כרבע מאה מאוחר יותר, למהפכה האסלאמית
הפרשה הזו מהדהדת בחוזקה גם כיום, על רקע הניסיונות של ארה"ב (ולעיתים גם של ישראל) להפיל את משטר האייתוללות בטהרן.
הייתכן שהכוחות הדתיים הקיצוניים כלל לא היו עולים לשלטון, אלמלא הודח מוסאדק ב-1953? נראה שהאירוע ההיסטורי הזה ממשיך לטלטל את איראן ואת המזרח התיכון כולו, גם עשרות שנים לאחר שהתרחש.
לפני כשבוע נכנסנו חניה, זוגתי לחיים ארוכים, ואני לבית הקפה שבמרכז המסחרי של משמר השרון. כהרגלנו, חניה תפסה עבורנו שולחן פנוי ואני נשלחתי לעמוד ליד הדלפק והקופה, למסור את ההזמנה ולשלם.
עוד אני עושה את דרכי אל הקופה, קם לפתע מישהו מבין השולחנות ועל פניו חיוך רחב ומואר.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
שלמה מזרחי, מי שמכונה "ג'ימי הנדריקס הישראלי", נחשב לאחד מחלוצי הרוק בישראל. אלא שבחינת יצירתו מגלה כי הוא היה הרבה יותר מזה: מהפכן שהקדים את זמנו כנגן, כמעבד וכמפיק מוזיקלי.
קשה להבין את ייחודיותו של שלמה מזרחי, כאדם וכאמן, מבלי לחזור אל ילדותו בשוק מחנה יהודה בירושלים. כבר בגיל 13, לאחר מות אביו, נאלץ לעבוד במכולת המשפחתית שבשוק. אלא שבין מכירת מוצרים ללקוחות, נהג להתאמן בגיטרה ובכלי נגינה נוספים שהביא עמו לחנות.
ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אחלה של כתבה.
אני זוכר שקניתי את האלבום של שלמה מזרחי (אדון החלומות) בתו השמיני לפני בערך 20 שנה, והתלהבתי.
לצערי (ולבושתי, בתור ירושלמי..) לא הכרתי אותו אז ולא שמעתי עליו לפני כן, ואח... המשך קריאה
אחלה של כתבה.
אני זוכר שקניתי את האלבום של שלמה מזרחי (אדון החלומות) בתו השמיני לפני בערך 20 שנה, והתלהבתי.
לצערי (ולבושתי, בתור ירושלמי..) לא הכרתי אותו אז ולא שמעתי עליו לפני כן, ואחרי ששמעתי את האלבום, חיפשתי עליו פרטים באינטרנט ואכן הביוגרפיה שלו ועשייתו מאוד מעניינת.
יש להקים ממשלת מיעוט כלשהי, ובה להעביר חוק יסוד - שלא מאפשר לאדם לכהן בתפקיד רהמ יותר משתי קדנציות.
זה יוציא את ביבי מהמשחק אחת ולתמיד, ואז ניתן לצאת לבחירות, מתוך הבנה שבכלל לא משנה... המשך קריאה
יש להקים ממשלת מיעוט כלשהי, ובה להעביר חוק יסוד – שלא מאפשר לאדם לכהן בתפקיד רהמ יותר משתי קדנציות.
זה יוציא את ביבי מהמשחק אחת ולתמיד, ואז ניתן לצאת לבחירות, מתוך הבנה שבכלל לא משנה מי ייבחר – תקום ממשלת אחדות רחבה וציונית.
זה חוקי? בגץ יפסול זאת כחוק פרסונלי? אני לא יודע. את השיחות עם בגץ צריך להתחיל כבר עכשיו. בחשאי כמובן.
בעיני שרה והבבונים כל ממשלה לא תהיה לגיטימית. עם רוח גבית המגלומן מארה"ב. להתייחס לזה זו תהיה טעות. אני מצפה ממי שהיה רמטכ"ל לדעת לקבל את ההחלטות הדמוקרטיות הנכונות בלי להתייחס אליהם. א... המשך קריאה
בעיני שרה והבבונים כל ממשלה לא תהיה לגיטימית. עם רוח גבית המגלומן מארה"ב. להתייחס לזה זו תהיה טעות. אני מצפה ממי שהיה רמטכ"ל לדעת לקבל את ההחלטות הדמוקרטיות הנכונות בלי להתייחס אליהם. אם הוא לא מסוגל לכך, שלא יציב את עצמו כמועמד לראשות הממשלה.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו