זה היה צפוי שגל המקארתיזם שמטביע את ישראל יגיע גם לתחום הסביבה והאקלים. זה היה פחות צפוי שנשיא המדינה יצחק הרצוג ייקח בו חלק, ועוד מול פורום האקלים שהוא עצמו יזם את הקמתו.

פורום האקלים, שממומן על ידי קרן פילנתרופית, הוקם כדי לקדם סדר יום סביבתי ואקלימי שחסר כל כך במדיניות הממשלה. הרצוג פרס עליו את חסותו, ובלוגו של הפורום – שבראשו עומד הח"כ לשעבר דב חנין – כתוב "פורום האקלים הישראלי מייסודו של נשיא המדינה".

לפני כשבועיים פרסם הפורום הזמנה שגרתית לוובינר תחת הכותרת: "מחיר המלחמה: היבטים אקלימיים וסביבתיים". המרצה הראשון: רני עמיר, סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שהוזמן לדבר על "השפעות המלחמה על השטחים הפתוחים".

פורום האקלים, שממומן על ידי קרן פילנתרופית, הוקם כדי לקדם סדר יום סביבתי ואקלימי שחסר כל כך במדיניות הממשלה. הרצוג פרס עליו את חסותו

עוד בסדר היום: הרצאה על דוגמאות לשיקום סביבתי ממלחמות בהיסטוריה, פתרונות להריסות הבניינים שנפלו בהמוניהם ברצועת עזה (וגם קצת בישראל) ועוד.

ההזמנה לכנס של פורום האקלים שהתקיים ב־11 בספטמבר 2025 (צילום: פורום האקלים)

ההזמנה הופצה בקבוצות ווטסאפ של אנשי סביבה ומתעניינים, ולא עוררה תגובות מיוחדות. זה השתנה ברגע אחד. לא ברור מה קרה קודם – הפנייה בערוץ הטלגרם של עמית סגל, הפנייה של ערוץ 7 או ההסתערות של שמאי גליק מארגון "בצלמו", שמתמחה ברדיפת חמוצים שמעזים לבקר ולהטיל ספק בנרטיב של ממשלת ישראל.

כולם התמקדו בהרצאה אחת (מתוך חמש, נוסף על דברי פתיחה של חנין) שהופיעה בלו"ז, הרצאתו של פרופסור רוני סטריאר תחת הכותרת – "עזה: רעב כטראומה קולקטיבית".

זה הספיק בשביל שערוץ 7 יגדיר את האירוע כולו כ"כנס שיעסוק ברעב וברצועת עזה", ובשביל שגליק יכריז ש"בזמן ש־48 חטופים שלנו במנהרות בעזה סובלים ועוברים עינויים […] הזוי לקיים דיון שדן 'במדיניות הרעב בעזה'. אני קורא לכל מי ששותף לכנס ההזוי להסיר את חסותו מהכנס ובפרט בית הנשיא והמשרד להגנת הסביבה. לא הגיוני שכסף ציבורי ילך לפגיעה במדינת ישראל ובחיילי צה"ל".

במונחים של תעשיית המקארתיזם, התנכרות בוטה כזו של הנשיא כלפי פורום האקלים שהוא עצמו ייסד זה רגע של סיפוק אמיתי

שום כסף ציבורי לא מעורב בוובינר הזה, אבל השרה להגנת הסביבה עידית סילמן לא הייתה זקוקה ליותר מזה כדי להתייצב. סילמן מחפשת כבר תקופה כל הזדמנות לקרוץ לשוליים הימניים של הבייס.

כשאנשי פורום האקלים פנו לרני עמיר, סמנכ"ל משאבי הטבע במשרד להגנת הסביבה, וביקשו ממנו לדבר על הפגיעה שהמלחמה מסבה לשטחים הפתוחים, הוא נעתר מייד. הרי מדובר בסוגיה חשובה שאין עליה מחלוקת מקצועית.

אבל למי אכפת מהסביבה והשטחים הפתוחים. סילמן הודיעה לעמיר שנאסר עליו להשתתף בוובינר, ודרשה שהלוגו של המשרד להגנת הסביבה – שהופיע בהזמנה לצד סמלי המוסדות האחרים שאליהם משתייכים המרצים – יוסר מייד. "מדובר בשימוש פסול בסמל המדינה ובניסיון לנצל את שמו של המשרד לצרכים פוליטיים צרים", הודיעה סילמן לערוץ 7.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן משתתפת בעצרת הקוראת להקמתן מחדש של התנחלויות ישראליות ברצועת עזה, ירושלים, 27 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם התגובה של סילמן מפתיעה כמו לחות באוגוסט, התגובה של בית הנשיא כבר הייתה הרבה פחות צפויה. אנשי פורום האקלים קיבלו שיחת טלפון מלשכתו של יצחק הרצוג, שבה נשאלו מספר שאלות על הוובינר. מייד אחר כך נדרשו להסיר מההזמנה את הלוגו של בית הנשיא.

בשלב הבא הגיעה תגובה חריפה של הרצוג לערוץ 7: "רואים בחומרה רבה את השימוש בסמל בית הנשיא באירוע לא מוכר כלל. בית הנשיא יקיים בירור נוקב כדי שלא תהיה הישנות של מקרים אלו. מנכ"ל בית הנשיא הנחה להסיר כל זיקה בין בית הנשיא לאירוע". אם גליק היה פוגש את הרצוג באותו רגע, הוא בוודאי היה מדביק לו נשיקה מצלצלת.

במונחים של תעשיית המקארתיזם, התנכרות בוטה כזו של נשיא המדינה כלפי פורום האקלים שהוא עצמו ייסד זה רגע של סיפוק אמיתי.

כולם – העמותה, כלי התקשורת, השרה ונשיא המדינה – יצאו למתקפה על בסיס כותרת בת ארבע מילים שלאיש מהם לא היה מושג מה עומד מאחוריה

הוובינר התקיים ביום חמישי האחרון. בלי מרצה מהמשרד להגנת הסביבה, בלי לוגו של המשרד ובלי לוגו של בית הנשיא. עם כ־70 משתתפים ועם ההרצאה של פרופסור סטריאר.

כאן כדאי להתעכב על זהות האיש שכותרת הרצאתו עוררה כזו מהומה. סטריאר, בן 73, מומחה לעבודה סוציאלית, עמד עד לאחרונה בראש המועצה הלאומית לביטחון תזונתי – הגוף שמלווה את שר הרווחה והממשלה ומתווה מדיניות שמטרתה לקדם את הביטחון התזונתי של הציבור.

מדובר באדם עתיר ניסיון וזכויות. איש מהמשרד להגנת הסביבה או מבית הנשיא לא טרח לדבר איתו ולברר את תוכן הרצאתו בטרם ההתנערות וההוקאה הפומבית. כולם – העמותה, כלי התקשורת, השרה ונשיא המדינה – יצאו למתקפה על בסיס כותרת בת ארבע מילים שלאיש מהם לא היה מושג מה עומד מאחוריה.

פרופ' רוני סטריאר וד"ר דורית אדלר בכנס הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, 4 בדצמבר 2024 (צילום: משרד הרווחה והביטחון החברתי)

ההרצאה של סטריאר, שלוותה במצגת, התחילה בהסבר כללי על המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, ולאחר מכן עסקה דווקא בהתדרדרות מצב הביטחון התזונתי של הציבור הישראלי מאז 7 באוקטובר. ראש הפרק הבא הוקדש לחטופים ולמצבם התזונתי־בריאותי השברירי.

רק לאחר מכן סטריאר עבר לדבר על מצב התזונה של תושבי רצועת עזה. אלה לא היו דברים נעימים לאוזן הישראלית, אבל הם היו מבוססי מחקר וידע שמצוי בידי הגופים המוסמכים בעולם.

סטריאר הציג את עיקרי הדוח שפורסם לפני כחודש על ידי ה־IPC, שותפות גלובאלית שמאגדת בתוכה 21 ארגונים מובילים כמו האו"ם, ארגון הבריאות העולמי, הבנק העולמי ועוד. הדוח של הארגון סיווג את רצועת עזה בדרגה הגבוהה ביותר – "קטסטרופה" (5 מתוך 5) – מבחינת רמת החירומיות התזונתית והיקף האוכלוסייה הנתון בסכנה מיידית.

"אני בפירוש לא מאלה שטוענים שישראל מבצעת ג'נוסייד מכוון. חבל שלא נותנים לקבוצה של חוקרים ישראלים להיכנס לרצועה ולעשות הערכה מקצועית של מצב האוכלוסייה, זה היה יכול לעזור"

סטריאר סייג וציין שאיסוף הנתונים בזמן מלחמה מורכב ביותר ושכל הצדדים המעורבים עושים שימוש ציני בנתונים. "אני בפירוש לא מאלה שטוענים שישראל מבצעת ג'נוסייד מכוון", אמר אתמול פרופסור סטריאר לזמן ישראל, "למרות שיש כאלה במערכת שקוראים להרעיב כמדיניות.

"חבל שלא נותנים לקבוצה של חוקרים ישראלים להיכנס לרצועה ולעשות הערכה מקצועית של מצב האוכלוסייה, זה היה יכול לעזור. כואב לי מאוד לשמוע מה אומרים עלינו בעולם, אבל אני חושב שההתנהלות שלנו ברצועה והטעויות שנעשות מביאות את האוכלוסייה למצב רע מאוד.

"אני לא מומחה להרעבות מכוונות ולכן לא דיברתי על זה, אבל אני מבין בביטחון תזונתי. יש שישה קריטריונים שמגדירים ביטחון תזונתי – כמו זמינות, נגישות, יציבות אספקה – ואתה יכול להבין לבד שהמצב כרגע ברצועה לא טוב. כשאתה משנע מאות אלפי אנשים מכאן לשם ומשם לכאן, למה אתה יכול לצפות?"

פלסטינים מצטופפים בנקודת חלוקת מרק עדשים בעיר עזה 27 ביולי 2025 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)

המצגת של סטריאר מסתיימת בשורת המלצות ("מפת דרכים") לממשלת ישראל שיכולות להביא לשיפור מיידי במצב ההומניטרי ברצועה. במהלך ההרצאה לא נרשמו תגובות עוינות בקרב המאזינים. לעומת זאת, מגיב אחד בצ'אט מתח ביקורת על כך שהגישה "פרו־ישראלית" מדי לטעמו.

נטע גלנור, מנהלת פורום האקלים בבית הנשיא, מנסה להנמיך להבות. "הפורום הוא גוף מקצועי שמעלה יוזמות עצמאיות ומתעסק בנושאים שביניהם יש גם כאלה ששנויים במחלוקת כמו תעשיות מזהמות או השפעות המלחמה.

"היוזמות שלנו לא תמיד מתואמות עם בית הנשיא, כמו במקרה הזה. אנחנו לא עובדי מדינה, לא עובדים בבית הנשיא, הם לא רוצים ולא יכולים להיות מעורבים בכל התכנים שאנחנו מעבירים. הוובינר הזה היה בעיניי סופר רלוונטי אבל הוא לא היה לרוחם של גורמים מסוימים שפרסמו את זה והאשימו את בית הנשיא.

"אני לא מצליחה לרדת לסוף דעתם ולהבין איפה הבעיה, אם יש מחלוקת אנחנו נשמח לקיים דיון על המחלוקות האלה".

"התזמון היה מזעזע מבחינה מדינית", אומר הגורם, "בבית הנשיא לא הכירו את האירוע, הוא לא תואם איתם. בתוך דקות זה תפס גם בישראל, ולא הייתה ברירה אלא להוציא הכחשה ולהגיב בצורה חריפה"

גורם אחר בפורום האקלים טוען ש"מחפשים את הנשיא. הנשיא תומך באקלים, זה לא מובן מאליו בימים אלה, ולצערנו הפעם ההתקפה עליו פגעה גם בנו".

השאלה היא לא למה בימין תקפו, אלא למה הרצוג התמסר למתקפה כל כך בקלות. גורם שמקורב לבית הנשיא טוען שהכול עניין של עיתוי. בשבוע שעבר הרצוג היה בביקור בלונדון, שם נאם בפרלמנט ונפגש עם ראש הממשלה קיר סטארמר. הוא חזר שוב ושוב על הטענה שהבריטים מוליכים שולל על ידי קמפיין ההרעבה של חמאס.

לפי אותו גורם, הרצוג סבור שלפני מספר שבועות באמת שרר רעב ברצועה, אבל מאז שהתחילה הכנסה אינטנסיבית של הסיוע המצב השתפר משמעותית. בעודו מנסה להעביר את המסר הזה לבכירי בריטניה, מישהו צייץ באנגלית את ההזמנה לכנס שבו, לכאורה, מדברים על רעב בעזה בחסות בית הנשיא – אותו נשיא שטוען שהרעב הוא פייק ניוז.

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר מקבל את פניו של נשיא המדינה יצחק הרצוג בדאונינג 10 לונדון, 10 בספטמבר 2025 (צילום: Toby Shepheard / AFP)

"התזמון היה מזעזע מבחינה מדינית", אומר הגורם, "בבית הנשיא לא הכירו את האירוע, הוא לא תואם איתם. בתוך דקות זה תפס גם בישראל, ולא הייתה ברירה אלא להוציא הכחשה ולהגיב בצורה חריפה. השיוך של בית הנשיא לכותרת כזו כשהנשיא נמצא בלונדון ואומר שאין רעב, זה מה שגרם להתנערות".

מבית הנשיא נמסר בתגובה: "נשיא המדינה הקים את פורום האקלים והוא פועל רבות בנושא. הדיון שנקבע לא היה בהתייעצות עם בית הנשיא. בעת פרסום הכנס שהה הנשיא בלונדון, ונלחם מעל כל במה אפשרית בקמפיינים נגד מדינת ישראל ובתוכם קמפיין ההרעבה בעזה. כותרות של חלק מההרצאות בכנס נתנו לגיטימציה לקמפיין בו נלחם הנשיא, ולכן דרש להסיר את חסותו מהכנס שלא היה על דעתו".