קשה להעריך, ואולי בלתי אפשרי, לענות ברצינות ובהחלטיות על שאלה המתייחסת למקרה אילו בהיסטוריה: אילו אירוע בודד בהיסטוריה היה מתרחש אחרת ממה שהתרחש – כיצד היו מתפתחים אחרת הדברים ואלו תוצאות היסטוריות שונות היו מתקבלות?

על אף זאת, מעניין לדון כאן בשני מקרי "אילו" ליום מתקפת-טבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ובצדם תובנות והשערות על תוצאות אפשריות מהם. זה מעניין כי על אף המחלוקת והשסע בעם עוד מלפני המלחמה ובמלחמה עצמה, כנראה שנוכח ה-7 באוקטובר שהיה נסכים, שבנסיבות מסוימות היינו מאמצים תובנות שגויות.

קשה להעריך איך היו מתפתחים הדברים אילו אירוע בהיסטוריה היה מתרחש אחרת.חרף זאת, מעניין לדון בשני מקרי "אילו" ליום מתקפת-טבח ה-7 באוקטובר 2023, ובצדם תובנות והשערות על תוצאותיהם האפשריות

1

מקרה "אילו" ראשון: התקפת חמאס הייתה מתרחשת כשממשלת השינוי בראשות בנט-לפיד בשלטון.

אם מתקפת-טבח חמאס הייתה מתרחשת כפי שהתרחשה, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, ולעניינו לא משנה אם המתקפה הייתה מתרחשת לפני חודש נובמבר 2022 או שממשלת בנט-לפיד הייתה מאריכה את ימיה עד לסוף שנת 2023.

אזי:

תוך יום או יומיים בנימין נתניהו היה מתמנה לראש הממשלה באחת משתי המתכונות הבאות: ממשלת אחדות בראשותו, כשנפתלי בנט ויאיר לפיד שרים בממשלתו או עוזבים את הממשלה, וכן גם שר הביטחון בני גנץ; או שנתניהו היה מקים ממשלה בראשותו שבמרכזה מפלגת הליכוד.

נתניהו היה מסביר, שהאחריות לביטחון היא בראש ובראשונה אחריותו של ראש הממשלה, וראש הממשלה המכהן נושא באחריות הראשית והאישית להפקרת ההגנה על ביטחון מדינת ישראל בתקופת כהונתו. "אצלי זה לא היה קורה", היה אומר. את טענות בנט-לפיד "לא העירו אותי" הוא היה מבטל בתנועת יד מזלזלת, ואומר שהיה עליהם לדאוג מראש שיעירו אותם. הוא היה מסביר: "ראש הממשלה במדינת ישראל זה תפקיד מאוד אחראי ומסובך, וזה גדול עליהם – גם על כישוריהם וגם על ניסיונם".

"אצלי זה לא היה קורה", היה נתניהו אומר. את טענות בנט-לפיד "לא העירו אותי" היה מבטל בתנועת יד מזלזלת, אומר שהיה עליהם לדאוג מראש שיעירו אותם, ומסביר: "רה"מ בישראל זה תפקיד אחראי ומסובך וזה גדול עליהם"

נתניהו לא היה אומר דברים אלה רק כיחסי ציבור ושיווק פוליטי לעצמו ולמיתוג מורשתו. הוא היה מאמין בכך. הוא היה מאמין שהתקפת פתע של חמאס לא הייתה אפשרית אם הוא היה ראש ממשלה. גם חסידיו ואנשי מחנהו היו מאמינים בכך.

אבל יותר מכך – כולם היו מאמינים שאם נתניהו היה ראש הממשלה, חמאס לא היה מצליח להוציא לפועל התקפה כשישראל לא מוכנה לה.

גם אנחנו, אנשי המחאה והשמאל, היינו מאמינים בזה, והיינו מתייסרים איך בגלל שטויות של טוהר מידות ושחיתות וסיכון לירידת המדד הדמוקרטי-ליברלי של ישראל, הדחנו מהשלטון (בבחירות) ראש ממשלה מוכשר ועתיר ניסיון, שבכוחו, ורק בכוחו, היה למנוע התקפת פתע על ישראל. היינו שואלים את עצמנו איך חשפנו את ישראל להתקפת-טבח של חמאס שכמוה לא חוותה ישראל מיום הווסדה.

תוצאה נלווית לחזרתו של נתניהו לכהונת ראש הממשלה כמושיע הייתה הפסקה מעשית של כל ההליכים החקירתיים נגדו והפסקת משפטו. מורשתו הייתה מתקבעת: "מושיע ומגן ישראל".

הערה שלא שייכת לנושא הרשומה, "אילו מתקדם יותר": נתניהו, שלא היה מוכתם במפלת ה-7 באוקטובר, היה מנהל את המלחמה מול חמאס כשרק שיקולי טובת ישראל עומדים לנגד עיניו. או אז, סביר להניח שתוך חצי שנה היו מוחזרים החטופים, המלחמה הייתה מסתיימת, היינו בתהליך מדיני של "היום שאחרי", והמצב היה טוב הרבה יותר.

כולם היו מאמינים שאם נתניהו היה ראש הממשלה, חמאס לא היה מצליח להוציא לפועל התקפה כשישראל לא מוכנה לה. גם אנחנו, אנשי המחאה והשמאל, היינו מאמינים בזה, והיינו מתייסרים על הדחתו (בבחירות)

2

מקרה אילו שני: חמאס לא תקף את הקיבוצים, אלא רק את ערי הפיתוח שדרות, נתיבות, אופקים ועל הדרך את מסיבות הטבע.

נניח שהיעדים העיקריים בתוכנית חמאס למתקפת הטבח היו ערי הפיתוח שדרות, נתיבות ואופקים. ב-7 באוקטובר 2023 לא חדרו כוחות חמאס לישובים הכפריים ורק הפגיזו אותם ברציפות באש מרגמות בעצימות משתנה ממטרידה ועד משמידה. חלק מכוחות חמאס שחדרו לישראל שלטו עליהם באש שטוחת מסלול, כדי למנוע מתושביהם לנוע ככוחות מאולתרים ליישובים ולמקומות בהם יפעלו כוחות חמאס כנגד האוכלוסייה.

יש לשער, שגם אם חמאס היה מרכז את התקפת-הטבח שלו בערי הפיתוח שדרות, נתיבות ואופקים ולא בקיבוצים הייתה מתגלה אזלת ידו של צה"ל בהגנה על ישראל, כפי שבפועל היה ב-7 באוקטובר.

בנסיבות אלו היה פילוג האזרחים שנהרגו במתקפת הטבח משתנה: במתקפת הטבח של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 נהרגו מעל ל-300 אנשים מהיישובים הכפריים (קיבוצים וכפרים), ומעל ל-60 מתושבי שדרות ואופקים (בנוסף לכ-400 הרוגי המסיבות. כל המספרים כאן מעוגלים). ואם התקפת הטבח של חמאס הייתה מתמקדת בשדרות, נתיבות ואופקים, הרי שאפשר להניח שהיו נהרגים מעל ל-300 מתושבי שדרות, נתיבות ואופקים, וכ-50 מתושבי הקיבוצים והכפרים.

כלומר, במקרה האילו הנידון כאן היו נהרגים בהתקפת טבח חמאס מעל 300 אזרחים בשדרות, נתיבות ואופקים וכ-50 מתושבי היישובים הכפריים.

אזי:

הייתה מופצת השערה קונספירטיבית: מפקדי הצבא, הטייסים וגם אנשי היחידות המיוחדות ומפקדיהן היו אדישים לטבח שמתרחש בערי הפיתוח, ולא מיהרו לרוץ ולסייע. אבל, על פי אותה הנחה, אם התקפת חמאס הייתה נגד הקיבוצים, התלהבות סולידרית הייתה סוחפת את אנשי הצבא ואנשי כוחות העילית שלו, והם היו חיש מהר מגיעים למקומות הטבח, ומצילים רבים.

אילו חמאס היו תוקף בעיקר את ערי הפיתוח, הייתה מופצת השערה קונספירטיבית לפיה מפקדי הצבא, הטייסים ואנשי היחידות המיוחדות היו אדישים לטבח שמתרחש בערי הפיתוח, ולא מיהרו לרוץ ולסייע

יש לשער שעלילה-האשמה זו של הצבא הייתה תופסת. יתכן, שאפילו מפקדי הצבא היו מאבדים את ביטחונם בפני עלילה זו. הם כמובן היו יודעים שהם עשו כמיטב יכולתם לעצור את מתקפת חמאס ולמנוע את הטבח בלי קשר למקום בו אירע – אבל גם להם היה אולי חשש וחשד, שהיו כוחות ויחידות הכפופים להם שהייתה בהם איזושהי אדישות לגורלם של אנשים שערכיהם שונים ואינם נמנים על המחנה הרעיוני והפוליטי שלהם.

אפילו אנשים מהמחאה היו אומרים, שיכול להיות כי רבים בשדרות, נתיבות ואופקים נהרגו, על אף שהיו יכולים להינצל, לו הייתה מוטיבציה גבוהה יותר להצילם אצל אנשי יחידות עילית שונות בצבא.

הערה שלא שייכת לנושא רשומה זו, אבל יש מקום להזכירה כאן: חיים פרי, החטוף בעזה, שיער (קונספירציה?) שלממשלה אין מוטיבציה להחזיר את החטופים מהקיבוצים. "נהיה אצל חמאס לפחות שנתיים", הוא אמר (בינתיים הוא נרצח). עולה מדבריו כי לו רוב החטופים היו מערי הפיתוח, כנראה שהממשלה הייתה כבר מחזירה אותם.

תובנה כללית

גם כשאנחנו חווים אירוע – אנחנו ממש חלק מהאירוע – וגם בלי "הפייק", אנחנו עלולים לגבש תובנות ביחס לאירוע, שאין כל קשר בינן לבין המציאות. צריך להיזהר.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.