אין מי מאיתנו שלא זוכר את השבועות הראשונים לאחר פרוץ המלחמה: תחושת ההיעדר של המדינה, משרדי ממשלה שאינם מתפקדים ושירות ציבורי שאינו נותן מענה. אל הוואקום הניהולי הזה נכנסו יוזמות אזרחיות בניסיון למלא את החלל.

הרגע הזה לא היה תקלה רגעית – אלא הצצה מדאיגה לעתידה של ישראל, אם החוק לביטול "נבחרת הדירקטורים", שהממשלה מתכננת לקדם השבוע, אכן יאושר. מדובר במהלך שהשר דודי אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות, מודה כי נועד למנות את חבריו בלב־ליבן של החברות הממשלתיות.

מבור של 800 מיליון שקל לרווח של 4.6 מיליארד

כדי להבין את גודל האסון המתוכנן, צריך לחזור אחורה. "נבחרת הדירקטורים" לא קמה בוואקום. היא הוקמה בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר דאז יאיר לפיד, כמענה ל"נגע חמור", כפי שכונה בכנסת, של מינויים פוליטיים.

במשך עשרות שנים נוהלו החברות הממשלתיות בידי מקורבים שמונו על בסיס זיקה פוליטית ולא על סמך כישורים. התוצאה הייתה הרסנית: החברות הממשלתיות הפסידו מעל 800 מיליון שקל בשנה

במשך עשרות שנים נוהלו החברות הממשלתיות בידי מקורבים שמונו על בסיס זיקה פוליטית ולא על סמך כישורים. התוצאה הייתה הרסנית: טרם הקמת הנבחרת בשנת 2013, החברות הממשלתיות הפסידו מעל 800 מיליון שקל בשנה – העלות הישירה של ניהול כושל.

"נבחרת הדירקטורים" היא למעשה מאגר מועמדים שנועד להבטיח מינויים מקצועיים וענייניים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות בישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד ב־2013 (צילום: פלאש90)

הרעיון, שיזמה רשות החברות הממשלתיות, היה ליצור הליך איתור פומבי ותחרותי, שבו מועמדים מגישים מועמדות ועוברים סינון מקצועי קפדני בהתאם לקריטריונים ברורים. אלו שעוברים את הסינון נכנסים למאגר, ומתוכו בוחרים השרים את נציגיהם לדירקטוריונים. המנגנון נועד לנתק את הזיקה הפוליטית ולהחליף מינויי מקורבים במינויי איכות.

הנבחרת חוללה מהפכה: היא הכניסה לדירקטוריונים מנהלים שחובתם הראשונה היא לציבור, ולא לפוליטיקאי שמינה אותם. המהפך בביצועים היה דרמטי – בתוך שלוש שנים עברו החברות הממשלתיות מרווח שלילי לרווח של 4.6 מיליארד שקל.

פוליטיקאים אינם מעוניינים במקצוענות – הם רוצים שליטה. הם מבקשים למנות אנשים שחייבים להם בנאמנות אישית; במילים אחרות, מנהלים שיקדמו את האינטרסים הפוליטיים שלהם

"ניתן לראות שבשנים שלאחר הקמת נבחרת הדירקטורים השתפרו הביצועים של החברות הממשלתיות", העיד עו"ד צחי סעד, מנהל חטיבה לביקורת במשרד מבקר המדינה, בשנת 2020.

כוח, כבוד וכסף

אז מדוע לבטל מנגנון יעיל שמכניס מיליארדים לקופת המדינה? התשובה היא כוח, כבוד וכסף. פוליטיקאים אינם מעוניינים במקצוענות – הם רוצים שליטה. הם מבקשים למנות אנשים שחייבים להם בנאמנות אישית; במילים אחרות, מנהלים שיקדמו את האינטרסים הפוליטיים שלהם.

השר דודי אמסלם, אוגוסט 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

השר אמסלם אף טען כי כהונת דירקטור היא "שליחות" המשקפת תפיסת עולם, ואינה דורשת בהכרח השכלה או ידע כלכלי. זוהי מתקפה ישירה על עיקרון המקצועיות וחזרה לימים האפלים של "חבר מביא חבר".

הבעיה היא שגם תחת "נבחרת הדירקטורים", השיטה הפסולה לא הוכחדה לחלוטין – אלא שוכללה. במקום למנות מקורבים, פוליטיקאים פשוט מייבשים את הדירקטוריונים ומשאירים כיסאות ריקים.

נכון לינואר 2023, כ־44% ממשרות הדירקטורים עמדו ריקות. מדובר באסטרטגיה מכוונת של שיתוק וחבלה בחברות הקריטיות ביותר למשק

נכון לינואר 2023, כ־44% ממשרות הדירקטורים עמדו ריקות. מדובר באסטרטגיה מכוונת של שיתוק וחבלה בחברות הקריטיות ביותר למשק, בין היתר כדי להימנע ממינוי דירקטורים שאינם משרתים את האינטרסים הפוליטיים של השרים.

ג'ובים תמורת ביטחון המדינה

האסטרטגיה הזו כבר פוגעת בפועל בביטחון המדינה. הזמנה קריטית של מיירטי "חץ" מהתעשייה האווירית – שנולדה מצורכי החירום של המלחמה מול איראן – נתקעה השנה בעקבות מאבק פוליטי בין השרים ישראל כ"ץ ודודי אמסלם, שהתנצחו על זהות יו"ר התעשייה האווירית מטעמם.

חברי הכנסת יואב גלנט, דודי אמסלם וישראל כ"ץ במליאת הכנסת, 14 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הסכסוך מנע את מינוי הדירקטורים החיצוניים הנדרשים לדירקטוריון. בהיעדרם, התעשייה האווירית – כחברה ציבורית – לא יכלה לאשר את ההתקשרות עם המדינה, והרכש הביטחוני החיוני שותק. בהמשך, הטילה רשות ניירות ערך קנס של 825 אלף שקל על החברה בעקבות הכשל הממשלתי. וזה רק קצה הקרחון של מה שצפוי אם הדירקטוריונים יהפכו רשמית לזירת חלוקת ג'ובים פוליטיים.

הפקק בנמל אשדוד עולה לכולנו ביוקר

ומהשמיים לים: דוח מבקר המדינה לשנת 2024 על נמל אשדוד הוא כתב אישום חריף נגד כשלי הממשל התאגידי. הנמל, נכס אסטרטגי, דורג במקום ה־13 מתוך 14 נמלים דומים בעולם בזמן שהיית אוניות.

מדובר בסימפטומים של אותה מחלה: העדפת האינטרס הפוליטי הצר על פני המקצועיות והאינטרס הציבורי. החוק לביטול "נבחרת הדירקטורים" לא רק יכשיר את השרץ – הוא יהפוך את המחלה הזו לממארת ובלתי הפיכה

העומס בנמל אינו רק תקלה תפעולית – הוא מתגלגל ישירות לכיס של כל אזרח. הנזק הכלכלי הישיר למשק הוערך ב־5.1 מיליארד שקל בשנה, פגיעה בייצוא ותרומה של 0.1% לאינפלציה – נזק שמתגלגל ישירות ליוקר המחיה.

דוח הממשל התאגידי של המבקר (ינואר 2024) מצא כי בנמל אשדוד היו חמש משרות דירקטור ריקות מתוך 11. כאשר דירקטוריון משותק עקב אי־איוש מכוון, או מאויש באנשים שכישוריהם מסתכמים בנאמנות פוליטית, התוצאה היא פגיעה מערכתית עמוקה במשק הישראלי.

אילוסטרציה: ספינות משא סמוך לנמל אשדוד (צילום: משה שי/פלאש90)

הכאוס של שבעה באוקטובר, ישראל שנחשפה לטילי אויב ללא הגנה מלאה, והנמל שמשתק את שרשרת האספקה – אינם אירועים נפרדים. הם סימפטומים של אותה מחלה: העדפת האינטרס הפוליטי הצר על פני המקצועיות והאינטרס הציבורי. החוק לביטול "נבחרת הדירקטורים" לא רק יכשיר את השרץ – הוא יהפוך את המחלה הזו לממארת ובלתי הפיכה.