באחד מרגעי השיא של הדיון אתמול (שלישי) בבג"ץ, בעתירות בעניין הרחקת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מטיפול בחקירת פרשת הפצ"רית, פנתה ראש הרכב השופטים, השופטת יעל וילנר, בתחינה אל הצדדים.

העם זקוק למשהו טוב שיקרה, אמרה וילנר, צריך להגיע להסכמות. המלחמה הסתיימה, החטופים חזרו בעזרת השם, החללים כמעט כולם גם. בואו ננסה למצוא מתווה פשרה בלי צורך בפסק דין.

תחילה השופטים שלחו את הצדדים להידבר ביניהם בשעות הצוהריים, אחרי כארבע שעות דיון, ולחזור עם הסכמות על שם של שופט מכהן או בדימוס, שיוכל לשמש פרקליט מלווה בחקירת פרשת הפצ"רית במקומה של היועצת המשפטית לממשלה.

זאת, במקום נציב תלונות הציבור על שופטים אשר קולה, שמונה על ידי שר המשפטים יריב לוין, ושבמהלך הדיון התברר כי מינויו פסול ואינו יכול לעמוד. כשהצדדים חזרו, התברר שכלל לא התקיימה הידברות.

השופטים – וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ – ניסו להציל את מסלול הפשרה, וביקשו מהצדדים להקדיש עוד שתי יממות לבחון אם ניתן להגיע להסכמה על זהותו של מי שישמש "פרקליט מלווה" בפרשה

השופטים – וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ – ניסו להציל את מסלול הפשרה, וביקשו מהצדדים להקדיש עוד שתי יממות לבחון אם ניתן להגיע להסכמה על זהותו של מי שישמש "פרקליט מלווה" בפרשה. אם עד יום חמישי לא ייצא עשן לבן – בית המשפט יפרסם את פסק דינו כבר ביום ראשון הקרוב.

הרכב שופטי בג"ץ בעתירות בפרשת הפצ"רית – גילה כנפי-שטייניץ, יעל וילנר ואלכס שטיין. 11 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השופטים אמנם נמנעו מלהוציא צו ביניים, נוכח התחייבותו של הנציב קולה שלא לפנות לשום גורם משטרתי או בפרקליטות המדינה עד להכרעת בית המשפט, אך גם הם מבינים שהמצב הנוכחי אינו יכול להימשך, ונדרשת כאן הכרעה דחופה.

התחינה הזו של השופטים – וילנר ממש אמרה לעורכי הדין באולם, בחלק של הדיון שלא שודר בשידור חי, "אנחנו מתחננים בפניכם" – לוכדת במלואה את התפיסה השיפוטית שבאה לידי ביטוי בכל היבטי הטיפול בעתירות הנפיצות.

השופטים אינם מעוניינים בעימותים, ומנסים לברוח בכל דרך מלחטוף ביקורת ציבורית, מצד כזה או אחר, נוכח הכרעה שיפוטית שבהכרח תותיר ציבורים שלמים בלתי מרוצים.

השופטים אינם מעוניינים בעימותים, ומנסים לברוח בכל דרך מלחטוף ביקורת ציבורית, מצד כזה או אחר, נוכח הכרעה שיפוטית שבהכרח תותיר ציבורים שלמים בלתי מרוצים

עצוב מאוד לומר זאת, אך לפחות לפי דרך טיפולם בעתירות הללו, נראה ששופטי בג"ץ נטשו את תפקידם כשופטים, והם בסך הכול רוצים לחזור הביתה בשלום.

שוב ושוב הם חזרו על ה"קושי הגדול בנראות" בפרשה הנוכחית שהיא "מז'ורית" בהיקפה ובהשלכותיה, ובמקום לבחון את הסוגיות המשפטיות שעומדות להכרעתם – באשר לחוקיות החלטתו של לוין להוציא מידיה של בהרב-מיארה את הטיפול בפרשת הפצ"רית, ובאשר להחלטה למנות את קולה לתפקיד.

עו"ד ציון אמיר, בא-כוחו של שר המשפטים יריב לוין, בדיון של בג"ץ בעתירות בעניין פרשת הפצ"רית, 11 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

התגובות הציבוריות לפרשה הנוכחית הן אכן מאוד חשובות, אך הן אינן יכולות להכתיב את ההכרעה השיפוטית, גם אם רוחות הרחוב נכנסות בשעטה אל אולם המשפט, תוך שהקהל מריע לטיעונו של עו"ד ציון אמיר, בא-כוחו של שר המשפטים, ומוחא כפיים ללוחמי כוח 100 הנאשמים בהתעללות בכלוא פלסטיני במתקן שדה תימן, שהתקבלו כגיבורים באולם בית המשפט העליון.

תפקידם של השופטים להתעלם מרעשים אלה; במקום זאת הם הפכו אותם לשיקול מרכזי בהכרעה השיפוטית, וזהו סממן למצבו העגום של בית המשפט העליון, מוסד הנראה מותש ועייף לאחר שנים של מתקפה פוליטית חזיתית עליו.

תפקידם של השופטים להתעלם מרעשים אלה; במקום זאת הם הפכו אותם לשיקול מרכזי בהכרעה השיפוטית, וזהו סממן למצבו העגום של העליון, מוסד הנראה מותש ועייף לאחר שנים של מתקפה פוליטית חזיתית עליו

דוגמה נוספת לרפיון השיפוטי ניתן היה לראות בהתייחסות לנוכחותה באולם של ח"כ טלי גוטליב, שעשתה ככל העולה על רוחה.

בניגוד לקבוצות רבות של ארגוני ימין שהגישו מבעוד מועד בקשות הצטרפות לדיון, וחלקן אף זכו בזכות דיבור – גוטליב לא טרחה להגיש שום מסמך. בשביל מה לטרוח, לכתוב ולנמק כשאפשר פשוט להופיע בדיון המשודר, להפריע ללא הרף בהערות ממקומה בשורה הראשונה ולהודיע כי היא "מבקשת בעל פה להצטרף כצד להליך".

השופט שטיין נראה משועשע, וניסה להתבדח שבפעם הבאה יבקש ממנה להגיש "עיקרי טיעון". וילנר, למרבה הפלצות, החליטה פשוט להיכנע ואפשרה לגוטליב לצעוק לחלל האוויר את משנתה, שהייתה נאום בחירות ירוד ולא תרמה דבר לדיון המשפטי.

ח"כ טלי גוטליב בדיון בבג"ץ בפרשת הפצ"רית, 11 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם בשלב האחרון של הדיון אתמול, שהיה אמור להיות מוקדש לבירור ההיתכנות לפשרה בלבד, התעקש עו"ד אמיר להשלים את העברת המסרים מכיוון שר המשפטים. השופטים ניסו לעצור אותו שוב ושוב, אך לאחר שהוא נזף בהם והרים את קולו – הם שוב נכנעו ופשוט השתתקו בעת שהקריא את מה שהוכתב לו.

בין לבין, היו גם כמה טיעונים משפטיים. השופטים הבהירו כי מינויו של הנציב קולה אינו יכול לעמוד, הן בשל הסעיף בחוק הנציבות האוסר על הנציב לעסוק בעיסוק נוסף, והן בשל פגיעת מהלכו של לוין בעיקרון של אי-התערבות פוליטית בתיקים פליליים פרטניים.

השופטים הבהירו כי מינויו של הנציב קולה אינו יכול לעמוד, הן בשל הסעיף בחוק הנציבות האוסר על הנציב לעסוק בעיסוק נוסף, והן בשל פגיעת מהלכו של לוין בעיקרון של אי-התערבות פוליטית בתיקים פליליים

עם זאת, השופטים הבהירו כי עמדת הפרקליטות, שלפיה היועצת המשפטית לממשלה עצמה רשאית להיות זו הבוחרת את הגורם שיוסמך כפרקליט המלווה הבכיר במקומה, בחקירת הפרשה הנוכחית, גם היא אינה יכולה לעמוד.

כוונתם במסגרת הפשרה הייתה שהצדדים "יסמיכו" את השופטים עצמם לקבוע את זהות הגורם, מאחר שכל האפשרויות האחרות שהוראות הדין מוליכות אליהן – בחירה על ידי השר או על ידי היועצת – אינן מספקות תוצאה מניחה את הדעת, לדעת השופטים.

בהקשר זה, מיהרו השופטים להגיע למסקנה כי ליועצת יש "אינטרס אישי" בבחירת מחליפה בתפקיד הפרקליט המלווה, מאחר שהוא יקבע אם היא תוזמן למסור עדות.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בוועדת חוקה של הכנסת, 30 בספטמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

זוהי מסקנה משונה במקצת: נראה כי לדידם של השופטים, אין כל הבדל בין חובה למסור עדות כעד במסגרת החקירה ואולי בהמשך במשפט עצמו, לבין זימון לחקירה באזהרה.

זוהי מסקנה משונה במקצת: נראה כי לדידם של השופטים, אין כל הבדל בין חובה למסור עדות כעד במסגרת החקירה ואולי בהמשך במשפט עצמו, לבין זימון לחקירה באזהרה

אילו הייתה היועצת המשפטית לממשלה נתונה בסיכון להיחקר כחשודה, אפשר היה לקבל את מסקנת השופטים שיש לה אינטרס לבחור את הפרקליט המלווה.

אך מסירת עדות אינה טומנת בחובה כל סיכון, והרחבת הפרדיגמה האינטרסנטית גם לתחום הזה אינה מתיישבת עם האופן שבו מערכת אכיפת החוק מתייחסת למסירת עדויות באופן כללי, במשטרה ובבתי המשפט.

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, הוא יו"ר משמר הדמוקרטיה הישראלית.